y9853

הגיור הושלם!!! ביום רביעי האחרון, נסעתי השכם בבוקר לחולון, לעבור תקינה. 7 בבוקר, קור ירושלמי חביב עוטף אותי, והאופנוע, שעדיין לא רשום כרכב אספנות, מפליג מערבה בקלילות. יורדים את הסיבובים מירושלים, ובסיבוב קל של המצערת, מטפסים את הקסטל, ומייד לאחריו גולשים עד שער הגיא. כביש 431 החדש, חולף אף הוא במהרה תחת גלגלי הגולדווינג, בואכה נתיבי איילון צפון. פקק. ירידה לשוליים, ונסיעה במהירות סבירה עד לחלון. עוד קצת פקקים, כך שממשיכים בתרגול השתחלות בפקק עם אופנוע ששוקל 350 קילו, ובסופו של דבר, מגיעים בשלום. משרד התחבורה אומנם ניסה להוציא את המאכרים מהתקינה, אך הוא שכח שיש גם מי שנהנה מהמאכרים האלו... מסתבר, שתופעת המאכריות בתקינה עדיין קיימת, חיה ובועטת, ותמורת סכום סמלי של כמה מאות שקלים, נכנסים ראשונים בתור והבדיקה עוברת מהר יחסית. היות וזמני אכן יקר לי, אך העקרון של לא לתת כסף למאכר יותר יקר לי, חיכיתי וחיכיתי... לפני שהגיע תור מי שלא ששילם למאכרים, יצאו הבוחנים לחצי שעה הפסקה.... אז חיכיתי עוד.... רישום זריז של מספר השילדה, מספר המנוע, מידות הצמיגים, חתימה על הטופס, וזהו, אני בחוץ. את עמדה מספר 1, אני צריך לעבור בירושלים. משם נוסעים לתלביב. יש על גבול יפו מי שמוכן לבנות לי העתק של המשקף הקיים (שהוא כבר צהוב לחלוטין), תמורת מעט מאות שקלים. היות והשעה כבר מאוחרת, אין פקקים בדרך... מגיע אליו בזריזות, מפרק את המשקף מהאופנוע, ומשאיר אותו אצלו. יום שלם לבזבז בתלביב עם אופנוע. אין בעיות חניה, הפקקים כמעט ולא מורגשים. אין תלונות.... מתחיל בסלמה ובצ'לנוב, בחיפוש אחר מראה ימנית. מיותר לציין שאני לא מוצא, אך אחד מהאנשים שולח אותי לסוכנות הונדה בדרך השלום. "תנסה את מזלך" הוא אומר. נסעתי לנסות את מזלי. הגעתי לסוכנות הונדה, שאלתי אם יש מראה ימנית לגולדווינג מודל 1980. אמרו לי: "אין שום בעיה, תשאיר לנו כסף על החשבון, ואנחנו נזמין לך - תבוא תיקח". אמרתי לעצמי - זה יותר מידי טוב בביל להיות אמיתי. אין דברים פשוטים כאלו. שאלתי כמה צריך לעלות הסיפור, ומתי זה יגיע אליי. "אה, זה ייקח קצת זמן, משהו כמו בין שמונה לתשעה חודשים, וזה רק אם תשלם אלף ש"ח מראש, כאשר יש סיכוי שתצטרך להוסיף עוד כשתקבל את המראה" למיטב ידיעתי בין שמונה לתשעה חודשים, אפשר לייצר ילד, ולא רק מראה, כך שוויתרתי על התענוג המפוקפק הזה. המשכתי לטייל בתלביב. ישבתי בבתי קפה, רכבתי ורכבתי ורכבתי ורכבתי ורכבתי ורכבתי ורכבתי... נתתי למחלה לעבוד. לפתע שמתי לב, כי שעון הדלק נמצא על הקו האדום, אבל מהצד של הריק. חיפשתי תחנת דלק. שאלתי אנשים, אף אחד לא יודע... בסופו של דבר נמצאה האבידה (בדמות תחנת דלק), האופנוע שתה לרוויה, ואני המשכתי לטייל ולטייל ולרכב, עד אשר הגיע השעה לקחת את המשקף החדש. חזרתי לגבול יפו, והנה המשקף מוכן, הוא עשה אותו בצורה כה מדוייקת, עד שניתן היה להרכיב את המשקף בחושך, ללא כל בעיה. נוסעים מזרחה, חזרה לעיר הקודש. טורי מכוניות מימין ומשמאל, כולם נמלטים מתלביב. אף אחד לא רוצה להישאר שם (את זה אני בהחלט יכול להבין). הגולדווינג נהנה לסוע, אוהב את הכבישים הבינעירוניים, אוהב לשייט לו. מי אני שאמנע ממנו לשייט? שייטנו לנו לעיר הקודש בכייף גדול, מרוצים מאוד. היום בבוקר, נסעתי לעמדה מס' 1 בירושלים. ממש לא ברור לי למה צריך גם תקינה וגם את עמדה מס' 1, אם בשני המקומות עושים בדיוק את אותו הדבר. יושב הפקיד בעמדה מס' 1, מעתיק את הפרטים מדף אחד למשנהו, ואז שואל אותי: "תגיד, כמה כח סוס יש לאופנוע שלך?" "אין לי מושג", עניתי, "אבל אני יכול לברר לך". "אז תברר, למה באת אם אין לך את הפרט הזה". הרמתי טלפון לחבר, אך הוא לא יכל לעזור לי, ולו מן הסיבה שהוא לא היה ליד אינטרנט, אך הוא הפנה אותי לבעלים של גולדווינג אחר, ואמר - הוא בטח יודע את התשובה. הרמתי אליו טלפון... הוא אומר לי שהוא לא זוכר בדיוק אם זה 82 או 93. למיטב זכרונו רשום ברשיון שלו 93, אך הוא זוכר כי בפועל יש 82 כ"ס. אמרתי לפקיד כי יש 82 כ"ס, ואז הוא ביקש איזה מסמך רשמי המאשר זאת. שאלתי אם רשיון רכב של אופנוע כזה יספק, והתשובה היתה כן. לאחר מספר דקות, שנמאס לו לראות אותי מול העיניים שלו, הוא רשם 83 כ"ס, ושלח אותי לדרכי, אל משרד הרישוי. תור.... תור.... פתאום אתה אומר לעצמך: "נו, איפה המאכרים כאן, אולי אפשר לסדר איזה קיצור תורים תמורת סכום סימלי" הפקידה לקחה ממני את כל הטפסים, ובתמורה הנפיקה לי רשיון רכב. בהערות של רשיון הרכב היא כתבה: "רכב אספנות" וגם "הרכב יירשם כרכב אספנות בלבד" כששאלתי אותה לפשר הכפילות, היא ענתה" זה מה שאמרו לי לכתוב, אז זה מה שכתבתי. נו, טוב... שלחה אותי לדואר לשלם אותו, כנראה שהיא שכחה כי יש להם במקום אפשרות לשלם רשיון רכב ונהיגה בכרטיס אשראי, ולקבל רשיון במקום. שילמתי במכשיר, וקיבלתי רשיון רכב חדש. הגולדווינג גויר כהלכה!!! לסיכום התהליך... לעבוד לפי הספר ולא לחפש קיצורי דרך, לא להתבייש להיעזר בחברים (גם כאלו וירטואליים), לשאול שאלות כל הזמן, להיות מאוד עירניים, לשים לב לאותיות הקטנות, וגם לכאלו שהם קטנטנות. כל מספר, אות ופסיק חשובים לתהליך הייבוא. הצעה ידידותית - לקחת עמיל מכס. אני ממליץ בחום על יוסי בכר (אך אני מניח שישנם עוד עמילים טובים). שווה כל שקל שמשלמים לו, והרבה יותר מכך. להצטייד בהמון המון סבלנות, כי כל דבר לוקח המוווווווווווווון זמן. אין טעם כי אכתוב מדריך למייבא, יש כאן בפורום שניים מצויינים - האחד של ליאור והשני של קובי. בהחלט שווה לקרוא אותם בטרם מייבאים, אך כל מי שרוצה לשאול אותי שאלות לגבי תהליך הייבוא, מוזמן לעשות זאת. סיכום כל התהליך במילה אחת: כייףכייףכייף!

כל הכבוד על היוזמה! מקווה שיהיה שיתוף פעולה כלל מועדוני, ע"מ שלא יווצר מצב כפי שראינו רק לאחרונה. המון בהצלחה!!!

העברת הבעלות מתבצעת במשרד הרישוי עצמו. בדואר אתה רק צריך לשלם אגרה. אתה מגיע למשרד הרישוי, מעביר לסטטוס אספנות, ומבקש להעביר בעלות. הפקיד/ה ממלא/ת טופס מסויים ומוציאה לך רשיון רכב. את רשיון הרכב (לפעמים) ואת אגרת שינוי הבעלות אתה משלם בדואר, חוזר למשרד הרישוי, ומקבל רישיון על שמך.

ראשית, מלאמלא מזלטוב!!! שנית, נוטה להסכים עם בני. במשרד הרישוי הזה עשיתי את העברת הבעלות על הלמברטה הראשונה, ובסופו של דבר הפקידות היו בסדר, מה גם שיש לך דואר באותה הקומה, וזה בהחלט יעיל....

בני... ראשית, תודה שהבהרת לי מי אתה, ואיזה מועדון אספנות אתה מייצג. פשוט לפני שכתבתי את זה, גיגלתי אותך (או בעברית פשוטה, רשמתי את השם שלך (באיות הנכון) בגוגל). התוצאה הראשונה בגוגל היא השרשור הזה - אשר החל בהודעה של בני הספל משנת 2005. וזאת לשון ההודעה (הנה אני מקל עליך): לאחר שיחת בירור עם נחום קדמיאל ואיתי, הוחלט לשחרר את בני זהר ממגבלות וחסימות. יש כמה תנאים ואני מקוה שהוא יעמוד בהם. הודעה זו היא גם על דעת מנהלי קארספורום שאמורים לשחרר אותו עכשיו (בערך...). בני, מנהל הפורום משם, ישנו קישור להודעה אחרת, וקישור נוסף אשר גרם לי באחת להפסיק להאמין כי חובב מכוניות ישנות אתה (למעט אלו שלך), והנה הוא הקישור. אחסוך לששת קוראיי את הקפיצות לקישורים, ואצטט את דבריך במדוייק, באמצעות העתק הדבק כמובן, כך שטעויות הכתיב במקור: על המועדון לנקוט עמדה בקשר לדיונים הנערכים כעת במשרד התחבורה בנוגע לאי מתן מעמד של רכב אספנות למכוניות יפניות.מה שכניראה יהיה שמכוניות יפניות שאחוז הפלסטיק והגומי בהן הוא מעל 20% לא יוכרו כרב אספנות. לדעתי על הנהלת המועדון להודיע לשר כי המועדון מתנגד להכרה במכוניות זולות ואמינות אלו כרכבי אספנות .מכוניות מלוכסנות אלו יציפו את המועדון ויערערו את האיזון העדין בין האירופאיות והאמריקאיות .איני מוכן שהפליימוט שלי תעמוד באירוע ליד אוטו יפני .וזו רק ההתחלה אחר כך יבואו אסיניות אחרות ויבקשו להצטרף וניראה במפגשים מכוניות נחותות מסוג דייהו וחברותיהן הקוריאניות אני וחברי לא נסכים בשום אופן להחנות ליד מחכוניות אסיתיות. תארו לכם מצב שהקדילק של גידרון תחנה בסמוך לסוברו.זעה קרה רק למחשבה היה עדיף שהאבוקדו הייתה נחטפת לירדן מאשר לראות מחזה אבסורדי כזה. אני קורה מפה להנהלת המועדון לתת כתף למשרד התחבורה במלחמתו במכוניות היפניות הנחותות שלא מתקלקלות ומהוות בושה לכל מכונאי הלאה האספסוף היפני עיצרו את האסיתיות ואני מסיים בקריאה נירגשת אל תתנו לפלסטיק והגומי להשתלט על המועדון.זכרו כך התחילה מלחמת העולם .שילחו מכוניות יפניות למפעל הפלדה בעכו בטרם יהיה מאוחר מידי __________________ ברשותי אוסטין מודל 58 ופליימוט בלוודר מודל 55 נכון, אומנם חלפו כמעט 6 שנים מאז כתבת דברים אלו, אך פעולותיך האחרונות מדגישות שעדיין כך אתה חושב וכך אתה פועל. עם כל הרגשת הבחילה שעלתה בי, עת גיגלתי את שמך ונכנסתי רק לתוצאה הראשונה בגוגל, לא היה כל לי רצון להמשיך ולחפש אודותיך. ד"א, לא כתבתי את זה מקודם, כי זה לא היה עניינו של אף אחד, אבל היות ושאלת, אז חשבתי שמגיעה לך תשובה לגבי חוסר הידע שלי אודותיך. נתתי לך צ'אנס להוכיח לי שאולי גוגל טועה לגביך, אך מהדברים שכתבת, ומהדרך בה התבטאת כלפיי (ואני לא מדבר כלפיי אחרים), הסתבר, שוב, כי גוגל לא טעה, והוא כנראה יודע למה הוא שם את מה ששם במקום הראשון. למען הסר ספק נוסף, אתה הוא זה אשר ביקש ממני (כאן, בהודעה המצוטטת שלך), שאכנס לשרשורים שלך מלפני שנים. למזלי, גוגל עשה את העבודה יותר מהר ממני, והראה לי (ואני מניח שלא רק לי) את קו מחשבתך. לגבי טעויות הכתיב... אם היית קורא את אשר כתבת בטרם שלחת, היית רואה כי גם לך ישנן כאלו, ואין אני מדבר רק על פליטות קולמוס, כי אם על עברית בסיסית. לגבי המועדון שלך... לאחר שאני יודע מה קו מחשבתך, אני ממש לא רוצה להיות חבר באותו המועדון יחד איתך. ד"א, יש בין חברי המועדון שלך גם בעלי מכוניות יפניות, או שאלו לא רכבי אספנות בעיניך, ורק למען האדרת שם המועדון שלך כתבת מספר זה? עוד לגבי אתר המועדון שלך... גם אותו גיגלתי (כאמור, חיפשתי בגוגל). אומנם כעת, אבל אתה חייב לראות את התוצאות. התוצאה הראשונה מפנה לאיזה בלוג בתפוז משנת 2007 (כנראה לא סתם שלחת אותי לחפש את הודעותיך מלפני שנים). התוצאה השניה כבר מדברת על מועדון ברידג' (האם אתה גם היו"ר שלו)? התוצאה השלישית מפנה למסמך של קלאב האוס, כזה המדבר בין היתר על מוסד לחולי נפש (לא בטוח, אבל יכול להיות שיש קשר למועדון שלך). התוצאות הבאות כבר מדברות על תוצאות משחקי ספורט. את האתר המפואר שכתבת עליו, גוגל לא מכיר, ומסתבר שגם אני לא. כנראה שגם חוסר הידע של גוגל ממש מעליב אותך. משונה לי שאתה נעלב מזה שזה מה שמגלים עליך בגוגל, אבל כשאתה כותב כפי שאתה כותב, ופועל כפי שאתה פועל, לא אכפת לך להעליב אחרים. ולגבי השם שלי - זה הכינוי שלי מאז שהכרתי את נפלאות האינטרנט, כשעוד היה חייגן, ולא היה ניתן להשתמש בטלפון ובאינטרנט במקביל. מעניין אם הפנית את כבוד השר אשר דיברת איתו להודעתך לגבי המכוניות היפניות, או שלא היה כאן גילוי נאות. שיהיה לך המשך ערב וטוב, ואני מקווה כי לא תתוקן התקנה אשר ביקשת ליצור. יוני הכהן.

למען הסר ספק כלשהו, אני לא מצפה ממועדון החמש שיבהיר לי מי הוא בני זוהר, אלא מבני זוהר עצמו לעשות כן. ואם מישהו בטעות הבין אחרת, אני מתנצל. אני מצפה לדעת בראש איזה מועדון רכבי אספנות הוא עומד, איך מצטרפים למועדון שלו, האם יש אתר אינטרנט למועדון שלו, האם ישנם מפגשים למועדון שלו, ועוד פרטים על המועדון האמור, ככל שיואיל בטובו לספק לחברי הפורום - למשל שמו של המועדון אשר בראשו הוא עומד.

יש דברים שאתה צודק בהם בהחלט, אבל יש דברים שאתה טועה, ובגדול. אני בהחלט מצפה להבהרה מה היה תפקידו של בני זוהר בדיונים, אבל מכאן ועד לבוא ולומר שוב הוכח עד כמה מסוכן להשאיר את המפתחות בידי מועדון החמש בעת ניהול משא ומתן (ההדגשה במקור), המרחק הוא עצום, וכאן נעוצה הטעות שלך. לו היה מועדון החמש הנציג הבלעדי היום בשוק האספנות (ומה לעשות, הוא הגדול מבין שאר המועדנים כולל ממי שנקרא יו"ר מועדון אספנות, או משהו בסגנון) ולו היתה הסמכות הבלעדית לפעול מול משרד התחבורה, אזי היה לך מקום להאשים בזה את מועדון החמש. וכן, צריך שתהיה סמכות אחת שתפעל בנושא האספנות, ולא שכל XXX מקושר ידבר ישירות עם שר התחבורה וייסגור דברים מולו. והסמכות הזאת צריכה להיות מועדון החמש. לא IVC, לא מועדון רכבי אספנות, וגם לא מועדון הרכבים הקלאסיים הירושלמי. מועדון החמש, הוא בעל מספר החברים הגדול ביותר, אפילו יותר מכל שאר המועדונים ביחד, ולו, ורק לו צריכה להיות הסמכות לדאוג ולשפר את תקנות האספנות לרווחת כולנו. אני לא תולה את האשמה במועדון החמש (גם אחרי שקראתי את מה שנכתב בפורום של IVC, אשר לשם נכנסתי בעקבות קישור מכאן). האשמה היא בראש ובראשונה בכך שישנה אפשרות היום לכל XXX מקושר לפעול לשינוי תקנות. מייד לאחר מכן, האשם הוא בבני זוהר אשר ניצל את הפירצה ופעל לשינוי, שינוי אשר בעקבותיו נפגעים הרבה אספנים ומיעוטם יוצא מורווח.

רק שתדע שזה היה צריך להיות אדום!! בגללך זה שונה לכחול. וכן, אני יודע שהעדפה שלך היא שזה יהיה בצבע ורוד גברי.

מי שלא עושה לא טועה. אומנם פעל בני בנסיון לשפר את מצב רכבי האספנות בישראל, ואני נוטה להאמין (בניגוד גמור לכמה מידידיי שכתבו כאן) כי כאשר עשה זאת, טובת אספני רכבי האספנות עמדה לנגד עיניו, ולא טובתו האישית, או טובת חבריו הקרובים. אבל!!! ואבל גדול מאוד. מהתקנה החדשה נפגעים לא מעט אנשים, המייבאים רכבי אספנות "חדשים" - קרי, מעל מודל 1960, ועד למודל 1980 (כיום). לע"ד, רובו של ייבוא רכבי האספנות, הוא משני העשורים האחרונים (לפחות לפי מה שאני קורא בפורום, ואין בידי כל נתון ע"מ לאשש או להפריך אמירה זאת), וזאת עקב מחירם הזול יותר, הכמות בה הם נפוצים בחו"ל, כמות חלקי החילוף שיש בארץ / בחו"ל ועוד כהנה וכהנה סיבות. לבוא ולפגוע במייבאים אלו, זאת פגיעה קשה, שדווקא פוגעת במי שאין לו. הרי אם ניקח באופן כללי רכב שיוצר בשנת 1980, לעומת רכב שיוצר בשנת 1960, ושניהם באותו המצב, סביר כי הרכב מודל 1960, יעלה יותר. בא המחוקק ומקל על מי ששם יותר כסף על השולחן, ומביא רכב פחות בטיחותי ויותר מזהם מאשר מי שמביא רכב משנת 1980. לבוא ולומר כי המוכסים ייתחסו למייבאים בצורה שונה, זוהי שטות מוחלטת. המוכסים מתייחסים יפה למייבאים (לפחות המוכס בו אני נתקלתי לאחרונה), ועם עובדים בצורה נכונה מולם, אפשר גם לקבל הערכה הנושקת למחיר בו קנינו את הרכב בחו"ל. המחוקק לא יצליח לשנות את התנהגות המוכסים ע"י הנחיה או חוק, מה גם שלא נתקלתי באיזו התנהגות "פרועה" מצד המוכס. למען הסר ספק, לאחר שייבאתי ארצה את אופנוע חלומותיי (ולמען הסר ספק, אין בארץ הונדה גולדווינג "יליד הארץ" אשר הוצע למכירה בשנתיים האחרונות, ואני בספק אם יש כזה שלא הוצע למכירה), אין לי כל כוונה לייבא עוד כלי רכב בעתיד הנראה לעין, כך שאין לי כל נגיעה אישית לתקנה החדשה, אך לו הייתי צריך לשלם עוד מס על האופנוע, הדבר בהחלט היה מקשה על הבאתו ארצה, ואז הייתי צריך להתפשר על הבטיחות האישית שלי, אם זה בקסדה פחות טובה, במעיל רכיבה פחות טוב, וכן הלאה. עוגת התקציב כללה אביזרי בטיחות, ולו הייתי צריך לשלם עוד כסף על האופנוע, או שלא הייתי מביא אותו, או שהייתי מתפשר על הבטיחות האישית. האם לזה מתכוון המחוקק? או שהמחוקק (או אולי בכלל היה זה יו"ר מועדון רכבי האספנות) בכלל לא סופר אותי? לע"ד, האפשרות השניה היא הנכונה. אני קורא מכאן, לפעול לביטול גזרה זאת, אשר מפלה בין האספנים, ומיטבה רק עם חלק מצומצם מהם.

כבר אתה רוצה לעשות מהלוגו שלנו בול? תן לזה לזרום קצת, אח"כ נדבר על בולים. ד"א, בסוף השבוע הקרוב הלוגו ייתפרסם בעיתונות הירושלמית. פרטים בעיתונות סופהשבוע... למען הסר ספק, וע"מ שלא יישאלו שאלות, הרכב שבלוגו הוא ציור של דודג' קופה מודל 1936 (לצערנו לא של ירושלמי).

איזה כייף לקרוא!! יאללה, יום שישי נראה אותה בטוביה, אי"ה... וד"א, עוד לא גמרתם עם הביורוקרטיה הישראלית. ממש ממש לא. אבל אני משוכנע שאתם תצליחו להתגבר על כל המכשולים שמדינתנו האהובה תעמיד בפניכם. בהצלחה!!!

אני יכול לענות גם בלי שהוא יישאל... הובלה ימית בארגז, החלק של ההובלה עצמה, עלה לי פחות מ- 700$. סביר להניח כי הגולדווינג שלי גדול משמעותית מהאופנוע שלך, ולכן אתה עשוי לשלם פחות. הכל שאלה איך תביא אותו. גם כאן, כמו בכל מקום אחר, ישנם "טריקים" להוזלת עלויות, כמו הובלה לא בארגז (אם האופנוע ממילא במצב ירוד, אין טעם להכניס אותו לארגז), הובלה עם עוד דברים באותה המכולה, ועוד כהנה וכהנה. קח בחשבון שאתה משלם מכס בנוסף על מחיר המחירון וההובלה, גם על הביטוח הימי שאתה עושה לאופנוע, אם אתה עושה לאופנוע ביטוח שכזה.

בשעה טובה ומוצלחת!! הקולוני זה המקום אשר זרק בעבר את מפגש ירושלים של מועדון החמש ע"י חסימת החניה בחזית המסעדה ע"י עמודים, ללא כל תיאום. כל הכבוד לאחראי המפגש מטעם המועדון, אשר הצליח לשכנע אותם לפתוח את החניה מחדש. בהצלחה!!!

אתמול חגגתי יומולדת.. סתם כך... אז אחרי שוך הסערה שהיתה, רכבתי לי להנאתי המלאה על האופנוע, תוך כדי שירה של שירי יומולדת... מה לעשות, הרדיו לא עובד (בינתיים). אני מקווה כי מחר או ביום ראשון אתקין רדיו חדש, וגם אצליח להגן עליו מפני הגשם, החום, והישראלי המתעניין יתר על המידה. כמו במטה קסם, הצלחתי היום בשעה טובה גם להשיג טלפונית את מחלקת התקינה של משרד התחבורע, וזאת לאחר שבשבועיים האחרונים הם עונים ומייד מנתקים לי בפנים, או לחילופין מעבירים אותי לטלפון אחר שם אין איש עונה. הצלחתי לקבוע תור לתקינה לקראת סוף החודש, ואני מקווה כי בזה תסתיים סאגת גיור האופנוע. מה שבטוח זה שיהיה כייף לסוע עם האופנוע לתקינה, אם כי אני מקווה שבאותו הבוקר לא יירד גשם. בנוסף, אני עוד רוצה להגיע לתלביב לטובת בדיקה של משקף חדש לאופנוע, וכן לקניה של מיגון המורכב על האופנוע. יהיה כייף!

יציאה ראשונה מירושלים... נסיעה לבית שמש. נכון, זה עדיין לא כביש פתוח לחלוטין, אך בהחלט יציאה מהעיר בפעם הראשונה, וזאת לאחר שבמהלך השבוע הגעתי כמעט לכל שכונה מרוחקת בירושלים. בסיבובים ביציאה מהעיר, נסעתי לאיטי, אחרי הכל, אני עדיין לא שולט בו לחלוטין. עם ההגעה לסיבוב מוצא, הורד הילוך, ולאחר היציאה ממנו, בסיבוב קל של המצערת, האופנוע מתחיל לצבור מהירות, ועולה את העליה בקלילות, ובמהירות אשר הפתיעה אותי, וכל זאת כלל מבלי לסובב את המצטערת עד הסוף. הירידה היתה מהנה לא פחות, ולאחר סיבוב שורש, יש שלט האומר "בית שמש 17". המחשבה הראשונה שעברה בראשי היתה "איזה בעסה, רק עוד 17 קילומטרים אני מגיע, חבל שאני לא נוסע רחוק יותר". כשהגעתי לשער הגיא, כל כך רציתי להמשיך בכביש הישר לכיוון השפלה, לתת לאופנוע לשוט לו להנאתינו המשותפת ולהנות, אך לא... המטרה היתה בית שמש, ולכן ירדתי במחלף שער הגיא לכיוון כביש עקלקל, עם ירידות ועליות. כביש מהנה לרכיבה. הגעתי לבית שמש, חניתי את האופנוע, והחיוך לא יורד מפניי עד עכשיו. הנאה צרופה!!!

נווווווווווווו..... ממתין בקוצר רוח לדעת מה קורה... התנעת או לא? הלך חלק? ספר, שתף ותן תמונות ו/או סרטון.

אבקש גם מכל חברי המפגש בירושלים (יש כזה רק בטוביה) להחזיק לך אצבעות... הרבה בהצלחה, ואשמח לשמוע שהצלחת, אם כי ארצה לשמוע גם כישלון מסויים, זמני כמובן.

אז למה אתה מחכה? חג האורים הגיע, ואתה יותר ממוזמן לסיים את השיפוץ. המנוע של הגולדווינג שלי כבר מחומם היטב...

כמעט מיכל מלא... אתמול והיום... נסיעות ללא הפסקה. כייף אמיתי! הרגשה של רק עוד ועוד. המחלה משתלטת. תענוג!!!! לא רוצה להפסיק לרכב על הכלי המדהים הזה. לו הייתי יודע שזה כל כך נח, הייתי מביא אחד כזה כבר מזמן. הבוקר התחיל בנסיעה לדינמומטר, שם האופנוע עבר בקלות טסט, אשר כלל רישום של מידות הצמיגים, מספר השילדה ומספר המנוע על טופס הבקשה לרישום רכב. משם שלחו אותי לעמדה מספר 1 הירושלמית, לסיום הבירוקרטיה. לתומי חשבתי שזה יילך מהר. לאחר שהגיע תורי, הפקיד בעמדה מספר 1 של משרד הרישוי (בחור בשם גל, למי שמכיר), אמר לי שאני צריך לסוע לחולון, לעמדה מס' 1 שם. קצת משונה לי העניין, הרי גם במשרד הרישוי אמרו לי שאני לא צריך להגיע לחולון, וגם בדינמומטר אמרו לי את אותו הדבר, ואילו גל טען אחרת. מחר לא תהיה ברירה, אלא לנסות ולבדוק מול משרד הרישוי בחולון האם אני אכן צריך להגיע אליהם, או שאותו גל יכול לעשות את הדברים עבורי. אם לא אקבל תשובה חד משמעית, אפנה הלאה בסולם של משרד הרישוי, עד שאקבל תשובה ברורה ומסודרת לעניין. אפילו משרד הרישוי לא יצליח להוריד לי את החיוך מהפנים שיש לי כל עוד אני רוכב על הגולדווינג שלי, אם כי נסיעה לחלון בהחלט עשויה להיות יציאה מעניינת (ועם מטרה) מירושלים. במילה אחת: כייףכייףכייף!

ועוד איך היתה שווה!! תענוג אמיתי! לגבי ההשקה... סיפור ארוך... אני רוצה לעשות לאופנוע קבלת פנים של מועדון החמש. בהתחלה המועדון רצה שזה יהיה בשמיל, ולאחר שאין מפגש יותר בירושלים, לא הצלחתי לקבל כל תשובה לגבי קבלת הפנים. שה עניין של פוליטיקות למינהן, כאלו שאני לא אוהב ועוד פחות שאני רוצה להכנס לתוכן. רק חבל שאני יוצא מאוכזב (מאוד!!) מההתנהלות של המועדון בנושא. תודה תודה!!

30 מייל. 30 מייל של הנאה צרופה, של אושר גדול ושל כייף בלתי מוסבר בעליל. 30 מייל של תחילתה של דרך משותפת ארוכה, של חרישת הארץ לאורכה ולרוחבה (ומי יודע, אולי גם מעבר לגבולות הארץ). 30 מייל אשר גרמו לחלום שלי כמעט להתגשם במלואו. 30 מייל אשר גרמו לי להתאהב. אך בל אקדים את המאוחר... לאחר שאתמול יוני לא הספיק לגעת בגולדווינג, היום בבוקר הוא העלה אותו על הליפט והחל בהחלפות השמנים, המים, הפילטרים רצועות טיימינג ועוד. אחר הצהריים מתקבל הטלפון המיוחל האומר: זהו זה, הוא מוכן, תבוא תיקח. רעידות... אין שום דרך להסביר את זה... הגעתי למוסך של יוני. הנה הגולדווינג עומד לו נקי ומצוחצח, מחכה לי... מפחיד לעלות עליו... מעולם לא רכבתי על כלי עם כזאת עוצמה, וכזה נפח מנוע. בהתרגשות עליתי עליו להעביר אותו לחלק הקידמי של המוסך. רוורס קשה מאוד, למי שרגיל ללמברטה, וזה עוד במישור.... בפיק ברכיים העברתי אותו לחלק הקידמי של המוסך. חיכיתי ליוני שייגמור את עיסוקיו עם שאר הלקוחות, ואז הוא אמר לי: "אני רוצה ללכת הביתה, נתחשבן כבר". שוב התנעה, ויציאה לדרך. דבר ראשון תחנת דלק. תדלוק ראשון של מיכל מלא, התנעה מחודשת ויציאה. לא רציתי לעצור. פשוט לא רציתי לעצור. המחלה משתוללת לחלוטין. לא רוצה לרדת מהאופנוע, רק לרכב ולרכב ולרכב ולרכב, עד שייתרוקן המיכל, וגם אז, למלא אותו מחדש ולחזור לרכב. נוחות בלתי נתפשת לאופנוע, אם כי ניתן לשפר קלות את התמיכה לגל העליון. לא מרגישים כלל את הרוח בפנים, שזה מפליא בפניי עצמו. לא מרגישים את הבורות בכביש, ויש הרבה מאוד כאלו בירושלים. כל מילה שנאמרה על נוחות הרכיבה על גולדווינג, היא כאין וכאפס לעומת המציאות. התאהבתי. במילה אחת: כיףכיףכיף!

עזרא גבאי סוכנות לביטוח. 7919015 - 03 דבר שם עם יואב.

מפגש השפלה? התכנון הוא להגיע גם לשם...

ברור שאנחנו יודעים לאן! מפגשישישרון.....

אכן חלומות נועדו להתגשם, ועד שלא ארכב על הגולדווינג (שמשום מה רשום ברשיון הרכב כגולדבינג) עם בת זוגי אל עבר השקיעה, עדיין לא הגשמתי את החלום. לגבי טיול רכיבה אמיתי - תן לי מקודם להבין מי נגד מי באופנוע, להפסיק לנסות ולהחליף הילוכים באמצעות היד השמאלית, לתפוס בטחון ברכיבה על כלי בסדר גודל כזה, ורק אז יהיה על מה לדבר על טיול.... מחכה ומצפה בקוצר רוח לטיול משותף!!