y9853

מצטרף ומחזק את דבריו של רן ואת תקוותו לכך שמועדון החמש יימצא לנכון להפוך את הטוביה למקום קבע ראוי עבורו.

הפלאפון מצלצל... על המסך מופיע "רן שושני" "מניניים?", אני שואל, ובמקום תשובה, מקבל ציווי "תקשיב!!" חשבתי ששוב אנו עומדים להחליף מהלומות מילוליות בקשר לנושא המפגש בירושלים, ולפתע ממלא את אזניי צליל שאי אפשר לטעות בו. סופי מנגנת!!! התענגתי על המוזיקה הערבה, ונדברנו לטיול משותף, כיאה לחובבי אופנועים ישנים. "רק חסר לי עכשיו טסט" התחיל רן לתרץ. "לא מעניין אותי בכלל. עם טסט, בלי טסט, אתה מגיע עם סופי להשקה של ניר בשבוע הבא הטוביה, כך שנוכל שלושתינו לצאת בשבת בבוקר לטיול משותף" "יהיה בסדר" אמר רן. עכשיו חובת ההוכחה עליו!

מתוך היכרות עם הבעלים, ועם תהליך השיפוץ, מובטחת הנאה מלאה. למי שלא מכיר את מקום ההשקה, זה בדיוק איפה שהיתה השקה של הלמברטה שלי - בטוביה.

קראתי בשקיקה את השרשור עד כה. אכן מלאכה מהנה, גם אם לפעמים מתסכלת. עלה והצלח!!!

לגבי יום שישי, אני נתבקשתי ע"י קובי שלא להגיע, ואני יודע שכך נתבקשו עוד אנשים, ולכן מסיבת האביב לא יצאה אל הפועל. אני מסכים איתך לחלוטין שרק הירושלמים צריכים לקבוע לעצמם היכן להיפגש, ולא אף אחד אחר, אך ישנה הרגשה כי יש מי שמושך בחוטים ולא מאפשר לנו לעשות את אשר אנו חפצים, ולאחד את השורות, מטעמי פוליטיקה. מה שקורה הלכה למעשה, לצערי הרב, הוא ששני המפגשים דועכים, כפי שצפינו בתחילה. כעת, כל שנותר הוא ע"מ למנוע קריסה של שני המפגשים הוא איחוד השורות. אין ברירה אחרת. וכדאי מאוד לנצל את ההזדמנות שנוצרה, ובמקום לחפש מקום חדש, לבוא ולהתאחד עם המפגש בטוביה. רוב הדם הרע כבר חלף, רוב הרוחות כבר נרגעו, ואני חושב כי גם הירושלמים אשר היו המתנגדים הגדולים לאיחוד (משני הצדדים) כבר נרגעו. לגבי הקושי שבהרמת המפגשים, אני יודע היטב שזה לא קל. ולמרות שאני יודע שזה לא קל (אפילו קשה מאוד), אני מוכן לתרום מזמני וממרצי לטובת הרמת המפגשים המשותפים הללו.

רמי... אני לא רוצה להכנס לויכוח כזה או אחר, אך גם שבוע לפני כן, ביום שמשי, לא היתה מצוקת חניה של ממש אצל הסקוטים. חבל שראשי הסניף הירושלמי של המועדון לא מוכנים לקבל את היד המושטת אליהם לשלום מכיוון הטוביה. נוצרה כאן הזדמנות, ובמקום ללכת ולחפש מקום אחר, יש מקום לבוא ולאחד את השורות למען חובבי רכבי האספנות באשר הם. זה יעשה רק טוב לכולם, כולל (ואולי אפילו בעיקר) למועדון החמש. יש מקום, שהמפגש בטוביה, אשר החל כמפגש של מועדון החמש, יחזור ויהיה מפגש של מועדון החמש, ואני מוכן לתרום מזמני וממרצי לטובת העניין, ואף העברתי מסרים ברוח זאת לגורמים הרלוונטיים במועדון.

זמן עובר מהר כשנהנים. למען האמת, הוא עובר מהר גם כשלא עובדים על הלמברטה בכלל... המנוע מפורק לחלוטין, כאשר אני מנסה לאתר חלקים בכל רחבי הגלובוס. רשימת החלקים כבר מוכנה, וההזמנה היתה אמורה לצאת, אך רגע לפני מצאתי מישהו שאמר שבהחלט עשויים להיות לו חלקים ללמברטה, אך הוא נוסע לחו"ל, ואמור לחזור לקראת החג. לפיכך, ההזמנה נעצרה לבינתיים. אבל... אתמול בערב נרכש כידון, והוא אמור להגיע אליי מאנגליה בשבועות הקרובים. בנוסף, נרכשה סירה. סירת פח משופצת, מעזבונו של אבי סייג ז"ל. אומנם נכון, סירת פח שוקלת יותר מסירת פיברגלס, וגם כל הלמברטה לא ממש נוסעת מהר, אך הייחוד של סירת הפח הוא זה שמשך אותי, כמו גם עצם העובדה כי ממילא הלמברטה אמורה להיות בשביל הכייף, ולא בשביל נסיעות ארוכות ומהירות. מה גם שסביר כי מי שיישב בסירה יהיו הילדים, ובהחלט זאת צריכה להיות עבורם חוויה מדהימה. הסירה אומנם מיועדת לווספה ולא ללמברטה, אך בעזרת אי אלו התאמות שונות אצל מסגר, אני מניח שלא תהיה בעיה להתאים אותה ללמברטה. בווספה ישנן שלוש נקודות עיגון (שתיים למטה ואחת למעלה), בעוד שבלמברטה ישנן שתי נקודות עיגון בלבד, וכמובן שהן נמצאות במקומות שונים מאשר בווספה. לפיכך, יש לחתוך את שלושת הצינורות מהמסגרת, ולרתך במקומם שניים אחרים במקומות ובעובי המתאימים. על פניו לא נשמע סיפור גדול ומסובך מידי.

אכן טיולי האופנועים הינם תענוג גדול ביותר! לצערי הרב, עקב קשיי הגעה נבצר ממני להשתתף, אך כולי תקווה כי עד הטיול הבא, תהיה לי עגלה לצעצוע היפני, ואוכל להגיע לנקודת התחלת הטיול עם הלמברטה.

מצטרף לברכות מעיר הקודש! לפי התמונות היא יצאה יפהפיה אמיתית. נשמח לראות אותה (וכמובן אותך) בירושלים. תפנה לך איזה יום שישי באמצע אפריל... אנחנו מתכננים השקה של ווספה. פרטים מדוייקים בהמשך.....

שלי... התמונה בפיתול הכביש מדהימה. כאילו נלקחה מלפני כמה עשורים.

כייף כייף כייף! הכי כייך לדעת שחזרתם בשלום, עמוסי חוויות. היות ואני מכיר לפחות את חלק מהמארגנים, אני משוכנע כי הכל עבד על הצד הטוב ביותר!

תודה רבה!! אך לצערי הרב זה לא מתאים.... אך אל תדאג, יהיו דברים אחרים בהם אני אנצל אותך...

של הריקשה זה SH 2/22 ושל הלמברטות זה SH 1/20 ו- SH 1/18. גם ללמברטות לא יזיקו דיזות ושאר חלפים כמו גם אטמים. תודה!

בחיל רעדה, בששון ובקול תרועה, נמצא ונרכש היום קרבורטור ללמברו. אומנם ממש בטעות, אבל גם פוקסים נחשבים. הבוקר, פתחתי את היום בעוד סיבוב מוסכים. אחד מיני רבים שאני עורך מעת לעת מתוך מטרה למצוא מציאות. חיפשתי את המיסב ללמברטה, שיושב מתחת למגעים של החשמל, וכן רינגים לבוכנה. מצאתי את מבוקשי, ואז המוסכניק אומר לי: "תגיד, קרבורטור יש לך?" עניתי לו: "תראה לי מה יש לך, נראה, אולי נמצא משהו מתאים". התיישב המוסכניק לחפש, מוציא קרבורטור אחד, לא מתאים לכלום. מוציא שני, שלישי, רביעי וכן הלאה, עד שהוא אומר לי: "יש לי את זה, אבל הוא קצת גדול בשביל הלמברטה, תעשה לו התאמה, תקטין את הפתח שלו, תנסר פה, תחתוך שם, בסוף זה יתאים". לקחתי את הקרבורטור ביד, הפכתי אותו מימין לשמאל, משמאל לימין, וניקיתי את השם של הקרבורטור. לפתע אורו עיני - הרי זה בדיוק דגם הקרבורטור שאני צריך לריקשה. שאלתי את המוסכניק: "תגיד, אם אני אחתוך אותו, לא יקרה לו כלום? הוא עדיין יישב לי טוב על הלמברטה?" "בטח, אין שום בעיה, הכל יהיה בסדר, תסמוך עליי", אמר המוסכניק. "מממ.... לא יודע... יש הרבה עבודה בלהתאים אותו ללמברטה, בסוף זה יישב לי לא טוב, ואז חבל גם על הכסף שאני משלם לך, וגם על העבודה שאני משקיע, לא חושב שכדאי לי לקחת אותו" "תיקח" אמר המוסכניק, "תיקח, אני אתן לך אותו רק ב- 200 שקל בגלל העבודה שיש לך עליו" "נו, טוב... בסדר... אני אנסה" בהתחשב בזה שמדובר בקרבורטור מקורי של Dell'orto, המחיר בהחלט זול. כעת נשאר לנקות אותו כמו שצריך, ואני מקווה מאוד שזה יקרה בימים הקרובים, וזאת מתוך רצון והתניע את הריקשה בקרוב. למרות האמור לעיל, כרגע מירב המאמצים שלי (והם אינם רבים מפאת קוצר הזמן) הם בשיפוץ הלמברטה עם הסירה ולא בשיפוץ הלמברו.

מסכים בהחלט, אך מי אני שאקבע... הארגז הוא חלק (מכוער) בלתי נפרד מהאוטו (כמו סיני??)

תתחדש!! אין ספק שלשפץ רכב ישראלי זה חלום, גם אם נתת לו שם של גויה... הרבה בהצלחה!!

פששש... הדואר השתפר פלאים... מחזיק בידי, אך עדיין לא היה לי זמן לפתוח.

אם כך, מדוע יש מניעה לקנות רכב פלסטינאי אשר היה בשטחים עוד מלפני 67' והיה לו רשיון ירדני? מעבר לזה, אני בכלל לא בטוח שזה יעמוד במבחן בית משפט, בעיקר אם הרכב הוא ישראלי לשעבר (ואני לא מדבר על רכב גנוב, אלא על רכב אשר נמכר כחוק לתושב הרשות). אז כבר שולמו עליו המיסים למדינה, ועל פניו אין צורך לשלם מיסי יבוא על הרכב בשנית. לע"ד, צריך שיהיה מקרה שיגיע לבימ"ש ויהווה תקדים בנושא. לא בטוח שהייתי עושה זאת בשביל 1502 BMW (אא"כ יש לי שריטה עמוקה על הרכב), אבל בשביל משהו יותר נדיר (ויש כאלו), זה עשוי להיות שווה.

דבר ראשון - המון מזל טוב!! אולי שילוב של השניים? משהו כמו טרנטינה? שתהיה אחות לבמאי, אולי זה גם ירגיע את השלטונות...

החליפו לי את טו בשבט עם פסח, וכך מצאתי את עצמי עסוק בנקיונות. המנוע של הלמברטה הושרה בצידנית עם נפט למשך פרק זמן לא מבוטל, ע"מ להסיר את הלכלוך הקשה, ולאחר שהוא הוצא משם הוא נתלה לייבוש. היות ולא היתה לי הרבה סבלנות לחכות לייבוש, התחלתי לנקות אותו בעודו רטוב. אשתי טוענת שזה עשוי לעשות למנוע קמטים.... אט אט, שלב אחר שלב, סנטים אחר סנטים, נוקה המנוע עד להגעה לתוצאה נקיה ומשביעת רצון, וכעת בלוק המנוע עומד נקי כביום ייצורו במפעל אינוצ'נטי לפני אי אלו שהם שנים. כל סוף סוך ניתן לגעת בבלוק בידיים חשופות, ולא לדאוג לריפוד של היפנית כאשר מכניסים אותו לתוך המכונית. לאחר סיום ניקוי המנוע, יש לי לחלץ שארית של סנדל ברקס, ואז כל שנותר הוא לנקות את שאר הרכיבים אשר יושבים במנוע, ולאבחן מה זקוק להחלפה, ובמה ניתן להשתמש ולהרכיב חזרה במנוע. אני מצרף קצת תמונות של תהליך הניקוי (לפני, תוך כדי ואחרי, לאוו דווקא בסדר הנכון).

חברי מועדון החמש הירושלמים מוזמנים בחום להתארח בטוביה ביום שישי הזה. בירה טובה, מצברוח טוב מובטחים. גשם - אולי... בכל מקרה, יש מקום ישיבה המוגן מהגשם. נשמח לראות כל אחת ואחת מכם. כמובן שההזמנה פתוחה גם לאלו שאינם חברי מועדון החמש ומעוניינים לשבת בצל קורתינו.

רמי, מטלפונים שאני מקבל הבוקר מחברי הטוביה, מחזקים את ידינו על המפגש, ורואים את התחביב שלנו הרבה מעל המריבות (שעדיין קיימות, וכולי תקווה כי לא יגיעו לכאן). שוב, אני מודה לך גם מכאן על ארגון הפגישה אמש, ודע כי איני היחיד שמרגיש וחושב כך.

לאחר שפורק הגיר, עברתי לפרק את הצילנדר, ואת הראש של הצילנדר. הראש מוברג באמצעות ארבעה ברגים היוצאים מהמנוע, ועוברים דרך הצילנדר עצמו. לפתוח אותם לא היתה בעיה, שוב, בגלל עבודת שימון טובה מספר ימים לפני פתיחת הברגים. אבל... הרי אי אפשר שהכל יילך בקלות, אחרת איפה ההנאה? הראש לא היה מוכן להיפרד מהצילנדר. לא ידעתי שהכובע יכול להידבק כ"כ חזק לראש... האיטלקים האלו... בהתחלה ניסיתי לשכנע את הראש לצאת בצורה יפה. משם עברתי לשימוש בלחץ פיזי מתון, ולאחר שגם זה לא עזר, עברתי לאלימות של ממש. הבעיה באלימות היא, שזה חוזר אליך בבומרנג... זה שהאטם נהרס לא אכפת לי כל כך, הרי ממילא אני מחליף את כל האטמים, אבל הראש נפגע מעט, וכעת הוא בבדיקות האם ישנה דרך לשיקומו או לא. את הצילנדר היה הרבה יותר קל לפרק, ואז התגלתה לי הבוכנה במלוא הדרה. גם כאן, שמחתי כי לא ניסיתי להתניע את המנוע בטרם הפירוק, וזאת לאחר שהסתבר לי כי אחד הרינגים שבור, דבר אשר בוודאי היה גורם לנזק לצילנדר עצמו. הראש של הבוכנה יצא שחור משחור, וגם היא עוברת ניקוי עמוק. לאחר פירוק הצילנדר, עברתי לפרק את המגעים והמגנטו. המגנטו נשלף בקלות באמצעות כלי חליצה ייעודי, וסומן, ע"מ שאדע להחזיר את הסלילים למיקומם המדוייק (כיוון הצתה בגרוש). לאחר שפורק המגנטו, ניתן היה לשלוף את הקראנק. במקביל, עברתי אצל מסגר ע"מ שייבנה לי כלי עבודה ייעודיים ללמברטה, ואני בהחלט מרוצה מהתוצאות. כל חלקי המנוע מסודרים בשקיות ניילון לפי מיקומם במנוע, כאשר הכל מגובה בתמונות. סביר כי כשאחזיר את הכל למנוע, עדיין יישארו לי כמה ברגים שאין לי מושג מה הם עושים, ואצא מנקודת הנחה כי היצרן טעה. השלב הבא הוא ניקוי יסודי של בלוק המנוע ושל חלקי המנוע מבחוץ ומבפנים. בחינה של כל חלק וחלק ע"מ לראות מה עליי להחליף ובמה אני יכול להשתמש. לאחר מכן, הזמנת חלקים מחו"ל (בימים הקרובים יהיה הסכם של מועדון הווספות עם חנות חלקים בגרמניה לטובת 10% הנחה על המחירון), הרכבה של המנוע חזרה, שלב אחר שלב, ואז אצטרך לחשוב הלאה לאן מועדות פניי, ומה עליי לעשות ע"מ לא להשתעמם בהמשך... תוכנית עבודה כבר יש, כעת גם צריך לעבוד לפיה... נראה מה יהיה...

שבועיים ימים.... שבועיים ימים חלפו להם מבלי שעדכנתי כאן את המשך השיפוץ... שבועיים ימים נטולי מריבות טיפשיות, למרות שהצעצועים של הילדים היו מפוזרים פה ושם... שבועיים ימים חלפו להם, והכייף של השיפוץ המשיך בהם במלוא עוזו. לאחר שפורק המנוע, נפתח המכסה שלו. הפתיחה עצמה היתה קלה למדי, וזאת עקב עבודת הכנה ממושכת בשמן על הברגים. לאחר פתיחת המכסה, הסתבר שטוב עשיתי שלא ניסיתי להתניע את המנוע בטרם הפתיחה. אחד ממובילי השרשרת במנוע נשבר, וחלקים ממנו התפזרו במנוע. התנעה של המנוע היתה עלולה להרוס את הגיר במצב הטוב, ולהרוס את הבלוק במצב הפחות טוב. באמצעות אילתור מסויים של לוחץ קלאץ' (לחץ פיזי מתון), שוחרר הקלאץ', ובאמצעות ריתוך של פלאח לאחת מדיסקיות הקלאץ', יצרתי כלי אשר עוצר את הקלאץ' מלהסתובב, ע"מ שאוכל לפתוח את הבורג המרכזי שלו. לאחר מכן, פורקה השרשרת ומובילי השרשרת. השלב הבא היה פירוק הגיר, כאשר כל מיסב וכל גלגל שיניים אשר יצא ממקומו, תועד בסדרה של צילומים, וזאת ע"מ שיהיה לי איזה סוג של מושג איך לעזאזל אני מרכיב את הדבר הזה בחזרה. היות וישנה מגבלה של תמונות אשר אפשר להעלות בהודעה אחת, כבר אמשיך בהודעה נוספת, בליווי תמונות.

ברור. זה אמנם עדיין לא בית אספנות, אבל זה בהחלט בית קלאסי... גינה וחניה (שאפשר לסגור חלק ממנה) בלב העיר...