kompy

נהג מעל גיל 21 יכול לשכור רכב בבודפשט, אך חברות ההשכרה יגבו תוספת תשלום של נהג צעיר(נהג צעיר בהונגריה נחשב עד גיל 25).

בתאוריה, כל זה נכון במידה ומופיע תמרור 621/622. במציאות, תמרורים אלו לא תמיד נמצאים וגם אם כן, אזי כפי שהזכירו פה קודם, שיטת הריץ׳-רץ׳ פועלת ולא תהיה כל אכיפה בנושא. יתכן וקיפוח הזכות יכנס לפעולה במידה ותהיה ת.ד., או אז הנושא יהיה נתון לשיקולו של ביהמ״ש.

אין פה קיפוח זכות. קיפוח זכות יתקיים בנתיבים המיועדים לכיוון שונה.

טור חשבוני מתחיל מ-2 גורמים. תמונת מצב - כביש דו-נתיבי, רכב נוסע בנתיב השני מימין(להלן - שמ׳), הנך מתקרב אליו בנתיב הימני. אתה נשאר לצדו עד שרכב אחר מתקרב, כאשר אין זה משנה בימין או בשמ׳, כך נוצר טור באחד הנתיבים אזי מותר לך לחלוף על-פני הרכב שמשמאל. אין צורך שיווצר טור בשני הנתיבים, די בטור באחד משני הנתיבים.

נכון, מעבר על פני רכב בין אם בוצעה סטיה מנתיב ובין אם לאו = עקיפה. נוסף על האמור בתקנה 47, מעבר על פני רכב, בין אם מימינו ובין אם משמאלו, לא תחשב עקיפה במידה ומתקיים טור רכבים (2 רכבים או יותר). כך שדי בהמצאותם של 3 רכבים כדי שהמעבר לא יחשב כעקיפה.

ע״פ התקנות/הנחיות, את מנגנון ה-Hill-holder חובה היה לנתק ברכב לימוד נהיגה.

בעשור השנים (1976-1986) בהן אבי היה מורה נהיגה, הוא ניסה ליישם מס׳ שיטות לימוד, אשר היו נראות בעיני התלמידים כ״משיכת זמן״. 1. התחלת הלימוד על רכב אוטומט, 3-5 שיעורים, לצורך הכרת הדרך וההשתלבות. 2. טסט פנימי (היום זה מחוייב). זכורה לי חווייה ממשרד הרישוי בחולון, עוד טרם הגעתי לגיל שאפשר להתחיל. היו פעמים שבחופשות הייתי יושב בספסל האח׳ של הרכב בעת שיעורים. כשהרכב היה יוצא למבחן, הייתי יושב במסדרון שמול חדר הבוחנים (בהוראת אבא). כשהבוחן היה חוזר, תפקידי היה לרגל ולראות לאיזו תבה הבוחן משחיל את טופס התלמיד ולדווח לו. חווייה נוספת, ליד כביש הגישה אל עמדה מס׳ 1, בצד ימין, היתה שלולית חורף עם דגים וצפרדעים. אגב, בצד הדרומי של מגרש האופנועים שהיה צמוד לרח׳ הלוחמים, לידהשער הכניסה הראשי, היתה עליה קטנה עם סימון של שמיניות שרק מעטים היו מסוגלים לבצע אותו.

כבר הסבירו לך אחרים. בסרטון הראשון - כשאתה נוסע בנתיב המיועד לכיוון אחר ואז משתלב אל כיוון הנסיעה הרצוי לך = קיפוח זכות. בסרטון השני - שני הנתיבים (הגם שאין סימון 805) מיועדים לנסיעה לאותו כיוון ומתמזגים לנתיב אחד = אין קיפוח זכות, גם אם נוצר מצב שבו אחרי עומדים בנימוס בנתיב אחד ומחכים לתורם.

1982 - הוצאת ר.נ. על דו״ג (אופניים עם מנוע עזר - א) 50 סמ״ק. בי״ס לנהיגה ״אופיר״ (המורה איציק, הבעלים) שמקום משכנו היה בזמנו ליד ״בלומפילד״. המבחן במגרש עבר כמעט חלק, כשהתלמיד מאחורי כמעט נפל מאחר ואת הנסיעה בין הקווים המקבילים הישרים בצעתי כ״כ לאט (היה נדרש לנסוע כך ולעבור אותו בכדקה, כדי להראות שליטה) שעברו מעל דקה וחצי. בנסיעה בכביש, הייתי שלישי בתור, אף אחד לא הדריך אותי שאסור לעקוף את אלו שלפני (עד היום, הוראה זו אינה מובנת לי). הבטחן רדף אחרי והחזיר אותי למקומי. בכל זאת, עברתי טסט ראשון. 1983 - ר.נ. על פרטי (02), [גילוי נאות, אבא היה מורה נהיגה]. שיעור ראשון רשמי היה מטבריה להרצליה, הוצאתי בטבריה טופס בד׳ עיניים ויאללה יוצאים לדרך. כמות שעורים אין סופית. את המבחן עברתי עם הרב-בוחן של משרד הרישוי, כשהוא נותן לי לבצע חניה בנסיעה לאחור תוך כדי זינוק בעליה. טסט ראשון. 1984 - ר.נ. על דו״ג, ג׳אווה 350 סמ״ק (ג), אשר נתן בזמנו רשיון על כל הכלים. בסה״כ 4 שעורים. טסט ראשון. 1984 - ר.נ. על משא עד 15,000 ק״ג (03). מסיימים שיעור חמישי, חוזרים למשרד (שוב, בי״ס ״אופיר״ עם המורה שמעון). המורה מקבל שיחה מתלמיד אחר, הוא מסתכל אלי - ״יש לך ת.ז. עליך?״ כן, בוודאי. הוא מנתק את השיחה, בוא, נוסעים למשרד הרישוי, יש לך טסט עוד חצי שעה. הטסט עבר חלק. בזמנו, היו מבצעים נסיעה אחורנית בתוך רחובות העיר (במקומות די שוממים). היית מבצע פניה שמ׳ ואז היית צריך לחזור על עקבותיך בנסיעה לאחור. את כל המבחנים עברתי בחולון. אגב, תאוריה, כשהיית מגיע לחדר המבחנים בקומה השניה בחולון, אל שולחן הבוחנים. היית יכול לראות את ששת התשובות הראשונות של המבחן, מאחר ודף התשובות היה עדיין צמוד למבחן (לא הייתי צריך זאת).

המתכונת (סטנדרט) היא שאינך מוכן לקבל ביקורת בונה ומקובע בדעתך. אין חובת סימון נתיבים/קו קטעים (תמרור 805) כדי לדעת שהדרך היא בעלת שני נתיבים.

צד ימין בלבד.

אתה מוזמן לחפש ברשת על רצף ביטוחי או העדר רצף ביטוחי. מכירת רכב לחבר - האם לברך יש רצף ביטוחי (על רכב אחר שיש/היה ברשותו) ב-3 שנים החרונות? אם יש לו, אזי הוא (ככל הנראה) יקבל הצעת מחיר נמוכה מזו שהוצעה לך (בכפוף לגיל, ותק נהיגה, העדר תביעות).

רגע של עברית: מונע ונח - דבר והיפוכו. אמור להיות - מותנע ונייח.

אז לרשות המקומית יש כסף מיותר לצבע ולתשלום לעובדי קבלן, כי הפרט החשוב הנו תמרור 439. כפי שהיה בעבר, כשצבעו שפת מדרכה בלבן לבבד או בכחול-אדום.

לא ידוע לי האם המוסך גובה ע״כ תשלום(יתכן וכן, הרי זו עבודה לכל דבר), אך למיטב ידיעתי 99.999% מהם פשוט לא נבדק מס׳ מנוע ומסתמכים על המדבקה.

מה זה כתום-לבן? נת״צ?

מכתב רשמי, עם לוגו החברה, שבו הוא מציין - כי בדק וזיהה את מס׳ המנוע, והוא נמצא זהה לרשום ברשיון הרכב. ע״פ ההנחיה, רק מוסך מורשה יבואן.

תמרור 818, מדרכה צבועה אדום-לבן, אוסרת כל עצירה וכל חניה. כך, שגם עצירה לרגע, לשם העלאת/הורדת נוסע, אסורה! ניתן לנפק דו״ח גם על עמדת רכב למס׳ שנ׳ (גם אם הנהג ברכב ורואים אורות אח׳, אפילו בזמן תאורה).

יכולים לפנות, אז מה?! כשאתה מוכר את הרכב למגרש פרוק, הנך מקבל קבלה על התשלום. קבלה זו קבילה לכל דין שהרכב נמכר לפרוק בלבד! אתה, כאזרח שומר חוק, בצעת את המוטל עליך 1. ביטול רשיון רכב 2. מכירה לפרוק. רשויות האכיפה יכולות לחפש...

ברור שיש. תמיד יש בוחן עצלן שלא יחפש את מיקומו של מס׳ השלדה, כמו גם מס׳ מנוע שמיקום הטבעתו מקשה עד מאד לבוחן לזהותו. לדוגמה, בדגם האחרון של ״קראפטר״, קיימת הנחיה לשלוח את הרכב למוסך מורשה יבואן לשם זיהוי מס׳ מנוע מאחר שיש לפרק חלקים מסויימים (במיוחד את המתנע) ע״מ לראותו.

אסמכתה? סוחר גרוטאות לא יקנה ממך רכב שמס׳ השלדה בו שוייף, מחשש שזהו רכב גנוב ובשל חוסר היכולת שלו להוכיח לרשויות את מקור הרכב. ל״החיות רכב״? רכב מורד מהכביש, אשר גילו מתחת ל-30 שנים, לא ניתן להחזירו אל הכביש. רק במקרים נדירים, רכב שגילו מעל 30 שנים אשר רשיונו בוטל, קיבל חיים חדשים כרכב אספנות. לפני כ-3 חודשים ביצעתי הורדה מהכביש לרכב במשרד הרישוי. מכרתי אותו לפרוק, לא ביצעתי כל פעולה אחרת מצדי (לא שייפתי, לא הורדתי לוחיות). אגב, היום קבלתי את החזר אגרת הרישוי.

בשום פנים ואופן לא לשייף מס׳ שלדה ומנוע. 1. המנוע יכול להיות איבר תורם לרכב אחר, גם רכב מורד מהכביש. אין לכך כל השלכות על הרכב המורד. 2. אסור לשייף מס׳ שלדה. זו עברה פלילית. איך מגרש הפרוק יוכל להוכיח את זהות הרכב בלעדיו?

1-1.5 ל׳ דלק ״מצמצם הגעות לתחנת דלק״?! נו באמת?! אקדח התדלוק ״קפץ״, סגור וסע לשלום!

קיים באג במע׳ של רשות הרישוי. בכל מקרה, רכבך חייב אישור תקינות בלמים למבחן התקופתי (טסט), בין אם זה מצויין ובין אם לאו (תקנות התעבורה).