האמת, שבכל רכב אמריקאי אמיתי יש הרבה יותר משאר כלי הרכב, ולא רק חמישה מחזיקי כוסות כסטנדרט (ולפעמים גם שישה, למרות שיש רק חמישה מקומות...).
למשל, באמריקאית טובה יש פתח מזגן מתחת להגה, לקירור "המערכת של הנהג"... אחרי שאתה מתרגל אתה לא יכול בלי.
עוד למשל, בכל אמריקאית טובה, סוככי השמש הם הרבה יותר מפלסטיק מתקפל, ולא רק בגלל המראות המוארות. יש להם תתי סוככים נשלפים, ותתי סוככים נוספים מתקפלים, ככה שאתה יכול לסגור 180 מעלות קומפלט, ושום קרן שמש לא תסנוור אותך.
ועוד למשל, בכל אמריקאית ראויה, ידית ההילוכים נמצאת ליד ההגה, מה שמאפשר שלושה מושבים בספסל הקדמי, ואם היא אמריקאית ראויה, אז המושבים מרווחים להפליא.
האמריקאים (הישנים, הטובים) סופרים מנוע לפי צילינדרים, ולא לפי נפח. בטוח שלא לפי כוחות סוס. מספר הצילינדרים משקף לא רק את עוצמת המנוע, אלא גם את רמת הגימור של האוטו. פעם, אמריקאית שעלתה לארץ, ביקשה שאעזור לה לבחור רכב חדש, V6. היא לא יודעת מה זה V ואין לה מושג מה זה 6, אבל היה ברור למה היא התכוונה...
אל תשכחו שהיפניות בארה"ב הן בעצם יפניות שהתחפשו לאמריקאיות - גדולות, מרווחות, ועם מנוע גדול - V6. רק לאחרונה, ורק בגלל הכלכלה הקורסת ומחירי הדלק, החלה מגמה של יפניות יפניות במקום יפניות אמריקאיות.
הטעם האהוב בארץ הוא סד העינויים היפני הקרוי משפחתומטית - ואני בטוח שרוב אלה שרכשו יפנית ממוצעת - לא בדקו בכלל מה יש לשברולט להציע באותו מחיר.