NirLevi

לא הצלחתי לבצע העברה לחשבון - מס' הסניף לא מזוהה דרך האתר של בנק הפועלים. אפשר לקבל פרטים מלאים של החשבון? תודה.

כן. אולי זה קשור לדרג המדיני (שהיה ונשאר דפוק), אבל ממה שראיתי, וראיתי המון, צה"ל היה עייף וחסר עמוד שדרה. לא הובילו מבצעים ופשיטות ולא דחפו לפעולות איכותיות כמו שאמור לפחות להיות. צעד קדימה, עשר אחורה, התברברות בשטח ומגננה.

אינני חוקר איסלאם, לא למדתי לימודי מזרח תיכון, אלא רחוק מכך (טכניון). אני עדיין חושב שכשאר המאבק האיסלאמי מתבסס על סממנים דתיים הסיכוי שלך כיהודי לחיות איתם בשלום שואף לאפס. פירוש או לא פירוש של הקוראן, בינתיים בכל מקום שיש מוסלמים בעולם יש "מאבק בכופרים בשם אללה", תוך הצגת ספר הקוראן וקידוש המוות על החיים. פתח מפה וראה את אזורי העימות ומי משתתף בהם. אגב, שאותם מוסלמים לא יערבבו בין תורת המלך לבין הקוראן. עדיין לא ראיתי גדודים של יהודים דוהרים ברחובות תל אביב עם טויוטה פיק אפ לבנה וקלאצ' וצועקים מוות לחילונים.

יש לא מעט חוקרים שטוענים כי דאעש הוא למעשה, האסלאם האמיתי (בינהם מרדכי קידר), מכיוון שהארגון עובד בדיוק בהתאם לספר. מלבד סוריה, עירק ולוב שבהן יש שליטה כמעט מוחלטת של דאעש והגרורות שלו, המשטרים האחרים הם חילונים שלמדו לחיות עם היהודים. בשלושת המדינות לעיל, קיים חיסול שיטתי של הכורדים, הנוצרים וכל בני דת אחרת. כדי לחסוך ממך את הזוועה ממליץ לך (רק אם בא לך) לחפש בגוגל את המילים נצרות ודאעש. המאמרים והתמונות - זוועה. כך ששוב, אני חושב שכרגע בעזה ובלבנון נחיה על חרבנו ולא יהיה פתרון, אלא במסגרת הרתעה. לגבי יו"ש - צריך לצאת משם ולהשקיע את הכסף במקומות שבאמת צריך (ירוחם, דימונה וכו').

בית הכנסת בבגדד עומד על תילו כי המשטר בבגדד הוא חילוני. אם המאבק בין הסונים לשיעים (עדות שונות באיסלאם) שקיים כעת גורר מאות הרוגים ביום, אונס, עבדות, ניפוץ ארכיאולוגיה בת מאות ואלפי שנים וזה עוד בינהם, תאר לך מה היה קורה אם אנחנו היינו מולם. יש כאן מלחמת עדות באיסלאם, שבכל מקרה שניהם מתפללים להשמיד אותנו. מי שחושב שנסראללה יתגלח ויבוא לאפטר פרטי באומן 17 ביום מן הימים, כדאי שיתעורר. כאן זה המזרח התיכון, השכונה הכי מופרעת בעולם. שים לב למה שקורה אצלם כל יום. http://www.mideast.co.il/p-2_a-131/

עם סכסוך על רקע דתי (לא חילוני) המאבק לא יסתיים. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%AA_%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%A1

אי אפשר להשוות בין צו 8 ותו"ל "שינוי כיוון" לשהייה ממושכת במוצבים. כמו שאמרת, הפתרון היחידי הוא לא שלום, אלא הסדר קבע ממושך. הם שם, אנחנו כאן. האזרחים במדינה החליטו שטובת מפעל ההתנחלויות והישיבות חשוב יותר מהסדר קבע עם הפלסטינים, כך שלמעשה ביבי מבטא את רצון העם. עם החיזבאללה בצפון והחמאס בעזה זה סרט אחר לגמרי. לצערי, גם ילדי יתגייסו לצה"ל ולא מבחירה. אם הייתי יכול, הייתי משאיר אותם בבית.

לצערי הרב, אני לא חושב שאפשר לחיות בהסדר עם שכנים שכל מהותם בחיים זה להרוג אותך.

כמו שרשמתי לעיל, השתתפתי בצוק איתן ובמבצעים אחרים כחלק מפלגה ייעודית עם משימות מאוד ספציפיות. ראיתי חיילים מדהימים מהגדודים של גולני וגבעתי נלחמים בצורה הרואית אל מול פח זבל אנושי שמתחבא מתחת לאדמה. אגב, גם אח של אשתי נהרג בעזה (לא בצוק איתן). אני לא חושב ש"הולך ופוחת הדור". להיפך, הסדירניקים של היום נלחמים בדיוק כמו שנלחמנו אנחנו, רק עם ציוד הרבה יותר טוב. מה שהיה מאוד חסר זה התחכום, המארבים - כל אלו כמעט ולא היו. ראיתי צבא שבלוני, עייף, מבולבל, עם כרס וכולסטרול בשמיים.

חלילה שאני מזלזל. אני רק טוען דבר אחד - עזה זה לא לבנון. במגבלות אומר כי בלבנון היו מבצעיים מדהימים והרואיים שנפלו על כתפיהם של מפק"צים צעירים בני 20. היה שילוב של תחכום, העזה ואומץ יוצאי דופן שלא ראיתי במבצעים בעזה. היו פאשלות, כמו בכל מקום, למרות שלדעתי הפאשלה הכי גדולה היתה שנתקענו שם כמו קוץ בתחת 17 שנים.

הייתי גם בלבנון וגם בעזה. בכל המבצעים שהיו בעזה השתתפתי (כולל צוק איתן), וראיתי סדירניקים מהגדודים שעושים עבודה מדהימה, הרבה יותר מיחידות העילית הנוצצות. בעזה עפו עלינו פצמר"ים, ירו עלינו צלפים וכאלה שחשבו שהם רמבו, וגם ראינו בתים ממולכדים ומנהרות. לבנון זה היה סרט אחר שלא דומה לעזה בשום מצב. השגרה והלחץ האדיר בלבנון היה על סף הטירוף - קשה מאוד לשמור על שפיות בקווים בלבנון בלחץ מבצעי גבוה מאוד, שלא כמו בעזה.

אני מסכים איתך, למרות שהשהות בשטחים היא לא לונה פארק. הרבה לשבי"ה והמון סיכונים, כמו שנזרק עלינו מקרר 500 ליטר מהגג על הג'יפ בתעסוקה האחרונה, ורק בנס הוא החטיא, וזה עוד לא דיברנו על ניסיונות הדקירה ומבצע צוק איתן, שהיינו עמוק בתוך עזה. לבנון זה סרט אחר. יש לי 2 חיילים שאושפזו עם כדורים פסיכיאטריים בעקבות האירועים שעברנו, עוד אחד שנדפק לגמרי מסמים בהודו ועוד 3 שהוציאו פטור ממילואים - כי לא מתאים להם להיות עם כובש. לא פשוט לילד בן 19 לעבור מארבים חודרים של 48 שעות לפחות, המון פצמר"ים, התקפות מוצב, פתיחת צירים ועוד כהנה וכהנה. מה גם שאצלנו ביחידה זה היה בקצב גבוה מאוד, הרבה יותר מיחידות אחרות.

עוד משהו מאז... בדרך חזרה ממארב ליד סוג'וד חמש ס"מ לפני שהזזתי את הרגל אחד החיילים ראה פס דריכה שמחובר לכלימגור ענק. במארב אחר, 4 מחבלים עמדו מטר מהצוות שלנו ולא ראו אותנו. מכת אש חזקה הורידה את כולם. ואירוע שלא אשכח כל חיי - אחד החיילים מסיירת גולני, צלף בחסד, שליווה את הצוות שלנו בעבר, איבד את ידו מפצמ"ר וצרח בקולי קולות "למען המדינה". זו היתה הפעם הראשונה והאחרונה שבכיתי בלבנון, רגע לפני השחרור מקבע.

זכור לי מקרה שבו הובלתי צוות כמפק"צ צעיר במארב חודר, מחוץ לרצועת הבטחון, כשהיציאה היתה ממוצב ריחן (מי שמכיר). אחרי 72 שעות במארב, שהתחלנו בהתארגנות חזרה, היתה לנו התקלות עם 6 מחבלים הרוגים. חזרנו עם 3 חיילים פצועים, ששלושתם נפצעו מכדור בתחת - עד היום לא הבנו איך זה קרה.

אחד הרגעים הקשים שלנו היה צילום סגירת השער ביציאה מלבנון. השארנו שם הרבה, אפילו יותר מדי.

השירות שם לא דומה לשום דבר אחר. הייתי גם בהרבה מבצעים בעזה ובשטחים - לא פשוט, אבל יחסית ללבנון זה סרט שונה לגמרי. מדינה מדהימה. איבדתי שם הרבה, אבל גם למדתי המון על החיים.

חיש מהר חלפו להם 15 שנים מאז שצה"ל יצא מלבנון. אצלי, ואצל רבים אחרים, לבנון עדיין נשארה. קצת יותר מ-6 שנים "ביליתי" שם - מחפ"ש ועד מ"פ באותה יחידה אדומה. המבצעים והמארבים שעשינו, ומה שעברנו בגיל 20, נראים היום תלושים מהמציאות. שלום ולא להתראות. http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/696/209.html?hp=1&cat=875&loc=1

בתקופה שהייתי בארגון הקפדתי לקיים כל חצי שנה ישיבה פרטנית עם העובד ולהשתדל להעלות לו את השכר בכ-2%-5%. היה מדובר בחברה גדולה יחסית. היום זה אחרת. אני עצמאי ודלת החדר תמיד פתוחה לעובדים לשאלות ובקשות.

הטיעונים של יוצאי אתיופיה מוצדקים. עבדו אצלי לא מעט מהנדסים אתיופים, חלקם היו מעולים. בד"כ העובדים "הלבנים" הסתכלו עליהם בצורה שונה ואף מזלזלת. זכור לי מקרה שפיטרתי באותו הרגע עובד מצטיין שאמר לאתיופי - בוא תנקה לי את השולחן כי אתה שחור. דאגתי גם באופן אישי "לשרוף" אותו בכל חברה שהגיע אליה לראיון עבודה או ששלח לשם את קורות החיים שלו. אותו אתיופי אגב, שירת בשייטת והיה ראש צוות מאוד מוערך. החברה שלנו גזענית כלפיהם וממש לא בצדק.

כוונתי היתה שאם נותרו ז"ב בחלקה יהיה "קל" יותר לבצע הליך תוספת יח"ד מאשר תב"ע נקודתית כאשר לא נותרו ז"ב. כמובן שזה כרוך באישור שכנים, אגרות וכיוצ"ב. כמו שכתבת, רוב הסיכויים שהקבלן "סחט" את כל זכויות הבנייה ומס' יחידות הדיור ולכן כתבתי שרוב הסיכויים שזה לא יאושר.

בדוק מול הקבלן או מול הועדה המקומית האם נותרו זכויות בנייה בחלקה. אם נותרו, יהיה לך יותר קל להוציא היתר בנייה (לאחר אישור השכנים, עמידה בדרישות הועדה ותשלום היטל השבחה לתוספת דירה) לתוספת יח"ד. אם לא נותרו זכויות בנייה, יש לעשות שינוי תב"ע. אגב, יכול מאוד להיות שתוספת יח"ד לא תאושר ע"י הועדה המקומית, באף אחד מהמקרים לעיל.

יכול להיות היטל השבחה (אם היו תכניות משביחות), תשלומים נוספים לרמ"י (דמי היתר וכו') אם הנכס רשום ברמ"י וככל הנראה גם יחול מס שבח. בדוק מול הועדה לתכנון באזורך האם חלו תכניות משביחות במשך ה-30 השנים האחרונות ובדוק מול רמ"י (אם הנכס רשום שם) את חוזה החכירה.

רכשנו לחמותי את הA28 לפני כשנתיים. מזגן מעולה. שקט מאוד ועובד מעולה גם בימים הקרים והחמים בירושלים.

מה המידה שלך? יש לי מדי ב' במצב טוב. תוכל לאסוף אותם מירושלים.

זה עניינו הפרטי. אין חובה בחוק לעמוד בצפירה, אך מן הראוי שהיה נשאר במסעדה ולא מתיישב באמצע הרחוב.