אחרי כמה "שעות" בהייטק וכשהילדים כבר בקושי הכירו אותי כי הייתי בטיסות, ישיבות הנהלה מיותרות וכל מיני הקפצות חסרות משמעות, נטשתי את התחום לטובת הילדים.
היום אני חוזר בצהריים לבית, משחק איתם כדורסל, משחקי לוח ונהנה איתם מכל רגע.
כמה שקשה לפעמים, אני לא רואה את עצמי שנייה אחת בלעדיהם.
זה אושר בלתי נתפס.