אמיר שליט

OOZA אם הבנת שאני מחפש לרדת עליך, מראש קבל התנצלותי. לפעמים קשה לי להבין אנשים שמחפשים לפתור בעיה ומיצרים לעצמם בעיה חדשה. אם יש יפוי כוח לאמא שתעביר הרכב על שימך, אז רק האמא יכולה לטפל בזה. לפי משרד הרישוי יש להשתמש אך ורק בטפסים סטנדרטיים שלהם והם לא מקבלים את הפטנט של יפוי כוח על יפוי כוח. תבדוק באתר של משרד הרישוי ותגלה שהם מכירים רק אחת משלוש האפשרויות: 1. יפוי כוח. 2. צו בית משפט. 3. צו ירושה. 4. ירושה על פי חוק. כאשר רשות שילטונית קובעת כללים כל כך נוקשים, אין לך אלא ללכת בעקבותיהם או להרים ידיים. (גם אני אחד מנפגעי השיטה ובגלל התקנות ראיתי איך רכב שלי שהיה שווה 75,000 נאלץ לעמוד דום משך שנים, להרקב ובסוף נזרק לגרוטאת מתכת. אפילו לעשות הורדה מהכביש לא יכולתי. לפחות קבלתי עליו את מחיר הברזל). אני מציע לך לטפל בנושא כמה שיותר מהר, כי אם האמא תמות פתאום, היפוי כוח יהיה שווה נייר טואלט בערך. לא אחת אני מזהיר כאן כאלה שעושים עסקאות עתידיות, שאי אפשר לדעת מה יהיה בעוד שבוע ובטח לא בעוד שנה או 3, ולך תרוץ למצוא את בעל הרכב, או להשפט עם היורשים ולהסביר לשופט שיתן צו שהאוטו שלך.

המסמרות האלה טובות יותר משימוש בניטים הקיימים היום. גם אני במסגרת תיקונים קטנים שאני עושה נזכר במסמרות האלה שהיה לאבא שלי ז"ל. במסמרות האלה יותר קל ונוח לחבר שני חלקי פח/ ברזל / אלומיניום וכיו"ב. היתרון הוא שאתה יכול לדפוק על המסמרה ממש בעדינות ולאט לאט עד שהצד הצר מקבל פטריה קטנה ומתהדק על החור. (סבלנות ועדינות זה שם המפתח לסימרור טוב). כאשר אתה מחבר ניט- מצד שני של החיבור יש בליטה מכוערת. אם הצד השני לא נראה, אין בעיה להשתמש בניטים, אבל כשהצד השני גלוי, למסמרות יתרון גדול. כמו כן המסמרות באות באורכים שונים, אבל אם חסר לך מסמרה קצרה, אתה תמיד יכול לנסר מסמרה ארוכה ולהפוך לקצרה. המסמרות האלה עשויות מאלומיניום. אם אין לך מה לעשות איתן, אשמח מאוד לקבל אותן.

מאכער זה אחד שמתפרנס באחת משתי האפשרויות: 1. הוא מכיר את כל הפרוצדורות והנפשות הפועלות וסוגר לך ענין. הוא פשוט יודע מה לעשות ולמי לפנות. למעשה את כל שאלות התם שלנו ושאלות הקיטבק הוא יודע את התשובות ולכן בלי כל השאלות שלנו, "למי לפנות", "מה לעשות" וכד' הוא כבר עושה במהירות ובדרך כלל גם בלי לעמוד בתור. לפעמים מעגלים בשבילו פינות. 2. אחד שמקמבן יותר מידי דברים בדרך לא הכי כשרה, ומשתף בפתרון הקומבינה כל מיני פקידים בדרך. וכמובן שאף מאכער לא עובד בחינם וככל שיש לו יותר שותפים לפתרון הבעיה, כך גם עולה המחיר. במילים אחרות: אחרי שאנחנו נעשה כמה פרוצדורות כמו בסעיף 1, נכיר כבר את כולם ואת רזי החוקים הקטנטנים שבדרך וגם אנחנו נוכל להיות מאכערים. השאלה אם יש לנו זמן לזה. וכמו שאתה מבין מהסיפור כאן, יש כאן מישהו שפשוט מתעצל ללכת למשרד הרישוי ומחפש מישהו במקומו. אילו אותו אחד היה הולך בעצמו עם אמא של העו"ד, יתכן והסיפור הזה לא היה נולד, אלא מסתיים במהירות

לא הבנתי מה כל כך מסובך במשרד הרישוי, כאשר כתוב שחור על גבי לבן בטופס הסטנדרטי של משרד הרישוי, כי יפוי הכוח נועד למכירה / לקניה / לפעולה אחרת מטעם בעל הרכב. להבנתי, "פעולה אחרת מטעם בעל הרכב" כוללת גם שיונוי מרשם לענין אספנות, הפקדה, הוצאה מהפקדה וכיו"ב. ומה יותר פשוט מאשר שתיקח את אמא שלו איתך למשרד הרישוי ? יפוי כוח לרכב.pdf

בזמנו= שנת 2004. לא חושב שמשהו השתנה כל כך מאז בתחום הזה, בפרט שבמקום ההוולוו 960 לימוזין שנמכרו, הביאו לארץ 6 וולוו S80 כמובן לימוזינות, כמובן גם הן עם ריתוכים בשילדה. אם הלימוזינות האלה הגיעו בסופו של דבר לארץ, הן כמובן קיבלו אישור משרד התחבורה. אל תשכח שטסט הן עושות כמו כל מכונית אחרת בישראל. ממה שהבנתי, יש מפעל שממוחיותו בהפיכת כלי רכב ללימוזינות. כל יצרן שאין לו פס יצור נוהג להפנות אליהם.

בביקורי האחרון בהונגריה ראיתי הרבה מאוד טרוונטים שנוסעות ונראות יחסית במצב טוב מאוד לגילן. חלקן אף משמשות כרכב עבודה.

ממה שאני יודע.. בזמנו משרד החוץ הוציא למכירה מספר מכוניות וולוו לימוזין, ואז בדקתי קצת את הנושא. ממה שנאמר לי, המכוניות האלה לא הפכן ללימוזינה בחברת וולוו אלא נשלחו ליצרן אחר אשר זאת המומחיות שלו. ראיתי את המכוניות האלה ולא צריך להיות איש מקצוע כדי לראות שבעצם לקחו מכונית שלמה, חתכו, הוסיפו וחיברו. המכוניות האלה נמכרו עם טופס בדיקה שציין במפורש חיבורים וריתוכים בשילדה. כמו כן המנוע שהיה, היה הסטנדרט של וולוו, והתברר שהיה לו קשה לסחוב מרכב כזה. אגב, הלימוזינות האלה היו בנות 7 ונמכרו ב-100,000-150,000. אני מניח שיש פתרון ליבוא לימוזינות, הרי יש בארץ לא אחת ולא שתיים שהן לא רכב אשכול ומשמשות לכל מיני אירועים פרטיים כמו חתונות. כנראה שהפתרון יצריך אותך לכתת רגליים עד למשרד הרישוי כדי לברר.

במשרד הרישוי הכל יכול להיות מי שמכיר את BMW דגם Z3 יודע שבמכונית זאת יש רק מושב אחד ליד הנהג וזהו. אבל אצלי ברישיונות היה כתוב 2 נוסעים ליד הנהג. אפילו אם הייתי רוצה להושיב 2 ילדים, כל אחד יודע שאי אפשר ב Z3. מה שאומר שבמשרד הרישוי כנראה המחשב עובד והפקידים רק באים לעבודה, כי הרי הפקיד לא חושב, הוא אומר רק את מה שהמחשב חושב אפילו אם ברור שזה לא הגיוני.

אל תשכח שבעוד שנה יתכן ותהיה לך בעיה להעביר בעלות. המוכר יכול לחתום לך על טופס מקורי להעברת בעלות, אבל עדיין תהיה חייב להחזיק ביד את תעודת הזהות שלו ולגשת עם תעודת זהות שלו (לא צילום) למשרד הרישוי ואח"כ גם לדואר. את משרד הרישוי לא מעניין שום זכרון דברים, שום חוזה, שום מכתב מעו"ד, שום "נאמן למקור". משרד הרישוי מכיר רק: 1. התייצבות אישית עם תעודת זהות של המוכר והקונה. 2. התייצבות עם יפוי כוח על טופס של משרד הרישוי ובצירוף תעודת זהות מקורית. 3. צו בית משפט. כל מסמך אחר = נייר טואלט משומש. גם בדואר לא יוכלו לעזור לך. זה שיש לך חוזה ביד, זה מצויין, אבל אם תהיה בעיה תצטרך לבקש מבית המשפט שיוציא צו למשרד הרישוי, וכידוע לך, לבתי משפט יש קצב התקדמות לא כל כך מהיר. מה תעשה אם בדיוק המוכר נפטר? מה תעשה אם היורשים לא ממש משתפים פעולה? גם אם היורשים משתפים פעולה,עדיין נדרש צו מבית משפט. מה תעשה אם המוכר צמח והמשפחה לא משתפת פעולה כי היא מחכה שהוא יתעורר? מה תעשה אם המוכר התחרט? תתבע אותו- יופי. כמה שנים זה יקח? ולענין זה שהמוכר התחרט: החוק קובע העברת בעלות באחריות המוכר תוך 14 יום. התרגיל למשוך שנה הוא כדי לחסוך אגרות: האם עכשיו תלך לבית המשפט ותסביר לשופט שאתה הקונה רצית לעשות קומבינה על המדינה ולא לשלם אגרות ולכן ביקשת למשוך שנה. בתי משפט לא אוהבים לתת סעד כאשר מתברר להם שמצד שני בעצם אתה מבקש מבית המשפט לעזור לך בקומבינה על המדינה. במצב כזה השופט לכל היותר יקבע שמגיע לך חזרה 5,000 שקל צמודים ושהעסקה בטלה. אני לגמרי לא בטוח שהשופט יקבל את הטיעון שלפחות מגיע לך תשלום על ההשקעה שלך, כי הוא יכול לטעון שזה סיכון שלקחת על עצמך כשרצית לעשות קומבינה על המדינה. נכון, גם המוכר אינו נקי שהרי היה חייב לבצע העברת בעלות בתוך 14 יום, ואין לדעת מה יחליט שופט ועל מי יכעס יותר. או כמו ששמעתי מעורך דין גדול ומפורסם: "ראיתי תיקים מסובכים שחשבתי שיקחו שנים, ששופט מבריק סגר בדיון אחד, אבל גם ראיתי תיקים פשוטים ביותר שהיו צריכים להסגר בדיון של רבע שעה שנמשכו 14 שנה. - הכל תלוי בשופט"

זה האוטו הראשון שהיה לי. קניתי רקורד 1700 שנת 1970 עם גיר ידני בהגה. מושב קידמי שלם המאפשר שני נוסעים ליד הנהג. האוטו שקניתי כבר היה בן 11 או 12 והיה כבר אז יד 9 או 10 וגם נראה כמו מכונית שהתעללו בה (בלשון המעטה). אני קורא לאוטו הזה טנק. תצרוכת הדלק שלו היתה באופן קבוע כ- 6-7 ליטר, לא משנה אם נסעתי בעיר או מחוץ לעיר, לא היה הבדל משמעותי. את מד החום שלו מעולם לא ראיתי עולה, והייתי בטוח שהוא מקולקל. יום אחד נסעתי עם הרכב ועוד 4 חברים, לסיני - שארם א'שייח (אופירה). נסיעה שלקחה לי יום שלם. בסיני, בשלב מסויים יש עליה מתונה שנמשכת קילומטרים רבים (נדמה לי שעשרות). רק שם לאחר נסיעה ארוכה סוף סוף זכיתי לראות את מד החום עולה עד לחצי. (אפילו בעליות לירושלים הוא לא התחמם כי זאת היתה יחסית עליה קצרה). האוטו שהיה לי היה באמת טרנטה טרנטה, אבל למרות הכל נסע ונסע ונסע. תיקונים פשוטים עשיתי לבד, ובסך-הכל המנוע מאוד נוח ונגיש לטיפול. עד היום אני מצטער שמכרתי את הטנק הזה.

שמיל כתב: כל מי שקשקש כאן על "התנערות" חברת ביטוח מאחריות, קשקש במוח. חברת הביטוח רואה ובודקת את רשיון הרכב שהוא אספנות, והרי אמרת בעצמך שאתה צריך לפקסס לה. כותב שורות אלו הוא משפטן). ---------------------------------------------------------------------------- שמיל, בדיוק על זה אני מדבר: חברת הביטוח בודקת את רשיון הרכב ורואה שיש רשיון רכב אספנות שלא שולמה אגרה ואין עליו חותמת טסט. זאת בדיוק סיבה לחברת הביטוח לחפש איך להתחמק. ועכשיו לך תסביר איך זה שרכב ללא לוחית אספנות, ללא רשיון אספנות מוחתם כנדרש, אבל מקומבן על ביטוח אספנות וגם נסע בשעה 8 בבוקר ומעורב בתאונה. כי הרי הבחור שלנו לא רץ מיד להחליף מספר לאספנות כי הוא רוצה להמשיך לנסוע עוד כחודשיים בין 7 ל-9 בבוקר. אני אשמח לשמוע חוו"ד של משפטן שיסביר איך אוכלים עוגה ומשאירים אותה שלמה. והאם אתה היית מוכן לייצג בחינם לקוח שהסתמך על חוו"ד שלך ונפל בין הכסאות. ממילא עכשיו כל זה לא רלוונטי אלא רק ברמה התאורטית

בא נעשה סדר הגיוני אתה מחזיק ביד רשיון רכב קודם שהוא בתוקף עד23 לפברואר כלומר יש לך טסט. אתה מחזיק ביד רשיון לרכב אספנות שדי בו להוציא ביטוח אספנות. עכשיו חס וחלילה תאונה קטנה... והנה נתת לחברת הביטוח הזדמנות להתנער. יכול להיות שאתה צודק, אבל כדי להיות בטוח שאתה צודק לא מספיק שמישהו כאן באתר יתן לך תשובה כי חברת הביטוח לא ממש תתייחס למישהו וגם לא אליך עכשיו לצערך תצטרך לשלם לעו"ד טוב שיתן לך יעוץ וילך איתך למשפט ואחרי הוצאה של כמה אלפי שקלים לעו"ד ולעירעורים אולי תצא צודק, ואולי לא. השאלה שלי היא האם ההתחכמות הזאת שווה לך את כאב הראש שעלול לצמוח לך מזה. איך אמר מישהו חכם "פיקח לא נכנס לצרות שחכם מצליח להחלץ מהם". ותאמין לי מנסיון אישי בענין אחר עם חברת הביטוח -רק תן לה צל של סיבה והיא כבר תתן לך לרדוף אחריה. יותר משנתיים רדפתי אחרי חברת הביטוח שלי כדי לקבל בסוף את מה שמגיע לי. אבל זה כבר סיפור להודעה אחרת

בוקי אני זוכר טוב מאוד את הכתבה הזאת כמדומני מישהו באזור חיפה הורידו את המכונית עם מנוף דרך הויטרינה מהסלון. את הכתבה הזאת תוכל למצוא בבית אריאלה בת"א, ומשם כבר תוכל להגיע לבעל הרכב

עד כמה שאני זוכר,בפוליסות יש דוקא סעיף שבו במקרה של תביעה נגד המבטח, אזי המבוטח צריך ללכת יד ביד עם חברת הביטוח ולא נגדה. להבנתי, אם יש לך טענות לחברת הביטוח, זה כבר לדיון בינך לבינם או תביעה נפרדת.

אני ממש לא מבין אותך. אתה רוצה למכור רכב בלי טסט. יש לך קונה שמוכן לקנות בלי טסט. תיכנסו יחד לדואר בשבוע הבא, מצויידים ברישיון רכב, ותעודות זהות (או יפוי כח ותעודות זהות של שנייכם) ותנסו לבצע העברה. כמובן להביא כסף... אם אפשר זה יתבצע אוטומטית, אם אי אפשר, זה לא יתבצע. אין צורך לשאול את פקיד הדואר אם אפשר או לא, והוא גם לא אמור לדעת. לידיעת כולם, ואני אומר זאת באחריות ומהימנות, מחשב הדואר בכל העברת בעלות מתחבר אוטומטית למחשב משרד הרישוי, כך שהעידכון הוא און ליין. מי שאמר שמשרד הרישוי מעדכן את הדואר באיחור של 3 חודשים, זה לא נכון. ההבדל הוא שאם אי אפשר לבצע העברת בעלות, פקיד הדואר מקבל הודעה "לא ניתן לבצע העברת בעלות" ואין כל פירוט מה הסיבה. הסיבות יכולות להיות מגוונות כגון: עיקול, גנוב, דוחו"ת שלא שולמו, חוסר בטסטים וכהנה וכהנה. אם ניתן לבצע העברת בעלות, התהליך מושלם אוטומטית מעודכן במשרד הרישוי ומודפס. זאת גם הסיבה מדוע לא ניתן לבצע העברות בעלות בדואר בשעות הלילה (בנתב"ג) כיוון שאז מחשב משרד הרישוי מנתק תקשורת עם הדואר. פעם היו מערכות ישנות יותר בדואר ועידכון לקח כמה ימים.

לא רק שלא ניתן כעבור 30 שנה אפילו הרבה פחות כשצה"ל מוכר כלי רכב גם אלה הפרטיים או טנדרים/מסחריות שנסעו 6-10 שנים, מופיע סעיף מפורש בחוברת המכרז שבו כתוב (ניסוח חופשי שלי מהזכרון) שאפשר לרשום את הרכב לתנועה בדרכים רק עד 12 שנה מיום יצורו. למעשה מי שקנה רכב מצה"ל, קנה רכב בלי מספר רישוי, הוא מקבל שטר מכר שבו מצויין מספר שילדה, מספר מנוע, וכד' ועם זה הוא ניגש למשרד הרישוי לקבל מספר צהוב, ולהתחיל פרוצדרורה של הכרת הרכב במשרד הרישוי כולל טסט. (זה בתמצית הויה דולורוזה) עקרונית מי שקנה רכב במכרז צה"ל יכול לפנות אותו מהמגרש בצריפין ע"ג גרר ולא להעלות אותו לכביש לעולם, אבל אם ירצה להעלותו לכביש זה רק עד 12 שנה מהיצור. כאשר צה"ל מוכר כלי רכב שגילם מעל 12 שנה כגון משאיות / טרקטורים וכד', ממילא ברור שלא יעלו על הכביש ולכן מראש מצויין במכרז ליצוא או לפירוק בלבד, כאשר המכרז למעשה מיועד לסוחרים או לבעלי מוסכים. אני זוכר מכרז שבו צה"ל מכר משאיות ישנות (מעל 30 שנה) וכולן במצב נסיעה. הזוכה במכרז העביר את כולן לירדן ומכר אותן שם.

הונדה אקורד ארה"ב דגם LXI שנת יצור 1998. מנוע בנפח 2000. שמורה ומטופלת רק במוסך המרכזי. צבע כחול כהה מטאלי, גלגלי מגנזיום, איתורן, טסט 5 חודשים, יד שלישית, 174,000 ק"מ. האוטו שמור וללא תאונות. המחיר המבוקש הוא לפי מה שכתוב במחירון לוי יצחק ביום סיום העיסקה. לא יודע כמה זה, מי שרציני יבדוק באתר לוי יצחק. אין משמעות לכמה אני מבקש היום, כי אם הרכב ימכר היום זה מחירון דצמבר, ואם הרכב ימכר בינואר זה מחירון ינואר, לכן אני גם לא רץ לבדוק מה המחיר היום ונכון שאם עד ינואר המחיר ירד אתם תגידו שאני מפסיד כסף, אבל אני בינתיים נהנה מהמכונית. *********נא לא להתקשר בשבת - תודה

אם מצאת כל כך הרבה ענתיקות נפלאות בדרכים, אני חושב שאטוס לפראג ואבקש מאחד הבעלים לבוא עם הרכב לישראל. זה בוודאת יעלה לי יותר, אבל המטרה תושג. כי כאן בארץ לא ראיתי שהיתה הענות כבקשתי לרכב לחתונה

זה עתה חזרתי מהונגריה.. ואני אחזור לשם בימים הקרובים שוב... נוכחתי לגלות כי כמות הרכבים העתיקים המסתובבת בכבישים היא די משמעותית. אומנם המכוניות המודרניות שולטות שם, אבל אין זה נדיר לראות ענתיקה בדרכים. בעיקר ראיתי את ה"טראבאנט". המכוניות על אף שאינן במצב "נוצץ", כולן במצב שמור, שלמות, מתפקדות ונוסעות. בהליכה רגלית ברחבי בודפשט- מידי כמה מאות מטרים ראיתי ענתיקה כלשהי חונה או נוסעת ברחוב ומשמשת כרכב יומיומי. חלקן אף שימשו כרכב עבודה.

העברת רכב ע"ש בן/ בת זוג מעוגנת בתקנות, ולכן אפילו אין צורך אפילו לצו ירושה. חוק הירושה קובע, כי בן זוגו של נפטר יורש קודם כל את כל המילטלטלין, ורכב שייך לקטגוריה "מיטלטלין". לכן אין צורך לרוץ לעו"ד. מצד שני לזייף מסמך וחתימות זה בוודאי יכול לסבך עינין

קצת לא ראלי ולא הגיוני לפרסם מודעה בתאריך 14/10 בחצות וכעבור פחות מיממה להודיע שהרכב נגרט. לא נתת צ'אנס למי שמעוניין אפילו לקרוא את המודעה. אנשים לא יושבים על האינטרנט כל יום, כל היום ורק באתר הזה. אתה אולי טעית, אבל לפחות שאחרים ילמדו שצריך לתת זמן סביר. חבל

ישי אני הזמנתי במענה הקולי רשיון לרכב שלי שעומד שנתיים ללא טסט. קבלתי בדואר כעבור ימים אחדים עותק מהרשיון. ברשיון היה כתוב שהרכב עבר טסט בתאריך.... (שלוש שנים לאחור) האגרה שולמה בתאריך.... (שלוש שנים לאחור) תמיד כדאי לנסות קודם את הדרך הפשוטה, אם היא עובדת למה לרוץ ולעמוד בתור.

רשיונות שאבדו אפשר להזמין גם במענה הקולי הטלפוני והם מגיעים בדואר תוך 2-3 ימים לכתובת הרשומה ברישיון הרכב. יש להקליד את מספר הרישוי ואת מספר ת.ז. וזהו. יגיע כפל רשיון שהאגרה עליו היא כמה עשרת שקלים. אם לרכב יש טסט בתוקף, זה יודפס מהמחשב אוטומטית שהרכב עבר טסט בתאריך XX ושהאגרה המקורית שולמה בתאריך XX

חברים על מה המהומה כבר בפתיחת ההודעה שלי כתבתי שגם סוסיתא, פורד אנגליה ודומיהן - כבודן במקומן, אך לא זה סגנון הרכב שאני מחפש. אני מעונין ברכב קצת יותר מרשים הן לזמנו והן לזמננו, רכב מרווח יותר, אולי סיטרואן טרקסיון למשל אבל חשבתי גם על רכב עם גג מתקפל. וממש אין לי כל כוונה לרדת כאן בפומבי לפרטים הקטנים או הגדולים שאסגור עם מי שיהיה מעוניין, זה באמת לא מעניין את אף אחד בפומבי, אם הוא, משפחתו ושכניו יוזמנו לאכול או אולי מן הסתם יעדיפו להעביר את זמנם באלטרנטיבה אחרת. כן, ברור לי שיש הכנות לרכב, למרק, לצחצח ולהכין לנסיעה, ואין לי כל כוונה לנצל מישהו. כמו שאמרתי את הפרטים על הכרת התודה והדרך הראויה להודות, אני אסכם עם מי שיציע ויבחר ואולי מן הסתם ארצה להודות לו דווקא בחופשה בחו"ל, מי אמר שרק ארוחה זאת דרך להודות. וכולנו יודעים שיש גם דרכים אחרות ונוספות להודות ובטוח שכל אחד יש לו את ההעדפה שלו.

מבקש עזרת החברים בהסעת חתן וכלה ברכב קלאסי יחודי לטקס החתונה. (בבקשה בלי הצעות על פורד אנגליה, סוסיתא וכד'- אומנם כבודן במקומן, אבל לדעתי לא זה הרכב הראוי לחתונה). להדגיש, בעל הרכב יתכבד להיות הנהג של הזוג. מדובר רק על ההסעה לטקס החתונה עצמו, וקצת צילומים לפני. התאריך: חודש מאי 2007. המקום: "אחוזת הברון", מזכרת בתיה (ליד צומת ביל"ו). פרטים "טכניים" לפנות בבקשה רק בה"פ.