אם כבר הקפצנו שרשור..
הייתי עתודאי טכנולוגי (יג-יד) ואת הטירונות עשיתי בבסיס זיקים לפני עשור (וואו, עבר הרבה זמן ). היה אצלנו חייל אתיופי קרוע על כל הראש שרק רצה לעוף מהצבא-והחליט לפתוח בתהליך אצלנו בפלוגה.
השעה 22:00 בלילה, ואנחנו בשעת ת"ש במקלחות. הבחור נכנס למקלחת, מתחיל לסבן את ה***, ואז פתאום הוא צועק את תרגולת הפריקה של M16-"רוס"ר M16, לפריקה, בשוטפת-יאללה פעל!!" ומתחיל לשפשף ולשפשף את ה"חדק".. המכ"ית שפטרלה בחוץ לא הבינה למה 8 טירונים יוצאים בריצה מהמקלחות עם מגבת לגופם (במקרה הטוב) ולבוש חווה אמנו במקרה הרע, כאילו רימון הושלך לשם..
האנקדוטה השנייה שלי נוגעת באבטש"ים. נסעתי לאבט"ש בצפון לשמור על מתקן מסווג-שבמקרה גם ליד קיבוץ פלוני, ובשבת היו נערכים שם טיולי טרקטורונים לכל המשפחה.
לילה אחד סחבק שומר במגדל השמירה, ופתאום נשמעים רעשים ודיבורים מהגדר של המתקן (שנמצא ליד רפת).
אני מסתכל עם הזרקור ורואה פתאום זוג עיניים גדולות בוהה בי בחושך, 20 מטר ממני. מסתבר שזו היתה פרה. אבל יותר מעניין מי היה לידה-זוג קיבוצניקים חרמנים אש שחשבו שמצאו נקודה מצויינת להתפרק וחשבו שאין שם איש..
הייתי טכנאי באחד מהבסיסים של חיל הקשר. יום אחד הגיעה לנו צ'ונגית ליחידה-מה זה צ'ונגית? האמא של הצ'ונגים. ניגשתי אליה, וביקשתי שתרוץ להביא לי מהמחסן "אבקת חשמל" כדי לתקן מכשיר קשר-ש"בלעדיה הוא לא יידלק". המפקדת שלה קלטה כבר מראש מה הולך להיות, ושיתפה עמי פעולה. הייתי כבר סמל, והיא רק סיימה את הטירונות. הצ'ונגית רצה מהר מהר למפקדת שלהלכה ונתנה לה בשקית ניילון קצת אבקת סוכר מהמטבח, ואמרה לה "רוצי מהר לסמל בפקודה לתת לו את האבקה". אמרתי לה "האבקת חשמל הזו לא טובה, היא פגה תוקף, לכי תביאי לי אחת אחרת". הצ'ונגית רצה למפקדת שלה ואומרת "האבקת חשמל הזו לא טובה.." ולא מבינה למה חצי מהחדר שנוכח שם הולכים הצידה עם דמעות בעיניים