Fkl0ster

הכוונה לרכישת סופר-מיני ותיקה בשוק אך חדשה מהיבואן, כמו הקליאו 1.2 וצמד הואגיות עם מנוע ה-1.4. האיביזה נותנת תמורה גדולה לשקל, אך יש לה פרמייה בדמות הוצאות דלק גדולות יותר וככל הנראה ירידת ערך רבה יותר בעקבות היותו של השוק המוצף בהן ומוניטין המחירון המפוקפק של מכוניות סיאט. ההפרש בין הפנדה להצעות שלעיל הינו 5K בלבד. אני יכול לעשות את המאמץ, השאלה היא האם זה אכן שדרוג בהתחשב בקריטריונים? אני חושב שבהסתכלות כוללת, הפנדה מציע את החבילה המאוזנת והטובה ביותר: דגם חדש (מה שאני אהיה הכי רחוק מלקבל אם אבחר בסופר מיני ותיקה. ודאי שמתם לב שככל שמכונית יותר סמוכה לשנת ההשקה שלה כך היא יקרה יותר... לא בכדי הפיאסטה, ה-i20 והסוויפט יקרות יותר, שלא לדבר על היאריס החדשה), מנוע חזק לקאטגוריה, תחושה של אוטו גדול יותר מכפי שהוא, שירות ואחריות טובים יחסית, נוחות ועידון מהטובים בקאטגוריה, ארץ ייצור מערבית מובהקת, "נינוחות אירופית" שחסרה - במינון משתנה - בהצעות האסיאתיות למיניהן. האם הפנדה החדשה היא ללכת עם ולהרגיש בלי - כלומר, לקבל איכויות נסיעה קרובות לסופר-מיני ותיקה וכל זאת באריזה של דגם חדש?

אין ספק שהסקודה הקטנטנה עולה לגמר יחד עם ההצעה הקוריאנית, ראש בראש מול הפנדה. הגרסא שנמכרת ב-60K מפתה בהיותה הזולה ביותר מבין כל המועמדות, אלא שלפנדה יתרונות עליה: 1. מהתבוננות בתמונות (וכמובן שיש לגבות זאת בנסיעת מבחן), הפנדה היא "יותר אוטו" באופן ניכר למדי. מתוך הסיטיגו עולה תחושה של חסכנות מוגזמת בהשוואה לפנדה בכל מיני היבטים - חסכנות שמזכירה את האלטו ואת השלישיה היפנו-צרפתית: פח חשוף, היעדר משענת ראש למושבים הקדמיים, מושבים נחותים, היעדרותם של פתחי מזגן קונבנציונליים, היעדרם של חלונות אחוריים קונבנציונליים. לעומת זאת, לפנדה - אף בגרסתה הבסיסית אם איני טועה - יש דיפון בד בדלתות הקדמיות(!). 2. אבזור הגרסא הבסיסית נחות אפילו מהפנדה, שלה יש בניגוד לסקודה את הדברים הבאים: מחשב דרך, מראות חשמליות, מערכת נגד התדרדרות בעת זינוק בעליה. אני משער שלסיטי גו יש גם כמה יתרונות כמו הסעת 5 נוסעים (אבל לי זה לא רלוונטי ויש לי הרגשה שזה לא רלוונטי למכוניות מיני בכלל מפאת גודלן..), תאורת DRL ורדיו-דיסק מקורי. באשר לבטיחות, לסיטיגו היתרון על הנייר בנקודות (וגם יש לה את מערכת הבלימה האוטומטית). כוכב אחד ירד לפנדה ככל הנראה בגלל ESP שקיים בארץ, אולם לפנדה יותר מסה וזה גם בעל משקל (pun intended.. ). 3. גודל: הפנדה אולי לא מרווחת יותר(?), אבל יש לה תא מטען גדול בצורה משמעותית וכן מנוע 4 צלינדרים בניגוד ל-3 (אם כי זה שבפיאט מיושן - 8 שסתומים בלבד, אל מול היחידה הגרמנית שאמורה להיות עדכנית הרבה יותר ולה יותר כ"ס - אני משווה את הפנדה לגרסא החזקה של הסיטיגו מבחינת מחיר. אולם לפנדה יותר קג"מ שאף מגיעים מוקדם יותר בטווח הסל"ד. עם זאת, יש להודות שהפנדה כבדה יותר ופחות אווירודינמית כנראה ומכאן שהן שקולות בסעיף הביצועים.) 4. אחריות: לא רק שלפנדה שנה נוספת, אלא שהגיבוי הוא של יבואן שמקבל פה ושם טפיחה על השכם בכל הנוגע לשירות, זאת בניגוד לאתם יודעים מי...

שלום, זהו נסיון לעמת בין הפנדה החדשה (בגרסתה הבסיסית) - שנדמית לי כמובחרת מבין מכוניות המיני המוצעות כעת בארץ - לבין קבוצת מכוניות הסופר-מיני הוותיקות בגרסאותיהן הידניות, חלושות ההינע וצנועות האבזור. האם סופר-מיני ותיקה ומזדקנת עם יחידת כוח מיושנת עדיפה בהכרח על פני פלטפורמה חדשה כמו הפנדה? האם הפנדה יכולה לספק איכויות נסיעה בעיר (ואולי אף קצת מחוצה לה) כמו הקליאו, האיביזה, הקורסה והפאביה? מה שחשוב לי בין השאר הוא עידון, נוחות, בטיחות, חסכנות ואמינות (את הפיאסטה, הסוויפט ושאר ההצעות נניח בצד לרגע בהיותן יקרות ב-5K מאלו האחרונות ופותחות פער של 8K ביחס לפנדה החדשה). בעניין אחזקת הרכב, האם אחזקת הפנדה זולה משמעותית יותר מאשר הקליאו שמתבלטת כזולה לאחזקה מבין הצעות הסופר-מיני? באשר לאבזור, יש להודות כי הפנדה החדשה בגרסא המוזכרת לוקה בנחיתות בכל הקשור לאבזור. האם שווה להוציא עוד כמה אלפי שקלים כדי להינות מהאבזור העדיף שיש במכוניות הסופר-מיני הותיקות? מה דעתכם?

אולי קראתם דווקא על התיבה ידנית שתוכננה במיוחד עבור הדגם? בכל מקרה, רכב (Up!/Citigo/Mii) מעניין.. על פניו, יש כאן "יותר אוטו" מהאלטו והשלישייה היפנו-צרפתית. הייתי רוצה לראות מבחן ראש בראש עם הפנדה החדשה והפיקנטו. זה קורץ לי מספיק כדי לוותר אולי על רכישת סופר מיני משומשת...

אתה בטוח שבבולגריה ולא בבלגיה?

אף על פי שציינתי נוחות ונינוחות במקום הראשון ואמינות וסחירות לקראת המקום האחרון, המלצתך היא על היאריס החדשה? עם כל הכבוד ליאריס החדשה - עליה הספקתי לנסוע ולהתרשם לחיוב ממנה בסעיפי הנוחות והנינוחות - היא לא מדיחה את הפיאסטה הממוצבת בפסגה בהקשרים אלו, לפי תמימות דעים שנמתחת מקיר אל קיר (כאמור, בפיאסטה יצא לי לנסוע דקות ספורות בלבד). אני יכול להסיק לוגית מהמלצה זו שהפיאסטה כל כך לא סחירה ו\או אמינה עד שגרעונה בתחומים אלו מעמיד את יתרונותיה על היאריס בתחום הנוחות, הנינוחות, השקט והעידון באור חיוור בלבד. עד כמה חמור מצבה של הפיאסטה בכל הקשור לאמינות וסחירות לעומת המתחרות מיפן? האקזמפלרים שנכנסים לתקציב הרי כבר ספגו את ירידת הערך המאסיבית ביותר. האם בכל זאת צפויה הפיאסטה לצלול מטה באופן שעשוי לגרום לי לשנות את סדר העדיפויות? למען הפרוטוקול: באמת שנהנתי מהיאריס הקודמת - אבל הייתה זו הנאה "מעוותת", של הסה"כ בחשבון הבנק. היא לא הצטיינה בנוחות, נינוחות, שקט או עידון; נהפוכו. עם זאת, היא הייתה מלכה בלתי מעורערת בכל הקשור באמינות, סחירות, בטיחות וכפועל יוצא מכך גם בעלויות אחזקה.

מישהו?

הג'אז, למיטב ידיעתי, מגיעה בשנתונים שנכנסים לתקציב (טרום 2011) עם גיר רובוטי. אני מעוניין בתיבה אוטומטית קונבנציונלית (פלנטרית) ועל כן קלה הייתה האצבע על ההדק בפסילת הג'אז והפונטו. ה-i20 רחוקה מלהציע אותה מידה של מהוקצעות שמציעה הפיאסטה בתחומים החשובים לי והיא על כן פחות מוכשרת ממנה בהסתכלות כוללת. הארות\הערות נוספות יתקבלו בברכה.

לא, זה לא בעיקר מזל הפעם. שמת לב למה שהדגשתי? ה-DSG6 היא אחת מתיבות ההילוכים הטובות ביותר (אם לא הטובה ביותר) שהיה לי העונג להשתמש בהן. היא גם ככל הנראה אחת מתיבות ההילוכים מייצור סדרתי המוצלחות בעולם. ה-culprit, מה שנקרא, היא ה-DSG7..

שלום רב, אני מחפש אחר רכב אוטומטי לנסועה עירונית בעיקר; הקריטריונים החשובים הם, בסדר עדיפות יורד: נוחות ונינוחות, בטיחות, שקט ועידון, אמינות, סחירות, עלויות אחזקה (ירידת ערך, ביטוח, טיפולים, אגרת רישוי, צריכת דלק). נדמה לי שמכוניות המיני לא תוכלנה לענות על קריטריונים אלו בצורה נאותה דייה על מנת לספק את דרישותי ועל כן אני פוזל אל עבר קטגוריית הסופר-מיני; אין זמן טוב מזה הנוכחי, מתברר, על מנת לנצל היטב את מצבו של שוק היד שניה על המציאות הרבות שיש בו. מכל המועמדות הנמנות על הקטגוריה, שבכולן הזדמן לי לשבת אך רק במיעוטן לנסוע, נדמית לי הפורד פיאסטה כחבילה הטובה ביותר על מנת לענות על דרישותי. לא רק שהיא מסתפקת בהוצאה השמרנית יותר של התקציב, אלא ששבחים רבים הורעפו עליה בכל הקשור לאיכויות הנסיעה והנהיגה שעליהן נאמר כי הן לא אופייניות לקטגוריה (לטובה כמובן). בכמה דקות של נסיעה במושב האחורי שלה, אני יכול רק להסכים. ה"בעיה" של הפיאסטה היא תדמיתית - היא מאד underrated בארץ. מצד אחד זה מביא, בין השאר, רכב שעלה 107.5K לפני שנתיים, להימכר כיום ב-60K ולהפוך להיות בהישג ידי. אולם מה בעת המכירה? אני לא בטוח עד כמה ה"לקנות בזול ולמכור בזול" היא אסטרטגיה משכנעת (היאריס שהייתה לי נקנתה במחיר יקר כמשומשת אך נמכרה במחיר כזה שגרם לירידת הערך שספגה להישמע מגוחכת - לטובתי כמובן. ברור לי ש"תסריט יאריס" הוא חד פעמי ויוצא מהכלל, במיוחד במצבו של שוק הרכב כיום, אבל בכל זאת..). מה דעתכם בסוגיה? סגנית ראשונה לפיאסטה מבחינתי היא הפולו, שמתהדרת בקומבינציית גיר-מנוע נפלאה ומגבה זאת בתחושה של רכב מקטגוריה מעל. אלא שצלו של מוניטין האמינות לאורך זמן שדבק במערכת ההינע המשובחת הזו יחד עם מחיר רכישה גבוה בכ-20K מהפיאסטה, מרתיעים אותי די הצורך על מנת למצבה מתחת לפיאסטה בשיקול הכולל של הדברים. האם יש בפיכם הצעות נוספות שאולי פסלתי בחופזה? למשל, מה אתם יכולים לומר לי על הג'אז שנכנסת לתקציב (אפשר להימתח בכמה אלפי שקלים אם זה שווה את זה)? תודה.

נכון מאד - וכך הוא המצב גם עם מכונית העל הפולנית, הרוסית, המרוקנית, הדנית וההודית. ובכל זאת, יש לכל המדינות הללו מכונית על מוגמרת או מכונית על שנמצאת בתהליכי פיתוח. כאמור - כמו במדינות לעיל - זהו לא עסק שנועד להכניס סכומי כסף גדולים לקופת הציבור (לכל היותר, עם הרבה מזל, לכיס המשקיעים) או אפילו לעודד שגשוגה של תעשייה מוטורית מקומית, אלא להשיג תכליות אחרות שאני משוכנע שאתה מבין מהן.

מכונית על, למרבה האירוניה, היא ברת הישג יותר ממפעל לייצור המוני של מכוניות לקהל הרחב. ישנם מכשולים גדולים וקשיים לרוב, אין ספק. במאה ה-20, הוגדרו שלוש תעשיות כמשמעותיות ביותר בשינוי פניה של האנושות: חשמל, כימיה ומכוניות. לא הייתי פוסל על הסף את האפשרות לקבלת סיוע ממשלתי לפרויקט שכזה, במישורים רבים שמדינה מודרנית יכולה להפעיל את כוחה הגדול בהם (כלכלי - בדמות מימון; פוליטי - בדמות קבלת סיוע במחקר ופיתוח מממשלה מערבית המחזיקה במניות של יצרן רכב ענק; צבאי - בדמות שימוש במסלול נטוש של חיל האוויר לצרכי ניסוי וכו'). מכונית על ישראלית יכולה לתרום רבות ליחסי הציבור בעולם, להביא לחיזוק מסורת הייצור ההנדסי בפרט והחוסן של התרבות האירגונית בכלל. היא גם תביא, אני בטוח בכך, לזקיפת קומתה של הגאווה הלאומית. אז.. אני סתם חולם?

מקבל את הערתך. מתוך סקרנות, האם ראית את התייחסותי הקודמת להודעתך? למה בתחום ההוא זה עובד אחרת? אפשר בפרטי.

אני לא רואה את זה בצורה דיכוטומית שכזו. הנובל (אני מרגיש כאילו נטפלתי אליה, אבל היא באמת ממחישה היטב את כוונתי) לא מתקדמת מבחינה טכנולוגית ועם זאת פקטור הנחשקות (זה נשמע יותר טוב באנגלית..) שלה לא נחות משמעותית ממכוניות על אחרות ולא אכנס כעת לסיבות מדוע. אני מכיר שוק אחר לגמרי שמתנהג באופן דומה למדי, שבו גם יצרן צעיר שנעדר מסורת ומומחיות טכנולוגית מוכחת מסוגל להצליח בכל זאת בזכות ביצועים טובים מאד שמוצריו מציגים, בעולם האמיתי. זה פחות או יותר מה שעושים החבר'ה בנובל. בנימה אישית: ברור לי שרעיון עסקי לא קורם עור וגידים דרך פורום ממוחשב. לכל היותר, הוא יכול להוות מוקד לדיון ראשוני ושטחי בלבד. אני מבין שהחזון זוכה לתגובות סקפטיות, אבל נדמה לי שרובן אינן מנומקות היטב, במסגרת רוחבו המצומצם של הדיון. בכל זאת, הייתי שמח לו ניתנה לי האפשרות לקחת חלק בפרויקט מעין זה. אני בוודאי לא אהיה מראשיו ולא לכך אני מפלל מעצם העלאת הרעיון.

קראתי את ההודעה שלי שוב ואני לא רואה היכן רשמתי שפרארי נמצאת על הכוונת.. אם כבר, תוכל להאשים אותי שהצעתי שהשווקים העיקריים למכוניות מסוג זה הם ככל הנראה האמריקאי והסיני ולא המזרח תיכוני. זה הכל. באשר להגדרה של מכונית על, עם כל הכבוד להתעקשות שלך, בשם מכונית על נקראת גם הוייפר, הלוטוס אבורה (שהיא חלשה משמעותית) והנובל שהבאתי כדוגמא. ההגדרה הרחבה והמקובלת של מכוניות על כוללת גם אותן. בעולם שלך דברים אולי נראים אחרת, אבל אתה יודע.. זה רק אצלך בראש. (אגב, הכוונה כאן היא במה שמכונה באנגלית supercar ולא hypercar).

מובן לחלוטין. האם ל-Made in Israel אין מספיק אסוציאציות חיוביות בכל הקשור לתרבות ייצור או מסורת הנדסית? זה מצריך בדיקה מעמיקה בשווקים השונים בעולם. אגב, דווקא אי הזמינות של השוק המזרח-תיכוני אינו מטריד. השוק הכי גדול של פרארי הוא השוק האמריקאי; השוק הסיני מראה נסיקה גדולה מאד. בקיצור, באמת שלא צריך את השייחים המיליארדרים.. בנוגע לתוחלת כלכלית: אני רוצה להאמין. גם זה מצריך בידוק מעמיק - אני פשוט לא משוכנע שהתשובה היא שלילית, כמוך.

זהו? כך גווע לו השרשור? הייתי בטוח שהרעיון יצית את הדמיון ויעורר התלהבות רבה יותר. ישבתי מרותק משך שלושת רבעי השעה כדי לגלות מה שמר קוניגסאג השבדי הצליח ליצור בתוך פחות מ-20 שנה: http://www.youtube.com/watch?v=7JZqkRiUtGY דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed. לאיש לא היה שום רקע במוטוריקה, רק חלום מתוק לבנות את המכונית הטובה ביותר שאפשר. כיום, המוצרים היוצאים תחת ידיו וידי עובדיו (כשני תריסר במספר!) מדורגים כמשובחים בעולם. שבדיה היא סביבה מוצלחת בהרבה לפיתוח מכונית על, אין בכך ספק - זו אחת הסיבות לכך שהמודל המתאים יותר הוא זה הנמצא יותר בכיוון של נובל הבריטית מאשר קוניגסאג השבדית, מאחר והוא בר הגשמה יותר. כעת ברצינות, אך בכל זאת בנימה פיוטית: כמה מיכם היום היו מוכנים להירתם לעבוד בפרויקט שכזה? האם לבבכם לא חדור בלהט כה גדול לתחום עד שהייתם מתגייסים ללא היסוס אילו הייתה מועלית הדרישה לכך? אני אומר בלב שלם שהייתי מוכן לתרום מכישוריי ומרצי לכך, לו הייתי נמצא מתאים. זו הזדמנות היסטורית, של פעם בחיים. אני משתעשע במחשבה, שעכשיו "רק" צריך משקיע.. מה הסיכוי שהוא קורא את זה?

אני מתפלא עליך.. מה היית אתה אומר לפני מס' שנים על תדי פרדו, שכיכב לאחרונה במגזינים הבריטים הנחשבים? למה במוטוריקה זה אחרת? האם בגלל שדווקא ישנה בישראל מסורת תכנון וייצור בתחום הנדסת החשמל והאלקטרוניקה? גם אז, מדובר הרי ב-VLSI בה תעשיית ההיי-טק הישראלית חזקה (לפי מיטב הבנתי) ולא באלקטרוניקה-מכניקה "פושטית" בהשוואה לכך, אשר במסגרתה נדרשת מזיגה הגונה של אותה יכולת אומנותית נשגבת. מעניין שאת מלאכת האומנות הזו הישראלים כן יודעים כשזה מדובר באודיו היי-אנד אבל לא כשמדובר במוטוריקה היי-אנד. למה לא יכולה להיות מכונית על ישראלית שתהיה לנובל הבריטית מה שתדי פרדו הוא לסוניטיר (hint, hint..)? להזכיר לך איך סוניטיר התחילה? ביחס לדיון שהתפתח בעמוד זה: חזרתי והדגשתי שמה שניתן לרכוש off-the-shelf אכן יש לרכשו באופן זה. הדבר ימנע מאמצי פיתוח יקרים להחריד ומסגרת זמן יקרה לא פחות שהם יתבעו. בנוסף, רכיבים שכאלו יימצאו כבר מראש בשווקים השונים שאליהם תיוצא המכונית וכך ייחסך הון עתק בכל הקשור להקמת מערך ההתלמדות עבור שרותי התיקונים\החלפות. כך או אחרת, יהיה זה מרגש עד מאד אם תסריט שכזה אכן יצא לפועל. time will tell.. עריכה: באשר למדורי הגיהנום הבירוקרטיים והידועים לשמצה - יש לי הרגשה שמי שיראה רצינות להיעשות יצרן מכונית העל הישראלית הראשונה (הסברה לא הייתה מכונית על בזמנה), ייפתחו בפניו הרבה דלתות.. מה שהלביא היה בגזרת ייצור מטוסים ישראלים, תהיה המכונית הזו בגזרת ייצור מכוניות ישראליות: הדחיפה תינתן מהגורמים השונים כדי לטפוח על שכם הלאומיות, אני משוכנע בכך. כאן, למזלנו, הפוליטיקה - אשר תהיה גם תהיה, אני מודע לכך - אם כי היא עשויה לעכב את הפרויקט, הרי שהיא לא תחשוף אותו לסכנת גניזה.

חן, זהו בדיוק - שלא מדובר בייצור מאסיבי. אני מדבר על ספק סדנת ייצור ספק פס ייצור. הדוגמא של נובל נראית לי מודל מתאים כדוגמא לכוונתי: http://www.youtube.com/watch?v=5VjPBrDt_x8 דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed.

אני לא רוצה לפתוח תיבת פנדורה, אבל אני רוצה להבין לאור זאת שהיא הוזכרה: האם היאריס TS עומדת בשורה אחת עם הקליאו ספורט או "הכנס צרפתייה מהוללת כאן"?

ובכן, למען הסר ספק, אני לא מדבר על מכונית על עתירת טכנולוגיה אלא על מכונית על "טיפשה" יחסית, כגון לוטוס(?) למיניהן, וייפר, או אולי הנובל שכיכבה בעונה האחרונה (נדמה לי) של Top Gear. עדיין בעיה? מה המכשולים העקריים באשר לייצוא לחו"ל - עמידה בתקנים שונים ומשונים, הקמת רשת שיווק ותמיכה וכו'?

כן, הייתה לי הרגשה שזה יעורר קונוטציות שליליות (המקרה של TVR). אולם נניח והוא שם כסף על השולחן ועוזב את החדר, אפשר להרים פרויקט כזה מחר בבוקר? במילים אחרות, בהנחה שהמשקיע לא מתערב בתכנון ונותן יד חופשית למתכננים ולמהנדסים, האם יש כוח אדם מוכשר דיו כדי להוציא לפועל תוכנית שכזו בהצלחה או שמכיוון שישראל חסרה מסורת ייצור בתחום התחבורה, אנחנו נמצאים בנחיתות גם כאשר מדובר בייצור על פי דרישה? עריכה: כן, שמעתי על הסברה. סליחה על ההתבטאות, אבל זה מה שקורה כשעושים half assed job. מכאן שזה לא הוריד לי את הרוח מהמפרשים הרעיוניים.

כן, כן, ברור לי מדוע ייצור המוני של מכוניות קונבנציונליות בישראל הוא לא רעיון עסקי אטראקטיבי. אולם מה באשר למכונית לא קונבנציונלית? מכונית של יצרן בוטיק קטן, המתמחה באקזוטיקה ואשר מייצר "לפי הזמנה" הוא דבר יישים, על פניו. לכמה וכמה מדינות שאינן נמנות על הכלכלות הגדולות בעולם יש כבר מכונית על מייצור דומסטי (פולין היא דוגמא טובה, לאחרונה). את המכלולים העיקריים המהווים אתגר הנדסי בבניית מכונית ניתן יהיה לרכוש מאחת מיצרניות הרכב הגדולות (לוטוס רוכשת מנועים ותיבות הילוכים מטויוטה, לדוגמא), כאשר כל השאר, כולל הגוף, יתוכנן וייצור in house. אני מתאר לעצמי שבכל הקשור לרוח היזמות העסקית וההון האנושי הישראליים, יש חומר גלם טוב לעבוד איתו. מכיוון שהשוק המקומי למכוניות על הוא זעום, החברה תיסתמך על ייצוא לחו"ל. אם כך, האם זה רק עניין של זמן, עד שתיוצר מכונית על ישראלית? האם רק צריך לחכות לאוליגרך ציוני שמשוגע מספיק על מוטוריקה ומוכן להשקיע את כספו באפיק שלא צפוי להניב לו רווחי עתק?

זאת ועוד, המנוי לידיעות אחרונות עבר את האלפייה. כאן יש צורך בכרטיס שופרסל, אבל המנוי לא עולה כסף. מבצע חביב.

קצת פחות מ-69? לא רלוונטית. אם היא הייתה עומדת על 65 (או ב"שפת" שופרסל, 64,440) אז בהחלט היה על מה לדבר.