rehud

במנשק המשתמש של הפורום יש חלון קטן בתחתית, המאפשר קפיצה נוחה למקומות אחרים בפורום. זה מצויין מצד אחד. מצד שני זה קצת מעצבן שנמצא רק בתחתית העמוד, מה שמחייב לגלול עד לתחתית כדי להשתמש במקפצה הזאת. מציע לשים עותק של החלון הזה גם בראש העמוד, לנוחות הניווט. אהוד נ.ב. למי שלא מבין למה אני כותב "מנשק" ולא "ממשק", אז זו לא טעות, זה השם הנכון. המונח האנגלי הוא Interface, כלומר "בין פנים". מה מחבר בין פנים - נשיקה, ולכן "מנשק" או "מישק" מלשון "נשיקה" הן המלים הנכונות, ולא "ממשק" שבה משורש מ.ש.ק. שבכלל לא קשור.

החוק מכסה את הנושא הזה לגבי נפגעי גוף. יש חברת ביטוח מיוחדת "קרנית" שהקימה המדינה לצורך זה. החברה מבטחת בביטוח חובה את כל מי שאף אחד אחר אינו מוכן לבטחו, וכן משלמת פיצויים למי שנפגע על-ידי מי שלא היה מבוטח מסיבות כאלו או אחרות. להלן הסבר מאתר משרד האוצר: קרנית הוא תאגיד שהוקם מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 שתפקידו לפצות נפגע הזכאי לפיצוים מכוח חוק זה ואין בידו לתבוע פיצויים מאת מבטח וזאת מחמת אחת מאלה: 1. הנהג האחראי לפיצויים אינו ידוע; 2. אין לנהג ביטוח לפי פקודת הרכב או שהביטוח אינו מכסה את החבות הנדונה; 3. המבטח נמצא בתהליך פירוק או שמונה לו מנהל מורשה. הקרן ממומנת מהפרשה בשיעור 1% מפרמיית הביטוח. עוד פרטים כאן: http://www.mof.gov.il/HON/RECHEV.HTM

וואלה! צודק, ותודה על התיקון. ביררתי כרגע ברשם המשכונות ואכן ניתן לבצע הבדיקה טלפונית ישירות אצלם בתמורה ל-27 ש"ח בלבד. הנוהל הוא כזה: רושמים את בקשתנו על נייר פשוט, או על הטופס שניתן להוריד מהאתר שלהם בכתובת: http://www.justice.gov.il/MOJHeb/Maskonot/Tfasim/Tfasim.htm כמובן שלא שוכחים לרשום מספרי טלפון ופקס לחזרה, ושולחים בפקס לסניף שלהם. את מספרי הטלפון והפקס של הסניפים מוצאים בכתובת: http://www.justice.gov.il/MOJHeb/Maskonot/YeziratKesher.htm בתגובה הם אמורים לחזור אלינו טלפונית, לגבות את הכסף דרך כרטיס האשראי, ולשלוח את התשובה. השירות, דרך אגב, טוב רק (או בעיקר) עבור בדיקת משכון על רכבים, ולא לפי מספר תעודת זהות של אנשים (שזה שירות אחר שלהם). וכפי שנאמר: ואני הייתי הפראייר! פעמיים!!

זה הדבר היחיד הממשי שמצאתי בעברית. זה לא הרבה, ולכן אולי הגיע הזמן שתתחיל ללמוד אנגלית (זה הרבה יותר חשוב מאשר ללמוד מהו גיר אוטומטי): http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D יש גם תמונה: http://www.classiccars.co.il/diction/images/showpic.asp?image_id=tr_aut.jpg

שלומי, "פתאטי"? טויוטה קורולה? על-מה יש לי להצטדק כשאני נוהג ברכב שהוא הכי קונצנזוס שאפשר? אתה אוהב או לא אוהב אותו זאת כבר שאלה אחרת. אני ביצעתי את הבחירה שלי, לפי שיקולים די רחבים שניסית להסביר, ואני חושב שזו המלצה טובה לכל מי שלא דורש "הנאה מנהיגה" (ציטוט מגיא). כשכתבתי "התאונה הקלאסית" התכוונתי למפגש בין רכבים, לא כתבתי תאונה חזיתית ולא התכוונתי לכך. ברור כי כשמדובר במפגש בעץ או עמוד יש פחות משמעות למסת הרכב ויותר משמעות למבנה שלו. ההתנגשות מול קיר של EuroNCAP נועדה דרך אגב לדמות התנגשות של חזית בחזית או חזית בצד של רכב אחר (אני מאמין שקראת ההסברים שם), ויש גם התנגשות צד שנועדה לדמות התנגשות של רכב אחר בך מהצד. שתיהן נכנסות לשקלול. לגבי הוצאות הדלק, בינתיים, בפעם היחידה שחישבתי, הקורולה עשתה בדיוק 1 ל-14 (אבל יש לציין שזה היה מחוץ לעיר עם בערך 160 ק"מ מתוך 500 על כביש 6). תסלח לי, אבל למה נתוני צריכת דלק שחושבו בחו"ל לא טובים זה לא ברור לי (אולי תסביר...). בעיקר כשהאלטרנטיבה היא הערכות אצבע ואף אחד לא מבצע בישראל השוואה מסודרת. טוב, זו הצהרה שאיני לא יכול להתווכח איתה כי היא לא מסתמכת על שום נתונים שאני יכול לבדוק. אם אתה יכול להסביר את עצמך, מאוד אשמח לקרוא. טוב, ראשית לא קראתי וכל הכבוד שכתבת. שנית, אני מציע שתיקח כמה שרשורים מדגמיים, ותסתכל כמה מדברים על: ביצועים, יופי, דאווין, מחיר, אמינות, הוצאות דלק וכמה מדברים על בטיחות. זה נכון, מדברים, אבל הרבה פחות מאשר על נושאים אחרים, ובוודאי ללא פרופורציה ליחס שפרמטר זה צריך לזכות בו, בעיקר לאור העובדה שאנו חיים במדינה בה מתנהלים "קרבות רחוב" על הכבישים ויש יותר הרוגים\נפגעים בתאונות מאשר בפעולות איבה (אחרות), וזה אפילו תוך כדי שאנחנו במלחמה. שמע, ייתכן שאתה צודק במידה זו או אחרת בעיקר לגבי רכבים קטנים מאוד מודרניים (כלומר רמת בטיחותם כבר סבירה). אבל להזכירנו רבים וטובים עדיין נוסעים על רכבי שנות התשעים, ואם נביט במבחנים (לא אירופאים כי עוד לא ממש היו, אבל אמריקאיים ובעיקר אוסטרליים) נראה שבעבר רכבים קטנים פשוט לא סיפקו שום הגנה, והרכבים האלו עדיין בשימוש נרחב. כשאני קורא שמישהו עומד לקנות שרייד שנת 93, אני פשוט מרגיש מחוייב לומר לו שהוא עומד לרכוש פחית מוות, ובמחיר דומה מאוד הוא יכול לרכוש רכב קצת יותר גדול, שיספק לו איזו הגנה מינימלית. כאמור, תפיסתי היא שבטיחות היא שיקול חשוב שתמיד צריך לקחת בחשבון. זו הנקודה החשובה, לא ההקצנה למרצדס S, אלא ההימנעות מההתעלמות הטוטאלית הברורה שברכישת שרייד 93 או סובארו סטיישן 91. בכל מקרה אני חוזר ואומר - כאשר כל שאר הפרמטרים שווים רכב בעל מסה גבוהה יותר הוא בעל בטיחות פסיבית גבוהה יותר. **** תוספת בעריכה: והנה בבקשה דוגמא חיה מרגעים אלו: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=55556 אהוד **** בעניין אחרון זה אני חותם על כל מילה.

טוב, אז אני לא מבין גדול בפולימרים, אבל עבדתי במשך איזה 15 שנה על-יד כאלו שזה היה כל עיסוקם (מפעל פלסטיק) וכנראה שלמרות שזה לא נראה כך במחשבה ראשונית החומרים הפלסטיים השחורים הם עמידים יותר לשמש מהלבנים (שלא לדבר על צבעוניים). כל אחד יודע שפלסטיק לבן מצהיב בשמש כעבור זמן לא ארוך, וזה אחד הסימנים להתפרקות ההדרגתית (למעשה זו שריפה איטית של הפולימר). בשלב הבא הוא מקבל סדקים ולבסוף מתפורר ונהרס לחלוטין. שוב, אינני בטוח בכך, אבל ההסבר הראשוני שלי לכך הוא בשקיפות של הפלסטיק הלבן או הצבעוני לעומת השחור. בפולימר שחור רק שכבה עליונה דקה מאוד קולטת את השמש. אמנם היא מתחממת אבל ההתחממות הזו רחוקה מדרגת החום הגורמת נזק לפולימר (רוב הפולימרים השימושיים למוצרים כאלו, ישמרו היטב על תכונותיהם עד טמפרטורה של כמה עשרות מעלות; למעשה קרוב למאה מעלות; והתרככות שלממש תהיה רק הרבה מעל מאה מעלות). במלים אחרות, עלית הטמפרטורה כשלעצמה אינה הגורם העיקרי לנזק. הגורם העיקרי לנזק הוא תהליכי התפוררות של החומר המתרחשים כתוצאה מקרני UV הפוגעות בו. כאשר מדובר בחומר שחור הפגיעה היא רק על השכבה החיצונית, ואילו כשהחומר שקוף יותר הפגיעה היא חודרנית יותר, ולכן גורמת להתפרקות מהירה יותר של החומר.

אתה יכול אולי להסביר את עצמך בצורה קצת יותר ברורה??? איזו מכונית? איזה פורמט של שרטוט? מה בדיוק אתה צריך? אולי תסביר לאיזה צורך אתה צריך את זה, גם זה יכול לעזור להבין אותך... אה, וכמעט שכחתי - ברוך הבא לפורום!

משועבד = ממושכן, כלומר הרכב הוא עירבון להלוואה שלקח בעליו מהבנק (או גורם אחר) - זהו מצב תקין לחלוטין, רק צריך לדאוג לשחרר את השיעבוד בצורה מסודרת. מעוקל = הבעלים לא עמד בהחזרי ההלוואה ועכשיו הנושים מחפשים את הרכב, בכוונה לשים עליו יד כדי למכור אותו ולקבל את כספם בחזרה; זו מיטה חולה ולא בטוח שאתה רוצה להכניס אליה את ראשך. בדיקת עיקול מבוצעת אוטומטית לפני העברת בעלות בסניף הדואר או רשות הרישוי. פשוט לא ניתן לבצע העברת בעלות אם יש עיקול. בדיקת מישכון כדאי לבצע גם דרך מחשבי רשות הרישוי (כלומר בדואר), אבל על-פי חוק המישכון צריך להיות רשום אצל רשם המשכונות (ואינו חייב להיות רשום אצל רשות הרישוי), ולכן צריך לברר אצל הרשם. ניתן לברר ישירות בסניפי רשם המשכונות בשעות הקבלה בעלות של 27 ש"ח, או דרך שירותי טאבו-ישיר (טלפונית או דרך האינטרנט) בעלות של כ-100 ש"ח. לשיקולך... יש לדעתי גם שירות של רשות הדואר לאותו עניין וגם דרך טלפון 171, אבל לא בדקתי אותם. כל בירור מבוצע באופן ארצי - גש לסניף הנוח מבחינתך, או בדוק טלפונית.

תודה שלומי על העלאת הדיון - זה מסוג הדיונים ששווה לקיים. כפי שכתבתי - כאשר כל שאר הפרמטרים שווים, רכב כבד יותר הוא בטיחותי יותר (בטיחות פיסיבית בריסוק). זה עניין של פיסיקה, ואני מקווה שהנושא הזה כבר לא נתון לוויכוח. נכון, כאשר תנאים שונים אינם שווים, בהחלט ייתכן שרכב קטן יותר יהיה יותר בטיחותי. למשל, כמעט ברור כי היאריס החדישה בטיחותית יותר מהסוברו סטיישן 91 בה נוהג ידידנו. עכשיו, כל זה נכון כשמדובר על בטיחות פסיבית. לגבי בטיחות אקטיבית בהחלט יכול להיות שרכב קטן יותר יהיה בטוח יותר, בפרמטרים מסוימים. גם כאן, לא בכולם, למשל, היציבות על הכביש תהיה כנראה פחות טובה במקרים רבים, שוב, משיקולים פיסיקליים פשוטים. לגבי מחיר הדלק - דווקא כאן פתאום אתה עושה השוואה של כל שאר הפרמטרים (כלומר בין יאריס לבין קורולה, שהן "אחיות"), אבל מי אמר שהוא בכלל הולך לקנות אחת מהשתיים האלו, ומי אמר שמדובר רק על הוצאות דלק? נניח לרגע שמה שרשמת לגבי הוצאות הדלק נכון. אבל, אם לדוגמא האיש יקנה רכב טיפה פחות אמין, ויצטרך להשקיע בו כמה אלפי ש"ח בשנה לטיפולים מעבר למה שתדרוש "קורולה" למשל, הרי שמחיר הדלק כבר מתקזז, ושכרנו יצא בהפסדנו, כיוון שלחוסר אמינות יש גם הוצאות נלוות כמו השבתת הרכב וימי עבודה אבודים. כלומר, צריך להסתכל על העניין במבט כולל, ולבחור רכב שכלל ההוצאה עליו תהיה נמוכה, וזה לא בהכרח זה בעל הוצאות הדלק הנמוכות. עכשיו נחזור ונבדוק האם בכלל ההנחה לגבי הוצאות הדלק נכונה. לקח לי כמה דקות אבל בסוף מצאתי השוואה בין הוצאות הדלק של רכבים שונים הנמכרים באירופה (בריטניה) [האתר הידוע www.fueleconomy.gov, של ממשלת ארה"ב, לא מכסה כמעט מכוניות סופר-מיני]: http://www.theaa.com/allaboutcars/emissions/emissions_home.jsp מה מסתבר, אם מודדים כמה עולה לנסוע 6,000 מייל בבריטניה, המחירים בפאונד הם לדוגמא: מכוניות משפחתיות: קורולה 1.4 - 402 קורולה 2.0 - 478 רנו מגאן 1.9 - 453 אאודי 3 - 445 סיטרואן 3 - 361 סיטרואן קסארה - 564 פורד פוקוס - 453 מזדה 3 - 420 פז'ו 307 - 531 אופל אסטרה - 539 מכוניות סופר-מיני: רנו מודוס - 386 רנו קליאו - 490 פיאט פונטו - 369 דייהטסו סיריון - 515 פז'ו 206 - 402 אופל קורסה - 442 סקודה פאביה - 420 כפי שניתן לראות ברשימה, זה אמנם נכון שבאופן כללי וממוצע מכוניות משפחתיות צורכות יותר מסופר-מיני, אבל זה רחוק מלהיות "חוק-טבע", וצריך לבדוק כל עניין לגופו. זה נכון - לרכב קטן יש מספר יתרונות ברורים - חניה, הוצאות ביטוח, מחיר ראשוני, וכמה פחות ברורים כמו יכולת התחמקות עדיפה במרבית המקרים, אבל כל אלו מתגמדים (בעיני) לעומת בעיה אחת בסיסית - בתאונה "הקלאסית", כלומר, שני רכבים מתנגשים, כמעט תמיד עדיף להימצא ברכב הגדול יותר. יש גם יתרונות נוספים לרכב גדול, כגון מרחב פנימי משופר, כוח, יכולת לנסיעת ציוד, אבל כל אלו הם כבר עניין של שיקול דעת וצרכים. ועכשיו לשאלתך לגבי אישית - אינני יודע אם אתה זוכר, אבל לקח לי הרבה מאוד זמן להחליט, ולקחתי בחשבון מספר לא קטן של פרמטרים, שלדעתי כולם חשובים אבל יש סדרי עדיפויות. הראשון אצלי היה בטיחות, וסיננתי את קבוצת הרכבים שעמדו באופן סביר במבחני בטיחות לאורך השנים. טויוטה קורולה נמצאת בקבוצה הזאת, למרות שלא בראש הקבוצה (אבל במקום טוב בליגה). לאחר מכן באים עוד כמה שיקולים, כגון רמת אמינות, בפרט עבור רכב אוטומטי (שזו היתה החלטה מוקדמת שלי, עקב מגורי בחיפה). הסיבה שפסלתי את המגאן היתה כיוון שהתרשמתי שיש לה הן בעיות חשמל ובפרט בעיות בגיר האוטומטי (אני מדבר על רכבי שנות התשעים). בחנתי מספר שיקולים נוספים, כגון: סחירות, ביצועים, הוצאות דלק וגם סתם "התרשמות של החברה", ולבסוף נחתתי על הקורולה 98. נכון יש לה חסרונות (מאחור יש מעט מקום לרגליים, הגה לא הכי כייפי, ורמת בטיחות אינה חמישה כוכבים) אבל אני סבור שבשיקול הכולל מדובר ברכב מצויין, ועוד לא מצאתי מי שיערער את דעתי בעניין (ואני גם לא רוצה לחפש). אבל, הסיבה לכך שאני שם דגש כל-כך חזק על נושא הבטיחות בהודעות בפורום אינה קשורה לשיקולים האישיים שלי. יצ?א המרצע מהשק - הסיבה היא שמצאתי שרוב הכותבים "המומחים" לא שמים על-כך דגש כמעט בכלל, והחלטתי שאם יכולה להיות לי כאן איזו תרומה ייחודית קטנה, אז זה להזכיר לכולם השקם והערב - בטיחות, בטיחות, בטיחות ושוב בטיחות. כיוון שעברתי תאונות חמורות בעצמי (לשמחתי ללא נפגעים) וכבר חוויתי חוויות מוות לא מעטות, אני חושב שאני קצת מבין את חשיבות העניין, ורוצה להדגיש לכולם כל הזמן עד-כמה זה חשוב. תגיד שאני פריק של בטיחות - בסדר, אז אני אהיה הפריק, אבל לפחות מי שמחפש רכב יכניס את נושא הבטיחות לשיקוליו, ואם אחסוך מאדם אחד פציעה אחת באתי על שכרי!

זו שאלה טובה. כמה שאני יודע לפרש חוקים (ואני לא עורך דין) אז בקריאה מאוד יבשה נראה שהתשובה היא שכן חייב בנהג מלווה. אבל, זה לא לחלוטין ברור, וההיגיון הקצת פחות יבש אומר לי שהתשובה צריכה להיות לא. בכל מקרה, רשות הרישוי נדרשת לרשום ברישיון במפורש במידה ואתה נזקק לנהג מלווה ולאיזו תקופה בדיוק. חכה ותראה... (אולי גם תעדכן אותנו שנדע לעתיד...). את החוק ניתן לקרוא כאן: http://www.betichut.org.il/Item.asp?iPageItemsID=435 זה לא לגמרי מעודכן כי תקופת הנהג המלווה עודכנה בינתיים לשלושה חודשים, ואולי יש עוד שינויים... בכל מקרה קרא את סעיף 11.

רכב גדול זה לא רק עניין של כמה אנשים וציוד יש בתוכו, זה גם עניין של בטיחות. כשכל שאר הפרמטרים שווים, רכב גדול הוא בטיחותי יותר. אני ממליץ לך לשקול שנית, ולבחור ברכב שייתן לך רמת בטיחות גבוהה יותר. למה שלא תבחן למשל את הרכב הנמכר ביותר בעולם - טויוטה קורולה. מאוד פופולארי דווקא בקרב אנשים מבוגרים, כי הוא לא רכב של ספורטיביות ו"ביצועים" אבל הוא אמין, חזק, בטיחותי, חסכוני, אוטומטי ולדגמים החדשים יש בהחלט "הופעה" (לפחות לדעתי הצנועה). קורולה חדשה עולה בערך 120K. יד שניה של קורולה תמיד קשה למצוא, כי אם הן בסדר מעט מאוד אנשים רוצים להיפטר מהן; הן פשוט טובות מדי. אבל, אחרי קצת מאמץ אפשר למצוא. כיוון שנסעתי הרבה בסובארו סטיישן, אני אומר לך כמעט בוודאות שאם אתה אוהב אותה יהיה לך קל מאוד להתאהב בקורולה. כמובן שיש עוד הרבה רכבים גדולים אחרים, אחרים יוכלו להמליץ לך עליהם. הנקודה העיקרית כאן היא שלא הייתי ממהר לרדת לרכב קטן, בו גם יהיה לך פחות מקום (בשבילך ובשביל ציוד) וגם פחות בטיחות. החסכון בהוצאות הוא יחסית שולי, ולעתים קרובות אינו חסכון כלל.

מצבך כנראה לא ממש רע. לפי החוק: http://www.betichut.org.il/Item.asp?iPageItemsID=435 סעיף 11.א.ב. רשות הרישוי תחדש את רשיונו של נוהג חדש, אולם אם הוא הורשע באחת מן העבירות המניות בתוספת השלישית תתנה רשות הרישוי את חידוש רשיונו בבחינות ובדיקות שתקבע משחידשה כך את רשיונו אחרי קיום תנאים שהתנה יחולו הוראות סעיף זה כאילו ניתן הרשיון לפי סעיף קטן (א) (כלומר ישאר נהג חדש) את התוספת השלישית תמצא כאן: http://www.betichut.org.il/Item.asp?iPageItemsID=443 ושם כתוב בין השאר: 3. עבירה לפי פקודה זו או התקנות לפיה אשר גרמה לתאונת דרכים שבה נפגע אדם. כלומר, כיוון שאתה לא ביצעת שום עבירה (למיטב הבנתי) ולא גרמת לתאונה, כנרא שאין לרשות הרישוי עניין איתך. תמשיך לנהוג בזהירות...

תיכנס לשרשור: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=53040 יש לך למטה רשימת בדיקות מפורטת עבור קורולה (הוכנה עבור קורולה 98, שזה אותו דגם בדיוק), בצע את הבדיקות. עוד לפני-כן, יש לך בהודעה העליונה קבצים עם הנחיות כיצד לבדוק שהנ"ל לא סוחר ולא מתחמן אותך (עד כמה שניתן, ובמידה ואינך מכיר זאת עוד קודם). אם הרכב עובר את הבדיקות הבסיסיות שלך, גש איתו ל-מ.מ.מ. בחיפה, שם יבחנו לך אותו היטב ולא יהיה לך מה לחשוש מבעיות שלדה נסתרות (כמובן, כפי שכתב רוני, יש לדרוש התחייבות מראש שאם יש בעיות שלדה הוא משלם על הבדיקה. מי שלא נותן התחייבות כזו כנראה מרמה אותך). אחרי הבדיקה ב-מ.מ.מ. אם יש הערות (וכנראה שיהיו), גש למוסך טויוטה הראשי של חיפה, ובקש שג'רי יסתכל על הרכב שלך, וייתן לך הצעת מחיר בכתב לגבי כל התיקונים שצריך לעשות. בהתאם להצעה הזו, תוכל כבר לדעת מה מצבך המדויק ולסגור עניין עם המוכר (אם עדיין תרצה). לגבי חששותיך מהנסיעות בפרוייד - ראשית סע על הרכב ותראה איך הוא מתפקד (ספציפית, סע בפרוייד או בעליה גדולה אחרת). קורולה היא לא "חיה-רעה" בעליות, אבל היא תעשה את העבודה היטב. עם הגיר והמנוע תקינים, לא נראה לי שיש לך מקום לחשש. לעומת זאת, סביר מאוד להניח שתצטרך להחליף לאחר הרכישה את כל מערכות הבלימה, וזה סיפור שצריך לעלות בערך אלף ש"ח (במוסך הראשי של טויוטה). לא נורא, בשביל רכב ברמה הזאת זה בהחלט שווה. אם הרכב באמת טוב ותקין בבסיסו, כנראה שלא תצטער על הרכישה. בהצלחה...

ראשית, מדובר בתאונה מצערת מאוד, אבל בינה לבין העניין של נהיגת מבוגרים יש כנראה מעט למדי. האישה היתה בת 73 וזה רחוק מלהיות גיל בו האדם כבר לחלוטין יוצא מתפקוד. התאונה בה מדובר היא תאונה קלה העלולה להתרחש בכל גיל כתוצאה משניה של חוסר תשומת לב או כתוצאה מהתקף לב. תוצאותיה של התאונה היו קטלניות בגלל אחת משתי סיבות: או שמדובר במכה קטלנית מכרית האויר ולזה בהחלט יכולה לתרום העובדה שמדובר באישה שכבר לא בנויה כמו פעם, אבל לכך אין קשר לעובדה שנהגה ברכב (אם היתה נוסעת היתה נפגעת באותה מידה), או שמדובר בבעיה רפואית (התקף לב, שטף דם במוח, פקיעת אבי העורקים וכיו"ב...) שגרמה הן לתאונה והן למוות בעקבותיה. לכן, הדיון בנהיגת מבוגרים לא צריך להיות סביב תאונה זו, אבל הדיון כשלעצמו חשוב. אני בן קיבוץ ובעל הורים מבוגרים, כיום כשאני מחוץ לקיבוץ, הקיבוץ דואג שעדיין יהיה לי ביטוח לנהוג על הרכבים שלו, על-מנת שאוכל להסיע את הורי, במידה והם זקוקים להסעה שכזו, ובמפורש על-מנת שלא יצטרכו לנהוג בעצמם. יש לכך סיבות טובות, בגיל מבוגר, ובפרט החל מאמצע שנות השישים ואל-תוך השבעים, מהירויות התגובה יורדות, הראיה נחלשת וזוית הראיה מצטמצמת, השמיעה ורמת הקשב יורדים, יש יותר רגעים של פיזור דעת ומחשבה לא לחלוטין חדה. אין מה לעשות, זהו הטבע האנושי, אנחנו יצור ש"תוכנן" לחיות 40-50 שנה, ומגיע היום לגיל כפול. לא הכל ממשיך לעבוד אותו הדבר. בגיל מבוגר רבים נוטלים תרופות באופן קבוע; תרופות העלולות ליצור השפעות לוואי שליליות על כל אותם גורמים שפורטו לעיל. בנוסף לכל אלו, העובדה שכמות הנסועה יורדת, אינה תורמת לטובה; גם אני, בשנות השלושים שלי, לאחר כחצי שנה שכמעט לא נהגתי, לקח לי כמה זמן "לחזור להגה". באופן דומה, נהגים מבוגרים הנוהגים מעט, רמת הנהיגה שלהם נמצאת בירידה מתמדת, ומשלב מסוים, עדיף שלא יחזרו לנהוג כלל. מה הפרשנות, זו כבר שאלה בפני עצמה. האם צריך לקבוע גיל מירבי לנהגים? לא נראה לי, כל-אחד מזדקן בקצב שונה, וגם גורמי הניסיון וכמות הנסועה הם משמעותיים ביותר. מה שצריך זה קודם כל לאפשר להורינו (מעל גיל מסוים) שלא לנהוג, ולכך צריך כל אחד לדאוג בעצמו, ואולי גם צריכה לדאוג המדינה, למשל על-ידי סבסוד נסיעות במונית עבור אזרחים ותיקים. בכלל, עידוד שירותי המוניות יקל על כולנו ברמת הצפיפות בכבישים. גם סידור הכבישים והמדרכות בצורה שיאפשר תנועה של קלנועיות עשוי לאפשר לותיקים רבים לוותר על המכונית ולעבור להשתמש ברכב זול יותר, ידידותי לסביבה, בטיחותי וקל לתפעול ותחזוקה. צריך לזכור שמרבית המבוגרים ממילא לא נוסעים למרחקים ארוכים, אלא כמעט רק בשכונה שלהם.

מצוקה... להראות חוכמה... חמודים שלי, שלי בשלב זה של חייכם אין לכם מושג מי אני, מה אני, בן כמה אני, מה אני עושה ומה כבר עשיתי בחיים, אז תורידו הילוך, ותחפשו לכם במפר אחר לקפוץ עליו... אם אתם כל-כך מבינים בכל ענייני הפילוסופיה - יופי לכם, ואם אתם רוצים לדבר על-זה אין לי בעיה לפתוח כאן וויכוח פילוסופי בכל נושא או עניין, או לשלוח אתכם לפסיכולוגית הקרובה, אם לזה אתם זקוקים (גם אני לא מכיר אתכם...). אם הבחור ששאל לא מבין מה ההבדל בין פזיזות לאומץ, אז אני חושב ששווה להסביר לו בשורה, ואם אפשר להוסיף איזו הפניה אינטלקטואלית, אני לא רואה מה הבעיה עם זה, אלא אם הפורום הזה מנסה להתדרדר לתת-רמה הכללית ההולכת ומשלטת על הקטנטונת, מה שלא היה נראה לי עד לרגע זה. שתהיה לכם שבת שלום - אני הלכתי לחדר כושר, להמשיך לקרוא את ספר הפילוסופיה שלי על ההליכון, ובהמשך הערב אטפל גם ב"מצוקה" מהסוג השני; אין לכם מה להיות מודאגים...

שמע, כנראה שתיאלץ לדמיין את התשובה שהתכוונתי לתת לך ברגע הראשון, כי יש מישהי שקוראת מדי פעם את ההודעות שלי בפורום הזה...

לא הבנתי... זו שאלה טפשית? אף אחד לא יודע מה התשובה? או שסתם לא בא לכם לענות?

טוב לגבי ההבדל שבין אומץ לפזיזות אני ממליץ על כתבי אפלטון, המצטטים (כמו שכל חובב פילוסופיה יודע) את וויכוחיו של סוקרטס עם כל מיני יוונים, אתונאים בעיקר, לפני בערך 2400 שנה. שם הבסיס ומאז כבר כתבו על זה הרבה. בקצרה הכוונה היא שאומץ לב הוא פעולה נועזת הנעשית מתוך הבנה מלאה של הסכנה, ואילו כאשר אין הבנה של הסכנה, מדובר בפזיזות. כמובן שאומץ לב נחשב למעלה, ואילו פזיזות לחיסרון. עד כאן העניין הוא פילוסופי ורציני; אני השתעשתי (כמו אחרים) מהעובדה שהחתימה שלך מתגאה ב"כשרון" מיוחד שלך כביכול (מסוגל לגדל אריות בבית), שזה כמובן דבר שמחייב תעוזה; ואז נשאלת השאלה האם מדובר באומץ לב או בפזיזות??? אני מקווה שעכשיו זה מובן... לגבי השמאי: שמאי זה דבר שעולה לא מעט כסף (משהו כמו 1000-1500 ש"ח אם אינני טועה) אם תזמין אותו באופן פרטי. לחברת הביטוח זה כמובן עולה הרבה פחות. בכל מקרה, אם מדובר בנזק קל מאוד לרכב, שניתן לתקנו על-ידי פתיחת וסגירת ברגים, החלפת חלקים, פחחות קלה, צביעה קלה וכיו"ב, וכמובן שסדר הגודל הכולל של כל הנזק מסתכם בלא יותר ממספר אלפי ש"ח בודדים, אז לא כדאי להזמין שמאי וייתכן שגם לא כדאי להפעיל ביטוח, אבל בכך כבר דנו אתמול...

טוב, לפי שיקולי לפחות, אני מעדיף למנוע שחיקה או הרס של הגיר או כל מערכת הינע אחרת ברכב, על-פני שחיקה של הבלמים. הסיבה היא שכפי שנאמר פה כמעט ואין בכלל בארץ ירידות באורך כזה שיכולות להביא להרס פתאומי של מערכת הבלמים, עבור רכב פרטי לא עמוס ומתוחזק באופן סביר. המקום היחיד שזה אולי ייתכן הוא בירידות מאזור המכתשים לסדום (ירידות לים המלח), וזה לא בדיוק מקום שאני נוסע בו יום-יום. לכן, הבעיה הבטיחותית של הרס מערכת הבלמים פחות מדאיגה אותי, וברור שמבחינה כספית עדיף להשקיע פעם באיזה זמן כמה מאות ש"ח בטיפול בבלמים, מאשר כל סוג של נזק לגיר האוטומטי או למערכות ההינע. אי-לכך, אני כנראה אוותר על הרעיות להסתמך על "בלימת מנוע" כרעיון מרכזי, ואשאיר אותו לטיולים לים המלח. לכן, ביום-יום אני מבקש לדעת מה לדעתכם עדיף, נסיעה איטית תוך בלימה מתמדת, או נסיעה במהירות "טבעית" ובלימה חזקה יותר כשעת הצורך? שוב, אין כאן שיקול בטיחותי, מדובר על שיקול של רמת שחיקה, כיוון שזו פעולה שאני עושה כמה פעמים ביום, כל יום.

אני מציע שקודם כל תקרא את שני המסמכים המצורפים (נלקחו מאתר משרד האוצר). Shamaot-Rechev.pdf Shamaot-Rechev2.pdf

ראשית, כפי שכבר נאמר "לא כל אחד יכול לגדל אריה בבית" והטיוואני האחרון שראינו מסתבך עם אריות יצא בשן ועין. אתה כבר מסתבך כאן עם אריות כמה פעמים בפורום אז כל הכבוד לפחות על האומץ, אם לא על השכל... ולעניין, ראשית נשאלת השאלה אם אתה עובד עם חברת ביטוח ישירה או דרך סוכן. אם מדובר בחברת ביטוח ישירה, עדיף שלא תפתח תביעה, כיוון שהם כמעט אוטומטית לוקחים התביעה על עצמם, ותובעים את חברת הביטוח שלו. זה נשמע אמנם יפה, אבל התוצאה היא שאם הם לא זוכים בתביעה באופן מלאה, התשלום שלהם לך נרשם כתביעה שלך! (קרי, היסטורית התביעות של מלוכלכת, בדיוק כאילו אתה אשם בתאונה, וזאת למשך 3-4 שנים...). לכן, במקרה זה, בהחלט ייתכן שעדיף שתסגור ישירות עם הנהג, ולא תיגש אפילו לביטוח. בכל מקרה, צלם את הנזק וגם קבל חוות דעת בכתב ממוסך מורשה, כדי שהכל יהיה מתועד למקרה של בעיות. אם מדובר בסוכן ביטוח, המצב שונה לחלוטין. במקרה זה מומלץ מאוד שבכל מקרה תיגש מיידית לסוכן הביטוח שלך, ועוד לפני כן צלם את כל הנזקים. במקרה זה, סוכן הביטוח שלך הוא עצמאי, ואינו חלק מחברת הביטוח; למעשה הוא אמור לפעול לטובתך יותר מאשר לטובת החברה. ובמקרה הספציפי מה שהוא אמור לעשות הוא לעזור לך לתבוע את חברת הביטוח של הנהג הפוגע. אם תזכה בתביעה, תקבל הכסף. אם לא, לפחות היסטורית התביעות שלך נשארה נקיה. סוכן הביטוח שלך גם יכול לייעץ לך שלא להגיש תביעה כלל, ולסגור את העניין ישירות מול הנהג הפוגע, בהנחה שהנ"ל מעדיף לשלם ישירות. בכל מקרה, אין שום סיבה סבירה שפנייה זהירה שלך לסוכן הביטוח שלך (בהנחה שיש כזה) תפגע בך. הוא אמור לתת לך את הייעוץ הטוב ביותר כיצד לצאת מהמצב בצורה העדיפה מבחינתך (ויהי היעוץ הזה לפנות לביטוח של הפוגע, שלך, של שניכם או של אף אחד; בשביל זה הוא קיים)! צריך כמובן גם להזכיר שאם מדובר בנזק בעל משמעות (פגיעות המחייבות ריתוכים\הלחמות או פגיעות שלדה) את רמת הנזק צריך לבדוק שמאי, לפני תחילת התיקון; ובכל מקרה במקרה כזה יש לפנות לביטוח. נ.ב. אומץ מהסוג האמור מכונה לעתים קרובות "פזיזות"...

אין לי שום ספק שהיא אשמה, בלי שום קשר לאיתות שלו או כלום. מבחינתה יכולות להיות כאן שתי אפשרויות סבירות, ברגע שהרכב שלפניה סוטה שמאלה: או שהוא עושה זאת על-מנת להימנע מהתנגשות בעצם כלשהו, ואז כמובן שהיא צריכה להאיט ובוודאי שלא לנסות לעקוף אותו מימין. או שהוא עושה זאת על-מנת להיכנס לחניה ימינה (כפי שבאמת קרה) או לפנות ימינה בפניה צפופה, ואז שוב כמובן חובת הזהירות היא עליה, והיא צריכה להאיט ולהמתין לראות מה הוא עושה (אם הוא נותן לה לעבור, שתעבור, אם לא היא צריכה להמתין). האפשרות השלישית, שהוא פונה שמאלה, אינה חוקית (בכביש דו-סטרי חד-מסלולי פונים מהמסלול הימני), לכן גם במקרה בלתי-סביר זה היא חייבת להאיט ולבדוק מה בדיוק קורה. בכל מקרה, זכות קדימה אסור לנסות ולקחת בכוח, וכאן ברור שאף אחד לא נתן לה זכות קדימה, ובטח שלא אישור לעקוף מימין. לכן נשאלת השאלה מה בדיוק היא חשבה שהיא עושה??? כנראה שהיא לא חשבה! לדעתי, מבחינה חוקית זה שקול למצב של התנגשות מאחור, שזו כמובן אשמת הנהג הפוגע (במקרה זה הנהגת).

אוקיי, ראשית להערתך הראשונה, אתה צודק, לא חשבתי על-כך. כוונתי היתה שמדובר בירידות תלולות בהן אתה חייב להשתמש בבלמים, ולא מספיק שתוריד הרגל מהגז כדי להאיט. שנית, אין כאן עניין של איבוד שליטה. אין לי חשש כזה. ולגבי ה"בלי נקיפות מצפון" אני פשוט ראיתי כבר מה העלות כשהייתי צריך להחליף מיד עם הרכישה את כל מערכות הבלימה (הרכב היה בחיפה גם לפני כן, והוא לא היה מוזנח כלל). אמרו לי במוסך שרמת השחיקה ומהירותה (ביחס לקילומטרז') תלויה באיפה אתה נוסע, אבל גם באיך אתה נוסע. אני לא רוצה להחליף בלמים כל 3000 ק"מ וגם לא למצוא את עצמי באיזו ירידה עם בלמים שרופים שלא פועלים. השאלה היא איך נוהגים נכון, ומונעים התחממות ושחיקה?

אני מקווה שזו לא תיראה שאלה הזויה מדי, אבל כמי שגר בחיפה ונוסע בירידות תלולות כל הזמן, מעניין אותי כיצד משפיע דרך הנהיגה בירידה על מצב הבלמים. למה אני מתכוון: בעיקרון, אני יכול לנסוע בירידה במהירות אליה מגיע הרכב (כתוצאה מכוח המשיכה ומעט כוח מנוע, בלי לחיצה על הגז) או אפילו להאיץ יותר, וללחוץ על הבלם רק כשאני באמת צריך (פניה \ עצירה...). מאידך, אני יכול גם לשמור על מהירות נסיעה נמוכה יותר, על-ידי לחיצה קלה אבל מתמידה על הבלם או על-ידי לחיצות מעט יותר כבדות מדי כמה שניות; במקרה זה כשאני מגיע לנקודה בה נדרשת באמת מהירות נמוכה, אני כבר במהירות סבירה. לא ממש מטרידה אותי מהירות הנסיעה (כמה זמן ייקח לי לסיים אותה) כי לרוב מדובר בקטעים לא ארוכים מדי (כמה מאות מטרים) של ירידות תלולות. מה שמטריד אותי בעיקר היא מידת השחיקה של מערכות הבלימה השונות ו\או מערכות אחרות ברכב. לכל אנשי השפלה - שימו לב שמדובר כאן על ירידות תלולות ממש, בהן הרכב (קורולה) ב-Drive מאיץ בלי לגעת בגז, אפילו ממצב עמידה. אפשרות נוספת שחשבתי עליה היא שימוש ב-Over-Drive או במהלכים הנמוכים L/2. אז מה ההמלצה? איך לנהוג נכון בירידה?

טוב, אז למרות שהכשרון הגראפי שלי לא מתקרב אפילו למה שנראה למעלה, עסקתי בעבר לא מעט בעיצוב לוגויים, בעיקר בעזרתן של מעצבות גרפיות מוכשרות שעבדו אצלי. מהניסיון המצטבר ומהספרות המקצועית למדתי כמה עקרונות בנושא, ואנסה לסכם אותם כאן באופן מקוצר (זו בעצם גרסה של סיכום שכתבתי די מזמן בנושא): עקרונות ומבחנים לבחינת לוגו להלן עקרונות כלליים לתכנון לוגו, ומבחנים להתאמתו למילוי תפקידו: 1. מבחן הצורה – ללוגו צריכה להיות צורה מוגדרת ותחומה. ככלל, צורה אופקית עדיפה על אנכית. מידה הנחשבת אופטימלית היא רוחב כפול מגובה (עם-זאת, לוגויים עגולים או ריבועיים נפוצים למדי). 2. מבחן הפשטות – לוגו טוב יותר ככל שהוא פשוט וקל לתפיסה והבנה. 3. מבחן הפקס – קל לבחון לוגו על-ידי העברתו בפקס באיכות בינונית, כשהוא בגודל בו הוא מיועד לשמש. הלוגו חייב לצאת מהפקס בעל צורה ומשמעויות שקולות, לאלו שהיו לו בצד בו הוכנס. מבחן הפקס פוסל לרוב לוגיים המבוססים על גיוון צבעים ו\או על קווים דקים במיוחד. 4. מבחן הטיפוגרפיה – לוגו ישתמש לרוב בגופן (פונט) אחד בלבד, או לכל היותר שניים. הגופן חייב להתאים למסרים הנדרשים. 5. בחינת הצבעים – מספר הצבעים בלוגו ודרך שילובם חייב להתאים למסרים שיש להעביר. יש לוודא כי העברה מצבעים לשחור-לבן אפשרית (מבחן הפקס). מספר הצבעים וסוגם חייב להתאים לנכונות הארגון להשקיע בהדפסה צבעונית של הלוגו (יש מחירים שונים לחלוטין להדפסה בצבע אחד, שניים, שלושה או שילוב צבעים (פרוצס)). 6. בחינת הייצוג (הסמבוליות) – האם הלוגו מעביר את המסרים אותם אנו מעוניינים להעביר? 7. מבחן הייחודיות \ מבחן הבידול – האם הלוגו מבדיל ומייחד אותנו מאחרים במידה בה אנו מעוניינים? האם הוא ייחודי או דומה לאחרים? 8. עקרון הקשר (לא רלוונטי במקרה זה - סתם לידע כללי) – לוגו המציין אירוע מסויים של ארגון, עדיף לבססו על הלוגו הקבוע של הארגון. אוקיי, עכשיו לאחר קריאה מהירה מעמיקי החשיבה ישימו לב שאחד המבחנים כאן בעייתי משמעותית יחסית לכל השאר. מהו? התשובה במהופך בעמוד 37... סתם , מבחן הסמבוליות הוא בעייתי כיוון שעל-מנת לבחון דרכו, צריך ראשית לברר מהם המסרים שאנחנו מעוניינים שהלוגו יעביר. קטונתי מלהביע דעה מלומדת בנושא, אבל אם רוצים לתת התייחסות רצינית ומקצועית ללוגו מומלץ מאוד להקדים לכך דיון רציני בעניין העקרונות והמסרים שאותו לוגו אמור להעביר. הערה נוספת: אוהבי הוויכוחים ימצאו בוודאי בקלות דוגמאות נגדיות של לוגויים מפורסמים ואולי אף מוצלחים, הסותרים חלק מהעקרונות שלעיל. אתם מוזמנים לרשום את השגותיכם, אבל לא נראה לי שאכנס לוויכוחים על-כך. נושא עיצוב הלוגויים הוא תחום מקצועי רחב היקף בו יש המון דוגמאות לעקרונות וסתירות. העקרונות הרשומים כאן הם כמה עקרונות כלליים שהוכיחו עצמם לאורך שנים במגוון רחב של תחומים ושימושים. סטייה מוצלחת מהם אינה הופכת אותם לבלתי נכונים.