rehud

לאחר הבדיקות הסטנדרטיות (משכון, גניבה, מסלקה, בחינה בעיניים ונהיגה קצרה על הרכב), לקחתי את הרכב לבדיקה במכון, והתוצאות מצורפות. הרכב בן 8 מהן 3 בליסינג ועשה 160, כך שאין לצפות לרכב מושלם. אני רוצה גלאקסי כי רוצה רכב מרווח וגדול שלא מרגיש כמו רכב מסחרי (אשתי פסלה למשל את ה"קרניבל" ואת המקבילה של טויוטה כי הם נראו לה מפלצות\מסחריות\"טרנזיט" ולא אהבה את דלתות ההזזה). לצער רבים, בשנת 2015 הפסיקו להביא את הדגם לארץ ולכן פשוט לא ניתן להשיג רכבים חדשים יותר, ורוב הרכבים המוצעים למכירה הם "על הפנים", ואפשר לראות את זה כבר במודעות. אני מ-2004 על קורולות בלבד - למי שפחות מכיר, זה רכב שרואה מוסך רק לצורך טיפולים סטנדרטיים. פשוט לא מתקלקל. כך שפסיכולוגית קצת לא רגיל לכל מיני נזילות ועניינים. מן הסתם לרכב יש כמה בעיות, שבחלקן כדאי\חשוב לטפל. פשוט לא בטוח אם הוא במצב ששווה להשקיע כמה אלפי ש"ח בתיקונים, ולקבל את הרכב שאני רוצה שישרת אותי שנים, או שמכניס את עצמי עכשיו לבור בלי תחתית ופשוט כדאי לוותר. ברור שיש כאן אלמנט של הימור ואי-אפשר לדעת בוודאות, אבל אשמח לפרשנות ודעות.

קורולה רובוטית 2008 נסעה מעל 300 אלף ק"מ באמינות רבה, אצלי מעל עשור, לפני-כן רכב נכה שכמעט לא נסע. לפני מספר חודשים התחילה לייצר קודי תקלה - קויילים (הוחלף), ממיר קטליטי (הוחלף), ואז התחילה לגמגם ממש - בחודשיים האחרונים קרה כמה פעמים שהרכב נכבה במצב עמידה או קרוב לעמידה. בשבוע האחרון הסיפור החמיר, ביקור לפני כמה ימים במוסך - מצערת נוקתה ונבדקה, היה נראה בסדר, למחרת שוב אותם סיפורים ואף חמורים יותר. התחלתי להניע את הרכב עם שתי רגליים (שמאלית על הבלם כדי שיניע, ימנית נותנת גז בהנעה). אתמול הייתי במוסך כמה שעות, אחרי בדיקה כללית, לטענת המוסכניק (שהוא מומחה גדול) בעיית ראש מנוע; כנראה שאחד השסתומים נשרף והרכב בעצם עובד רק על 3 בוכנות. הוא לא יכול לראות זאת, אבל הוא אומר שמרגיש זאת בהתנהגות המנוע (עשה נסיעת מבחן לא קצרה כדי לבדוק). הבוקר - לא הצלחתי להניע את הרכב. עומד בחניה. מן הסתם אפשר במאמץ להניע אותו ולהסיע אותו לאן שרוצים, אבל מבחינתי הוא כרגע מושבת. עכשיו, לדברי המוסכניק יש שתי אפשרויות עיקריות - אחת, החלפת מנוע במחיר שמוערך סביב 8,000 ש"ח. אמר שהמנוע יעלה סביב 4.5, ואז יש עוד עבודה לא פשוטה ועוד חלקים שעדיף כבר להחליף אותם אם מוציאים את המנוע. שניה, להשבית את הרכב או לתת אותו למגרש בטרייד-אין שהם כבר יתעסקו איתו, ובתמורה לקבל הנחה על רכב 'חדש' שאקנה. לדבריו, האפשרות השלישית - תיקון ראש המנוע, לא ממש משתלמת\אפשרית\רלוונטית בהקשר של המנוע הזה. מישהו אמר לי שבאופן כללי זה כן אפשרי. וזו בעצם השאלה. האם האפשרות הזו רלוונטית, והאם מישהו יודע למי לפנות בעניין (איזור חיפה-חדרה-עפולה) וכמה פעולה כזו אמור לעלות? תודה

רווח בין מכסה תא המטען לגומיה היה אמור להביא לכך שהגומיה תהיה רטובה מהצד הפנימי ברגע שאני פותח התא אחרי הצפה. זה לא קורה. ייתכן שיש חדירת מים מהפנסים, אבל בטוח שלא רק משם. יש חדירת מים מסיבית מגובה הרבה יותר גבוה מהפנסים. ממש מתחת לשפה העליונה של תא המטען, בצדדים, מימין ומשמאל, וכנראה גם במקום אחד לפחות באמצע (השפה הרחבה העליונה). האם ייתכן שמים חודרים מתחת לחלון? בשני צידי החלון האחורי, ממש בקצה מכסה תא המטען הנושק לחלון, יש רווח קטן מתחת לגומיה של החלון. לא יודע אם זה סגור בתוכו או מוביל לאיפשהו. האם ייתכן שמים חודרים משם?

לא נראה לי שזו הבעיה. הרכב אכן עבר תאונה קלה מאחור, שגררה את החלפת מכסה תא המטען, ונדמה לי גם פגוש אחורי. אבל, זה היה לפני למעלה מעשור, ובחדירת המים המסיבית הזאת אני נתקל השנה לראשונה. מה שכן קרה יחסית לאחרונה, לפני כשנה, זה שפרקו איזו מערכת שמע עתיקה שהיתה מחוברת בחלק הקדמי של תא המטען (בחלק האחורי של המושבים). לא ממש רואה איך זה עשוי להיות קשור. עד לרגע זה לא מצאתי שיש חורים שנשארו פתוחים במקומות מהם חדרו מים.

פתחתי את תא המטען של הקורולה הותיקה שלי, הרחתי רטיבות, והוצאתי הכל לבדוק מה קורה. גיליתי שתא המטען כנראה די הוצף במים. בשקע הגדול של הגלגל הרזרבי יש ניקוז, אז היו שם רק שאריות אחרי הצפה. בשני השקעים שבימין ובשמאל היו בכל אחד לפחות איזה ליטר מים. ניקיתי וייבשתי הכל. פירקתי הגומיה, ניקיתי סביבה והרכבתי מחדש. עכשיו, עשיתי בדיקת הצפה בעזרת צינור, ואכן יש חדירה של מים שמטפטפים אל השקעים השונים, בכמות לא קטנה. רק שלא הצלחתי להבין מאיפה. לא מאתר חורים של ממש, למרות שבהחלט יש כמה נקודות עם סימני קורוזיה לא קטנים. למישהו יש ניסיון בעניין? רעיונות מאיפה עשויים המים לחדור? רעיונות איך מתקנים? תודה מראש

סוף הסיפור - לאחר שצפיתי באי-אילו קטעי ווידאו עם מגוון הסברים, הגעתי לרכב עם כלים וניסיתי לפרק. התחלתי לפרק את המעטפת, הצלחתי לפרק את הבורג התחתון, אבל יש שני ברגים החבויים מתחת להגה. כדי לפרק אותם צריך לקחת את ההגה 90 מעלות ימינה ושמאלה. כיוון אחד הצלחתי ופרקתי, אבל את השני אפשר רק כשנמצאים במצב ACC ומעלה (שאליו לא יכולתי להגיע כי המפתח תקוע) וההגה נתקע כשניסיתי לסובב. בשלב הזה הרמתי דגל לבן, גם כיוון שהיה לי די ברור שגם אם אצליח לפרק את המכלול העבודה רק מתחילה שם ולא ברור לי שיש לי מושג איך לעשות אותה. קראתי למנעולן שלאחר בדיקה מהירה אמר שהוא יוכל לתקן זאת לחלוטין, אבל זה יעלה. הוא עבד שם כשעתיים, פרק את המכלול החוצה, פרק את המכלול עצמו עד ממש לשיניים של הצילינדר, הסתבר שהיו שם שלוש שיניים שבורות, החליף אותן בחדשות, הרכיב הכל מחדש, והסוויץ חזר לתפקד כמו חדש. עלה אמנם לא מעט, אבל העדפתי את האופציה של תיקון הצילינדר כיוון שהחלפתו היתה אומרת שצריך עכשיו להסתובב עם שני מפתחות במקום אחד, וגם כי ידעתי שזה הולך להיגמר כאן ועכשיו במחיר ידוע פחות או יותר, ולא להיסחב ימים ולחפש חלפים. מסקנות והמלצות - כשנוצרת בעיה מסוג זה והיא עדיין בהתפתחות ולא בתקיעה מוחלטת, כנראה עדיף לקרוא מיד למנעולן טוב, גם אם זה כביכול יותר יקר. כנראה שהניסיונות שלי לתקן לא רק שבזבזו את הזמן שלי, הם גם גרמו לכך שהמנעולן היה צריך לעבוד כפול, כמובן על חשבוני. אם הייתי משאיר את המנעול במצבו ההתחלתי בלי לשחק איתו, הפירוק היה עניין של שתי דקות בערך (כשהמפתח במצב ACC ולא Lock).

קורולה 98 ותיקה אך מטופלת היטב (לפני שבוע עברה טיפול וטסט בצורה חלקה). פתאום אשתי מתקשרת, התקשתה לסובב הסוויץ ולהתניע פעם אחת, אחר-כך עוד יותר, בפעם השלישית בכלל לא ניתן לסובב למצב Start ואי-אפשר להניע האוטו. חילצה את עצמה הביתה והשאירה הרכב ברחוב. בערב הגעתי, ניסיתי, ניסיתי, מסתובב קצת אחורה, קצת קדימה, בכוח מגיע למצב ON וזהו. היום, אחרי שיחה עם המכונאי שלי, חזרתי לשם עם WD40, התזתי המשכתי לנסות ולשחק איתו, ככל שניסיתי נתקע עוד יותר, בסוף פשוט לא זז וזהו. יש עצות? האם ניתן לפרק את מערכת הסוויץ במצב זה ולנסות לנקות אותה? האם מנעולן יעזור? או האם לגרור הרכב למוסך? דרך-אגב ניסיתי שני מפתחות שונים וגם הפכתי אותם. הבעיה כמסתבר לא במפתח. תודה מראש, אהוד

סיכום ביניים ואולי סופי: בדקתי את הטעינה בהתאם להוראות ככל שהבנתי אותן. מתח הטעינה של האלטרנטור היה 13.7. אני מניח שזה עדיין לא בתחום המצדיק החלפת אלטרנטור. נכון? פירקתי את אחד הכבלים אבל לא ממש הצלחתי למדוד את זרם הזליגה, לא לגמרי ברור לי למה. בכל מקרה נהיה מאוחר והשארתי הכבל מפורק שלא יגמר המצבר. למחרת בבוקר קיבלנו טלפון של חשמלאי רכב מומחה לטויוטה שנמצא במוסך קרוב מאוד אלינו. לאחר דיון קצר הם באו לקחו את הרכב למוסך בדקו זליגות, איתרו שמגבר ישן שנשאר עוד מימי הבעלים הקודמים של הרכב (יותר מעשר שנים ומעולם לא השתמשתי בו; סתם מורכב בתא המטען) כנראה התחיל לצרוך זרם רב מדי, גרם לזליגה ומכאן כנראה התקלה. ניתקו אותו. החזירו הרכב. 200 ש"ח. נקווה שבזה יגמר הסיפור. בכל מקרה אני שמח על הדיון שהיה כאן ועל הבדיקות שעשיתי בעקבותיו, כיוון שכך ידעתי מה הכיוון ומה לומר לחשמלאי שכבר בדקתי. יש סבירות לא קטנה שזה חסך עבודה הרבה יותר מסיבית, יקרה, ארוכה ומיותרת (למשל, החלפת אלטרנטור). תודה רבה, שנה טובה וחתימה טובה לכל המגיבים ולכל עם ישראל

אוקיי, אבדוק מאור, מה שאתה בעצם מציע זה לנתק אחד הכבלים מהמצבר, לחבר הרב-מודד בינו לבין המצבר ולבדוק כמה זרם עובר? מן הסתם צריכה להיות זרימה מסוימת. כמה היא זרימה תקינה וכמה תגרום להתרוקנות מהירה ולא תקינה מהסוג שתיארתי?

אני כרגע בעבודה, אגיע לבדוק זאת רק בערב. אתה אומר לבדוק את המתח בין הקטבים כשהרכב ב-1500-2000 עם עומס שהגדרת. למה אני אמור לצפות? כלומר, איזה מתח אמור להיות תקין ואיזה לא?

כן, יש. יש טעינה. למרות זאת זה יכול להיות תקלה באלטרנטור?

קורולה 98 משרתת אותי בנאמנות רבה כבר מעל 10 שנים, בשנים האחרונות כרכב שני במשפחה שככלל נוסע מעט מאוד (5000 בשנה בערך). בחודשים האחרונים עוד הרבה פחות כי אשתי בחופשת לידה. פתאום לפני כשבוע לאחר שהרכב עמד מספר ימים - אין חשמל בכלל. יופי, מתניע בכבלים, עושה סיבוב, הרכב מתניע עצמאית כמו גדול. לילה טוב. למחרת בבוקר, אותו סיפור. בערב התנעתי שוב, נסעתי לחנות, בדק המצבר (שנפ בן שנתיים, אומר שעשה את שלו), החליף המצבר (שנפ חדש). נוסעים הביתה, מתניע עצמאית כמו גדול. לילה טוב. למחרת עשה נסיעה קצרה מאוד לגנים, כהרגלו, ואז לאחר עוד יום שוב אותו סיפור. חשבתי אולי המצבר החדש לא היה מוטען מספיק. התנעתי בכבלים, השארתי את הרכב עובד כ-45 דקות. הרכב מתניע עצמאית כמו גדול. לילה טוב. עוד יומיים עוברים ללא נסיעה, אני ניגש לרכב ושוב הכל מת. 1. האם ברור שזו זליגה, או שיש השערות אחרות למקרה זה? 2. האם יש גורמים אופייניים לזליגת זרם שיש מצב שאני יכול לבדוק עצמאית (יש לי חוש טכני די טוב וגם כלים), החל בכפתור שאחד הילדים סובב או הזיז ועד אזעקה שהתחרפנה? תודה מראש, שנה טובה וחתימה טובה

שלום למומחים ולמנוסים, כפי שניתן לראות בתמונה המצורפת, הכפתור הימני (הדלקה\כיבוי ועוצמת שמע) של מערכת השמע נתקע עמוק לתוך המערכת ולא רוצה לצאת. מדובר במערכת שמע מקורית של רכב טויוטה קורולה 2008 רובוטית. לא ברור מדוע ואיך הכפתור נתקע בתוכו, רכב שבשימוש כל המשפחה ויום אחד פשוט מצאתי אותו כך. כפי שניתן לראות, ביצעתי פירוק ראשוני סביב מערכת השמע, אבל אז לאכזבתי לא גילי אפשרות לגשת לכפתור מאחור מבלי להמשיך ולפרק המערכת לגורמים, מה שאני לא כל-כך שש לעשות לבד. עוד לפני-כן ניסיתי למשוך החוצה את הכפתור, וזה לא ממש עבד. נכון לרגע זה, הכפתור לא מתפקד. מישהו נתקל בתקלה דומה? יש רעיונות לפתרון? תודה מראש, אהוד

טוב, אם נניח שיש מצב דומה בארץ, אז ראשית אמור להיות רשום מספר החניות לגביהן השלט תקף, ושנית לפחות לגבי שתי חניות יש דוגמא ברורה בתקנות כיצד להציב, לפחות לגבי המקרה של חניה ניצבת (שזה המקרה שהראית). לגבי חניה ניצבת רשום במפורש שהשלט לא אמור להיות בהתחלה, אלא מול הנהג כך שיוכל לראותו. מכך ניתן להסיק שבכל מקרה הצבה של שלט אחד ליותר משתי חניות לא יכול לעמוד בדרישת התקנות. (אני כמובן מתעלם מהסימון על הכביש, שלא יכול לשמש לבדו בהתאם לתקנות בישראל, בעיקר לאור העובדה הפשוטה שלפי התקנות מדובר בשרטוט גבול החניה בלבד, ללא שום סימון שמדובר בחניית נכה דווקא). מאידך, גם בארץ וגם בעולם לא חסרים מטומטמים ורשלנים למיניהם בקרב הרשויות. מי שיצר את המצב שבתמונה הוא רשלן או טיפש מאוד, ולא משנה עם הוא ישראלי או אמריקאי. דרך אגב, טענתי לגבי המצב בקשר לדוח שאני קיבלתי אינה שונה בהרבה.

מאיפה הצילום בכלל? לא נראה לי בישראל. למעשה השלט על הגדר נראה אמריקאי (עם כיתוב כחול למטה). אני מנחש שהשאלה שלך תיאורטית?

תודה על תגובותיכם; רשמתי כבר את מכתב הבקשה לביטול והוא ישלח בהקדם. לא סתם הקשיתי והתעקשתי, כי הפרטים שעלו בדיון סייעו לי לנמק היטב את בקשתי. בכל מקרה, כאשר מתעסקים בעניינים משפטיים עדיף להסתמך על כלל ברור ומפורש מאשר על פרשנות משתמעת, הגיונית ככל שתהיה. למדתי זאת במספר רב של מקרים בעבר בתחומים שונים בהם עסקתי. לכן חיפשתי, ואני עדיין מחפש אם למישהו יש, אסמכתאות חד-משמעיות לעניין. אם לא אמצע בקרוב, אשתמש במה שיש. אהה, וזה שאני משחק את "פרקליט השטן", זה פשוט נוהל יהודי ותיק עוד מימי התלמוד שמביא במקרים רבים לתוצאות מחשבתיות מופלאות. זה לא שאני באמת חושב שזה נכון, אני פשוט מנסה לחשוב איזה טיעון יוכל להמציא מי שעשוי לעמוד מולי במקרה שנגיע למשפט.

תסלחו לי שאני מתעקש, אבל אין כאן לצערי עניין של היגיון פשוט, אלא של פרשנות משפטית, ולמרבה הצער יש הבדל בין השניים. אני כמובן חושב אחרת, אבל אם אשחק את "פרקליט השטן", אז "מקום הצבתו" לא אומר בהכרח לפניו או אחריו. כמובן שלא נראה לי הגיוני אבל לא זו השאלה. לא מדובר ב"כל הרחוב" או במקום שאינו "מקום הצבתו", מדובר בשאלה האם התמרור אמור להיות מול תחילת, סוף או אמצע החניה, או שזה בכלל לא משנה היכן הוצב בקרבתה והסימון על הכביש הוא היחיד שקובע? שוב, אני לא מחפש היגיון, אני מחפש אסמכתא משפטית (וייתכן שאין כזו, פרט למה שכבר נאמר כאן, וגם זאת אשמח לדעת).

זהו, שלא ממש ראיתי. אם תסתכל שוב על השרטוט בעמוד 238, אין שם סימון איזו חניה היא חנית הנכים, זו שלפני השלט או זו שאחריו. אבסורד אבל זה המצב. ההיגיון הגרפי אומר שמדובר בחניה שאחרי השלט (זו שבמרכז השרטוט), אבל זה לא כתוב במפורש לא שם ולא בשום מקום אחר שאני מצאתי. זה כתוב במפורש באמנת ווינה 1968, שהתקנות החדשות אמורות להתאים לה (ב-Article 13 Section 3) - Prohibitory and restrictive signs shall apply as from the place they are displayed until the point where a contrary sign is displayed, otherwise until the next intersection. If the prohibition or restriction should continue to be applied after the intersection the sign shall be repeated in accordance with provisions in domestic legislation אבל, זה כתוב בצורה פחות מדוייקת בתקנות הישראליות משנת 2010. בסעיף 2.3 (א) בעמוד 49 במסמך אליו הפניתי (במסמכים אחרים הניסוח זהה): "תקפם של תמרורים שיש להם היבט מחייב יכול להיות בארבע צורות שונות: (1) עד לצומת הקרוב. (2) עד לביטולו ע"י תמרור אחר לאורך הקטע. (3) עד לקצה הסימון אשר מלווה אותו. (4) עד לביטולו על-ידי תמרור אחר במקום אחר, ולאו דווקא באותו הקטע (מוגדר גם כתמרור "אזורי")." כלומר, כתוב עד איפה תוקף התמרור ולא ברור מתי הוא מתחיל. באופן ספציפי לגבי סעיף קטן (3), שהוא הרלוונטי ביותר כאן, עשוי מישהו לטעון שאין מחוייבות שהתמרור יהיה בתחילת הסימון. בעיני זה אבסורד, ראשית כיוון שהסימון על הכביש הרבה פחות מחוייב ומחייב מאשר התמרור, ושנית כיוון שבמצב הסימונים הנוכחי בארץ בהחלט ייתכן מצב בו הנהג כלל לא יזהה את הסימון (בדיוק כמו שקרה לי אתמול; הרי בשום פנים ואופן לא הייתי חונה אם היה סימון ברור על הכביש), וגם בהחלט ייתכן וקורה שמזיזים חנית נכים בכמה מטר לכאן ולכאן או מבטלים אותה, וקשה לדעת האם סימון ישן וחצי מחוק על הכביש הוא בתוקף או לא. לכן, בעיני לפחות, מיקום הצבת התמרור חייב להיות ברור ועקבי ומצביע באופן חד משמעי על מיקום חנית הנכים, וזה גם רשום במפורש בדרישות לגבי תמרור 437. אבל, כאמור ברישא של הפסקה - זה לא ברור חד-משמעית מהתקנות, ולך תדע מה תהיה פרשנותו של בית-משפט (אני לפחות לא מסתכן בפרשנויות כאלו ומכאן שאלתי לפורום). האם מישהו יודע על אסמכתא ישראלית מדוייקת יותר?

תודה, זה גם מה שאני חושב, אבל האם מישהו מכיר אסמכתא חוקית לעניין זה? (חוק, תקנה, פס"ד, משהו...)

קיבלתי ברירת קנס על חניה בחנית נכים של רכב ספציפי. ראשית אבהיר - בחיים לא הייתי חונה מתוך ידיעה בחניית נכים כלשהי של מישהו ספציפי או עבור כל הנכים. לא רק לא חונה, אפילו לא נכנס עליה לעצירה, כי זה נראה כאילו אני חונה והנכה שצריך את החניה מסתבך. בקיצור, מבחינתי זה לאו מוחלט. בנוסף הדבר שהכי מפריע לי בסיפור זה שכנראה באמת תפסתי, שלא באשמתי לדעתי, לנכה מסוים את החניה שלו, וזה די מבאס. במקרה הספציפי, מדובר בחניה במקביל לכביש, הסימון על הכביש חצי מחוק ומלוכלך בסחף של חומר לבן כלשהו ולא ראיתי אותו, ואילו השלט נמצא בסוף מקום החניה. אני הייתי בטוח עד היום שהשלט של חניית נכים נמצא תמיד בתחילת החניה, וחניתי במקום בלא כל היסוס (גם מיהרתי כי הייתי באיחור קל לפגישה כך שלא ממש התעסקתי עם זה). בקיצור, קיבלתי דוח של העירייה עם ברירת קנס. באותו רחוב, באופן מקרי או לא, יש כמה חניות נכים בהפרשי מרחק קצרים, הלכתי לשתי הבאות ובשתיהן רכב הנכה (בעל המספר הספציפי) היה בחניה, והשלט היה בתחילת מקום החניה (באחורי הרכב מימין). צילמתי כמובן. עכשיו, מבחינה חוקית, למיטב הבנתי, מה שתקף זה בעיקר השלט. הסימון על הכביש הרבה פחות. השאלה היא האם השלט הוצב כהלכה ואני פשוט לא מכיר את החוק, או שכמו שידעתי במשך כ-25 שנה שאני נוהג - השלט אמור להימצא בתחילת החניה (?). גם כשהסתכלתי בתקנות (עמוד 236 ואילך), לא הצלחתי להבין מה אמור להיות בצורה חד-משמעית. לפי השרטוט בעמוד 238 נראה לי שאני צודק, אבל זה לא ברור. למישהו יש תשובות חד-משמעיות המבוססות על החוק? אפשר לקבל איזו הפניה?

אין כאן שאלה – רק סיפור ללמידה; אפשר כמובן להעיר הערות. אני כותב זאת בין השאר כמענה למספר שאלות שחיפשתי להן תשובה שלשום ולא כל-כך מצאתי בפורום. נקלעתי לאחד המצבים הכי מגעילים ומביכים שנתקלים בהם בתור אב לילדים. הבן שלי, ככלל פעוט מקסים וחכם בן שנתיים וחצי, אכל קצת יותר מדי ושוב זה קרה – הקיא את הכל בכמה מתזים של ג'יפה. מקרה לא שכיח אבל קורה, ולמרבה המבוכה הפעם זה היה בתוך מושב הבטיחות ברכב, תוך כדי נסיעה. אני רוצה לספר כאן פחות או יותר מה עשיתי, שנראה לי כרגע כסדרת פעולות די נכונה לטיפול בבעיה; אולי זה עשוי לעזור לאחרים בעתיד ולתת כמה תשובות לחיפושים עתידיים. שלב ראשון – לרדת מהכביש. במקרה זה הייתי בדיוק ברמזור בצומת דניה בדרך לירידה של נשר. לא זכרתי איך אני עוצר שם מסודר במהירות, ולכן העדפתי משהו שאני כן רואה. למזלי עוד הייתי די רחוק מהרמזור ולא היו הרבה רכבים בדרך, חתכתי ימינה זיהיתי כניסה לרחוב שקט הקרוב ביותר ונכנסתי לשם. קודם כל להיות במקום יחסית בטוח, כי יש הרבה מה לעשות וילדים מעורבים. במקרה שזה קורה באמצע כביש מהיר צריך להגיע לתחנת דלק או משהו, או לרדת במחלף הכי קרוב למקום בטוח. חשוב שלא להפוך מצב של גועל נפש למצב של סכנת חיים. אם ההקאה נגמרה ואין סכנת חנק, עדיף שהילד יסבול ואף יבכה עשר דקות, משאנחנו נבכה כל החיים. שלב שני – ניקיון ראשוני. הפעלתי אורות חירום וכיביתי הרכב. פתחתי את כל הדלתות והבגז' והוצאתי מכל הבא ליד כדי לבצע ניקיון ראשוני. אלו המצבים בהם אתה אומר תודה לעצמך שלא נכנעת לאשתך וזרקת כמה מגבות ישנות, סמרטוטים ובקבוקי מים שאתה שומר לחירום בתא המטען. הוצאתי את הילד ההמום מכסא הבטיחות וקודם כל העמדתי אותו על המדרכה, רחוק מהכביש ככל הניתן. הפשטתי אותו מהבגדים שהיו כולם ספוגים קיא. למרבה המזל הוא היה בבגדים חמים שהלבשנו לו בערב על בגדי הקיץ, ובגדי הקיץ היו יחסית נקיים. השארתי אותו בבגדי הקיץ, הושבתי אותו בכסא הנוסע הקדמי (לאחר שכמובן הוצאתי את המפתחות מהסוויץ'), והוריתי לו לחכות שם ולא לזוז. כמובן שהוא התחיל להתעסק עם כל מיני ידיות וכפתורים – צריך לשים לב שהכל בסדר בעת ההתנעה מחדש. את כל הבגדים המלוכלכים וכל חלקי הטקסטיל האחרים של המושב שניתן היה להוריד מיידית, שמתי בשקית ניילון בתא המטען – לכביסה אחר כך. כאן התחילה עבודה די מגעילה של להוציא את כל הכמויות העיקריות של החומר שהיה מפוזר במושב הבטיחות וסביבו. אחסוך לכם את התיאורים הפלסטיים, בכל מקרה חצי חבילה של מגבונים לחים והאזור נראה יחסית סביר, למרות שרטוב ומסריח. שלב שלישי – הביתה. קיפלתי לארבע מגבת ישנה שתמיד באוטו ושמתי בתוך מושב הבטיחות. עליה איפסנתי אחד ילד עייף ועצבני ומעליו עוד איזו חתיכת בד ישנה להפריד בינו לבין הרצועות שהיו גם הן רטובות. היה צורך לכוון מחדש את הרצועות וכדאי לזכור איך עושים זאת במהירות גם בלי לפרק את הכסא; לרוב זה אפשרי. זהו – נוסעים הביתה למרות שלילד לא נעים ובכלל לא כייף. בבית, קודם כל מקלחים אותו, משהו לאכול (אם הוא מרגיש טוב; לא נשאר כלום ממה שאכל קודם), ולמיטה. שלב רביעי – ניקיון יסודי. קודם הוצאתי את כל הגועל נפש שזרקתי לשקית, שטפתי במים מחוץ לבית, ואחר כך כביסת יד להוריד את כל הלכלוך המסיבי, ולבסוף כביסה ארוכה במכונה, כולל שטיפה מוקדמת. תוך כדי שהבגדים מושרים עם טקסטיל-שמפו וקליה, פירקתי את כסא הבטיחות והורדתי ממנו את כל הכיסויים ולבסוף אפילו את כל הרצועות. כמעט הכל ניתן לפירוק וכביסה. את מה שנשאר שטפתי היטב באמבטיה בעזרת טוש והרבה סבון, ושמתי במרפסת להתייבש. אם לא מיומנים בפירוק והרכבת הכסא, כדאי לצלם איך הדברים נראים לפני ותוך כדי הפירוק, כדי להזכר לאחר מכן איך להרכיב חזרה. בשלב הזה התפניתי לבעיה הקשה ביותר – המושב האחורי של הקורולה שהוכתם בשני כתמים ענקיים שלא ממש ידעתי איך להתחיל איתם. חיפוש קצר באינטרנט העלה שכנראה אין דרך מאוד קלה, אבל חשוב לפעול יחסית מהר כדי לא לתת לכל הג'יפה להתייבש ולהסריח שם. צריך גם לזכור שמדובר בחומרים חומציים והם יכולים לעשות נזקים. שקלתי האם לנסות לנקות תוך כדי שהמושב מורכב והחלטתי שלכמות לכלוך כזו זה לא יספיק ושאם לא אנקה כמו שצריך המושב יסריח לתמיד. החלטתי לפרק אותו ועכשיו נשאלת השאלה – איך מפרקים מושב אחורי של קורולה? חיפשתי בספר של הקורולה – אין שום הסבר. חיפשתי בפורום ולא מצאתי שום תשובה של ממש. בשלב הזה עברתי לאתרים באנגלית ושם היה כתוב (בצדק) שכל המושב מוחזק בעזרת שני קליפסים ממתכת, וצריך להוציא אותם. מצאתי גם כל מיני אמירות לגבי השאלה איך עושים את זה. ניסיתי בכוח, ניסית עם מברג, ללא תוצאות. כיוון שהיה חושך גם לא ראיתי בדיוק מה קורה שם. לבסוף הרכבתי פנס וגיליתי שבאמת יש שני קליפסים בשני צידי המושב, בחלק הקדמי שלו, המוחזקים בתוך תושבות. בסופו של דבר הבנתי שפשוט צריך למשוך בכוח רב. צריך לדחוף את שתי הידיים משני צידי הקליפס, לתפוס את התחתית של המושב בכוח אבל בזהירות (שלא לקרוע) ולמשוך בכוח רב ובמהירות (במכה) החוצה. זה יוצא! צד אחד ואחר כך צד שני וכל המושב יוצא מהרכב ומגיע לאמבטיה. כל המושב הזה הוא למעשה יציקה של ספוג על בד עם חיזוקי מתכת מסביב. הקורולה הזו די חדשה והספוג איכותי ויחסית חדש, לכן הוא די צמיג וסופג יחסית מעט מים. בהתחלה חיפשתי מברשת לשפשף, בסופו של דבר הבנתי שמברשת חזקה מספיק תיצור נזק לריפוד, והשתמשתי בידיים, בטוש שהזרים מים ושפשף ובטקסטיל-שמפו נוזלי (שזה חומר לכביסת יד ולכן לא מאוד אלים ומתאים למצבים כאלו). אחרי עשר דקות של מים ושפשוף המושב הגיע למצב פחות או יותר נקי. עכשיו נשאלת השאלה – איך מייבשים אותו. למזלי לא הייתי צריך את הרכב בבוקר, ופשוט השארתי את כל המושב בתוך האמבטיה. העמדתי אותו על שני דלי פלסטיק קטנים של ים, כדי שתהיה הפרדה בין המושב לקרקעית, והשענתי על הקיר כך שהוא יחזיק פחות או יותר במצב עומד (כדי שהמים יתרכזו בגרביטציה באזור אחד). עד הבוקר רוב המושב התייבש, ומים נשארו רק בחלק שהיה תחתון. סחטתי מה שיכולתי עם היד והוצאתי את המושב למרפסת (לא בשמש). העמדתי אותו אנכית כשתחתיו מגבת ישנה מקופלת לכמה שכבות, כדי שתספוג בהדרגה את שארית המים. שלב אחרון – הרכבה. בשלב הזה, לאחר שהכל התייבש פחות או יותר (לא לגמרי אבל לא נורא), נותר בעיקר להרכיב הכל חזרה למקום. לאחר שניצלתי את העובדה שהרכב מפורק כדי לנקות בשואב אבק חלקים שלרוב לא חשופים, התחלתי להחזיר את הספה למקומה. כדי לא להסתבך עם התפסים של החגורות חיברתי את שלושת החגורות ואז הכנסתי הספה למקומה, עדיין ללא חיבור. בשלב הזה התפסים הפריעו ועל-מנת לשתול אותם היטב במקום ניתקתי אותם כשהם כבר מעל הספה, וסידרתי הכל במקום. כיוונתי את הקלפסים למקום והם נכנסו בלחיצה לא חזקה מדי. זהו פחות או יותר. הרכב כבר נסע איזה 100 ק"מ והכל תקין. לדברי האישה הוא מריח יותר טוב מאשר לפני האירוע

"גג שירותי רכב", בחצר טסט-קאר, דרך בר-יהודה, נשר (נוסע מכיוון רמי-לוי\מגה לכיוון הצ'ק-פוסט; נכנס לכביש השירות על-ידי החנות של הכט, וממשיך עד טסט-קאר).

במקרה נכנסתי כרגע לפורום על-מנת לשאול שאלה מאוד דומה, אז תסלחו לי שאני מצטרף מהכיוון שלי. על רכב טויוטה קורולה 2008 בצבע לבן שבבעלותי בוצעו מספר שריטות מפתח בכוונת זדון מאוד ברורה וממוקדת. שלוש שריטות, בצורת כוכב פחות או יותר, מקשטות את דלת הנהג ועוד שריטה על החלק האחורי-שמאלי של הרכב מאחורי הדלת האחורית. ההבדל הוא שבמקרה או שלא במקרה יש לי מושג מאוד ברור מי ביצע את המעשה החוליגני הזה, למרות שהוכחות לעניין הן נסיבתיות בעיקרן. ראשית, ברמה הטכנית - האם באמת ניתן להעלים השריטות ללא צביעה כוללת של החלק? מי עושה זאת היטב, בפרט באזור חיפה? כמה דבר כזה אמור לעלות? האם פעולה כזו אמורה להתגלות בבדיקות רכב בהמשך, או שמדובר במשהו כל-כך קטן מבחינת כמות צבע, שזה לא יתגלה? שנית, היה ולא ניתן לגרום לעניין הזה פשוט להתאדות תמורת כמה מאות ש"ח, מהי רמת הנזק (פחות או יותר) ברמה השמאית? והאם מישהו יכול להעריך איזה נזק אני בפועל אמור לספוג בכיס מבחינת מחיר בשוק? (קניתי הרכב לפני חודשים ספורים תמורת כ-70 אלף; נניח שאני מוכר מחר בבוקר). ונקודה אחרונה, באיזו מידה כדאי לי להכנס לפעולה משפטית (אזרחית \ פלילית) במידה ויש לי כאמור השערה מאוד מבוססת עם ראיות נסיבתיות מסוג זה? (האמת שאני פחות מעדיף את הכיוון הפלילי כי אני מעדיף פיצוי על נקמה, כך שהאזרחי מועדף). האם לחלופין קיימת אפשרות להפעיל ביטוח תוך דיווח על החשד שלי ולהשאיר לביטוח לרדוף אחרי החוליגן? מה תהיה התוצאה מבחינת התעריפים שלי? תודה מראש ושנה טובה! (תמונות, במידת הצורך, אוכל להעביר בפרטי)

תודה על המידע! שיחקתי טיפה והבנתי את הטריק - זה למעשה לא כפתור מיוחד, אלא שמסובבים את המפתח בחור של תא המטען רבע סיבוב נגד כיוון השעון, וזה מבצע את הנעילה. רבע סיבוב עם כיוון השעון וזה משוחרר. כנראה שמתישהו פתחתי עם המפתח ובעת שהוצאתי אותו זה הסתובב לי בלי כוונה או מודעות.

תופעה חדשה ומפתיעה מהיום - הידית על-יד כסא הנהג לא פותחת את תא המטען. פתחתי בעזרת מפתח. פרקתי את המכסה של מערכת הנעילה. הכבל מחובר לכל האורך וגם מושך את מה שהוא צריך למשוך (אולי לא מספיק חזק; זה אני לא יודע לבדוק), אבל אין את ה"קליק" של הפתיחה והתא לא נפתח. האם מישהו מכיר תופעה כזו ויכול לתת לי רמז איך לתקן?