Shahaf

מכיוון שלא ציינת אם קראת את הדיון הממצה והמקיף של מוטי, אקשרך אליו. אני בעצמי איני קראתי אותו לגמרי, ואיני יודע אם הוא עונה על שאלתך. קבל את התנצלותי אם כבר קראת את הדיון והוא לא עזר לך, שחף בן צבי.

איתמר, אני רק רוצה לתקן: לא בכל רכב דיזל ישנם סלילי חימום. ישנם המון רכבי דיזל חסרי סלילי חימום מהסיבות שהדבר לא הכרחי בכל מצב (ולכן ישנם דגמים בהם היצרנים לא מציידים את הרכבים בסלילים שכאלו), וגם ישנן שיטות אחרות לחימום שכזה. באם אתה בטוח מנסיון שבמנוע זה קיימים סלילי חימום, קבל את התנצלותי על הערתי, אך אם לא, כדאי להציע לבעל הרכב לברר אם יש ברכבו סלילים שכאלו, ע"מ שלא ימתין ללא סיבה לפני ההתנעה. בברכה, שחף בן צבי.

הסברון קצר: בטורבו ישנן שני מניפות המסתובבות על ציר, המשומן משמן המנוע. מניפות אלו מסתובבות במהירויות אדירות (בערך פי 10-20-30 ממהירות המנוע המקסימלית שלך) - מה שאומר שהטורבו מתחמם מאוד וצורך המון שמן, וחייב שמן זה. חוץ מצריכת השמן, בתוך הטורבו נוצרים כוחות צנטרפוגליים גדולים. בעת כיבוי מיידי של המנוע, הטורבו מפסיק לקבל שמן, מה שיכול לגרום לו לנזקים גדולים, ובנוסף הכוחות הצנטרפוגליים יכולים לגרום, בעת הפסקת סיבוב מהירה, לעיוות המניפות. בקיצור, כיבוי מיידי של המנוע יכול לפגוע בטורבו. לכן, מומלץ להשאיר את המנוע להסתובב בסרק למשך דקה-שתיים, כמה שיותר עדיף. לגבי כל השאר, איני בטוח ואיני רוצה להטעותך, שבת שלום! שחף בן צבי.

אני מצטרף לדעת שני קודמיי, אך כנראה הייתה לך סיבה טובה לבחירת הרכב ויש לך סיבה טובה לשפר אותו (גם רצון הוא סיבה טובה). בכל מקרה, צ'יפ ברכב חדש לגמרי לא מומלץ מכיוון שהדבר מבטל את האחריות! אני אישית הייתי קצת מפחד שלא יהיה איזה מקרה שבגלל איזה מגע רופף, יהיה איזה קצר שיחמם וישרוף בטעות את מחשב המנוע, ואז לא יסכימו להחליפו במסגרת האחריות והייתי צריך לשלם כמה אלפים טובים.. זו דעתי, שבת שלום, שחף בן צבי.

danniel, או מישהו אחר, האם תוכלו לענות על שאלתי? אם המנוע תקין, ולא נוקש/מצלצל (ז"א אין צורך בתיקוני הצתה או תוספות דלק), האם חיישן תקול גם פוגע בפעולת המנוע? תודה! שחף בן צבי.

נפח המנוע שכולם תמיד מדברים עליו הוא הנפח ללא חלל בית הדחיסה, דהיינו נפח מהלך הצילינדר, ולא נפח הצילינדר הכללי. נפח מהלך הצילינדר מחושב ע"י נוסחת נפח גליל: V=Pi*R^2*H. ניקח את המנועים הנ"ל, נתון לנו שקדח הצילינדר הוא 7.5 ס"מ וגובהו 7.2 ס"מ, נציב בנוסחה הנ"ל ונקבל שנפח כל צילינדר שווה ל318 סמ"ק. תכפיל במ"ס הצילינדרים במנוע ותקבל שנפחו שווה ל1272 סמ"ק, כנתון באתר. זהו נתון הזהה בשני המנועים, וזה ללא קשר ליחס הדחיסה. ז"א שתמיד כשאתה שומע נפח מנוע, מתכוונים לנפח מהלך הבוכנות ולא לנפח הכולל האמיתי של המנוע (שכולל את נפח תאי הדחיסה). מהנ"ל ניתן להסיק שמה שחשוב הוא מהלך הבוכנה, ולא יחס הדחיסה. לפי הצעות קודמיי, כל מה שמשנים במנוע הוא יחס הדחיסה, ולא את מהלך הבוכנה וזאת למרות שמגדילים את גודל הבוכנה. מקווה שעזרתי. שחף בן צבי.

הבהרה לBMW: כמו שרשמתי, ברובו הגדול של המנועים המומנט יורד לאחר שיאו, מהסיבה הפשוטה שלמנוע כבר 'אין זמן' בסל"ד גבוה יותר להגיע לערבוב מושלם של האויר והדלק, דחיסתם ופיצוצם בצורה מושלמת. למעשה, נק' שיא המומנט היא הנק' בה המנוע מייצר בערה מושלמת, וע"י כך מייצר הכי הרבה כוח לכל פעימה. מומנט, בהגדרתו, הוא כוח פיתול סיבובי. הוא שווה למכפלת הכוח הפועל על ראש הבוכנה (כתוצאה מהפיצוץ), ולזרוע הסיבוב (רדיוס גל הארכובה, או מהלך הבוכנה). מכיוון שהאחרון הוא קבוע, הדבר היחידי שמשתנה במומנט הוא הכוח שפועל על הבוכנה - ומכאן ככל שיורד המומנט קטן הכוח הפועל על הבוכנה. (למעשה זה ההפך, אבל לצורך ההסבר ניסחתי את זה כך.) ברגע שהמנוע מסתובב יותר מהר, יש פחות זמן להכל - מה שגורם לבערה פחות מושלמת ולירידה במומנט. גם כשהמנוע מסתובב לאט, המומנט לא בשיאו, שוב מכיוון שהבערה לא מושלמת, כנראה מכיוון שאז כל פעלה מתרחשת יותר מדי זמן ובגלל זה הבערה לא מושלמת. עקומת מומנט של מנוע בנזין אופייני היא עלייה במומנט בכל טווח הסל"ד שלפני נק' השיא, הגעה לנק' שיא רגעית, ואז דעיכה איטית, עד לנפילה משמעותית, קצת אחרי נק' שיא ההספק. (הקו האדום לצורך העניין.). במנועים מצויינים במיוחד, לרוב מוגדשים ככל הידוע לי, כמו מנוע ה1.8T של VAG או המנוע המדהים של הRS6: מנוע V8 בנפח של 4.2 ליטר, בעל מגדש כפול שעוזר לו להשיג עקומת מומנט שטוחה לגמרי בשיאה של כ56 קג"מ בכל תחום הסל"ד שבין 1900 ל5600 ואפילו כוחות הסוס נשארים בשיאם של 450 בתחום הסל"ד שבין 5500 ל6500. פשוט מדהים. מנועים אלו מסוגלים לשמור על המומנט, לדעתי, ע"י מגדש הטורבו שמכוייל 'לעזור' למנוע לשמור על מומנט זה בתחום נכבד של קשת הסל"ד. עוד משהו: כ"ס שווים למכפלת המומנט (קג"מ) בסל"ד, חלקי 726. לא בטוח ב100% אבל כמעט. בכל מקרה, לקחתי כדוגמא מנוע BMW של 525, אך איני בטוח שהוא זהה לשלך. עקומת המומנט שלו נמצאת באתר שפרסמתי מקודם. המומנט המקסימלי שלו הוא 26 קג"מ בערך, ב4200 סל"ד, וכ"ס מירביים של 192 ב6000 סל"ד. לפי טענתך המומנט היה צריך לשמור על שיאו עד נק' שיא ההספק, לכן ע"מ להוכיח לך אציב את נק' שיא ההספק בנוסחה הנ"ל, וע"י שינוי נושא הנוסחה, נמצא את המומנט ב6000 סל"ד, נק' שיא ההספק. חישוב קצר הניב שבנק' שיא ההספק המומנט שווה ל20 קג"מ בערך. משמע - המומנט יורד לאחר נק' שיאו! כמובן שהיית יכול להגיע למסקנה זו ע"י בחינת כל גרף מומנט/הספק. מקווה שהבהרתי לך את הנושא, שחף בן צבי.

רוני, זה שיש לך רכב לא ספורטיבי בעליל, בעל מנוע חלשלוש ועייף, לא צריך למנוע מבעל לאנטיס חייתית שכמותי לבדוק את עקומת המומנט המרהיבה שלו! חוצפן! שחף בן צבי.

בהחלט יכול להיות שרכבך צריך ניקוי קרבורטור. צביקה הוא המומחה והמומלץ, כולם לא מפסיקים לשבח אותו על היחס הנפלא והמקצועיות המעולה. הנה פרטיו: צביקה קרבורטורים - רחוב זנגביל 16 נתניה. 09-8332213(עבודה) נייד-054-4861318 בהצלחה, שחף בן צבי.

הפגיעות האלו יכולות להווצר אפילו כאשר אין נקישות. הרי החיישן אמור לאתר נקישות, ובמקרה של נקישות לתקן, אך אם אין בכלל נקישות והמנוע עובד רגיל - עדיין ייתכנו כל הפגיעות שציינת? תודה! שחף בן צבי.

סבבה! שמחתי לעזור!! האם חברי הפורום האחרים מכירים עוד מקורות לגרפים שכאלו? יכול להיות מאוד נחמד אם יהיה מאגר קישורים וכך כל חבר יוכל לבדוק את עקומת המומנט שלו. בברכה, שחף בן צבי.

אין בעד מה! שמחתי לעזור. בדר"כ, לפי מה שאני ראיתי, יצרני הרכב אינם ששים לפרסם את עקומות המומנט. ישנם הרבה שמפרסמים את העקומה במסגרת קטנטנה בפרוספקטים, אבל לא הרבה מעבר לכך. מה שכן, מצאתי מאגר נחמד מאוד של עקומות! זהו אתר של חברה המייצרת צ'יפים, ויש שם מאגר של עקומות מומנט לפני ואחרי הצ'יפ. מקור נחמד מאוד עם המון עקומות. אבל, אין שם את המנוע שלך, כנראה מכיוון שהרבה יותר קל לשפר את מנוע הTDI, ובמנוע הSDI הצ'יפ אינו מוסיף הרבה. בכל מקרה, הנה הקישור למאגר העקומות של החברה: H&S Elektronik. בברכה, שחף בן צבי.

הכוונה למע' תדלוק בגז בישול. תרגום מדויק: גפ"מ - גז פחממי מעובה. אתה מבין למה אני מתכוון? רוצה עוד הסבר קטן? שחף בן צבי.

אני לא יודע עד כמה היא מפורטת או אמינה, אבל אני בטוח שמספיק אחרי שראיתי כמה חברי הפורום נעזרים בה. לגבי מציאתה, התוכנה נמצאת בeMule ואולי אפילו בKaZaA. חפש באימיול (או KAZAA) את הערך "ETKA", זה ימצא מלא. התייעץ עם המנוסים איזו גרסה בדיוק להוריד. בהצלחה, שחף בן צבי.

קיים דבר כזה - ע"י חיבור מד ייעודי לחיישן הלמבדה, המד נותן אינדיקציה ללמבדה (מקדם עודף האויר?) - ובפשטות יחס האויר-דלק בתערובת שנשרפת במנוע. לגבי קיומו ברכבי קרבורטור, אין לי מושג. בברכה, שחף בן צבי.

ובנוסף: הדיון של David A על נקיון מזרקים מקצועי, והשוואתו לתוספים. ד"א, מנהלים: הקישור לדיון הנ"ל בדף הקישורים לטיפולים מפנה לדיון על גל זיזים חם, כמו הקישור שמעליו, ולא לדיון זה. לפחות כך זה אצלי. בברכה, שחף בן צבי.

שישבו על הכיסוי, למה שזה יפריע? המטרה היא שהם לא ישרטו את מכסה המנוע. וללירון, תקן אותי אם אני טועה, אך הרבה פעמים שעברתי ליד ביתך ראיתי את הSTS מכוסה לגמרי בכיסוי לבן. אז החתולים שורטים בימים שאתה מתעצל לכסותה? ד"א, בזמן האחרון (מאז שחזרה הקורטינה מהצביעה), אני עובר ליד ביתך כהרגל! היא ממש ממש חמודה! (אם שמת לב לאיזו לאנטיס שכמעט עוצרת ליד הבית שלך ותראה ילד מתלהב מהקורטינה, תדע שזה אני) ואצלנו זה הולך ככה, יש תוכים בחצר, כל פעם שמתקרבת חתולה, הם צורחים ומעירים את הכלבים, ואז הכלבים משתוללים בבית והחתולים נבהלים ובורחים. (אמנם יש רק פינצ'רים בתוך הבית, אבל הם עושים כ"כ רעש שאין לחתולים כוח לשמוע) למרות שזה לא קשור, אנחנו מחנים את האוטו ברחוב, אם כבר החתולים יושנים מתחת לאוטו ולא עליו. בברכה, שחף בן צבי.

כמובן שיכול להיות, ואף חייב להיות קשר למע' ההצתה! פרט מהי התקלה, ואז ננסה לקבוע אם היא קשורה לבעיה שתיארת. בברכה, שחף בן צבי.

דן-אברהם, איזה רכב יש לך? וד"א, לא שמתי לב שלא עניתי על שאלתך לגבי מצב המומנט לאחר נק' השיא שלו. בגדול, ברובו הגדול של המנועים, לאחר נק' שיא המומנט, הוא פשוט יורד לאט לאט. בו זמנית, כוחות הסוס ממשיכים לעלות, מכיוון שכ"ס הם פונקציה של מומנט, אך גם סל"ד. בכללי, ההספק שווה למכפלת המומנט במהירותו הזויתית של המנוע (P=M*ω) - לכן, ככל שהסל"ד עולה, כוחות הסוס עולים, למרות שהמומנט יורד. בשלב כלשהו המומנט צונח עד כדי כך שלמרות שהסל"ד גבוה, מרוב שהמומנט כ"כ נמוך אז כוחות הסוס גם כן דועכים. לדעתי, במנועי דיזל לא מוגדשים, בנוסף על מיקום העקומה נמוך יותר, גם עקומת המומנט תהיה פחות שטוחה. אני מניח זאת מכיוון שעקומת המומנט במנועים מוגדשים בדר"כ שטוחה יותר יותר מבמנועים הנושמים בכוחות עצמם. ועוד משהו - כדאיות הדיזל היא בעצמה גורם מכריע ביישום מנועי הדיזל בעיקר ברכבים כבדים! אך אוסיף: לרכבים כבדים דרוש הרבה הספק, נכון? אז לצורך ההשוואה ניקח מנוע דיזל מוגדש ומנוע בנזין באותו נפח. במצבנו כיום, ישנם הרבה מנועי דיזל מוגדשים שמשיגים אותו הספק כמו אחיהם לוגמי הבנזין תאומי הנפח. אז יש לנו שני מנועים עם אותו הספק, הרי זה מה שבפועל צריך. אבל - מנוע הבנזין ישיג את ההספק הדרוש רק לקראת סוף קשת הסל"ד, כשבמצב זה נגרם בלאי רב לחלקיו והוא צורך המון דלק, ובנוסף ההספק יעלה בצורה לא ליניארית יחסית, בעוד שמנוע הדיזל ישיג את אותו ההספק בסל"ד של 2000-3000 רגועים, כשההספק מתקבל בצורה ליניארית יחסית וכשהמומנט היה כמעט כפול מזה של הבנזין, והיה זמין לגמרי בכל טווח הסל"ד. במנועים עצומי נפח המשמשים להנעת רכבים כבדים זה כבר מספיק להעדיף דיזל על בנזין, לדעתי!! מקווה שעזרתי, שחף בן צבי.

נראה לי ששאלת שאלה מורכבת מדי. יש כ"כ הרבה דעות, ככה שאני לא יודע מה להגיד לך! בצע חיפוש בפורום, תמצא מלא דיונים בנושא. (ד"א הייתה כתבה במגזין 'אוטו' על הנושא שהקיפה הכל בגליון מס' 220) לעניין, כהבנתי, למנוע יש תחום סל"ד הכי אפקטיבי, שנקרא 'רצועת כח'. רצועת הכח מתחילה מנק' שיא המומנט ומסתיימת בנק' שיא ההספק. שאיפתך צריכה להיות העברת הילוכים בנק' שיא ההספק, ע"מ שלאחר העברת ההילוך הסל"ד לא ירד מתחת לנק' שיא המומנט. שוב, עניין מסובך עם הרבה דעות והסברים, כולכם מוזמנים להגיב, לאשר או לסתור. בנוגע למנועי הדיזל, אני אגיד כמה נושאים לטובת מנועי הדיזל, שקפצו לראשי כרגע: - לדיזל צריכת דלק נמוכה יותר ולרוב הדלק עצמו יותר זול. עניין משמעותי ברכבים שנוסעים המון. - למנוע דיזל (ויותר נכון כיום - טורבו דיזל) לרוב יש הרבה, אבל הרבה יותר מומנט ממנוע בנזין בעל אותו נפח. - הנצילות הכללית של מנועי דיזל גדולה משמעותית (יחסית) מנצילות מנועי הבנזין. ולסיכום, מנוע טורבו דיזל ענקי ומודרני יפיק הרבה יותר כוח ובהרבה יותר יעילות ממנוע בנזין מקביל. זהו המצב כיום כפי שאני רואה זאת. כולכם מוזמנים להגיב! בברכה, שחף בן צבי.

תתחדש!! יצא יפה מאוד! כל הכבוד על ההשקעה והתוצאה. אני מאוד מעריך אנשים שמבצעים פרוייקטים שכאלו לבד - אפילו אם לפעמים איני אוהב את התוצאה. במקרה זה, התוצאה יפה מאוד, אך אני לא הייתי בוחר בצבעים אלו לDL, אם היא הייתה שלי. בברכה, שחף בן צבי.

אני שמח שעזרתי! ומוכן בכיף וברצון להסביר לך על ההבדלים בהרחבה, וגם את ההבדלים בין מע' ההזרקה החד נקודתית לרב נקודתית. הממיר באמת יכול להיות אשם כאן, אבל, שוב אם אני לא טועה, ציינת שהבעיה מופיעה באקראי, ואם הבעיה נעוצה בממיר היא צריכה להיות רציפה. אששו/הפריכו/חזקו בבקשה את השערתי! בברכה, שחף בן צבי.

באמת שאלה מעניינת. אבל לפי דעתי - הרשת אמורה למנוע "גניבת" דלק ותפקידה לא לאפשר הכנסת צינורות למיכל הדלק. אז אם הצלחת - כנראה שאין רשת. וגם אם ישנה, אני לא מאמין שהיא קריטית לתפקוד המיכל ומערכותיו. זוהי רק דעתי ואני סקרן לדעת התשובה! בברכה, שחף בן צבי.

אני אנסה להבהיר רק טיפה כמה דברים קטנים: ברכבך ישנה מע' הזרקה חד נקודתית. זוהי מע' דומה מאוד לקרבורטור, בה יש מזרק אחד בבית המצערת (אני צודק?) שהוא מזריק את הדלק למנוע - מכאן הדמיון לקרבורטור. מע' ההזרקה החד נקודתית נחשבת לדור ההמשך של הקרבורטור, ולדור הראשון של הזרקת הדלק בכללי. בית המצערת אכן דומה לקרבורטור, וזוהי הסיבה שהתבלבלת ביניהם. חוטי ההצתה הינם החוטים אשר מעבירים את המתח החשמלי אל המצתים. אם הם בלויים, משמע שהמצתים לא תמיד מקבלים את המתח הרצוי - מה שיכול לגרום לפיצוצים לא סדירים, ויכול בין השאר להתבטא כקרטוע/גמגום. אלו אכן ארבעת החוטים השחורים שהזכרת. למיטב ידיעתי, ניתן לבדוק את מוליכות החוטים ע"י רב מודד וכך להגיע למסקנה אם הם תקינים או לא, שיטה נוספת היא כהצעתו של Triple-H, שאין לי מושג אם היא נכונה (לא שיש לי מושג ממש עד כמה השיטה שהזכרתי נכונה.). בכללי, דעתי היא שיש לך בעיית חשמל ברכב. מכיוון שאני לא בקי כלל בנושא, לא רוצה להטעותך. לכן כדאי מאוד לגשת לחשמלאי רכב שיבדוק את המינוס (אם זו הבעיה, לפי טענת ידידיי). נשמע לי מאוד הגיוני: בעית חשמל כלשהי -> אספקת חשמל לא סדירה למחשב/מצתים -> קרטוע ותפקוד לא תקין של הרכב. קח את תשובותיי בערבון מוגבל, אני מדבר ללא נסיון, אלא רק עם רצון להבהיר כמה נושאים ולעזור לך. בברכה, שחף בן צבי.

אם אני לא טועה, יש כאן את כל התשובות לשאלותיך. בהצלחה! שחף בן צבי.