Jump to content

Tzvika-Pick

  • הודעות

    17,556
  • כאן מאז:

כל מה שפורסם על ידי Tzvika-Pick

  1. שמן צריך להפוך לשחור. זה רק אומר שהוא מבצע את עבודתו כמו שצריך, וסופג אליו פיח ולכלוך.
  2. השאלה היא למה לבנות אחד, כשאפשר לקנות מד סל"ד מוכן תמורת סכום כסף קטן יחסית...
  3. ישנו מצב נוסף של חופש בהגה, בו גלגל ההגה נע מעלה-מטה במקומו למרות שידית כיוון ההגה (אם קיימת) נעולה.
  4. Tzvika-Pick

    הקפאת טסט

    רישיון זמני הוא ל48 בלבד. למה לא להשתמש בשירותי כרטיס האשראי שלך? קנה היום, שלם בשני לחודש הבא.
  5. כעיקרון, 10W40 חצי סינטטי. אם המנוע אוכל שמן, כדאי לנסות 20W50. אני אישית אוהב את החצי סינטטי של מוטול, עולה קצת יותר מ100 ש"ח אצל צנטרל ביצחק שדה.
  6. התופעות שאתה מתאר נשמעות כמו תערובת דלק עשירה מדי למנוע. לעניות דעתי נראה שיש בעיה במערכת הזרקת הדלק או הקרבורטור.
  7. דווקא רמת התחזוקה של כלי הרכב של אגד היא מהיותר גבוהות בשוק התחבורה הציבורית היום בארץ. "אם בארזים נפלה שלכת, מה יגיעו אזובי הקיר"
  8. לא מבין מה ההתלהבות, לא מדובר בפרויקט מיוחד. סתם עוד עבודה של בני, לא משהו רציני בכלל
  9. rakuvi, אני לא בטוח בכלל שיש קשר ישיר בין חריקות הבלמים לבין רמת התחזוקה של האוטובוסים. לא הייתי קופץ למסקנות שכל רעש מכני מהאוטובוס פרשו סכנה על הכביש.
  10. רק בקובץ מסוים? הקובץ נמצא על הכונן הקשיח? על CD? על DOK?
  11. שאלה טובה, וכרגיל לגוגל ולוויקי יש תשובה הנה BTECH - יש אפילו פסקה על ישראל. הנה BSC.
  12. המחשב נמצא בתוך תא הכפפות, בחלק העליון שלו.
  13. נראה טוב מאוד, שום דבר קריטי לא מופיע בטופס. אל תשכח לבדוק את נקודות הכשל הידועות והמוכרות של ה205 (דש-בורד, נוזל קירור, סרן אחורי וכו') וסע לשלום.
  14. אני מניח שהמזגן שלך מוציא רוח חמימה, ולא מקרר את האוויר. כן, יתכן והתקלה היא נזילה מהרדיאטור הפנימי של המזגן. יתכן גם שמקורה בחלק אחר במערכת המזגן, אולי אפילו במילוי גז רשלני. אי אפשר לקבוע בלי בדיקה עם ציוד לאיתור נזילות. אם אתה לא סומך על המזגניסט שטיפל לך במזגן - גש לאחר. אם אתה רוצה המלצות כדאי שתציין אזור בארץ.
  15. אם כבר, אז קבלו תמונה אחת שצילמתי באותו יום שישי.
  16. אוקיי, עכשיו הבנתי את מהות הפרויקט. אבל עדיין מדובר במסלול ספציפי בתוך העתודה הטכנולוגית. הפרויקט הזה היה קיים כבר בתקופה שאני עשיתי את העתודה, רק שאז הוא היה מוגבל לחיל החימוש בלבד. האמת היא שאני שמח לראות שהצבא סוף סוף הרחיב את הפרויקט משמעותית, ובצורה כזאת מעודד אנשים נוספים להגיע ללימודים טכניים. לגבי נקודות הזכות - כל הנדסאי, ולא משנה מאיזה מוסד יצא, מקבל הנחות כאלו ואחרות במכללות לצורך השלמה לתואר מהנדס. האמת היא שמקבלים הנחות גם באוניברסיטאות, אבל שם מדובר בהנחות מצחיקות עד כדי בכי. בכל אופן, לפי הכתוב באתר של מכללת סמי כל הנדסאי, גם אם לא סיים את מסלול עתידים, זכאי להקלות מרשימות ונקודות זכות בלימודים לתואר מהנדס. לגבי אבט"שים - שים לב שכתבתי מפורשות "סטונדט באוניברסיטה", מה שלא כולל אותך. הנדסאים ברוב רובם של המקרים לא עושים אבט"שים, זה נכון.
  17. גומי זה בעיה. פלסטלינה שמתקשת (פרופוקסי) לא מספיק גמישה ותתפרק מהר מדי. אולי עם RTV והרבה סבלנות, או עם בונדו גמיש במיוחד.
  18. כן, אני אמשיך להתווכח איתך. בבקשה תסביר לי מה שונים לימודי הנדסאות במכללת סמי מלימודי הנדסאות במכללת אורט כלשהוא. באמת שאני לא מבין למה הנדסאי שמסיים באורט עבר מסלול של עתודה טכנולוגית בעוד הנדסאי ממכללת סמי עבר מסלול אחר. לגבי אוניברסיטאות - ברור שזה שכונה. אין להם אינטרס שתלמד אצלהם, הם עושים לך טובה וככה זה נראה. שכונה שכונה, עדיין התואר של מהנדס מאוניברסיטה "שווה" יותר מתואר של מהנדס ממכללה. ולגבי אבט"שים - כל שאר הסטודנטים באוניברסיטה יכולים לסיים את התואר שלהם בזמן בלי סימסטר קיץ, בהנחה והם לומדים כמו שצריך. למה שעתודאי יהיה שונה מהם? עם המגמה שיש בשנים האחרונות לצמצם במילואימניקים לאבטחה ולהעביר את האבטחות לאנשי קבע הגיוני שצמצמו את המכסות והיום החיים שלהם קלים יותר, אבל זה לא שולל באופן מוחלט אבטחות כאלו ואחרות.
  19. מה יש להתעסק עם החלפת מידות? ברר מה המידות החליפיות המאושרות לרכבך בשרשור הדביק שבראש הפורום, וגש אליהם עם המידות התחליפיות וכסף מזומן.
  20. מאיזה חומר עשויים פסי הקישוט? פלסטיק קשיח? פלסטיק רך? גומי?
  21. הרשו לי לקחת את השרשור הזה לכיוון אחר. שלשום בערב היה קצת משעמם. מ', שמעלליו כבר חרוטים עמוק בנימי הפורום, סיים משמרת נוספת בעבודה והתקשר אלי במצב רוח שובב משהו. "באימש'ך, בוא קח אותי מהעבודה ונעשה משהו" הוא אמר, ולא הייתי צריך יותר מזה כדי להניע את ה205 למודת הקרבות לנסיעה קצרה ברחובות העיר. מ' עובד באזור התעשייה, בחברת סקרים טלפונית. רוב הסיכויים שאם מישהו התקשר אליכם לאחרונה והזמין אתכם לקבוצת מיקוד בנושא ביזארי או ביקש לערוך סקר קצר בנושאים כללים - זה היה הוא. לא נורא, איש איש ועבודתו, וכל עבודה מכבדת את בעליה. מיד לאחר האיסוף התחלנו תנועה לכיוון ביתו של נ', חבר נוסף ששוכנע ע"י מ' להצטרף לנסיעה. נ', בחור מעופף משהו, נדחס למושב האחורי ולא ממש ידע לאן מועדות פנינו. גם לי לא היה מושג כשנכנסתי לרכב, הרעיון עלה בכניסה לאזור התעשייה השומם - אנחנו נוסעים לשדרות. אז נכון, יכולנו לשבת עם אבטיח ובירה בטיילת, ללגום גינס קפואה במרשל על איבן-גבירול או לשתות עוד קפה ארומה ברמת-החייל, אבל חשבתי שכדאי לצאת קצת מהבועה התל-אביבית ולראות מה באמת קורה ב"עיירת הרפאים" הזאת בדרום. שלושה בחורים ב205 אחת, רדיו פתוח על 100FM ו75 כ"ס שמטיסים אותנו דרומה ב3000 סל"ד (משוערים). עד אשקלון הכל היה נראה רגיל. רק כשעוברים את קו זיקים מתחלפת החברה, ועל הכביש ניכרת תנועה עירה של ניידות משטרה לסוגיהן, משאיות של פיקוד העורף וסתם כלי רכב צבאיים. הכביש ריק, פה ושם משאית בודדת בדרכה דרומה, אבל בעיקר חושך ושממה. עד הכניסה לשדרות... חבורת מפגרים, אני חושב לעצמי כשאנחנו מגיעים לכניסה לעיר. בור ענק מקבל את פנינו והסרן האחורי נאנח תחת העומס. כנראה שנ' השמין קצת מאז שהתחיל לעבוד בעבודה החדשה שלו. תחנת מכבי האש בכניסה לעיר נראית נטושה, כנראה שכל הכבאיות בפעילות. העיר שקטה, רק ניידת חבלה אחת שעשתה איתנו את כל הדרך מאשקלון נעה לכיוון תחנת המשטרה. אנחנו נוסעים אחריה, חונים את הרכב ברחוב צדדי ומתחילים לנוע רגלית. כמה אוטובוסים צהובים של מועצה אזורית כלשהיא חונים ליד תחנת המשטרה, ליד התקהלות של אנשים ומחסומים. לא ברור מה קורה שם, אבל אנחנו הולכים בעקבות זרם האנשים במורד הרחוב. שם, מול אחד המרכזים המסחריים של העיר, חבורה של נערים מהשכונה הסמוכה מתחילה בפרץ של זעם. הם גוררים פחי אשפה למרכז הכביש, שופכים את תכולתם ומבעירים חלק מהם. אין נפש חיה ברחוב למעט החבורה, והתמונה מזכירה לי סדרות טלוויזיה אמריקאיות, בהם הגיבור מגיע לעירייה רגע לפני סוף העולם. ניידת משטרה מגיעה למקום. השוטרים חוסמים את הרחוב, למרות שגם כך אין מכוניות שיעברו ומסתכלים על הפחים הנשרפים. הם לא מבינים למה שורפים את הפחים, הם עוד יותר לא מבינים למה באנו במיוחד מרמת-גן. מ' אומר להם שבאנו להזדהות עם התושבים בעיר, נ' עדיין מנסה לעכל את העובדה שהגיע לאזור מלחמה ולא ממש מגיב, אני חושב שסתם משעמם בתל-אביב. לא נראה שהם מתאמצים במיוחד לעצור את השריפה, לא נראה שיש להם את הכוחות ללהתמודד עם חבורת הנערים המתלהמת, שביינתים התחילה לשיר שירי ארץ ישראל ולנער בחוזקה דגל ישראל. בצד השני ניידת כיבוי אש, בתוכה שני כבאים מגודלים. לא נראה שהם ממהרים לכבות את הבערה שהוצתה במרכז הרחוב. אישה יוצאת מאחד הבתים, לבושה כותנת לילה ושערה סתור. "מה הם עושים, חוליגנים", היא אומרת. "שילכו לשרוף את השכונה שלהם, חוצפנים", היא מוסיפה ומתחילה לצעוד חזרה לביתה. לא ברור אם הספיקה להבין מה קורה סביבה, מי נגד מי ומי נתן את ההוראה, אבל בטרם הספיקה לחצות את שביל הכניסה ולנעול אחריה את הדלת נשמעות שתי צפירות חדות ומהירות, ומיד לאחריהן קריאת "צבע אדום" מקפיאה. לשניה נדמה כאילו כולם עוצרים, אבל מיד מתחיל נחל גדול של אנשים לזרום לביתה של האישה הזועמת. כל החבורה, הנערים, השוטרים וגם שלושתינו זורמים לתוך הבית כאילו היינו חברים מאז ומעולם, ומנסים למצוע מכסה בשכיבה וקריעת ברך תחת משקופים עבים. עוד כמה קריאות "צבע אדום" נשמעות, עוד כמה צפצופים מהירים, וכולנו בתוך בית של אישה זרה, שלפני רגע קיללה וזעמה. עכשיו לאף אחד לא אכפת, כולם משחקים ברולטת הקאסם ומחכים לפיצוץ. שלושים שניות אחרי הנפילה כולם כבר מחוץ לבית. חבורת הנערים מתפצלת - חלק פותחים בריצה הביתה, חלק רצים לכיוון הנפילה. מ' נראה כאילו עבר התקף לב, ורק המילים "לאן הבאת אותי?" נשמעות מפיו במשך דקות ארוכות. נ' גם הוא בהלם, מחפש מילים להביע את הרגשותיו ומוצא רק צחוק מתגלגל. מוזר הנ' הזה, תמיד צוחק. ואני? כנראה שימים ארוכים תחת הפגזות של החיזבאלה בקיץ האחרון הורידו את סף הרגש שלי. מנסה לשמור על קור רוח ומרים את מ' שנופל בניסיון לעלות על המדרכה. אנחנו הולכים להביא את הרכב, ונוסעים לכיוון אליו זורמים רכבי ההצלה. חיש קל אנחנו מזהים את אזור הנפילה - חשוך, מלא בניידות משטרה ואמבולנסים ובעיקר מלא בריח מוזר של פחד. הקאסם פגע 20 מטר מבניין רכבת ישן, ישירות במדרכה ההולנדית. בבניין כמה חלונות שבורים מהם מציצים פרצופים מפוחדים וממול ארון סעף של בזק שנפגע קשות, ואני חושב שכמה אנשים כבר לא יגלשו באינטרנט השבוע. חבלנים של המשטרה קושרים את זנב הקאסם לטנדר מאזדה, ומושכים אותו החוצה. כל האזור מגודר בסס"ל של המשטרה, כאילו מדובר בזירת רצח. אחרי הסס"ל שרשרת אנושית של שוטרי ושוטרות מג"ב. אחת מהן מנסה לפתח שיחה עם מ', אבל מהר מאוד נקראת לעזוב את האזור. רבע שעה אחרי הנפילה, וכולם מנסים לחזור לשיגרה. צוות של חברת חשמל כבר הגיע למקום, בודק את עמודי החשמל שנפגעו ומנסה להחזיר את הזרם, ניידת אחת ממשטרת אשדוד נשארת לאבטח את האזור. אנחנו סופרים שתי פצועות חרדה שמפונות באמבולנסים ואפס ילדים בוכים. הנזק הוא לרכוש בלבד. טיוטה קורולה עם חלונות שבורים, מתחתיה שלולית של מים ירוקים - עדות לרדיאטור שחטף רסיס. לידה רנו קנגו עם דלתות מחוררות וגלגלים מפונצ'רים ורנו 19 ישנה, שקיבלה כמו חורים בדלתות ושתי שמשות שבורות. צעיר וצעירה, נראה שהם עולים חדשים יחסית, מגיעים לרכב ומכסים את מה שנשאר ממנו בשמיכות. מסכנים, עד שיראו את הכסף מהמדינה ויתקנו את הגרוטאה יעברו חודשים ארוכים. שכן אחד מספר לנו ש"זה קאסם מיוחד. הפעם הפיצוץ היה יותר חזק, העיף אותי מטר וחצי מהמיטה", ומ' מנסה לדובב אותו קצת ולדלות עוד קצת שבבי מידע. נ'? תודה ששאלתם... הוא מסמס עם איזה בחורה חדשה שפגש בקולנוע. למחרת מ' מדווח לי שהקאסם שלנו אוזכר בשורה אחת בעיתון. "קאסם נפל הלילה בשכונת מגורים בשדרות. אין נפגעים ונזק קל נגרם לרכוש", אומרת הכתבה. מאוחר יותר באותו הערב, כשאנחנו יושבים עם בקבוק קולה וגרעינים במרכז המסחרי של שדרות אנחנו מנסים לנתח. הנזק העיקרי הוא לא לרכוש, את זה אפשר לתקן. הנזק העיקרי הוא נפשי, מורלי. אנשים שמזה חודשים ארוכים משחקים ברולטת הקאסם, שלפעמים תופסת אותך בחדר המוגן אבל בדרך כלל תופסת אותך כשאתה לא מוכן - בשוק עם הסלים, בשירותים עם העיתון של הבוקר או במיטה ישן עם האישה שלצדך. איך הם מצליחים לחיות ככה - לא יודע. לי זה נראה כמו סיוט. רק שיעשו כבר משהו, שיגרמו להם להרגיש שלמישהו בממשלה אכפת.
  22. צמיגי כחלון, ליד החונים-קונים.
  23. הכי טוב לשים דלי עם תולעים במדף האחרון במקרר. בעצם, הכי טוב להדביק על הדלי שלט של "ספגטי בולונז" ואז לשים במקרר
  24. התשובה בכחול.
  25. א. אין הצעות מפתות מהצבא, לא מבחינת שכר. קבע זה לא מקום עבודה רגיל, בו הבוס שלך יכול לארגן לך העלאה במשכורת או הטבה בתנאים. כולם מקבלים אותו שכר, והדרך היחידה לצ'פר אותך במשכורת היא "לדפוק" אותך בבסיס עם רמת פעילות (ויציאות של טירון בגולני) או לשלוח אותך לקורסים שיעניקו לך גמול השתלמות. יש הטבות אחרות שאפשר לקבל, כדוגמאת אישור לימודים או מענק חתימה, אבל בדרך כלל הם דורשים חתימה ארוכה נוספת. אני מכיר יותר מהנדסאי אחד שעשה שבוע אקסטרה, היות ומקבלים שכר לא רע על האבטחה הזאת. ב. לדעתי כבר פספסת את ההרשמה לאוניברסיטה ולעתודה. אולי עוד תצליח להכנס ברגע האחרון, אבל לפי מה שכתבת קודם הציונים שלך לא מספיקים, שלא נדבר על פסיכומטרי שחסר לך. ג. לגבי אבט"שים - בעתודה טכנולוגית (הנדסאים בלבד) יש לפעמים אבט"שים, בחופש שבין יג' ליד'. לא משהו רציני, בדרך כלל אבטחה בקציעות או בית מעצר אחר.
×
×
  • תוכן חדש...