Haim_gds

אי אפשר. המרחק לא משנה, בכל מקרה שאני מצלם מעל הבורג אין מספיק אור. לראות בעיין זה קשה... תודה, בזמנו נתקלתי בבסיס של קומקום חשמלי בו ברגים כמו אלן אך בצורת משולש שווה צלעות. אני חושב שכתבתי ע זה כאן. אפשר לרכוש כזה בארץ מהמלאי בחנות באיזור השפלה/מרכז? או אולי מישהו שמוכן שאקפוץ אילו ל 10 דקות כדי לפרק (אני לא עומד להחזיר את הברגים האלה, אשתמש בפיליפס סטנדרטי) זה פשוט מתסכל אותי לראות את המכשיר+בטריות תקועים לי מול העיניים. אם יכלו כל הקיצים אשלוף את הדיסק/דרמל מהמחסן בסופ"ש.

תודה הנס, זה יכול להיות זה, צירפתי "שירטוט" איך אני חושב שהוא נראה. פשוט אי אפשר, הבורג טמון כ"כ עמוק בתוך חור שאפילו לא ניתן להאיר עליו, ניסיתי לצלם וזה הדבר הכי טוב שהגעתי אילו. אי אפשר להעתיק מהדף https://www.orpc.co.il/items/3643189 הוראות? קיבלתי איתו שני דפים עם הקישקושים הסטנדרטיים (בסגנון "אין לטבול במים" וכו'). אני לא יודע איך היבואן שלו מתנהל אך כך טופלתי. "שירות טכני ותמיכה למערכות אל-פסק Aviem Pro G3 (תדיראן) ניתן על ידי חברת "אביאם מערכות". הגיוני, אך אפשר פשוט לכסת"ח עם מדבקה. בכל מקרה כששאלתי את הנציג בנוגע לסכנות (אחרי הכל אני "קצת" מבין באלקטרוניקה) הוא אמר כי יש לנתק את המכשיר מהחשמל וניתוק המצברים צ"ל ע"י ניתוק הקליפסים וזהו.

לא ראיתי שם, התמונה של הסט כ"כ קטנה שלא הצלחתי לחפש...

למעט שהבורג תקוע כל כך עמוק בחור שכמעט לא ניתן לראות אותו, ובודאי לא לצלם אותו

ה UPS שקניתי לא מחזיק, דיברתי עם החנות והם אמרו לי לפנות לשרות. דיברתי עם השירות והם שלחו לי שתי סוללות להחלפה, הסוללות הגיעו ואז ניסיתי לפרק את המארז. אינעל דינו, הברגים שם הם משהו שלא ראיתי אף פעם. לא פיליפס, שטוח, אלן, או טורקס אלא בורג שבמקום של החריץ ישנו פס הבולט למעלה עם מרווח קטן באמצע. מה זה הדבר הזה? היכן ניתן לקנות במיידי מברג/ביט כדי לטפל בו?

טל"ח...🙂

התקציב שלי הוא באזור ה 100 אלף שקלים, רצוי פחות. לגבי המיני קופר, הסיפור מתחיל להיות מעניין. הרכב הספציפי במודעה שTom_22 העלה הוא מסוחר, וביד 2 דורשים אישור לדיוור ישיר/SMS/שיחות הטרדה עבור משלוח שאלה למוכר כך שבסופו של דבר שוחחתי איתו בטלפון. לדבריו, הרכב הוא עם: צנרת מלאה בניה אצל Or Fab סטייג 2 פלוס מלאה יניקה קרה אינטרקולר אנטירולים קפיצי הנמכה Eibach מתנול צארג פייפ זה מן הסתם מסביר את ה 231 כ״ס... מה שהפריע הוא: שהוא סוחר, במודעה לא מופיע דבר מלבד קיקוש סטנדרטי, שלדבריו הרכב אינו יכול לעבור טסט עכקב השיפורים ואני אל בטוח שאשמח לתדלק אוקטן 98 עם הנסועה הלא מועטה שלי.

בנושא הזה אך לא בטוח כי קשור. לאחר שיחה עם אשתי, האם הרכבים האלה מתאימים לנסיעה מנהלית שרובה בין עירונית? אני ידע כי ניתן לבצע זאת אך השאלה היא אם ישרדו לתקופה מספיק ארוכה. ניצול היכולות הספורטיביות יהיה בעיקר בסופ"שים ותו לא🤕

מצטער Tom_22, לא מתכוון לזלזל. לא ידעתי כי למיני יש דגמי קצה כאלה, אך מה שקצת מפחיד אותי זה הסוחר רכב... מלאתי את הטופס יצירת קשר שלשום אבל בנתיים שום תגובה. נסעתי קצת על המיני המקורית בתיכון, משום מה כשהצצתי במודעה קפצו לי לא מעט זכרונות מאז (טובים ורעים)

הדגם עם 150 כ"ס? זה רכב נישה של רכבי הנישה, לא חושב שראיתי אותו מוזכר בשנים האחרונות. אפשר פירוט של מה שרכשת? ראיתי AMG Line A 250 אוט׳ סדאן 2.0 (211 כ״ס) מ 2014, לא ראיתי דבר מ 16. מקריאה בפורומים בחו"ל לא הצלחתי להבין אם הסדרה של ה A-AMG היא ממש ספורטיבית בתחושה/התנהגות (למעט דגמי הקצה עם 400 כ"ס). יש כאן מישהו שבאמת נהג ברכב הזה? קיבלתי את ה E מהפחחות בסופ"ש שעבר (אחרי פאקיניג 3 שבועות עם פיקנטו, אלהים ישמור!) ואני מרגיש יותר ויותר חושש לו. למרבה השמחה אני לא חייב להחליף רכב במיידי כך שאפשר יהיה להמשיך לחפש עד שנופלים על הרכב המתאים ביותר.

בקיטו הכוונה לקטוגני? חלבון/שומן, מעט מאוד פחמימות (אם בכלל) אם כן אז אני מניח שהתכוונת לאמר "הוצאות על מזון גדלו בחצי. "☺️

לא הבנתי, איזו ST זו? עדיין, רכב זה לא רק מנוע. אם מה שהיה מעניין אותי הוא "פתיחות" ברמזור הייתי קונה איזשהו קישקוש סיני חשמלי😬 חשוב לי יחס משקל/הספק ושלדה קשיחה. ה E הנוכחית היא דיי גבולית בשני הפרמטרים המוזכרים ולכן חשבתי לעבור לרכב קטן יותר בו מנוע קטן נותן יחס משקל/הספק טוב מספיק ושלדה קצרה/קטנה יותר היא מטיבעה קשיחה יותר. הרכב חזר בחמישי ואלמלא השלושה שבועות במוסך והעשירייה שהוצאתי מהכיס הייתי נהנה מאוד מהטיפול. בגדול, כל צד שמאל נראה ומרגיש כמו חדש. אני מקווה(?) כי מישהו ישרוט אותי בצד ימין כדי לחדש גם אותו😅 כמו שכתבתי, נסעתי הרבה זמן על רכבים גדולים ואני חושב לנסות (אפילו לתקופה קצרה יחסית) רכב קטן.

Coil סליל באנגלית. בימי קדם היה מחובר סליל אל הדיסבריוטר (מעין מתג מעגלי) שחיבר אותו כל פעם למצת אחר ובזמן החיבור נוצר הניצוץ. היום ישנו מנגנון אלקטרוני הדוחף זרם דרך סליל/סליל כפול ויוצר ניצוץ חזק ומאוד מדויק (מתוזמן). ד"א, התמזל מזלך עם מודולי ההצתה, אני משלם 200 ש"ח למודל OEM (מרצדס) ולא ציפיתי כי בבמוו מודולי ההצתה יהיו כל כך זולים.

וחבל... שלא תבין לא נכון, זה לא שלא היו מופרעים (אני ביליתי מספר שעות אפס עם מטאטא ביד) אך שוב לא מדובר במישהו שמפריע עד ששאר הכיתה לא מצליחה להמשיך. לדעתי, לסינון יש חלק חשוב. אין טעם לצרף תלמידים שונים מאוד מבחינה לימודית לאותה כיתה, זה עוול גם לתלמיד הספציפי וגם לשאר הכיתה. בנוסף, צריך להפסיק עם הגישה של תעודת בגרות לכל תלמיד. איכות ורמת הבגרויות ירדה בצורה דרסטית כתוצאה מהגישה הזו. לאט לאט אנחנו מתקרבים למצב כמו בארה"ב בה אין תעודות בגרות אלא תעודת סיום תיכון ותו לא.

אולי זה רק אני אך בתור אחד שעבר את התיכון שלו ואת התיכון של הילדה הגעתי למסקנה שכזוג צעיר היום הייתי משקיע ככל האפשר בחינוך לילדים ולא משנה איפה הייתי מקצץ. אני לא מדבר על שיעורי ג'ודו/רכיבה/אחר אחרי שעות הלימודים אלא על העשרה לימודית המתבטאת בתוספת של מטמטיקה/פיזיקה וכו'. מי שחושב שאני מגזים מוזמן להסתכל חינוך ובתי ספר בקוריאה. הילדה למדה בתיכון המוצב בעשירייה הראשנה בארץ מבחינת איכות, סיפורי הזוועה שלה על ההזויים שהוצבו שם כמורים הם לא פחות ממדהימים. אלמלא מספר מורים יוצאי דופן במדעים הריאליים שהיו לה אני לא חושב שהיא הייתה מתקבלת לעתודה... לא הגיעו. התיכון שהלכתי אילו נחשב איכותי וככזה ביצע בחינות כניסה, רוב האנשים שלמדתי איתם היו ברמה הגבוהה מהממוצע. אמנם היו מספר נפלים שהסתננו וכאלה שהתיכון אולץ לקחת מסיבות אחרות אך רובנו היינו אותה רמה לימודית. בנוסף, באותה תקופה היו בתי ספר מקצועיים שקלטו את אילו שפחות מתאים להם לשבת.

לא מסכים איתך/איתכם. בתיכון שלי (לפני 30+שנה) למדנו בצורה כזו, 8:00-17:30 שלושה ימים בשבוע עד 19:30 (בגרות+מקצועי 29 נקודות). להגיד שאהבנו את זה? לא ממש לא. אך בתור מתבגרים עם המון אנרגיות שרדנו את זה. לסבר את האוזן, לפני 6-7 שנים עשינו פגישת מחזור לשכבה ורובנו זכרנו כמה שזה היה קשה אולם בדיעבד שווה את זה (ויצאו מאיתנו לא מעט מנכ"לים/אנשי הייטק וכו') מניסיון אישי, כשהבת הייתה בתיכון התעקשנו שתיקח את כל הקורסים האפשריים גם במחיר של לאסוף אותה הבייתה בערב ברכב. וכאחד שמתפלץ מ(חוסר) האיכות של מערכת החינוך הנוכחית התעקשתי שמספר ערבים בשבוע נעשה העשרה. למרבה השמחה לא נתקלנו בבעיה שכזו אבל אם כן אז כדאי לזכור שאיפה שיש קקה קטן כזה אז יש בדרך כלל קקה יותר גדול שתמורת תשלום סמלי ישמח להרגיע אותו בהפסקה😉 שוב, לא מכיר מניסיון אישי אך הישוב שלנו צמוד למספר מושבים בסביבה (עם צעירים פחות משכילים/מחונכים) ולפחות השמועה הייתה כי זה בוצע פעם אחת בתיכון האזורי...

חשבתי לעלות סקירה מלאה עוד כ 5000 ק"מ🙂 ("ה-300000 ק"מ ראשונים עם השוורצע") שזה עוד כ 4-5 חודשים... ב 07 החזרתי את הליסינג וחיפשתי משהו יותר מספק, קנינו שני רכבים (לי ולאשתי) מדגם C240 בני 10 עם 100/150 אלף ק"מ על השעון. הרכבים החזיקו מעמד כ 10 שנים ועוד 200 אלף ק"מ ואז התחילו תקלות סידרתיות ברכבים (מנוע/תה"ל) והוחלט להתקדם. אשתי עברה ל i10 קטנה ואני החלפתי את הרכב שלי ב E350 מ 2008 עם 50 אלף ק"מ. אפרט יותר בסקירה אך ה E350 הוכיחה את עצמה כרכב אמין ביותר וזול לאחזקה ב 200 אלף ק"מ הראשונים אך ב 100 אלף האחרונים כמות מחיר וכמות התקלות גדלו, שום דבר שלא ניתן לעמוד אך הרכב כבר עושה סימנים של הזדקנות. נכון להיום עם שווי מגוחך של כ 19 אש"ח כבר לא כלכלי להעלות אותה לכביש ונראה לי כי אחליף אותה ברכב אחר בזמן שהיא תמתין בחצר לאספנות או כגיבוי.

משופרת עם ניטרו? לא מבין איך הוא מוציא 400 כ"ס (לדבריו..) בגלגלים. בכל מקרה זה אכן לא הטעם שלי. צ'מע, אני יש אותי מרצדס....😂 "איכות הבניה" היא לא דבר זניח למי שרוצה להחזיק את הרכב הרבה זמן (10+ שנים לפחות). ב 10 שנים האחרונות תקני הזיהום הפכו כה הזויים וגרמו לכך כי המכוניות יתוכננו מראש כמסובכות יותר, דבר המקטין את האמינות בצורה דראסטית. אחרי 20 שנה עם רכבי מרצדס מהסדרה היותר גדולה אני חושב לעבור לרכב קטן, אפילו סתם בשביל החוויה, לשנים הקרובות. שכחתי לציין כי המחליטה עדיין צריכה לאשר לי את הרכב כך שלא בטוח שאגמור בסוף עם הרכב אותו אני רוצה...

ליטר שמן מנוע ו 4 ליטר מים מזוקקים, פק"ל ברכב וצריך להיות כך אצל כל אחד. לפני שלוש-ארבע שנים התחלתי לאבד מים (יש חיישן אז אני בודק פעם בחודש) בכמויות נמוכות (כוס פעם בשנה) עקב חור זעיר בראדיטור, וכמובן מרפי החליט שהחור יגדל באמצע כביש 6. פתאום אני רואה התרעה על מחסור בנוזל קירור, הוספתי חצי ליטר מים מזוקקים ונסעתי למוסך.

מצחיק, לפני כשנתיים התחלתי להרגיש שהרכב מתחיל להיות עייף ורציתי להתקדם לרכב קצת יותר חזק. האופציות הטבעיות היו סדרה C ו E עם המנועים היותר גדולים אך למצוא רכב בן 10+ שמור ובמצב טוב היה בלתי אפשרי. סטיתי מעט הצידה וחיפשתי רכבים דומים (לאנטוס, בימרים לדוגמה) ונתקלתי גם בהמלצות לקדילאק ATS. הדהים אותי כיצד הרמה האמריקאית עלתה (והעציב אותי שהרמה הגרמנית ירדה...) וכי זה רכב שיכול להתחרות היטב במגרש של הגדולות. בזמנו דחיתי את ההחלפה אך היום זה שוב מהווה אופצייה אם בסוף אבחר להישאר עם רכב גדול. דיי בטעות, תמיד חשבתי כי המחירון הרבה יותר גבוה מהמציאות והסוכן שלי מצא לי אפשרות להמשך ביטוח כי בדרך כלל רכבים בני 10+ מסורבים ע"י חברות הביטוח. מה שאכפת לי הוא הרכב, פחות הכסף. שוויו במחירון הוא 19 אש"ח(!!!) וזו פחות או יותר עלות התיקון, הייתי יכול לקחת אבדן לכאורה וללכת עם 11 אש"ח ואז מה לעשות אתם? להבדיל, החלטתי לשלם את ההפרש מכיסי ולחזור ולקבל רכב איכותי, יחודי ומתוחזק בפאדנטיות שלא ניתן להשיג ב 19 אש"ח. וזו הסיבה שאני מעוניין להמעיט את הנסיעה בו, כל תאונה קלה תעלה המון כסף לתקן אותה ואפילו אם חברת הביטוח (של הנהג הפוגע) תסכים לשלם שוב את מלוא הסכום יכול להיות כי שוב אצטרך להוציא כסף מכיסי להפרש. הפעם האחרונה שנסעתי בה הייתה במילניום הקודם🙂 רכב קטן ומהנה לזמנו. היום אני מעדיף להמנע ככל האפשר מתוצרת פוולקסווגן עקב איכות שהדרדרה קשות ב 20 שנה האחרונות ובגלל סיבוכיות מיותרת הגורמת לתחזוקה יקרה שאינה מאפשרת שימוש מהנה ברכב מתיישן. איציק, הרכב נראה כך בתמונות... בכל מקרה אני מעדיף רכב יותר ייחודי מבחינת עיצוב, יכולות ועמידות והוולוו הזו היא פשוט לא זה. למרבה הצער אתה צודק וזו הסיבה שאני מתייעץ כאן. הייתי מאוד שמח ל MX5 (רואדסטאר זה חלום גם שלי וגם של הבת🙂) אם הייתי יכול להיות בטוח שבשנים הקרובות לא אבצע הרבה נסיעות עירוניות. אין לי בעייה עם גיר ידני אבל פקקים+ידני זה סיוט. בנוסף, קצת קשה למצוא רכב עם יד נמוכה, אלה שהצצתי בהן היו יד 5-6...

אתה ממש מתכוון לזה? אוכל חומצי יכול אולי לפורר קצת את הברזל אך האטומים לא נספגים. המולקולות ברזל שנספגות בגוף הן מולקולות כגון המוגלובין. ד"א, "ברזל" מכיל גם כמות קטנה של חומרים נוספים שלא בטוח שהיית רוצה אותם בגוף.

תודה איציק. הוולוו היא מעין ג'יפון ואני ממש לא אוהב את הסיגנון הזה. בנוסף, אני מעדיף יחס משקל/כוח לפחות כמו מה שיש לי היום והוולוו הזו קלה רק בפחות מ 6% וחלשה בהספקה ב כ 30%... מקריאה ברשת, ה ST-LINE 1.5T לא נחשב ממש למציאה גדולה.

ה E350 היא רכב כמעט מושלם בשבילי. חזקה, אמינה למדיי, מפנקת ועלות תחזוקה שפוייה. אלא מה, אחרי המכה בדלת הופתעתי בכך שהרכב עדיין במוסך (לא מוצאים לו דלת) והשווי שלו מגוחך (פחות מ 20 אש"ח). כתוצאה מכך מסוכן לי להעלות אותו לכביש אם עלות "נשיקה" מאחורה תגרום לרכב להחשב כאובדן לכאורה... אחרי כמעט 30 שנה עם רכבים גדולים של מרצדס אני חושב לנסות משהו חדש. סיגנון שונה, נהיגה שונה ותפיסה שונה. בכל מקרה אני בכיוון של תקציב דיי גבוה, רכב שיכול להיות ישן, קטן ולא חייב להיות סטנדרטי. זה סגנון חדש לי שאפילו אין לי כיוון.... שתי מכוניות מיני של האשה והילדה. האשה עושה 60 ק"מ והילדה כ 20 ק"מ (לתחנת רכבת) ה E350 היא השלישית. במקרה של רכישת רכב רביעי אני שוקל להקפיא לה את הרשיון באופן זמני.

זה לא יהיה קל... מצד שני זה יזכיר לי את פעם שהחלום הרטוב שלי היה לנצ'יה🙂 הייתי בכלל מעדיף רכב דו-מושבי, אחרי הכל זה רק אני שנוסע 99.99% מהזמן ברכב. זה אינו רק רכב כיף לסופ"שים, הוא צריך להיות הדיילי שלי שספיק ל 100 אלף ק"מ/5 שנים. זאת השאלה שמטרידה אותי, האם ישרוד לי. לא חושב שארכוש רכב בן יותר מ 10, מעולם לא ישבתי באבארת' כך שאצטרך להרגיש ולקבל החלטה רק אחרי סיבוב ברכב. zaf, מה אני מפספס?😊

אני קצת פאדנט, חייב להודות. כל טיפול אני מתחנן למכונאי שיבדוק ויחפש אם משהו לא בסדר (ורק בשנים האחרונות זה קצת מצליח לי😬) אם אתה מוכן לשלם קצת כדי שיעבירו לך רכב לא תקין אז בהצלחה לך בירידה הבאה... אני יודע שאחרים יכולים להפגע ממעשה שכזה והפתרון אינו 2 טסטים בשנה/שוטר בכל מכון/שאר הצעות הזויות אלא להעביר (כמו בארה"ב) את האחריות לחברות הביטוח. לא לאפשר לרכב נטול ביטוח חובה וצד ג' לעלות על הכביש ולאפשר לחברות הביטוח לקבוע את הפוליסה בהתאם לתנאי הרכב. ברגע שתתבע על תאונה חברת הביטוח תבדוק אם עברת את ה"טסט" (שלהם) ואם לא, תתנער מהביטוח בטענה שתנאי הפוליסה הופרו (רכב לא נבדק, צמיגים לא מתאימים וכו')