Arilou

היצרן קובע כמה לגבות על כל פעולה ופעולה. היצרן כותב שעל טיפול X לוקחים שעתיים וחצי עבודה. אם העבודה לקחה חצי שעה, או יומיים - עדיין הם יגבו עבור שעתיים וחצי בדיוק. ככה זה במוסכים מורשים. אפילו אם היו משחררים את הרכב שלך אחרי 40 דקות, עדיין היו גובים על שעתיים וחצי. במוסכים שהם לא מורשי היבואן, זה נתון למיקוח. גם החלפים נתונים למיקוח, וגם השמן. מצד שני, אין להם את המכשור והספרות שיש במוסך המרכזי, ולפחות תיאורטית גם לא את הידע. אני לא מכיר את הרכב שלך ולא יודע עד כמה הוא מסובך או לא.

מנסיון, אנשים שפונים לתחום של פיתוח תוכנה, וזה לא משהו שמושך אותם באופן טבעי - מהר מאוד יוצאים החוצה ומתייאשים. הכסף והתנאים לא שווים הרבה אם אתה סובל כל היום.

בטוח לחלוטין. לכולם שם אמרנו שאנחנו מישראל ובכל מקום קיבלו אותנו יפה. חלק מהאנשים אפילו הגיבו בעברית. הצבא והמשטרה באזור הזה מאוד פעילים בגלל הנוכחות של התיירים. במספנות ליד עקבה עוגנות ספינות אמריקאיות, בריטיות ואוסטרליות והאבטחה שם היסטרית. בכניסה להרבה מקומות יש גלאי מתכות. כמו בארץ. אם אתם דוברי ערבית, או אפילו ערבית מקולקלת זה הזדמנות נהדרת לשפר אותה. אם תרצה המלצה על נהג מונית, רק תבקש. אנחנו נמצאים איתו בקשר גם בלי קשר לעבודה שלו. בעקבה עצמה אין כל כך מה לעשות (אם תתעקש אני אמליץ לך על דברים, אבל באמת שהם לא משהו), ואני אומר את זה אחרי שחרשתי את העיר לאורכה ולרוחבה ברגל. מה שכן, הם מתהלכים הרבה יותר צנוע מאיתנו ויש להם נטיה לנעוץ עיניים בבנות המין היפה. במיוחד אם הן שותות אלכוהול או מעשנות. אה, קצת קשה שם להשיג אלכוהול (מצאנו רק שתי חנויות, והמחירים בהן יותר זולים מבארץ) אז אם חשקה נפשך בבירה בלי אלכוהול - זה הזמן לנסות. במלונות וברוב המסעדות יש אלכוהול כמובן. חיי לילה זה דבר שלא ממש קיים ונע בין ערבי פולקלור במלונות (ריקודי בטן ומוזיקה ערבית, בעיקר ב-MovNPick), למסיבות דיסקו במלונות (כמו פעם כשהיינו בתיכון) לבין מועדון אחד ויחיד שרק תיירים באים אליו. אנחנו מאוד נהנינו שם בפעמיים שהיינו, ואין לנו ספק שנחזור גם לפעם השלישית ולא עוד הרבה זמן. במעבר הגבול בצד הירדני לא עשו לנו שום בעיה. הצד הישראלי יותר חשדן, ולחבר שלנו פתחו את המזוודות. הדבר שהכי הפתיע אותנו הוא שאין שם גלידה. אז אם אתה מכיר יזמים זריזים, זה הזמן לפתוח גלידריה קטנה על החוף.

מכיוון שלא עשיתי טיול מאורגן, אלא אנחנו פשוט נכנסים לעקבה (פעמיים בשנה האחרונה) לכמה לילות, אני יכול רק לפרט עלויות פרטיות שלי: עלות מעבר מישראל לירדן: 101 ש"ח עלות מעבר מירדן חזרה לישראל - 8 דינר (בערך 40 ש"ח) מונית מהגבול לאזור המלונות 6-10 דינר למונית (נגיד 50 ש"ח) לילה במלון 5 כוכבים (קמפינסקי או אינטרקונטיננטל) עולה כ-160 דינר (900 ש"ח ללילה בערך) מחיר מלא. אפשר גם ביותר זול באותם מלונות. הקמפינסקי יותר טוב מכל מלון באילת. מונית מעקבה לפטרה ובחזרה - 60 דינר (300 ש"ח). אם אתה רוצה לעצור בוואדי רם להצטלם בשקיעה אז עוד 10-20 דינר. כניסה לפטרה - 50 דינר אם אתה ישן בירדן, 90 דינר אם לא. לינה באוהל סופר דופר בוואדי רם 40-60 דינר - כולל טיול ג'יפים. עכשיו נניח שאתם זוג. 460$ *2 = 920$ = 3220 ש"ח +400 ש"ח מס גבול לטענתם. סה"כ 3620 ש"ח. במחיר הזה אתם (הזוג כן?) יכולים לישון 2 לילות במלון מעולה (הקמפינסקי. אגב, המיניבר חינם), לנסוע לפטרה, משם לוואדי רם, לישון שם, ולחזור. אוכל - ארוחה במסעדה עולה בערך 5-6 דינר לאדם. באתר בפטרה ארוחה תעלה כפול, במסעדות ליד האתר בפטרה בערך 150%. ככה שאם אתם יכולים לוותר על אילת, עקבה תעשה לכם טוב. אגב, גם אתרי הצלילה שם טובים יותר מאשר באילת. אגב, לנו לא הייתה שום בעיה מעולם להעביר שתיה, בקבוקים, אוכל ושאר דברים. נקודה אחרונה - אנחנו היינו בתוך האתר בפטרה בערך 5 שעות. אבל זה כי אני אוהב לדגדג כל אבן. לא צריך מדריך בתוך האתר, מספיק להצטייד בעלון המידע שמקבלים בכניסה.

בלונדון יש פיקוח הדוק על נהגי המוניות, ולקבל רשיון מונית שם זה תהליך שלוקח כמה שנים במהלכן הם נבחנים על מפת לונדון, כולל מיקום מדוייק של מבנים לפי השם שלהם בלבד.

הליאנה לדעתי הרבה פחות נוחה מהגטס, ובטח שמהפונטו. וכמובן שהיא צורכת יותר דלק.

אתה לא היחיד, אני איתך. אשתי קוראת להם "צעיר ועצבני" מסיבה מובנת לחלוטין

חזרנו לא מזמן מעקבה, והחלטנו לעבור דרך אילת - לא משנה למה. ביציאה מהאזור של מעבר הגבול, ליד כביש 90 ראינו בחור אדמדם הולך לצד הכביש עם מזוודה ענקית ומנסה מדי פעם לעצור טרמפים. עצרנו לו מייד, והעמסנו אותו על הרכב. הסתבר שהוא תייר אמריקאי צעיר, שהגיע עכשיו מעקבה וניסה לתפוס מונית ממעבר הגבול לאילת. כל המוניות שהיו בגבול לא הסכימו לקחת אותו כי הם חיכו לתיירים שרוצים לנסוע לים המלח / ירושלים / תל אביב. (לא לתיירים ספציפיים, אלא למי שירצה לנסוע לשם). אז הבחור בייאושו פשוט התחיל לצעוד. אני לא יודע מה החוק אומר בעניין הזה, אבל באותו הרגע התביישתי בעם שלי. התנצלנו בפניו המון ואיחלנו לו שהמשך החופשה שלו תהיה יותר מוצלחת מזה.

תתרחק ממנה. בשנת 2006 קיבלתי אחת כזאת בליסינג (מגאן דור שני) שאכן הייתה מאוד נוחה, אבל נתקעה על ימין ועל שמאל (ומדובר היה ברכב חדש לחלוטין). בסוף גם אני וגם החברת ליסינג נשברנו והחלפתי אותה.

אחות אחת שלי גרה באנגליה עם המשפחה שלה כבר 8 שנים בערך. לא תאמין כמה הם מקטרים על הממשל שם, על האבטלה, על התרסקות שוק הדיור, על מחירי האוכל הגבוהים, על המיסים הגבוהים ועל מחיר הדלק. מצד שני, החיים שם לאנשים משכילים יותר נוחים מבארץ, ויותר שלווים ומנומסים מבארץ.

בטן גב + גלריות = ספרד או דרום צרפת. כמובן שגם איי יוון, קפריסין, החופים של קרואטיה וכו'. אם אין להם בעיה עם מדינות ערביות - אתה יכול לשלוח אותם לעקבה. המלון המומלץ שם זה הקמפינסקי, ובמרחק נסיעה יש את פטרה וואדי רם.

אני חושב שהיה עדיף לבעל החנות שגם השודדים שלו לא היו חמושים באקדחים. בארה"ב סטטסיטיקת המוות מנשק חם היא הגבוהה בעולם, גם כשמתחשבים בגודל האוכלוסיה.

על איזה סוג חופשה חשבת? בטן גב? בית מלון? טיול עירוני? טיול בנופים?

אתה לקחת את זה לשתי קיצונוית. הפולו לא מאיצה כל כך לאט (והגולף הרגילה לא כל כך מהר), והגולף לא שותה כל כך הרבה.

אולי זה נכון ו-50% מהרכבים לא מגיעים לגיל 15. (תאונות, תקלות יקרות במיוחד, גנבות, שרפות ושאר מרעין בישין)

לא הפסד, אבל הסכום הזה לא מופקד לזכותו סתם כתבה מטופשת ומגמתית. כל חברה שמציעה רכב בתשלום לעובדים שלה מתחשבת גם במחירי הדלק. מה זאת אומרת? זאת אומרת שאם מחר מחיר ליטר יעלה 20 ש"ח, אז מחיר הרכב לחודש בחוזה חדש יתחשב בזה מן הסתם. ומעבר לעניין אם זה משתלם או לא, זה פשוט נוח מאוד ליסינג. נוסעים ברכב חדש כל הזמן, בטיפולים לוקחים אותו ממך ומחזירים לך אותו, רוחצים אותו בשבילך פעמיים בחודש, במקרה של תקלה אתה מייד מקבל רכב חלופי, לא מתעסקים עם טסטים, במקרה של תאונה חוץ ממילוי טופס לא עושים כלום וכו'. אני חושב שאם היה שירות "ליסינג" לרכבים פרטיים בעלות של 50-100 ש"ח לחודש (לא כולל העלויות של תיקונים שונים) שחברות הביטוח היו מציעות - אז היה קל יותר להשתחרר מהליסינג.

אני מכיר חלק מהנפשות הפועלות מאחורי המערכת, ואני יכול לומר בוודאות שלמרות שהייתי סקפטי מה שהם עשו זה מדהים. (הם משתמשים במצלמה פשוטה, ולא ברדאר, החזרי לייזר למיניהם, אולטרסאונד וכו'). המערכת למרות שהיא מעצבנת בעיר בהחלט יכולה לעזור ואני חושב שרוב יצרני הרכב ילכו לכיוון הזה ואפילו יותר מזה, לרכבים שבולמים לבד (רואים את זה במכוניות יוקרה מסויימות כבר).

אז עניין הגמגום נשמע לי לא תקין. כמובן שקשה לדעת בלי לחוש בזה במציאות. תעשי נסיעת מבחן על עוד אחת ותראי אם גם שם זה ככה.

כמובן שאתה צודק, אבל לפרק ולהרכיב את הטרמוסטט אפשר בקלות, וגם לקנות מד חום מדוייק זה לא בשמיים. העניין הוא בעיקר הרצון. מצד שני, טרמוסטט חדש יעלה בטח כמו מדחום כזה.

את הטרמוסטט הכי קל לאבחן צריך לפרק אותו, ולשים אותו בכלי עם מים חמים ולהתחיל לחמם אותם ואז אתה צריך לראות באיזה טמפרטורה הוא מתחיל להיפתח, ובאיזה טמפרטורה הוא פתוח לגמרי.

הגה רופף? את מתכוונת שהיה קל מדי לסובב אותו? אם כן, תוודאי שמצב ה-city כבוי. לגבי העברת ההילוכים, מה זאת אומרת הרכב גמגם? הסל"ד במנוע לא היה יציב? האוטו רעד? הוא העביר הילוך והחזיר? בכל מקרה לא נשמע כל כך תקין.

אם הבטיח אז שיקיים את הבטחתו. השאסי פגוע.

מחוג החום לא אמור לעבור את החצי, בטח שלא להגיע לשלושת רבעי. אם זה קורה באופן קבוע, כנראה שהטרמוסטט תקוע, או שמשאבת המים גמורה, או שהרדיאטור סתום חלקית.

אני לא מבין למה הנושא הזה עולה כל פעם מחדש. הפקת מימן ממים מחשמל שנוצר במנוע (אלטרנטור / מצבר) זה תהליך שרק יגרע מביצועי המנוע. אלה שטוענים שזה ישפר את השריפה החלקית של הדלק (מה שמחשב המנוע מנסה לעשות גם ככה באמצעות חיישן הלמבדה) שוכחים שבתהליך השריפה במנוע מולקולת הדלק (פחמימנים) נשברת ומתרכבת מחדש עם אטומי חמצן. אם המימן (שיעילות הפקתו בטוח גורעת מיעילות המערכת) יישרף, אז החמצן ישמש לשריפת המימן ולאו דווקא לשריפת הדלק. מכיוון שהתכולה האנרגטית של מימן גבוהה יותר משל הדלק, עדיף לנו שהמימן יישרף ולא הדלק, אבל אז נגיע למצב של "פרפטום מובילה" כלומר מנוע שעובד בלי שנצטרך להוסיף לו אנרגיה מבחוץ

black joker - מה שמיכאל מנסה להגיד לך זה שאת הדברים שאתה אומר קל מאוד להגיד כשנמצאים במצבך. זאת אומרת רווק בלי ילדים ובלי מחוייבויות. בכל מקרה חלומות ורעיונות זה דבר נהדר וצריך לרדוף אחריהם. פשוט תנסה לחשוב שיש לך ילדים אישה משכנתא ושאר הוצאות ותבין שיותר קשה לקחת סיכון כי אם אתה נופל, הם נופלים איתך. בכל מקרה אני אנסה לתת דוגמא למעמד הביניים: כשהייתי ילד, אבא שלי עבד כל יום משמונה בבוקר ועד חמש בתור מנהל חשבונות. אמא שלי הייתה מורה (היום שניהם בפנסיה) ובכל זאת גדלנו בבית גדול ומרווח במרכז הארץ, תמיד היה לנו אוטו (לפחות אחד) ומשנות ה-80 ההורים שלי גם נהגו לטוס לחו"ל לפחות פעם בשנה. מה שנקרא מעמד בינוני גבוה. אוכל לא היה חסר בבית, וגם דברים אחרים מעולם לא היו חסרים. עכשיו בוא נחזור להיום - יש מעט מאוד משרות היום שעובדים בהן משמונה עד חמש ומרוויחים סביר. כשאתה עצמאי אתה בד"כ עובד הרבה יותר. גם בתור יזם או איש עסקים. משכורת של מורה לא מספיקה בשביל גן לשני ילדים. זוג כזה שהיה חי היום היה חי בשכירות בדירה רקובה, כנראה בלי רכב, ועם מינימום הוצאות. אז נכון יש הייטקיסטים שמרוויחים לא רע ועובדים 9-10 שעות, אבל הם מיעוט. המעמד הבינוני אמור להיות הרוב. אז למה זה קורה? שאלה מעולה שאין לי תשובה לגביה. אני יכול להגיד לך בוודאות שזה קשור לתרבות העסקית שלנו, אבל כנראה לא רק.