Arilou

בהופעה בשבדיה עוד לא הייתי, אבל במקומות אחרים בעולם כן איך קונים כרטיסים? בד"כ האתר הרשמי של הלהקה יהיו הפרטים של סיבוב ההופעות, ולינקים לקניית כרטיסים. למשל: http://www.metallica.com/tour/jul-03-2011-gothenburg.asp ומשם ממשיכים ל: http://www.ticnet.se/event/METALLICA-THE-BIG-4-biljetter/UL10703 קצת עבודה עם גוגל - ואתם מסודרים. מנסיון עדיף לבקש שהכרטיסים יחכו באצטדיון אם יש אופציה כזאת, ולא לשלוח לישראל. הם ההופעה בארה"ב / קנדה / אנגליה / אירלנד - אז בד"כ ticketmaster הם התשובה.

ושוב אותה הסאגה: נחזיק מיכלים עם מימן בלחץ באוטו? לא אז מאיפה יגיע המימן? מפירוק מים במהלך הנסיעה מאיפה יגיע החשמל לפירוק המים? מהמנוע (ליתר דיוק מהאלטרנטור) אז אם נתייחס למערכת כזאת, היא רק תגרע כח מהמנוע. לא תוסיף, לא תשפר את צריכת הדלק לא כלום. אלא אם אתם מתכננים להחזיק מיכל מימן בלחץ, לייצר לו קו הולכה ומזרקים, לייצר ניהול מנוע מיוחד - זה לא כדאי.

באיזה אזורים סבירים? ברווז - פיניתי אותה לכבודך.

אני מניח שבתיכון הלימודים היו מאוד קלים בשבילך, ולא היית צריך להתאמץ. זה מפתח הרגלי למידה רעים. נכון שבגיל 30 היכולת שלנו ללמוד חומר חדש פוחתת, אבל עדיין לא מאוחר. אני מאמין שהרגלי הלמידה שלך לקויים, ובאוניברסיטה צריך להתאמץ. גם אלו עם הכשרון הטבעי צריכים להתאמץ. אני מאמין שבמוסד הנכון, עם ליווי מתאים תוכל להוציא תואר. וגם אם לא תואר, תוכל ללמוד ולהתמקצע בתחום שמעניין אותך (אמרת מחשבים) באמצעות קורסים שונים ומשונים והסמכות. מה בתחום המחשבים מעניין אותך בעצם? אגב, החברת סטארטאפ שאני שותף בה כרגע הוקמה על ידי שני אנשים לא טכנולוגיים בעליל. היה להם את הרעיון, ואיתו הם פנו למכרים שהם אנשים טכניים. המכרים האלה הפנו אותם הלאה עד שהם מצאו מישהו שיכול לפתח את הרעיון שלהם. אחרי זה הם הלכו לגייס כסף, והם מתעסקים בעיקר בביזנס ולא בטכנולוגיה עצמה. מכיוון שאני חושב שנפגשנו בעבר (הייתה לך פיאט מריאה, לא?) ודיברנו קצת, אני חושב שיש לך את היכולת לזוז קדימה. הפכנו את זה לפורום תמיכה בך

ברווז, אם אתה חייב לעבוד ולא יכול רק ללמוד - לך תתחיל לעבוד במוקד תמיכת אינטרנט של אחת הספקיות הגדולות. אפשר מהר מאוד לעבור למוקד העסקי, ומשם ישלחו אותך לכל מיני הסמכות.

לגבי האפלאוז - היא שתיינית דלק לא קטנה בכלל. האחזקה שלה יחסית פשוטה כל עוד מדובר על רכב שמור. שים לב למערכת החשמל ובמיוחד לחיבורי תיבת הפיוזים בתא המנוע. הפלסטיק נוטה להפוך פריך בדגמים המאוחרים יותר, ולכן בדוק שכל הכפתורים של חלונות החשמל תקינים. עם השנים האוטו מקרקש לא מעט. לגבי הפונטו (דור ראשון) החלקים שלה זולים והמנועים אמינים. שים לב לחיבורי הפנסים (הקדמיים והאחוריים), ולכך שמשתמשים שם בפראפלו ולא במים רגילם / אמריקן איגל. דבר נוסף שצריך לבדוק הוא אם יש חימום. בהרבה מכוניות ביטלו את רדיאטור החימום. יש לה נטיה להזיע דרך אטם מכסה שסתומים - אבל שזה לא ירתיע אותך. מדובר בתיקון של מתחת ל-20 ש"ח. עוד בעיה יחסית נפוצה בפונטו דור ראשון זה שהתושבת מאחור נקרעת ואז תשמע רעש מתכתי בכניסה לבורות / עליה על באמפרים.

נהג לילה - משק תחרותי לא אומר בהכרח משכורות נמוכות יותר לעובדים, זה כן אומר שאין מונופולים (או דואופולים, או אוליגופולים או קרטל - הבנת למה אני מתכוון). משק תחרותי כן מכריח פיקוח על השחקנים השונים - ובעלי ההון שונאים את זה. בהיעדר פיקוח מגיעים למצב של מונופולים (או קרטלים) בסופו של דבר. אבל כמו בארה"ב שבה פיצלו חברות גדולות לחברות קטנות יותר, ופיצלו בעלויות של עסקים בין יותר אנשים - ככה צריך לעשות גם פה. במקביל כמובן שצריך לצמצם את הבירוקרטיה כדי שיהיה קל יותר לפעול וברור יותר מה המסגרות שבתוכן פועלים. כמובן שתיאום ציפיות זה דבר נהדר.

כן, הפתרון האידאלי הוא משק תחרותי יותר

אם אתה צריך אוהל בסיסי (ולא אכפת לך ממשקל, אטימות למים, חוזק בד, בידוד מהסביבה וכו') ומזרון בסיסי - אז דווקא בסופר הקרוב אליך (מגה, שופרסל, אייס, הומסנטר) תמצא את האופציה הזולה ביותר. לגבי מזרונים שמתנפחים מעצמם - יש לי כזה ואני לא מת עליו. הוא מעולה בשביל לבודד מהאדמה, ולבלוע מעט אבנים קטנות - אבל לתצפה למזרון כמו שיש לך בבית. אם אתה מדבר על מזרונים שדורשים משאבה (חשמלית או רגל) אז שוב בסופר הקרוב אליך תמצא את האופציה הכי זולה. אם אתה מחפש מותגים, או אוהל שמיועד גם לחורף (חורף אמיתי, כזה עם שלג וכו') - אז ההוצאה היא כבר אחרת לגמרי.

לגבי הבראבה, אם מדובר במנוע 1.4 ליטר - תתרחק.

בגירה, זה לא המחיר לדירה חדשה במגדל נוצץ עם מעלית וחניה בטאבו. נכון, אני יכול לקנות דירה ב-400K, לנסוע כל בוקר ברכבת לעבודה, אישתי (שעובדת בגבעתיים) תיסע כל בוקר עם רכבת ושני אוטובוסים לעבודה, ונחזור ב-10 בלילה הבייתה בגלל השעתיים נסיעה לכל כיוון. ואל תגיד לי "תמצא עבודה בחדרה" כי אני מאמין שאתה יודע מה מצב התעסוקה שם. בנוסף נניח לרגע שיש לי ילדים, אני מעדיף שהם ילמדו במקום שהוא מעט יותר איכותי מחדרה (אני לא יודע מה מצב מערכת החינוך שם, אבל בד"כ יש התאמה בין רקע סוציואקונומי לבין איכות מערכת החינוך), ואני אשמח לראות אותם כשהם לא ישנים חוץ מבסופי שבוע. וגם תצטרך להוסיף לעניין עלות של מטפלת / מעון עד שעות מאוחרות, כי ההורים שלנו שיכולים לסייע לנו גרים באזור השרון. קח לדוגמא את הדירה שאנחנו חיים בה. דירה כזאת עלתה לפני 4 שנים כ-700,000 ש"ח. סכום שהוא סביר לכל הדעות. היום מבקשים על דירות בבניין הזה 1.1 - 1.3 מליון שקל. בניין ישן, בלי לובי, בלי מעלית וגם הדירות לא כאלה גדולות. וזה סכום שהוא לא סביר, ולדעתי אדיוט מי שקונה דירה כזאת במחיר הזה. אתה מציע לי "תרד ברמת החיים" ובדיוק על זה נפתח השרשור הזה. על זה שרמת החיים של מעמד הביניים יורדת. (למען הסר ספק, מצבנו טוב, טוב מאוד אפילו - לא חסר לנו דבר. הדיון הזה הוא על מעמד הביניים ולא על מצבי האישי). בלק-ג'וקר - תבדוק בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על כמות בעלי התארים האקדמיים בכל אחד מהעשירונים. אתה תופתע לגלות שככל שתעלה בעשירונים ככה יהיו יותר בעלי תארים, ויותר בעלי תארים מתקדמים. אני לא יודע אם התואר עזר להם מבחינה כלכלית, או שקודם נעשה להם טוב מבחינה כלכלית ואז הם עשו את התואר.

לא נעים לי להגיד, אבל דירת שלושה חדרים ב-1.2 מליון שקל באזור השרון זה לא מחיר נורמלי. מחיר הדיור עשה קפיצה מאוד משמעותית בשנים האחרונות, קפיצה שהסתמכה לא על ביקוש פתאומי (לא נוסדו פתאום המון משקי בית חדשים) אלא ככל הנראה על ריביות נמוכות שאפשרו הלוואות גבוהות.

בבנק הפולנים הצלחתי להוריד לגמרי את דמי המשמרת. זה עלה לי בסקר בנקים (קבעתי פגישות עם הנציגים, הבאתי את כל הניירת התומכת ועשיתי מכרז ביניהם על כל התנאים).

הייתה לי סיריון (מודל 2008) במשך 3 שנים, בהן היא עברה בערך 95,000 ק"מ. האוטו סך הכל היה אמין, וחוץ ממעט חופש במתלה הקדמי, ופלאג אחד שהפסיק לעבוד היא שירתה אותי בנאמנות. מצד שני, זה לא רכב חסכוני ביחס לרכבי סופר מיני אחרים.

היצרן קובע כמה לגבות על כל פעולה ופעולה. היצרן כותב שעל טיפול X לוקחים שעתיים וחצי עבודה. אם העבודה לקחה חצי שעה, או יומיים - עדיין הם יגבו עבור שעתיים וחצי בדיוק. ככה זה במוסכים מורשים. אפילו אם היו משחררים את הרכב שלך אחרי 40 דקות, עדיין היו גובים על שעתיים וחצי. במוסכים שהם לא מורשי היבואן, זה נתון למיקוח. גם החלפים נתונים למיקוח, וגם השמן. מצד שני, אין להם את המכשור והספרות שיש במוסך המרכזי, ולפחות תיאורטית גם לא את הידע. אני לא מכיר את הרכב שלך ולא יודע עד כמה הוא מסובך או לא.

מנסיון, אנשים שפונים לתחום של פיתוח תוכנה, וזה לא משהו שמושך אותם באופן טבעי - מהר מאוד יוצאים החוצה ומתייאשים. הכסף והתנאים לא שווים הרבה אם אתה סובל כל היום.

בטוח לחלוטין. לכולם שם אמרנו שאנחנו מישראל ובכל מקום קיבלו אותנו יפה. חלק מהאנשים אפילו הגיבו בעברית. הצבא והמשטרה באזור הזה מאוד פעילים בגלל הנוכחות של התיירים. במספנות ליד עקבה עוגנות ספינות אמריקאיות, בריטיות ואוסטרליות והאבטחה שם היסטרית. בכניסה להרבה מקומות יש גלאי מתכות. כמו בארץ. אם אתם דוברי ערבית, או אפילו ערבית מקולקלת זה הזדמנות נהדרת לשפר אותה. אם תרצה המלצה על נהג מונית, רק תבקש. אנחנו נמצאים איתו בקשר גם בלי קשר לעבודה שלו. בעקבה עצמה אין כל כך מה לעשות (אם תתעקש אני אמליץ לך על דברים, אבל באמת שהם לא משהו), ואני אומר את זה אחרי שחרשתי את העיר לאורכה ולרוחבה ברגל. מה שכן, הם מתהלכים הרבה יותר צנוע מאיתנו ויש להם נטיה לנעוץ עיניים בבנות המין היפה. במיוחד אם הן שותות אלכוהול או מעשנות. אה, קצת קשה שם להשיג אלכוהול (מצאנו רק שתי חנויות, והמחירים בהן יותר זולים מבארץ) אז אם חשקה נפשך בבירה בלי אלכוהול - זה הזמן לנסות. במלונות וברוב המסעדות יש אלכוהול כמובן. חיי לילה זה דבר שלא ממש קיים ונע בין ערבי פולקלור במלונות (ריקודי בטן ומוזיקה ערבית, בעיקר ב-MovNPick), למסיבות דיסקו במלונות (כמו פעם כשהיינו בתיכון) לבין מועדון אחד ויחיד שרק תיירים באים אליו. אנחנו מאוד נהנינו שם בפעמיים שהיינו, ואין לנו ספק שנחזור גם לפעם השלישית ולא עוד הרבה זמן. במעבר הגבול בצד הירדני לא עשו לנו שום בעיה. הצד הישראלי יותר חשדן, ולחבר שלנו פתחו את המזוודות. הדבר שהכי הפתיע אותנו הוא שאין שם גלידה. אז אם אתה מכיר יזמים זריזים, זה הזמן לפתוח גלידריה קטנה על החוף.

מכיוון שלא עשיתי טיול מאורגן, אלא אנחנו פשוט נכנסים לעקבה (פעמיים בשנה האחרונה) לכמה לילות, אני יכול רק לפרט עלויות פרטיות שלי: עלות מעבר מישראל לירדן: 101 ש"ח עלות מעבר מירדן חזרה לישראל - 8 דינר (בערך 40 ש"ח) מונית מהגבול לאזור המלונות 6-10 דינר למונית (נגיד 50 ש"ח) לילה במלון 5 כוכבים (קמפינסקי או אינטרקונטיננטל) עולה כ-160 דינר (900 ש"ח ללילה בערך) מחיר מלא. אפשר גם ביותר זול באותם מלונות. הקמפינסקי יותר טוב מכל מלון באילת. מונית מעקבה לפטרה ובחזרה - 60 דינר (300 ש"ח). אם אתה רוצה לעצור בוואדי רם להצטלם בשקיעה אז עוד 10-20 דינר. כניסה לפטרה - 50 דינר אם אתה ישן בירדן, 90 דינר אם לא. לינה באוהל סופר דופר בוואדי רם 40-60 דינר - כולל טיול ג'יפים. עכשיו נניח שאתם זוג. 460$ *2 = 920$ = 3220 ש"ח +400 ש"ח מס גבול לטענתם. סה"כ 3620 ש"ח. במחיר הזה אתם (הזוג כן?) יכולים לישון 2 לילות במלון מעולה (הקמפינסקי. אגב, המיניבר חינם), לנסוע לפטרה, משם לוואדי רם, לישון שם, ולחזור. אוכל - ארוחה במסעדה עולה בערך 5-6 דינר לאדם. באתר בפטרה ארוחה תעלה כפול, במסעדות ליד האתר בפטרה בערך 150%. ככה שאם אתם יכולים לוותר על אילת, עקבה תעשה לכם טוב. אגב, גם אתרי הצלילה שם טובים יותר מאשר באילת. אגב, לנו לא הייתה שום בעיה מעולם להעביר שתיה, בקבוקים, אוכל ושאר דברים. נקודה אחרונה - אנחנו היינו בתוך האתר בפטרה בערך 5 שעות. אבל זה כי אני אוהב לדגדג כל אבן. לא צריך מדריך בתוך האתר, מספיק להצטייד בעלון המידע שמקבלים בכניסה.

בלונדון יש פיקוח הדוק על נהגי המוניות, ולקבל רשיון מונית שם זה תהליך שלוקח כמה שנים במהלכן הם נבחנים על מפת לונדון, כולל מיקום מדוייק של מבנים לפי השם שלהם בלבד.

הליאנה לדעתי הרבה פחות נוחה מהגטס, ובטח שמהפונטו. וכמובן שהיא צורכת יותר דלק.

אתה לא היחיד, אני איתך. אשתי קוראת להם "צעיר ועצבני" מסיבה מובנת לחלוטין

חזרנו לא מזמן מעקבה, והחלטנו לעבור דרך אילת - לא משנה למה. ביציאה מהאזור של מעבר הגבול, ליד כביש 90 ראינו בחור אדמדם הולך לצד הכביש עם מזוודה ענקית ומנסה מדי פעם לעצור טרמפים. עצרנו לו מייד, והעמסנו אותו על הרכב. הסתבר שהוא תייר אמריקאי צעיר, שהגיע עכשיו מעקבה וניסה לתפוס מונית ממעבר הגבול לאילת. כל המוניות שהיו בגבול לא הסכימו לקחת אותו כי הם חיכו לתיירים שרוצים לנסוע לים המלח / ירושלים / תל אביב. (לא לתיירים ספציפיים, אלא למי שירצה לנסוע לשם). אז הבחור בייאושו פשוט התחיל לצעוד. אני לא יודע מה החוק אומר בעניין הזה, אבל באותו הרגע התביישתי בעם שלי. התנצלנו בפניו המון ואיחלנו לו שהמשך החופשה שלו תהיה יותר מוצלחת מזה.

תתרחק ממנה. בשנת 2006 קיבלתי אחת כזאת בליסינג (מגאן דור שני) שאכן הייתה מאוד נוחה, אבל נתקעה על ימין ועל שמאל (ומדובר היה ברכב חדש לחלוטין). בסוף גם אני וגם החברת ליסינג נשברנו והחלפתי אותה.

אחות אחת שלי גרה באנגליה עם המשפחה שלה כבר 8 שנים בערך. לא תאמין כמה הם מקטרים על הממשל שם, על האבטלה, על התרסקות שוק הדיור, על מחירי האוכל הגבוהים, על המיסים הגבוהים ועל מחיר הדלק. מצד שני, החיים שם לאנשים משכילים יותר נוחים מבארץ, ויותר שלווים ומנומסים מבארץ.

בטן גב + גלריות = ספרד או דרום צרפת. כמובן שגם איי יוון, קפריסין, החופים של קרואטיה וכו'. אם אין להם בעיה עם מדינות ערביות - אתה יכול לשלוח אותם לעקבה. המלון המומלץ שם זה הקמפינסקי, ובמרחק נסיעה יש את פטרה וואדי רם.