The Who

יושבים אצלי בחנייה של הבלוק כמה נערים בשעת צהריים זו ושותים אלכוהול. לא יודע אם זה חוקי או לא, אבל בכל זאת החלטתי להזמין ניידת כדי שתפנה אותם, במיוחד לאור העובדה שלפני 3 שבועות ניסו לפרוץ לרכבי ושברו חלון עם בקבוק בירה (וגם התיזו את כל שאר האלכוהול שנשאר על הרכב). הבחנתי עכשיו גם בזכוכיות על הכביש וזה עוד יותר חיזק אצלי את התחושה שכדאי להזמין ניידת. בקיצור, אני מתקשר למשטרה, הנציג אומר לי שהוא שולח ניידת. מתקשרים אליי מהמשטרה אחרי 10 דקות ומעדכנים אותי שהשוטר בדק אותם והם חיילים בקבע. שאלתי אותו אם זה חוקי לשתות כך אלכוהול בפרהסיה בחניית בניין, ענה לי שלא אבל בגלל שהם בקבע אז השוטר החליט לא להתעסק איתם כי הם ישתו רק עוד כוסית אחת ויתפנו. היה עדיף כבר שלא הייתי מתקשר וזהו. המשטרה כזו מיותרת שזה פשוט לא ייאמן.

שלום חברים, סוגיה זו עלתה במוחי כאשר קראתי מספר מבחני דרכים של דגמים מסוימים. אחד הנושאים שתמיד מוזכרים הוא איכות תא הנוסעים, ופעמים רבות כתבי הרכב לא טורחים לפרט קצת יותר לעומק חוץ מכמה מילים כמו "תא הנוסעים מיושן וזה ניכר עקב גילו המתקדם של הדגם" (את המשפט הזה דווקא קראתי במבחן דרכים של סיאט לאון הנוכחית). אני חושב שסוגי אבחנה מהסוג הזה הם מאוד ארכאיים ולא באמת מפרטים למה מתכוון המשורר. שאלתי היא, כיצד נמדדת האיכות של תא הנוסעים? בניגוד להתנהגות כביש, אחיזה או עוצמת הרכב, אני חושב שדירוג תא נוסעים הוא מאוד "בעיני המתבונן" וממוקם קרוב יותר לקטגוריה של "על טעם וריח" (כמו עיצוב למשל). פעמים רבות אני קורא משפטים כמו "הנדסת אנוש מעולה" (מה זה אומר בעצם?) או "תא הנוסעים נטול קרקושים מיותרים" (למה שיהיו ברכב חדש?). אשמח לשמוע את חוות דעתכם בעניין. המשך סופ"ש נעים.

לא בטוח שיש, אבל כדאי לבדוק אם נשארו לאון קופרות חדשות אצל צ'מפיון. אם כן, בוודאי אפשר להשיג במחיר מפתה עקב החלפת הדגם בקרוב.

עדכון - אכן היה מדובר באחת משתי הנורות של לוחית הרישוי האחורית. תודה לכולם.

בדקתי הכל, אורות קדמיים רגילים, אורות קדמיים גבוהים, ווינקרים בכל צידי הרכב, פנסי ערפל קדמיים, פנס ערפל אחורי, פנס רוורס אחורי, אורות בלימה אחוריים, אורות דרך אחוריים, הכל תקין. הדבר היחיד שלא בדקתי זה את האור של לוחית הרישוי האחורית, למרות שקשה לי להאמין שהאזהרה בלוח השעונים באה בעקבות דבר שכזה, אבל אבדוק בכל מקרה. תודה רבה לכולם חברים.

אין נורות לד ברכב וכן, נורות הבלמים תקינות.

בוקר טוב חברים, כבר כמה ימים שהנורה הנ"ל נדלקת באופן קבוע בנסיעה. בדקתי כמה פעמים את כל פנסי הרכב (כולל ערפל ו-רוורס) - הם כולם תקינים. לפני ניסיונכם, מה עלולה להיות הסיבה לכך? האם מדובר בתקלה? המון תודה ויום נעים.

oria1199, תודה רבה על ההסבר. שאלה כללית, האם יש לדעתכם דרך כלשהי להתקין מצלמה (איכותית יותר או פחות, לא משנה) מבלי שייצאו ממנה חוטים ישירות אל מצת הרכב בצורה שהם יהיו נראים בתוך חלל הרכב ויכערו את כל תא הנוסעים? ואם כן, למוגבל טכני שכמותי, האם ישנו מקום (או מקומות) בארץ שמתמחים בכך ויכולים לעשות עבודה יפה? תודה רבה.

תודה על התגובה. אגב, הרגע התקשרו אליי מאיתוראן (יש ברכב איתוראן סייף) ואמרו שברגע זה מישהו משחק עם המחשב של הרכב. מיד רצתי לרכב אבל לא ראיתי כלום, הרכב נעול וסגור. באיתוראן אמרו לי שזו כנראה קריאת שווא. לא יודע, צירוף המקרים הזה נראה לי יותר מדי הזוי... בכל אופן, הלילה אשן עם השלט של אזעקה הביפר ליד האוזן (בלילה האחרון הוא היה רחוק ממני, ואם הוא צפצף אז כנראה שלא שמעתי אותו, לצערי).

שלום חברים, הלילה מישהו ניסה כנראה לפרוץ לרכבי (או סתם לעשות נזק), הוא פשוט שבר את החלון האחורי, כנראה עם בקבוק בירה (כל הרכב מלא סימנים של בירה). הזמנתי ניידת משטרה והם גם מצאו את הבקבוק ואת שבריו. מזל שהחלון היה מושחר (עם מדבקה) ולכן הוא לא התנפץ לגמרי, מה גם שבאמת שאין מה לגנוב מרכבי (אין שום מערכת או משהו דומה). ברשותי כמובן ביטוח מקיף כולל שמשות. השאלה היא האם יש ביכולתי להתעקש מול חברת הביטוח על חלון מקורי ולא חליפי? אציין כי הרכב עוד לא שנה על הכביש (בסה"כ תשעה חודשים). המון תודה והמשך סופ"ש נעים לכולם.

ימי המכירות האלה באמת מעצבנים, אתה לא מקבל את מלוא תשומת הלב שאתה מצפה לקבל. באופן כללי, מעדיף 'מבצע' עם מחיר נקוב. כך רכשתי את האיביזה (באותו מבצע בחודש מאי 2010).

חברים, פעם ראשונה קרתה, טעות, טועים, טעינו, לא נורא. פעם שנייה הבטיחו לי שמעתה והלאה בכל פעם שעובר הרכב עם מספר הרישוי שדומה לשלי, הצילום יעבור בדיקה ידנית ולא אוטומטית. פעם שלישית, זה כבר ממש מעצבן. מה ניתן לעשות בנידון ואיך הייתם נוהגים במקומי? תודה מראש.

הלאון פשוט יפהפיה בצבע הזה, הכי מחמיא לה. אחלה טיול, תעלו עוד תמונות.

לא יודע, אני רואה פה את סוג התגובות שתומכות במהלך שכזה, ואני מתחיל להבין כמה אנחנו עם תחמן ומגעיל. פשוטו כמשמעו.

לפתוח השרשור, למען הסדר הטוב ולמען הימנעות מהליך משפטי של חודשים/אי נעימות אישית וגם של היבואן/קבלת רכב ללא אבזור שרציתי/הרגשה לא נעימה של תשלום סכום מכובד עבור רכב שמלווה בריח רע וכדומה, הייתי מיידע את היבואן על הטעות ומבקש ממנו לספק לי את הדגם שחשקתי בו עם האבזור כפי שמצוין בקטלוג הרכב ובמפרט הרכב שמופיע באתר האינטרנט. בהתחשב בעובדה שמדובר ברכב שעולה לא מעט כסף, אינטרס היבואן למכור הוא גדול יותר מאשר מכירה של רכב נפוץ, ולכן העמדת התנאי הזה כלפי היבואן הייתה לדעתי מסתיימת עם רוכש מאושר שביצע עסקה חוקית למהדרין וגם יכול לראות את עצמו כמרוויח מכיוון שעלה על טעות פרסומית שבגינה הוטב עמו. אני האחרון שאגן על יבואני הרכב הישראלים (גם אני אכלתי לא מעט לוקשים איתם וגם לי יש מטען גדול כלפיהם), אבל מלכתחילה לא הייתי משלם ממיטב כספי עבור רכב שהייתי עלול להתאכזב בעת קבלתו (הסיכוי לאכזבה בעת קבלת הרכב הוא גדול יותר במצב הנתון הזה), וזאת מבלי להזכיר את הבעיה המוסרית שיש כאן מצד הקונה. במילים אחרות, גם אם זה למען קבלת הטבה או פיצוי כזה או אחר, למה להכניס ראש בריא למיטה חולה?

ממש לא נכון ידידי, הנתון הזה שהבאת רחוק מהמציאות. רוב הגרמנים (וגם האוסטרים) שיצא לי לדבר איתם דיברו אנגלית בצורה כזו או אחרת.

ניסחת את זה מעולה. בהחלט קל מאוד לאהוב מכונה כזו.

מצטרף להמלצה לשלם. מה שכן, לא מבין את ההתעקשות של האוסטרים האלה למרות שהוכחת להם בפירוש שהמדבקה כן הייתה על השמשה הקדמית. אומנם קטנוניות מחורבנת, אבל למען השקט שלך וגם כדי שתוכל להמשיך לעשות טיולים מדהימים שכאלה, תשלם ושכח מזה. אגב, האם ראית פלאשים של מצלמה בלפחות מאחד ממקרי הקנס? (מהירות/מדבקה)

הטיפול בוצע במוסך טנוס מוטורס בע"מ (מרכז שירות ומכירה אופל) ברחוב העבודה 12 נצרת עילית. הייתי בהחלט מרוצה מהשירות שקיבלתי.

חולגי, עמית, יוסי, תודה על התגובות, נהניתי לקרוא. כמה פעמים שמעתי את המשפט "החח, כמה היא שירתה אותי, נסעה לכל חור ותמיד תמיד הייתה נאמנה". אני חושב שאלמנט המרחק משחק פה תפקיד משמעותי. הרגש עולה ככל שגמענו יותר קילומטראז' עם הרכב. באיזשהו מובן, למרות שמדובר בחתיכת פח, אנחנו מתחילים לפתח כלפיו רגש של חברות, כזה ש'היה איתי ברגעים הכי טובים שלי' או כזה ש'ליווה אותי כמעט לכל מקום'. האלמנט הזה משחק תפקיד אצלנו, חובבי הרכב, שלאו דווקא מחזיקים ביצירות אומנות או חלומות שהגשמנו. אני חושב שאלמנט הזמן והמרחק משחקים תפקיד לא פחות חשוב מרצון כזה או אחר להשיג את רכב החלומות או להשקיע ברכב אספנות כלשהו. וזה בא לידי ביטוי כשצריך להיפרד ממנו. אשתי נסעה על אופל אסטרה חדשה חמש שנים תמימות, חמש שנים שבהן היא חרשה אצטדיוני כדורגל בכל רחבי הארץ (וכך הכירה אותי, אגב). היא אפילו נתנה לו שם, 'אופטימוס פריים' (או 'אופטימוסו' כשם חיבה). כשהתחלנו לדון על החלפת הרכב עקב כך שהוא כבר לא באחריות ובכלל בגלל הרצון להתקדם לרכב חדש, היא התחילה להפנים את רוע הגזירה. כשהרכב נמכר, היא שקעה בדיכאון בחודש שלאחר המכירה. בשבוע הראשון היא לא הפסיקה לבכות. בשנה האחרונה, היא זורקת לי מדי פעם משפטים כמו 'אין כמו אופטימוסו, הוא היה תותח, וגם הרכב הנוכחי (זה שהיא נוהגת עליו כרגע) לא יהיה כמוהו'. העובדה שהוא היה גם רכב החתונה שלנו, בוודאי מוסיפה לזיכרונות הטובים שלה ממנו. מיותר לציין שכל הרכבים שהיו בבעלותנו קיבלו כמובן שמות חיבה. גם אני נכנסתי לדיכאון לאחר שהיה עליי להיפרד מהרכב הראשון שלי (ששירת אותי אגב נאמנה במשך שבע שנים). הוא אומנם היה חתיכת גרוטאה שעלתה לי הרבה כסף (מה הוא לא עבר, דפיקות, שיפשופים, הלך לו הקלאץ' בעת חזרה לאזור המרכז מטבריה, מכסה המנוע שלו עלה באש בעת עלייה בכביש למכללת אריאל, בלוקים של אבנים כיערו אותו כשחזרתי מאריאל הביתה ביום שבו ערפאת נפטר), אבל ככל שהוא עבר 'אסונות', כך הרגש שלי כלפיו גבר. פעם אפילו עשיתי לו וידאו קליפ. כשהגיע רגע הפרידה, נכנסתי לדיכאון. ועם הרכב השני שבא אחריו נכנסתי לדיכאון אפילו גדול יותר, לאחר שגיליתי שהבחור שלו מכרתי את הרכב הצליח להשבית אותו. בקיצור, בריא או לא, דעתי האישית היא שלפחות עבורנו, חובבי הרכב, אין ממש אפשרות לא לפתח רגש כלפי הרכב שבבעלותנו. זו עסקת חבילה שצריך לדעת לקבל אותה. השאלה האם זה בריא או לא (חולני זה כן, אין ספק), היא כבר שאלה רפואית.

היי, תודה על התשובה. שמן המנוע הוא (לפי החשבונית) DEXOS 2 SAE 5W.

שלום חברים, חשבתי לפתוח דיון שכנראה מדבר אל רובנו, עניין הרגש שאנחנו מפתחים כלפי הרכב האישי שלנו. נקודת ההנחה שלי היא שרוב גולשי הפורום הם חובבי רכב, ולפיכך רכבם האישי אינו עוד כלי תחבורה שאמור להביא אותה מנקודה א' ל-ב'. למרות שלא החזקתי מעולם ברכבים נדירים או רכבי אספנות, תמיד נקשרתי אליהם מאוד מבחינה רגשית. ותמיד כשהגיע הרגע להיפרד מהם (גם אם זה למען מטרה טובה של התקדמות לרכב מודרני יותר או גדול יותר), חשתי עצב לא קטן שמילא אותי. אצלי בכל אופן, ההרגשה הייתה לפעמים כמו איבוד אדם שאתה מאוד אוהב (להבדיל אלף אלפי הבדלות, אבל זה כמובן כדי לחדד את הנקודה). קשה לי להבין איך למרות שאנחנו מבינים שיום אחד נצטרך להיפרד מהרכב (וגם אלו שאומרים "לעולם לא ניפרד מהרכב", רק אומר להם Never say never), אנחנו עדיין מצליחים לפתח כלפיו רגש עז כאילו מדובר בבן אנוש. אז אני מבין שככל שאנו משקיעים בו, שומרים עליו וכדומה, כך הוא נכנס לנו יותר ללב. השאלה שעולה היא האם ניתן להימנע מכך, ושאלה לא פחות חשובה ואולי בחלקה אפילו פסיכולוגית או בריאותית - האם כדאי להימנע מכך. גם אני השקעתי לא מעט ברכב שהיה בבעלותי עד לפני כשלוש שנים. אבל מי אני, אני קטן. מעניין אותי לשמוע את חוות הדעת של אלו מכם שהתאמצו קצת יותר ממני כדי להשיג את רכב חלומם (ואכניס לקטגוריה הזו רכבי אספנות נדירים, או רכבים שנעשה עבורם מאמץ אדיר כדי להשיגם מחו"ל למשל, או רכבים שהושקע בהם כסף רב ואהבה רבה, או סתם רכבים רגילים שנמצאים אצל בעליהם 20-30 שנה ואף יותר).

המון תודה. מישהו יכול להאיר את עיניי לגבי המחיר?

שלום חברים, הכנסתי היום את הרכב לטיפול ראשון אחרי שנה (8500 ק"מ) במוסך מורשה יבואן. הוחלפו מסנן שמן מנוע עם גומיה, שמן מנוע וטבעת אטימה מגופת ריקון שמן. המחיר - 447 ש"ח. שאלותיי: האם המחיר סביר? והאם אין צורך בהחלפת מסנן אוויר? המון תודה וסופ"ש נעים.

כמה שזה נכון. אני אומנם מחזיק ברכב פרטי, אבל במקום עבודתי להרבה עובדים יש רכבי חברה. מספר ההשבתות החודשי הוא פשוט מדהים. הפסקתי להחנות את רכבי בתוך מקום העבודה כי לעובדים פשוט לא אכפת מרכבים אחרים, חונים צמוד, פותחים דלתות וכדומה.