בקשר לסיעוד - אישתי היא אחות, וכן: העבודה לא קלה בכלל, בלשון המעטה.
מי שהולך לתחום הזה מתוך כוונה לצאת ידי חובה, שלא יילך בכלל. אי-אפשר להעביר את הזמן בתור אח/ות, חייבים לאהוב את זה ולהשקיע את כולך בזה. אח/ות זה אחד המקצועות הכי פחות מוערכים - גם מבחינת שכר וגם מבחינת היחס של המחלקה/החולים.
בקשר לשכר: סביר ביחס לשוק, אך שוב - לא תואם את העבודה הרבה והסיזיפית המושקעת.
מבחינת משמרות וכו': 365 יום, 7 ימים בשבוע, 24 שעות ביממה - בכל יום וכל שעה יש סיכוי לעבוד.
כמות המשמרות תלויה במשרה שלך (מפעמיים בשבוע ועד 5 פעמים בשבוע), בחירת הימים תלויה באחראי/ת מחלקה שלך וכמובן - זה לא כולל הקפצות למיניהם, מקרי חירום וכו'.
יש אפשרות ללמוד סיעוד ביחד עם תואר ראשון ואף להמשיך לתואר שני ודוקטורט.
אגב, אח/יות מישראל זה מצרך מאוד מבוקש בארה"ב, ואפשר להרוויח שם משכורות מאוד מאוד יפות.
כמו-כן שם יש יותר אחיות ביחס לחולים מאשר בארץ.
נ.ב: כל המצוין למעלה מתייחס לאח/ות בבי"ח. ישנה גם את האפשרות של להיות אח/ות בקופ"ח/ללכת להיות רוקח/ת ואז העבודה היא הרבה יותר קלה (והרבה יותר משעממת) ועם שעות קבועות.