חנן-ג'יפולוג

לא מכונית, אבל לדעתי לוקח כאן את המקום הראשון בהליכה... היה לאחי אופנוע, קאג'יבה 250, מנוע 2 פעימות, שלעתים מאוד נדירות המנוע בו היה מחליף כיוון בזמן שהוא בניוטרל ללא כל התראה. היית עוזב לתומך את המצמד ועף אחורה. באחת מהנסיעות שלי איתו, ניסיתי לעלות איתו עלייה תלולה בשטח. כשלתי בעלייה, המנוע כבה, ואז דרדרתי אותו לאט אחורה תוך כדי שאני נעזר בקומפרסיית המנוע הכבוי בשביל לבלום. באיזשהו שלב הוא הניע מזה, אבל מחוסר ריכוז לא הפנמתי את עניין ההנעה ולאיזה כיוון הוא הניע. הגעתי למטה. עכשיו הייתי נחוש הרבה יותר להצליח לעלות את העלייה. נותן פולגז, זורק מצמד ו.... צ'רלי צ'פלין היה גאה בי.

אם זה לקטרפילר D9L זה די זול, לעניות דעתי.

עמית, אני ומשפחתי היינו בטיול בדרום, משדה בוקר עד אילת דרך השטח מחג ראשון של סוכות ועד יום ראשון. ארבעה ימים והרבה קילומטראז' של שטח. שני רכבים שהיו איתנו נתקעו עם תקלות משמעותיות. ההיילקס חווה תקלה מינורית, ולאחד מהחברים שהיה בדרך למפגש ג'יפולוג בחניון עדה דרומית למכתש רמון היתה עוד תקלה משמעותית מאוד. ברשותך, נציג את התקלות ואת הלקחים מהן. סופה, שהבורג המרכזי של קפיץ העלים האחורי ימני שלה, נגזר בתוך נסיון עלייה, הקפיצים השתחררו אחד מהשני והסרן התנתק מהקפיצים ורץ קדימה עד שהגיע למרכב. לאחר תיקון של כשעתיים וחצי, שכלל פירוק חבילת הקפיצים, איתור בורג מתאים, והרכבה חזרה, יצאנו מהשטח והגענו למפגש ג'יפולוג 4 שעות יותר מאוחר מהמתכונן. הסתבר שיום קודם מוסך טיפל לו בקפיצים, והחליף את הבורג הזה. עושה רושם שהוא שם בורג עם ראש קצר מדי שלא חדר מספיק לתוך התושבת בסרן. כנראה שגם ספייסר שהיה בין הקפיצים לסרן לא עשה טוב לבורג הזה, כי הוא מגדיל את המומנט על ראש הבורג. מסקנות (שלי) : גם כש"משפרים" צריך לקחת את הכול בחשבון. אני במקום בעל הרכב הייתי מוותר על ההגבהה אם היא היתה מאלצת אותי לשים ספייסר. בנוסף, עדיף לעשות את העבודות לבד כדי לוודא שהן נעשות נכון, ואם מוסרים עבודה לבעל מקצוע, אז יש להקפיד על כך שהיא תיעשה נכון, לאחר שאתה, בעל הרכב, יודע בדיוק איך ה"נכון" הזה צריך להיראות. בקיה סורנטו נשבר בולם מקפרסון במתלה ימני קדמי ביציאה מנחל מתק. המתלה קרס והמרכב ישב על הגלגל. הרמנו את הרכב, שמנו אבן שטוחה בין הבמפסטופ למשולש התחתון, וזה הספיק לנסיעה איטית של עוד 10 ק"מ בשטח ועוד 40 ק"מ בכביש לאילת, שם הוחלפו בולמים. בבוקר של תחילת הטיול בעל הרכב זיהה נזילה בבולם, אבל בהתייעצות עם חבר הם החליטו שנזילה זה לא נורא ואפשר למשוך עד לאחר הטיול. מסקנות (שלי) : לבדוק את הרכב מיד לאחר טיול ומספיק זמן לפני הטיול כך שיהיה אפשר לתקן תקלות מבעוד מועד. לא להזניח כלום, כי לא תמיד מבינים את ההשלכות של תקלה שנראית מינורית כביכול. ברכב השלישי, סופה, נשבר ציר בטרנספר באמצע מעלה רמון. זה כבר נמשך עמוק לתוך הלילה, ואילץ את המעורבים לעשות חניון לילה באמצע המעלה ולהמשיך בנסיונות החילוץ למחרת. מסקנות (שלי) : למעט האפשרות הלא כל כך סבירה שכוללת החלפה יקרה לטרנספר מחוזק שניתן להשיג לרכב הזה, אין מסקנות. נוסעים ומקווים לטוב, וכשהטרנספר נשבר, לקחת את הכול באיזי ועם חיוך. בהתנהגות נכונה, בסוף נשאר מהקטעים האלה רק חוויות טובות. בהיילקס שלי נפתח אום בבורג של המוט המייצב, כי כמה ימים קודם כשסגרתי את האום הזה זלזלתי ולא אבטחתי אותו כראוי. הורדתי את הבורג והמשכנו בטיול ללא בעיות נוספות. מסקנות: אם כבר עושים עבודה, לעשות אותה מכל הלב ולא כלאחר יד. אז מה בעצם אני רוצה לומר? מצב של אפס תקלות לעולם לא יהיה, אבל בהחלט ניתן לצמצם את את הסיכוי לתקיעה. צינורות ניתן ב99.99 אחוז מהמקרים להחליף לפני שהם נכשלים. הם מתנפחים, הם מתייבשים, ואם תקפיד בעת החלפת נוזל הקירור, פעם בשנה, גם לפרק את כל הצנרת באוטו ולבחון אותה עם פנס מבפנים, תוך כדי שאתה מועך אותה ומחפש סדקים, תצמצם עד כמעט לאפס את האפשרות לתקלה מהכיוון הזה. מודול הצתה? בCJ שלי, כשידעתי שיש אפשרות שחיישן הפיקאפ במפלג יתפגר מתישהו, נסעתי עם חיישן כזה ברכב, וגם עם מודול הצתה ספייר באוטו. לאחר שהרכבתי את מערכת ההזרקה בג'יפ, שמתי בארגז הכלים את המאייד, שיהיה. היו באוטו גם ציריות קדמיות ושני גלי הינע ספייר, כי אלו חלקים שהייתי שובר מדי פעם בשטח. בהיילקס אני לא לוקח חלקים ספייר, כי עדיין לא זיהיתי בו נקודות תורפה שמצדיקות את זה. אני גם מוותר בדרך כלל על נשיאת ארגז הכלים. זה נכון שתחום השטח שונה מאוד מתחום הכביש, במיוחד אם אתה כמוני, יוצא חופשי לטיולים של כמה ימים במדבר ברכב בודד, בדרך כלל באיזורים ללא קליטה סלולארית. תקיעה במצב כזה היא פחות נוחה מאשר תקיעה על כביש.

http://autorepair.about.com/library/ts/obd-i/bl-dtcs-68a.htm

גם בספארי 89 יש חיישן MAP וחיישן טמפ' . מאיפה המידע שאין?

אולי כי הסיכויים שהמומחה הזה יצליח פחות מאשר חובב רציני ושוחר ידע הם גדולים? אני שמח שיש לכם סטיגמה חיובית של מקצוענות בענף, אחרי הכול גם אני נמצא בו היום, אבל המציאות, לדעתי, היא שחובב רציני ושוחר ידע יכול להגיע לתוצאות טובות בהרבה מאשר מכונאי ישראלי ממוצע, בהינתן לו הכלים הנדרשים. ואם אין כלים, אז אפשר לעשות את כל מה שניתן ללא כלים, ולהגיע למוסך לעבודה הספציפית שבשבילה צריך כלים, תוך כדי שיש לכם ידע מדויק באשר למה שבמוסך צריכים לעשות עם הכלים. לא בטוח שלמוסך יש את הידע הנדרש. במקרה הספציפי מדובר בהחלפת החיישן בצורה עצמאית, לאחר לימוד מעמיק של נוהל העבודה, ולאחר מכן, אם יש צורך, לגשת למוסך עם סורק לוידוא התיקון ואיפוס התקלה.

נו. אני עוד לא פגשתי מיסב שאמר "לא" למשכנע שלי.

אני לא מכיר את המגאן, אבל החלפתי כבר אי אילו פעמים מיסבים בעזרת פטיש ואזמל/בוקסות גדולות. שוב, אני לא מכיר את המגאן, אבל בד"כ, גם המוסך לא משתמש בחולץ בשביל מיסבי גלגלים. הוא כן משתמש בפרס-מכבש, אבל כאמור, אפשר בד"כ במקרה של מיסבי גלגלים להחליף את הפרס עם פטיש ואזמל/בוקסות גדולות.

מה יש במוסך שאין בבית שמאפשר פירוק תופי בלמים?

זה לא כזה מובן. יש מוסכים של טויוטה שלא מוכנים למכור חלפים. שני מוסכים שאני יודע עליהם שכן מוכנים למכור הם: בכור באור יהודה, ועוד מוסך בכניסה לא"ת של רחובות, לכיוון יבנה, נדמה לי שקוראים לו זמיר. אגב, לגבי בלמים, ראיתי שבבכור מוכרים רפידות תחליפיות. למרות שאני משתדל להקפיד על חלפים מקוריים, לדעתי לא תטעה אם לא תתעקש על מקורי בתחום הזה. פלגים לא מקוריים של יצרנים טובים, לא סיניים, גם יש בשוק. אין חובה לקנות מטויוטה.

בחיפוש בגוגל על צירוף המילים פרסטון וGM מתקבל חומר רב על איזו תביעה שמתגבשת/התגבשה נגד פרסטון על העניין הזה. משהו שקשור להטעיית הצרכן.

1:15 למנוע 1.9 אטמוספרי.

גם בחלק מרכבי השטח יש מתלים נפרדים, מלפנים ו/או מאחור, ולכן התשובה תלויה בסוג הסרן הספציפי (בהנחה שגויה שהשואל התכוון לנעילת דיפ' ARB ולא למוט מייצב) : מתלה נפרד: הדיפרנציאל נע עם המרכב ולכן המשקל מוקפץ. סרן חי: לא נע עם המרכב אלא עם הגלגלים, והמשקל בלתי מוקפץ.

אני לא מכיר את הגיר הזה, אבל קראת את החוברת לנהג? יש רכבים עם גיר רובוטי שבהם אתה צריך ללחוץ על מתג כדי להפעיל את הפונקציה הזו.

אותו חלק מבעלי המקצוע בתוכנו, שבמקום לנסות לעזור, מפנים למוסך.

חבר שלי לעבודה גילה כך שביתו נוהגת להזדיין באוטו, לאחר ששלושה חיישנים בכיסא הנוסע של הסקודה אוקטביה שלו נגמרו אחד אחרי השני.

אתה מודע לעובדה שהתקן העכשווי, יורו4, מאלץ מנועי דיזל לפלוט 98 אחוז! פחות חלקיקים ביחס לתקן יורו0 מתחילת שנות ה90 ? או שאתה עדיין ניזון מידע של האלף הקודם?

אנחנו לא יודעים מה לא ניסית, כי לא סיפרת לנו. איך נדע מה להציע אם אנחנו לא יודעים מה כבר נוסה?

לעניות דעתי, אם הייתם משתמשים ביחידות של "מומנט" "סל"ד" הספק" "קמ"ש" "באר" ולא במונחים של "חזק" "סוגר" "פותח" הייתם מגיעים לדיון פורה הרבה יותר וברבע מהמילים שנשפכו כאן.

לפי האתר הממשלתי הבריטי אתם לא ממש בכיוון: http://www.direct.gov.uk/en/Motoring/DriverLicensing/WhatCanYouDriveAndYourObligations/DG_4022547 יש C , יש C1

אז למה יש גם C וגם C1 ?

להערכתי יש טעות באתר שלהם, ומכאן הבלבול. אני מהמר שC זה עד 12 טון, וC1 זה מעל. הם גם כותבים במקום אחד באותו דף: ובמקום אחר:

בלי היסטריה. האוויר מסונן והמנוע מקבל אוויר נקי. יש מכוניות שנוסעות ככה כל החיים. הבעייה היא שהאוויר שנשאב אל המסנן הוא יותר חם ויותר מאובק. לא משהו היסטרי. בזמנך החופשי, אולי כשכבר תגיע ממילא למוסך לטיפול שוטף, תסדר את זה. לא צריך לרוץ.

לא, אני לא מבין. אני לא מבין את הגישה שלך. התחברת לגישה של ה"מקצוענים" של הפורום, שבמקום לעזור מפנים למוסך? אם ידעת את זה, אז למה לא פירטת? מה השושו הגדול? בכל מקרה, בלי קשר למיקום החיישן, מלהסתכל אפשר רק להרוויח. אף פעם לא להפסיד. אולי במקרה הספציפי הזה כשהחיישן לא תקין זה לא יעזור, אבל באלף מקרים אחרים, זה כן. אז הוא היה מסתכל ורואה שהוא לא מצליח לראות. מה קרה?

יופי. עכשיו גם אני מבולבל ומצטרף לשואלים: אני עשיתי רשיון בדצמבר שנה שעברה על רכב עד 15 טון. ברשיון שלי רשום: A+B+C אבל באתר של משרד הרישוי שהבאתי בתגובה הקודמת את הקישור אליו רשום שעד 12 טון זה C1, אז למה רשום לי C ? אם אני הולך לפי מה שרשום לי ברשיון ולא לפי מה שנבחנתי, מותר לי עכשיו לנהוג על רכב משא מעל 12 טון, בלי הגבלה?