חנן-ג'יפולוג

בלמי השירות האחוריים עובדים בדיוק כמו הקדמיים. כשיש לחץ אוויר הם בולמים. אין אוויר, הם משוחררים. בנוסף (לא במקום), בבלמים שהם גם בלמי חנייה, שזה בבלמים האחוריים ובחלק גדול מהמשאיות גם בקדמיים, יש תא נוסף, שמפעיל את הבלם ע"י קפיץ. כשאתה רוצה לנסוע אתה מכניס לתא הנוסף הזה אוויר שמתנגד לפעולת הקפיץ ומאפשר לבלם להשתחרר. כשאין אוויר הקפיץ גורם לבלימה. איך ההייבר (רכינה) של הנגרר עובד? מחברים צינור הידראולי בין המשאית לנגרר בעזרת מחבר מהיר. בדיוק כמו שהיום מחברים בין הכלים צינורות אוויר, בעזרת מחברים מהירים. לא סיפור, אם כי בהחלט לא חף מדליפות מטנפות.

אין אחריות על מצמד. RTFM . אגב, גם למנוע שהלקוח השתמש בו בצורה לא נכונה, כמו למשל מנוע שניזוק עקב סל"ד יתר, אין אחריות.

השערה שגויה. אין שום קשר בין צורת הפעלת הבלמים, שהם כשלעצמם סטנדרטיים לגמרי, כמו ברכב שלכם, תופים ודיסקים, ובין הטמפרטורה. האוויר מגיע לתא סגור שמרוחק לפעמים אפילו חצי מטר מהבלמים עצמם, והוא מפעיל את הבלמים עם מנוף ארוך, ובוודאי שלא משנה כלום לקירורם. עד כ8 באר בבלמי אוויר. כמו בצמיגים. במנופים מדובר על מאות ואלפי באר של לחץ שמן. צריך בסה"כ כ8 באר בשביל לעצור משאית עם בוסטרים בגודל סביר, בין אם זה 8 באר של אוויר, שמן, או חומץ. אוויר הוא זמין, זול, לא צריך החלפה יזומה, כשהוא דולף הוא לא מזהם את הסביבה או את הכביש. המחברים, הצינורות והשסתומים במערכת אוויר זולים לאין שיעור מהמקבילים ההידראוליים שלהם. במשאית שבה כמעט הכול פועל על אוויר, לאן שלא תסתכל, מאוורר המנוע, הגיר, בלמי העזר, הבלמים, כיסא הנהג, בלמי הנגרר, נעילות דיפרניאל בסרנים, המתלים, הצמיגים ועוד, השיקולים האלה הם משמעותיים ביותר. מדובר במאות מטרים של צנרת אוויר, ובעשרות רבות של שסתומים ובוכנות. בהידראוליקה משתמשים במקומות שבהם צריך כוחות גדולים במיוחד. אם הייתם מנסים להחליף את בוכנת המנוף ההידראולית בבוכנה פניאומטית, הייתם צריכים מערכת שתדחס אוויר לאלפי בארים, או לבוכנה בקוטר של כמה מטרים, במקום הבוכנות ההידראוליות בקוטר של 5-20 ס"מ.

מרק, אתה חושב על פגיעה בחיישנים, ואני חשבתי על פגיעה\חסימה פיזית של צינורות הפליטה או ממיר\עמם.

אני מהמר, אם כי זו בוודאי לא אבחנה וודאית, שמשהו התפרק ו\או נחסם לך במערכת הפליטה. הייתי מתחיל את האבחנה עם מבט מעמיק על תחתית הרכב, בדגש על מערכת הפליטה.

קניתי לאשתי לפני כשבועיים סיריון כנ"ל מניו קופל. הרכב בן שנתיים עם עוד שנה אחריות. במהלך הבדיקה (שבה גיליתי כמה דברים בעייתיים והחברה סידרה את כל הבעיות לשביעות רצוני) גיליתי שחסר אחד הקליפסים של בית מסנן האוויר, והובטח לי שישלימו את הקליפס. היום קיבלתי מהם קליפס כזה וכשבאתי להשלים אותו במסנן האוויר גיליתי שהקליפס הוא רק חלק מהסיפור. הקליפס הזה יושב בתושבת פלסטיק שהיא חלק מבית מסנן האוויר התחתון, והיא שבורה וכבר נפלה ולא קיימת ברכב. אז נשארתי עם חלק תחתון של בית מסנן אוויר שבור. בסיריון אחר שהסתכלתי במגרש של ניו קופל גיליתי גם שהתושבת הזו נשברה ונעלמה. אז אני מניח שיש כאן תופעה של רגישות יתר לידיים לא עדינות של מכונאים, וכשהם מחזקים את הקליפס הזה, אולי בלי לשים לב שמסנן האוויר לא יושב כמו שצריך, אז התושבת הזו נשברת. אני מעריך שטלקאר לא ייפלו מהכיסא מהפתעה אם אני אבוא אליהם למחסן לקנות חלק כזה, ואני מרשה לעצמי להמר שהם כבר נתקלו בבעייה והצטיידו בסטוקים מספקים של בתי מסנן אוויר. לאור ההבנה הזו, אני מניח שאולי יש מצב שטלקאר מכירה בסיפור הזה ונותנת הנחה על החלק, או שיש לה הוראה להחליף אותו במסגרת אחריות. אז לפני שאני הולך לשלם על החלק הזה, מישהו מכיר אופציה לקבל חלק כזה בחינם, או בהנחה מתחשבת? אולי רפי יודע עם מי לברר?

זה מעניין. אמיר הוא כריש רציני בתחום הרכב בכלל ובVAG בפרט, ומרק גם יודע איזה דבר או שניים על הכלים האלה, וגם הביא תמונה כהוכחה. אז יש או אין?

אני לא בקיא במחירים של מנועים מפירוק, עלות עבודה וכו', אבל אם הולכים על פירוק המנוע הנוכחי לבדיקה, אז כדאי קודם לבדוק בו קומפרסייה/בדיקת דליפה, ואז לפתוח לראות מה המצב בפנים, ואח"כ כשיש לך יותר מידע לעבוד איתו, להחליט איזו אופציה מועדפת עליך.

בלוק המנוע, זה המנוע שלך לאחר שקולפו ממנו כל האביזרים החיצוניים וראשי המנוע.

לא. זה יכול להיות גם מחזירי שמן של השסתומים בראש שכבר לא עושים את מלאכתם, אבל כשמדובר בכמות כזו של שמן ומנוע עם קילומטראז' כזה, יש סיכוי יותר מטוב שהבלוק ותכולתו גם צריכים רענון אמיתי.

בהיילקס שלי הייתה תופעה דומה ממתי שרכשתי אותו. בזמנו, לפני כשנתיים, כשנקרע לי צינור של המזגן ובעל מקצוע כבר פירק את יחידת הקירור על הדרך להחליף שסתום התפשטות, ביקשתי ממנו שיוודא שהרשת הפנימית של המאייד נקייה, והוא טען שהוא עשה ככל יכולתו אבל הוא לא מצליח לנקות את זה לגמרי ואם אני רוצה נקיון מוחלט אז שאני אשקיע ברשת חדשה. אז אמרתי לעצמי שזה מה יש ושאני אמשיך לחיות עם זה ככה. עם טמפרטורה נמוכה, אבל עוצמת מפוח חלשה. לפני כחודש החלטתי שנמאס לי, הורדתי פאנלים והתחלתי להסתכל ולבדוק כל מה שנקרה בדרכי. גיליתי את הדברים הבאים: בשלושה מקומות תעלות האוויר לא השתלבו בדיוק אחת מול השנייה, אלא רק בערך, עם רווחים ענקיים בחיבורים שאפשרו לאוויר לברוח לחלק הפנימי של הדש-בורד. בכמה מקומות הספוג האוטם לא ישב כמו שצריך. אחד הסוגרים הפנימיים של תריסי האוורור היה מפורק ולא ישב במקום כך שגם כשבררת את התריס למצב פתוח לגמרי, הוא היה פתוח רק לשליש. אז סידרתי את הדברים, אפילו ללא כל השקעה כספית, ועכשיו קר ומאוורר ונעים באוטו. אז הנה קיבלת עוד אופציה לבדיקה, בנוסף לשלל האפשרויות שקיבלת עד עכשיו.

כדאי לבצע בדיקת קומפרסיה/דליפת לחץ, אבל על פניו נראה לי שהמנוע שלך צריך הרבה יותר מאשר רינגים (אלא אם המטרה היא לעשות "כאילו תיקון" ולמכור אותו הלאה). אני בטוח שבשביל לעשות עבודה רצינית יהיה צורך לחרוט צילינדרים ולהתאים בוכנות אוברסייז, כמובן גם למסור את הראש לשיפוץ על הדרך, ואז כבר לא בטוח שזה משתלם.

בכל מקרה רצוי לחרוט את התוף בעת חידוש הבלמים ולהתאים אותם לקוטר התוף החדש, אז אין חסכון משמעותי של טרחה בקניית חדשים, במקום חידוש הישנים.

הדחקה לא קשורה אליך.

אם זה משנה את כמות וצורת הזרקת הדלק ואת לחץ הגדישה במנוע ואת הBACKPRESSURE אז אני לא חושב שנכון לומר שמדובר בחוג סגור רק למסנני החלקיקים, אבל מכיוון שמדובר בשורה התחתונה בסמנטיקה ומכיוון שמראש אמרתי שאני לא יודע אם ניתן לקרוא לזה חוג סגור (כי בכל זאת מדובר במחזורי עבודה מאוד ארוכים של דקות וקילומטרים ולא בחלקי שנייה כמו בבנזינים) אז אני לא רואה סיבה להתווכח על זה.

לגבי השאלה האחרונה התשובה חיובית. לגבי ה"חוג סגור בדיזלים מודרניים", אני לא יודע אם ניתן לקרוא לזה חוג סגור, ואני די בטוח שלא מדובר במערכת "לומדת", אבל בהחלט יש מערכות שיש בהן שינוי בפעולות ההזרקה לפי מה שנפלט מהמנוע. על פי נתונים מחיישני טמפרטורה במערכת הפליטה וחיישן לחץ הפרשי על מסנן החלקיקים ומסנן הNOX, מחשב המנוע מזריק ע"פ הצורך עוד דלק בPOST INJECTION כדי לחמם את המסנן ולשרוף את החלקיקים בו. הוא מווסת את פעולת הטורבו עם הגיאומטריה המשתנה. הוא משחק במצערות.

החיישן בסעפת מודד בתכל'ס לחץ אחד, והלחץ הזה הוא בפועל שילוב של הלחץ הברומטרי והלחץ המנומטרי. גם החיישן במחשב עושה בדיוק את אותו דבר, אבל כמו שאמרתי קודם, אין שם לחץ מנומטרי, אז הלחץ האבסולוטי הנמדד הוא בפועל הלחץ הברומטרי. תכל'ס? זה דיון מעייף בסמנטיקה על דברים ששנינו מבינים. אני התעייפתי ולכן אפרוש.

לא ראיתי שמישהו טען את זה. כן ראיתי טענה שהלחץ הברומטרי הנמדד במחשב שווה ללחץ אבסולוטי (לא בסעפת, אלא בסביבת המחשב).

למיטב הבנתי, החיישן במחשב המנוע שבודק את הלחץ הברומטרי, נותן נתון של לחץ אבסולוטי, כי אין שם לחץ מנומטרי למדוד ולפי הנוסחא שאתה בעצמך הבאת, דוד, במקרה כזה הלחץ הברומטרי הוא הלחץ האבסולוטי. כנ"ל לגבי חיישן לחץ עוקה. הנתון שמתקבל הוא בלחצים אבסולוטיים ולא בלחצים יחסיים ללחץ הברומטרי. לגבי חיישן של לחץ מיכל, אם אכן בזה מדובר, אני לא יודע בדיוק באיזו צורה הוא מודד לחץ, ולכן אני לא יכול להתבטא בנושא. רק אזכיר שהשואל דיבר על ABSOLUTE PRESSURE SENSOR, ולא על MANIFOLD ABSOLUTE PRESSURE SENSOR.

דני, לדעתי מדובר בסה"כ בניסוח שונה מהרגיל. אני לא חושב שדוד התכוון לכתוב בנימה שלילית, ובוודאי לא לקחתי את זה בצורה שלילית.

חיישן שממוקם בד"כ במחשב המנוע עצמו ומודד את הלחץ הברומטרי, ע"מ לפצות בדלק על שינויי לחץ באטמוספרה. חיישן שממוקם אחרי מסנן האוויר ומודד את הלחץ ע"מ לזהות מסנן אוויר סתום. חיישן שממוקם במכסה השסתומים או בעוקת המנוע ומודד את הלחץ כדי לזהות מצב של רינג/בוכנה שבורים. לפי מה שהשואל כתב כאן, ופה אני באמת לא מכיר את המערכת ברכב שלו, יתכן שיש חיישן שמודד את הלחץ במיכל הדלק. יש עוד הרבה חיישני לחץ אוויר למערכות אחרות ברכב חוץ ממחשב המנוע אבל זה כבר מתחיל להאריך את הרשימה יותר מדי

כמו שציינתי, אני לא מכיר את הרכב, אבל לא ברור לי אם אתם, רוברט ודוד, כן מכירים את הרכב ויודעים שאכן מדובר בחיישן הMAP ולכן מגיבים בנחרצות. בד"כ חיישן הMAP מחובר בצינורית לסעפת היניקה, וזה לא מה שמתואר כאן. בנוסף, אתם מודעים לכך שבהרבה רכבים יש עוד חיישנים שמודדים לחץ אוויר אבסולוטי חוץ מחיישן הMAP? כן?

אני לא עשיתי מחקר אינטנסיבי, אבל לאחר שתי בנות שגדלו עם מכשיר מושאל כזה, אוטוטו מגיעה השלישית, ואשתי התחילה לדבר על השגת מכשיר כזה. אני התחלתי לפקפק בנחיצות שלו, וטענתי שלא שמעתי על אף אחד שמכשיר כזה הציל לו את הילד, מה גם שאני לא משוכנע שאם הילד היה מפסיק לנשום לדקה, ואנחנו היינו רצים אליו ומנסים החייאה בלתי מקצועית, ומצליחים, הילד לא היה במצב כל כך גרוע שאולי היה עדיף לו ולנו שלא היינו מצילים אותו בכלל. יש הערכות שאומרות שחלק גדול ממקרי המוות בעירסה הם כתוצאה משינה אצל ההורים, וחנק לא מכוון ע"י אחד ההורים. במקרה כזה הביבי-סנס לא רלוונטי. גורם סיכון משמעותי נוסף הוא הורים מעשנים. לא בבית ספרנו. מאידך, אין הרבה טיעונים נגד, לעניות דעתי, ובוודאי שלא הייתי משנה את צורת השינה מתוך בטחון במכשיר. המחיר הוא בוודאי לא פקטור. יש את העניין של העצבים שאתה תופס כשאתה הולך באמצע הלילה עם עיניים עצומות למיטת הילד, לוקח אותו אליך למיטה ואז אתה שומע את המכשיר מתחיל לצרוח.

הרוורס חורק גם אם אתה מחכה שלוש שניות עם מצמד לחוץ לפני נסיון השילוב? אם כן, הבעיה במצמד או במנגנון ההפעלה שלו. לא בגיר.

אני לא מכיר את הרכב שלך אבל לפי התיאור שלך מדובר בבקר שאחראי על אוורור מיכל הדלק מאדי דלק, והחיישן מודד את לחץ האוויר/גזים. לפי התיאור שלך וממה שאני מבין החיישן הזה פרוץ וגורם לחדירת אוויר לא מבוקרת לסעפת היניקה. נסה לינוק עם הפה ישירות מהחיישן ולראות אם הוא אטום.