חנן-ג'יפולוג

אני לא יודע "להמליץ". זו לקיחת אחריות רבה מדי ביחס לרמת ההבנה הנמוכה שלי בנושא, וביחס להיכרות המועטה שלי עם האופציות בשוק ועם סגנון עבודתך. הדבר היחיד שהוא די ברור מהשרשור הזה זה שאתה היום משתמש ביותר מ100 אחוז מיכולת הבלימה של המשאית שלך, ושאתה צריך משאית עם בלמי עזר חזקים יותר, או להוריד את ציפיות המהירות שלך מהמשאית בירידה. בלמי עזר חזקים יותר יכולים לבוא ממנוע גדול יותר בנפח, ג'קוברקס, ריטרדר או תלמה. אם את כל זה אתה יכול להשיג רק במשאית 12 טון ומעלה (ואני לא בטוח שזה בהכרח המצב בשוק) אז כנראה שכן, אין לך ברירה אלא ללכת על משאית כבדה יותר.

לא ברור לי אם אתה לא מבין אותי , או שאתה מבין ופשוט לא רוצה לנסוע בהילוך נמוך יותר שיאפשר לך לא להשתמש בבלמים אבל יאלץ אותך לנסוע במהירות נמוכה יותר. בשביל לנסוע מהר בירידה צריך הספק גבוה של בלמי עזר, ואת זה אין לך. ככל שתיסע בהילוך נמוך יותר כך המומנט לבלימה בגלגלים יהיה גדול יותר, וכך המנוע לא ירוץ קדימה בטורים ולא יגיע אל הקו האדום כמו שקורה לך עכשיו. זה שהמנוע מגיע לך עכשיו אל הקו האדום זה בדיוק מה שאמור להבהיר לך שאתה חייב להוריד מהירות והילוך, או לשלם על ברקסים ולקחת סיכון של אובדן בלמים בירידה כשבאמת תצטרך אותם במקרה חירום.

וזה כשהגיר נמצא בהילוך הנמוך ביותר? אם כן, אז באמת אין לך ברירה בתצורה הנוכחית, אלא להשתמש בבלמי השירות. אם המצב הזה הוא לא בהילוך הכי נמוך, אז הפתרון קיים לך, כנהג. להוריד הילוך.

קטונתי מלשמש כמדריך נהגים, אבל בעקרון בירידה אתה אמור תמיד לבחור בהילוך כזה שבלמי העזר (הג'קו, האגזוז ברקס, הריטרדר או התלמה), יוכלו לשמור את מהירות הרכב קבועה, שלא תגדל. אם המהירות גדלה בירידה ואתה צריך להשתמש גם בבלמי השירות כדי לשמור עליה נמוכה מספיק, אז ההילוך גבוה מדי ביחס לירידה.

אתה בטוח? כי אני מכיר לפחות יצרן רכב אחד שמחזיק את כל הסוכנויות באירופה בבעלותו הפרטית.

זה בדיוק הטיעון. אם הטיעון שלך שאין ברוורס סינכרון בשביל למנוע טעות בשילוב היה נכון, אז לא היית מוצא את אותו סידור גם ברובוטיים, שהם חסיני טעות. אתה מחפש את הקאטצ' בבמקום שאין בו צורך. איפה שלא שמו סינכרונים זה פשוט בגלל שאין בזה צורך. לא משיקולי הגנה מתוחכמים כלשהם. כשבאמת רוצים להגן על הגיר שמים חסמים ממשיים וייעודיים, כמו ניצרות ועוצרים אלקטרו/הידרו/פניאו/מכניים שלא מאפשרים לידית להגיע להיכן שהיא לא צריכה, והם עושים את זה בצורה בטוחה בלי להגיע למצב שבו שיניים נדפקות אחת בשניה תוך כדי גרימת נזק לעצמן.

לא יודע אם זה קיים בפרטיות אבל בחלק מהמשאיות יש פרמטר בתוכנה שניתן לשינוי שמגדיר קצב תאוטה מסוים שמעבר לו יידלקו המהבהבים. אם זה נורא חשוב למישהו ואם זה קיים אצלו ברכב הוא יכול לבקש מהמוסך לשנות לו את הפרמטר הזה לרגישות גבוהה יותר.

סתם מסקרנות: אתה מצד אחד מתלונן על קצב שחיקת בלמים גבוה, ואתה מעיד על עומס יתר קבוע במשאית, ביחד עם עבודה רבה במתווה הררי, ומצד שני חושב על קניית רכב קטן יותר, עם מנוע קטן יותר ועם יכולת בלימת מנוע מופחתת. כל זה בגלל קצין הבטיחות? זה עד כדי כך מפריע? אתה נוהג ברכב או שיש לך נהג שכיר? אני מניח שלא אחדש לך כלום אם אומר שקצב שחיקת הבלמים תלוי בצורה קריטית בנהג. כמובן שגם במשקל ובתצורת המשאית, אבל בכל מקרה לנהג יש השפעה עצומה על קצב צריכת הבלמים. גם אם המשאית תשקול 20 טון תמיד יש הילוך יותר נמוך שאליו תוכל לרדת כך שלא תצטרך לבלום בירידה, במיוחד אם מדובר בגיר מרובה הילוכים, מה שאגב, קיים בדגמים הגדולים יותר של המידלום. גיר 9 הילוכים לעומת גיר 6 הילוכים בקטנות.

אני מניח שאתה מדבר על גירים ידניים. לא מוכרת לי תקלה סדרתית כזו, אבל אני רק שנתיים בחברה ויכול להיות שזה היה לפני תקופתי. לגבי הגיר האוט' של מאן, אם תגיד לי באיזה גיר מדובר אולי אני אצליח לגרד פרטים עליו, או שאולי בכלל מדובר בגיר שמשמש גם לוולוו-רנו. בכל מקרה, במידלום DXI מדובר בגירים אחרים לגמרי ביחס לדגם היוצא, מלבד הגיר האוט' של אליסון. מדובר בגירים של ZF, גם שני הידניים וגם הרובוטי, ותקלות בידניים הן נדירות ביותר עד כמעט לא קיימות. בתקלות בגיר הרובוטי עוד לא נתקלתי בכלל.

אתה לא צריך להסתכל על הכ"ס של המנוע כי ההבדלים בהספקים של דגמי הרנו 7 ליטר השונים מגיעים מתוכנות שונות ולא מברזלים שונים ולכן ההספק שלהם לבלימת מנוע הוא זהה. למידלום 7 ליטר החדש (לא המידלום הקל יותר עם מנוע 5 ליטר כפי שאתה חושב לקנות) יש אופציה לג'קוברקס שלא רבים קונים אותה. אם תלך על האופציה הזו תחסוך הרבה בלמים. בנוסף, יש למידלומים היום גיר רובוטי נהדר, שגם יוריד הילוכים עבור הנהג ומשפר לאין ערוך את בלימת המנוע. נהגתי לפני כמה ימים במידלום 240 עם גיר אייסינק (הרובוטי) ,12 טון כולל, עם אגזוז ברקס ללא ג'קו ברקס. בלימת המנוע לא רעה גם ככה ועם ג'קוברקס אני בטוח שאתה תהיה מרוצה מבלימת המנוע. הנהיגה עם הגיר הזה, אגב, היא תענוג אמיתי. בקש מסוכני המכירות נתוני הספק לבלימת מנוע, הם קיימים והם יעילים מאוד לקביעת יכולת הבלימה. שים לב: זה לא "כוח סוס לבלימה". זה נתון אחר ואין קשר בין השניים. לצורך הגילוי הנאות: אני מנהל טכני במוסך לרכב כבד של חברת "מאיר", אז תרגיש חופשי לחשוד בי כמשוחד .

בגירים של וולוו וגירים של ZF שיש בוולוו וברנו אין סינכרון לרוורס. זה שיש כאלה שיש להם לא מעלה ולא מוריד לעצם העניין.

גם בגירים רובוטיים שבהם אין שום סכנה לבלבול בהכנסת ההילוך אין סינכרון לרוורס. אין בו צורך. ממילא השילוב לרוורס נעשה כאשר הרכב עומד וציר היציאה עומד. המצמד נלחץ, הדיסקית נעצרת תוך שנייה-שתיים ביחד עם ציר הכניסה והקונטרה גיר, וכשהכול עומד דומם אין בעייה לשלב לרוורס, גם בלי סינכרון. אותה סיבה נכונה גם לחוסר הסינכרון בראשון של פעם, אבל לראשון יש כן אינטרס לשים סינכרון כדי לאפשר שילוב תוך כדי נסיעה מהילוך גבוה יותר.

על פניו זה נשמע כאילו מישהו לא חיזק נכון את מיסבי הגלגל בפעולת החלפת התוף, זה גרם לרעשים והשמיד את התוף ואת המיסבים. התוף הוחלף והמיסבים לא אז אתה שומע עכשיו רעש של מיסבים הרוסים. אני לא מכיר את הדגם ואם החלפת תוף בו מחייבת פתיחה של הבורג של המיסבים, אז קח את הרעיון שלי בערבון מוגבל.

למיטב ידיעתי אין מנגנון מובנה כזה בגירים של פרייבטים. זה שזה קשה להכניס זה נכון, בגלל הפרשי המהירויות הגדולים שהסינכרון צריך להתגבר עליהם, אבל לא מדובר במנגנון שמתוכנן במיוחד נגד זה. באחד המקרים שאני מכיר בשביל להתגבר על הקושי נוסע שישב בכיסא האחורי דחף את ידית ההילוכים לראשון עם הרגל. אגב, במשאיות בהחלט יש מנגנון מובנה כזה שמעל למהירות מסוימת לא מאפשר להכניס להילוך נמוך. בכל מקרה, כמו שבגירה כתב, זה לא חייב להיות דווקא להילוך ראשון. זה יכול להיות גם לשני, שלישי וכו'. אם המהירות גבוהה מדי ביחס להילוך הנבחר, אתה גורם לנזק. בלי קשר, אני לא חושב כמוהו ש: כי זה נכון רק לנהגים שמקפידים על העברת הילוכים בצורה סיקוונסיאלית. נהגים רבים אחרים, ביניהם אני, מעבירים הילוכים בצורה ליברלית יותר, והעברה מהילוך חמישי לשלישי ולהיפך היא לא פחות נפוצה אצלם מאשר העברה מחמישי לרביעי ולהיפך.

אתה יכול. כבר ראיתי מנועים שהטלטלים עפו להם החוצה דרך הבלוק כתוצאה מדבר כזה. זה לא קל אבל אפשרי, ובכל מקרה אין מנגנון מתוכנן שאמור למנוע את זה.

המנתק ייכנס לפעולה אבל אין לו כל משמעות. ממילא בסיטואציה של מנוע בסל"ד שהוא לא סרק עם מצערת סגורה המזרקים לא מקבלים פקודה להיפתח, ואין דלק. במצב כזה המנוע מסתובב מכוח הגלגלים ולא מכוח השריפה הפנימית, ומחשב ניהול מנוע לא יכול להגביל את הסל"ד.

עקרונית יש מנגנונים כאלה בשימוש ברכבים מסוימים, אבל למיטב ידיעתי לא בפרייבטים. בכל הרכבים הפרטיים שמוכרים לי עם גיר ידני אין מנגנון שימנע מנהג דפוק להוריד הילוך להילוך נמוך מדי במהירות גבוהה ולהרוס את המנוע, בטווח הארוך במקרה הטוב, ובטווח המיידי במקרה הרע. יש עוד הרבה דרכים להזיק למנוע שלא מכוסות על ידי מנגנוני אידיוט פרופ. אני מבין שהמגמה הכללית היום היא להוריד מהפרט את האחריות על עצמו ועל רכושו. אני מציע לא להיסחף עם זה כי זה לא עושה טוב לאף אחד.

מסובך להבין, הא? בשביל שתוכל לגשת עם קוד תקלה לאינטרנט צריך שיהיה לך סורק שקורא את קוד התקלה. יש רכבים שבגירסה האירופאית שלהם מותקנים מכלולים אירופאים ובגירסה האמריקאית שלהם מותקנים מכלולים אמריקאים, כי ככה האמריקאים אוהבים, והמכלולים האמריקאים האלה לא נמצאים ברכבים שמגיעים לישראל בצורה סדירה. אני מבין שזה קשה לעיכול. תתמודד. אני מניח שהתקשית להבין את זה מהכתוב, (לא מפתיע לאור סגנון כתיבתך) אז נאמר את זה במילים יותר קלות להבנה: המצב הוא שהייתי שמונה שנים מהנדס אלקטרוניקה בתחום הפיתוח בתעשיית ההייטק וכשצברתי מספיק יכולת כלכלית בחרתי לפרוש משם ולעבוד במוסך במשכורת התחלתית של שליש מהמשכורת המקורית שהיתה לי, כי זה מה שאני אוהב. יש הרבה אנשים שיתקשו להבין ולהאמין לזה אבל בהכללה עבודה של מהנדס פיתוח לא צורכת את אותה רמת יצירתיות וחשיבה כמו עבודה של מאבחן בתחום הרכב המודרני. זהו, מבחינתי הושקעו בדיון הזה יותר מדי מילים ואנרגיה ואין לי כוונה להמשיך להתעסק בשטויות האלה. אני מקווה שלפחות הרוב השקט הבין שלהיות עם רכב ייחודי זה לא רק דבש ופרחים, וידע להכניס את זה לשיקולים שלו. לי, בכל מקרה, אין דעה כלשהי נגד אחזקת רכב ייחודי, ברמת העקרון, בתנאי שאנשים מבינים את לגמרי את היתרונות והחסרונות של העניין.

לא ניתן לדבר על "זיהום של מנוע דיזל" בלי לציין באיזה דגם ותקן מדובר. ההבדלים במזהמים השונים בין המודלים והתקנים השונים מגיעים עד פי 50 ברכב ישן ביחס לרכב חדש:

התגובה של קמארו מייצגת נאמנה את הלקוח המטומטם שבא וצועק בדלפק החלפים: "מה איכפת לי מהסיפורים שלכם? קניתי מוישה? אתם מוסך של מוישה? אז למה אין לכם חלקים של מוישה?" לך תסביר לו שהחלק המוישהי היחיד ברכב שלו זה הסמל. המנוע שלו מתוצרת דוד, עם מחשב ניהול מנוע של דוד, הגיר הרובוטי מתוצרת אהרון, עם מחשב ניהול גיר של אהרון, ומה לעשות שמחשב האבחון שלך הוא למנוע וגיר מתוצרת מוישה? ומוישה לא מדבר עם דוד ואהרון? אז עכשיו לך תפנה למומחה לאהרונים בארה"ב שיבקש ממך את קוד התקלה בגיר. הרי אין לך איך לסרוק את התקלה. זמן הגעת חלפים. תוכנות המק"טים אצלנו נותנות חלפים של מוישה, ובמוישה של הלקוח יש רק חלפים של מכלולים שהם לא מוישה. אז לך תמצא את המק"ט הנכון. וכשכבר מצאת אותו, זה שהמשלוח לוקח רק 10 ימים (וזה הפרט היחיד הנכון בתגובתו של קמארו) לא אומר שהיצרן אכן שם את זה במשלוח ברגע שביקשת. המציאות היא שיש מקרים ליצרן אין בכלל את החלפים האלה ולוקח לו 3 חודשים לייצר אותם או לקבל אותם מספק המשנה שלו. ובנוגע לטמטום שלי. אני בעוד שבועיים הולך להשתתף בגמר העולמי לטכנאי מוישהים, גמר אליו הגיעו רק 28 קבוצות מתוך 5700 מוסכים בעולם שנרשמו לתחרות, וזה לאחר שניצחנו בתחרות הארצית ובחצי הגמר של מזרח אירופה. שנתיים בלבד לאחר שהגעתי לעולם הרכב מעולם ההייטק, שם עסקתי כמהנדס פיתוח אלקטרוניקה בפיתוח חומרת וידאו לטילי טורפדו גרמניים, וידאו למטוסים של הצי האמריקאי, פיתוח מחשבי הירי החדשים של השריון של צה"ל, מצלמות עם זיהוי תנועה אוט' להגנה היקפית, ועוד כמה סוכריות. עם כל זה אני יכול לספר ששמונה שנים של פיתוח במיטב חברות ההייטק לא אתגרו אותי שכלית כמו חודש במוסך. רוצה להשוות פסיכומטריים? תרגיש חופשי, בה"פ. רק קח בחשבון שאתה עלול לצאת מבועס מההשוואה מול מוסכניק מטומטם. זה בסדר להיות בורים והדיוטות. גם אני כזה בתחומים לא מעטים, אבל אני משתדל במקרים האלה לשים בסוף המשפטים שלי סימני שאלה ולא סימני קריאה.

מההיבט הטכני, לא העסקי או המוסרי: כאחד שיוצא לו מדי פעם להתעסק עם כבשים שחורות כאלה (לא מב.מ.וו. ) , חלקן כאלה ששייכות לכוח הרב לאומי, וחלקן כאלה שהיו שייכות לכוח הנ"ל ונקנו כאן ע"י ישראלים, רכבים שנועדו במקור לשוק האמריקאי, מדובר בסיוט תחזוקתי אמיתי, הן ללקוח שהרכב שלו שוכב כאבן שאין לה הופכין בחניית המוסך, לפעמים במשך מספר חודשים, מחכה לחלפים או למידע, והן למוסך שלעולם לא מצליח לכסות אפילו חלקיק משעות העבודה שמושקעות ברכב. אני באופן אישי נהנה מהאתגר הטכנולוגי שהכבשים האלה מארגנות לי, אבל מבחינת המוסך והלקוח מדובר בהפסד עצום. אף אחד לא יוצא נשכר מהסיפור הזה. אין ספרות. אין מידע. התוכנה של הסורק לא נותנת מענה בכלל או נותנת מענה חלקי. פיזית, לא תמיד קיים המתאם בין שקע האבחון שקיים במוסך ובין השקע ברכב, ולפעמים קיים רק לחלק מהשקעים. אין בתוכנת החלפים את הרכב ומכלוליו. אין בתוכנת המידע מידע מספק על הרכב. וכמובן, אין כל נסיון בתיקון הרכב, ואין את מי לשאול בארץ. אני מנסה להיעזר בפורומים אינטרנטיים בארה"ב, לא תמיד בהצלחה.

שכרתי שם רכב באוגוסט 2008. עלות השכירות בSIXT לרכב קטן היתה בסביבות ה50 דולר ליום, כולל ביטוח וביטוח על ההשתתפות העצמית. נהניתי מאוד מנסיעה אל מחוץ לערים, בהרים ובכפרים. הנוף יפה מאוד והכפרים מעוררים זכרונות מסרטים כגון ד"ר ז'יוואגו. כפרים שלמים ובתים נטושים שעצים צומחים בתוכם ויוצאים מהחלונות, אנשים גוררים ביד עגלה של סוסים עם גלגלי עץ מצופים בחישוקי ברזל, אווזים על הדרכים. לפעמים עצוב, אבל סה"כ חוויה מעניינת מאוד. הנהיגה שם מפחידה בטירוף. הנהגים, גם נהגי משאיות כבדות, עוקפים בלי הכרה בקו לבן ובתוך סיבוב ללא כל שדה ראייה, ואין שוליים בכלל. 10 ס"מ מהקו הצהוב יש יער, אז אין לאן לברוח. מהר מאוד עברתי לנהיגה מגננתית, נצמדתי לאחורי משאית כבדה ובכך גרמתי לה להיות הפגוש הקדמי של הרכב שלי. מסיבה זו וגם בגלל איכות הכבישים הירודה בד"כ, גם כדאי לקחת בחשבון זמני נסיעה ארוכים ביחס לקילומטראז'. טעות גדולה של טירון שעשיתי: חשבתי שבשדה התעופה תהיה תחנת דלק, הגעתי עם מיכל דלק ריק אל השדה והתבדיתי. השטות הזו עלתה לי בקנס מחברת ההשכרה שכמעט והכפיל לי את כל עלות השכירות. תהנה.

OK. זה כבר נשמע מוכר יותר, ובאמת כתבתי על זה: אז ישנה תקלה, והיא פתירה פעם אחת ולתמיד. מכאן ועד החלפת גיר קומפלט כל 50000 יש הבדל גדול. כאחד שמתכנת למוסך שלכם באזור את בתי הבקרה ואת ידיות ההילוכים הופתעתי מאוד מהדיווח שלך, בהתחשב בעובדה שבכל החלפת גיר יש לתכנת את המוח, פעולה שאין למוסך שלכם את הכלי לבצע. אני הייתי אמור לדעת על קצב מוטרף כזה של החלפות גירים קומפלט. באופן אישי אני מאוד אוהב את האיישיפט, את עקרונות הפעולה שלו, את הפשטות שלו, את הנהיגה איתו, את האבחון שלו. התואר האחרון בעולם שהייתי מקנה לו הוא "זוועה".

זה בהחלט לא מה שאני מכיר מתיקוני האיישיפטים אצלנו. אני לא זוכר כמעט תקלות שאירעו לפני שהגיר עבר 350000-400000 ק"מ. גם התקלות שיש הן בד"כ קלות יחסית לתיקון, כמו החלפת תותבי נחושת במזלגות של החצאים, קפיצים שבורים בסינכרון החצאים, סרגל סדוק בבית הבקרה, בלאי בבלם הקונטרה גיר, חיישני לחץ אוויר במוח, ויש כמובן את המיסב האחורי שהיצרן מורה להחליף במיסב גדול יותר. נדיר ביותר, אולי פעם או פעמיים, שהחלפתי גיר כזה קומפלט. אולי זה מה שעושים באגד כי זה יותר מהיר ונוח להחליף גיר מאשר לאתר במדויק את התקלה בו, ובמילא ברוב התקלות צריך להוריד בית בקרה תחתון ובשביל להוריד בית בקרה תחתון באוטובוס צריך להוריד את הגיר קומפלט. בגיר עצמו כמעט ואין מה שיתקלקל. בפעם-פעמיים היחידות שהחלפתי גיר, זה כי עצם כלשהו חדר לתוך הגיר וגרם לפיצוץ של ההאוזינג. אני מתקשה להאמין שזה קורה באגד בתדירות של כל 50000 ק"מ, כשבחברות אוטובוס אחרות זה לא קורה לעולם, גם לאחר 500000 ק"מ ויותר.

אולי אני טועה, אבל בתמונות נראה שהמצמדים הם עדיין רב-דיסקיים, או ששמת תמונות של הגיר הישן.