סאפיר

לפי מה שתיארת בהודעה הקודמת, על נסיעה של חצי שעה בתוואי בינעירוני לעבודה, לא אמורה להיות שום בעיה למסנן החלקיקים לתפקד כמו שצריך. הספורטאז' רכב מאוד טוב ונותן חבילה מאוד שלמה, אבל לפני שאתה ננעל - אני מציע לך לקפוץ לשניה ולשאול את מתי, היועץ האוטומטי להתאמת רכב. אולי הוא יוכל להעלות לך עוד רעיונות, ואם לא - אז הוא יכול לעזור לך במציאת עסקה טובה שתעזור לך לחסוך כסף. אתה יכול למצוא אותו כאן: https://www.carsforum.co.il/cars/q/

הקיצוניות מגיעה ממקום של fight fire with fire. אתה מדבר על אומפה לומפות ש"קופצים בין מקומות עבודה", אבל מה רע בבנאדם שהיה (אם כבר נגענו במסעדנות) מלצר במקום אחד, אחרי זה עבר להיות ברמן במקום שני, טבח במקום שלישי, ומנהל משמרת במקום רביעי? הוא לא התפתח? לא יצר קשרים בתעשייה? לא פיתח סט כישורים?

הבהוב אורות גבוהים אם הם לפני או איתות חירום אם מאחורי - כיבוי של האורות שלי לשניה והדלקה חזרה. בינתיים אני יכול לדווח על 63 אחוז הצלחה.

כלל ברזל אומר שכללי ברזל שווים לתחת (פאלו אמר תחת קודם, אז גם לי מותר). אני חושב שאתה כנראה לא באמת יודע איך נראים 10,000 שעות עבודה. כי במילים אחרות, 10,000 שעות עבודה הן 4.5-5 שנות עבודה (פול טיים, תלוי בכמה שעות עבודה ביום/ימים בחודש) ואחרי 5 שנים אתה לא מפתח שום מוניטין שהולך לשום מקום ושום פוזיציה בשום ארגון עם כיסים גדולים. עכשיו אני מחבר את זה בכלל למושג של "סט כישורים רחב" - זה משהו שאתה דווקא לא מקבל בהישארות באותו מקום כל הזמן. מה ההבדל בין ואדים שמחליף תפקידים שאין ביניהם שום קשר אבל נשאר בתוך ארגון גדול שמאפשר לו את האופציה להחליף תפקידים, לבין יוסי (או בוריס) שעובר בין אותם תפקידים בדיוק, אבל בחברות קטנות? כל מה שזה, זה סמנטיקה שטחית שנועדה לקטול ולזלזל באנשים שחושבים/עושים אחרת. א. הוא דיבר על (וכתב את המילה מפורשות) אינטיליגנציה, לא על כישורים. ואינטיליגנציה באמת אי אפשר לשפר. אז לא הבנתי... אנשים מתקבעים במקצועות כי זה קל או שהם קופצים בין מקומות כי זה קל? אתה חייב להיסגר על עצמך לאן אתה מפנה את כל השנאה היוקדת הזאת. בדיוק מה שאמרתי לכמגיא.

לא בדיוק הצורה שבה חשבתי שנגלה את זה, אבל סבבה.

אני לא מבסס את מה שאני הולך להגיד על שום מידע מעבר לנסיון האנקדוטלי שלי ואנשים שאני מכיר, אז יכול מאוד להיות שזה שטויות, אבל מה 'כפת, האינטרנט סובל הכל. אתה ואני (ועוד כמה חברי פורום) כנראה לא Yניקים טיפוסיים, וזה נובע בדיוק ממה שאמרת - חינוך. אנחנו חונכנו על ברכיים סובייטיות, ושם, בשנות ה-80-90 לא הייתה פריחה ולא טחנו לאף אחד במוח שהוא ספיישל סנואופלייק. אותי חינכו לסיים לימודים וללכת לעבוד במפעל שאבא שלי עובד בו, כי הציונים שלי בבית ספר היו ממוצעים מינוס אז כנראה שאני לא טוב במיוחד בשום דבר. קניית דירה לא הייתה בכלל בלקסיקון, כי שם פשוט היית מקבל את מה שהיית מקבל ואומר תודה, במקרה הטוב שלא היית חי בדירת חדר שינה אחד עם ההורים של אחד מבני הזוג כמו ההורים שלי שגרו עם אמא של אמא שלי, עם שני ילדים. מה שבאופן מאוד מצחיק גרם לזה שסבתא שלי תהיה רוסיה עם משפחה בסלון. כשהייתי בחטיבת ביניים, לאבא שלי נשבר הז** ללכת לביתספר כל שבוע כי הייתי ילד חרא, ופעם אחת הוא הגיע ואמר* למחנכת שלי "אני סיימתי. הוא בנאדם בוגר ואני לא בא לפה יותר. אם הוא עושה בעיות, שיתמודד עם ההשלכות שלהן. רוצה להשעות אותו? בכיף. רוצה להכשיל אותו? לא אכפת לי. אני לא הולך לסבול בגלל השיט שהוא עושה". הוא כמובן לא אמר את זה ככה אלא תקשר חלק נכבד מזה בנהמות כי הוא לא באמת ידע עברית, אבל זאת הייתה רוח הדברים. במקומות נורמליים בכדור הארץ הייתה צמיחה מטורפת, לאנשים היה פתאום כסף פנוי וזמן פנוי, התפתחו כל מיני שיטות חינוך "חדשות" ואנשים למדו אותן כי היה להם זמן וכסף פנוי, הייתה תנודה חזקה מאוד לכיוון הליברליזם הרך והמלטף, ולאנשים היה זמן פנוי כדי להתערב בחיים של הילדים שלהם אז הם פתאום התחילו לתקשר עם המסגרות החינוכיות ולדרוש דברים עבור הילד המיוחד והמושלם שלהם, ולמורים - שלא באמת הייתה להם יכולת/רצון/כוח (כי משלמים להם 0.7 של כלום) להתנגח עם כל ההורים האלה פשוט אמרו פאק איט, יאללה, שהילד יהיה בכיתת מחוננים, שיקבל מדליה כי הוא הגיע אחרון והוא מבואס שהוא לא קיבל מדליה וכו'. ולגבי עדיף - אין תשובה נכונה. אתה אומר שעדיף לחיות עכשיו ודירה זה במקום שני (או שלישי, או לא משנה איזה), מישהו אחר מעדיף להצטמצם עכשיו ולהגיע לאותה דירה. שניהם נכונים, כי כמו שבגירה אמר, כלכלית בטווח הארוך אין הרבה הבדל ורגשית לכל אחת מהגישות יש את היתרונות שלה. זאת הסיבה שכל שוק הנדל"ן בעולם נחשב יציב מאוד, כי תמיד יהיה ביקוש גם לאלה וגם לאלה, אחרת כל השוק היה נוטה לצד אחד ומהר מאוד אף אחד לא היה עושה את הדבר ה"לא נכון". בדיוק כמו שהיום אף אחד לא מייצר טלוויזיות CRT, כי אף אחד לא קונה אותן, כי הן הפכו ל"לא נכונות".

שתי תשובות יש לזה: א. ההסבר הוא לא כלכלי, אלא רגשי. היו פה כמה דיונים שגם הראו הרבה מאוד יתרונות לשכירת דירה (ניידות, חוסר הצורך להתעסק עם תיקונים יקרים או שיפוצים). התסכול הוא רגשי, כי "הנה משהו שהם יכלו לעשות, ואני לא". ב. לחלוטין יש פער. אבל הוא דווקא בטווח הקצר ולא הארוך. אם אני מסתכל על המצב הכלכלי שלי כרגע, על פי כל מודל כלכלי אנחנו יכולים להפנות כ-7000 שקל למשכנתא מבלי לפגוע כהוא זה ברמת החיים שלנו. הבעיה שלנו (ושל אחרים כמונו) היא ההון ההתחלתי. אם לפני 2004-5 (אם אני לא טועה) היית יכול לקבל 90% משכנתא, היום לא. אם לפני 2007-8 היית יכול להביא 100 אש"ח מהבית ולקנות דירה, היום (למען האמת בשנה - שנה וחצי כבר פחות, אבל הטראומה עדיין כנראה לא עברה) גם אם אתה חוסך 10 אש"ח בחודש, אתה עדיין לא מצליח להתקרב מילימטר כי המחירים מטפסים בדיוק באותו קצב אם לא יותר מהר. אז אתה מגיע למצב שאתה מתכלב כדי לחסוך, מצליח לחסוך, ולא רואה שום משמעות לחסכון הזה, אז למה? ואז אתה חוזר למה ששמעון הזה אמר, ומתחבר לזה שהדור הזה חונך כל ברכיי ה"אתה יכול לקבל הכל רק כי אתה רוצה את זה", והוא ממש רוצה סיפוק - הוא הרי עובד קשה ומתכלב וחוסך כסף, ואז הוא רואה את חבר שלו שעושה קוק מפופיק של חשפנית בווגאס, החינוך של אי דחיית סיפוקים kicks in והוא נכנס לאינטרנט ומזמין כרטיס לווגאס, והופ, אין כסף בעו"ש. ואם אין כסך בעו"ש אז איזה סיכוי יש לי לקנות דירה? איזה באסה... היי! סייל בזארה, זה יעשה אותי מאושר! אתה מערבב פה שלושה דברים שונים למשפט אחד. קודם כל שפוי - אף אחד לא מדבר על שפוי או לא שפוי. אני מדבר על מחיר ביחס למשכורת ממוצעת (אפילו לא חציונית). קח ווילה של 500 מטר בנוי בכפר שמריהו, היום היא עולה פי 4 משכורות ממוצעות ממה שווילה של 500 מטר בנוי בכפר שמריהו עלתה לפני 30 שנה. מה שמביא אותנו לדבר השני - יחסיות וסטנדרטים. הדירה היא לא פיזית אותה דירה. להיפך, מדובר על "דירה ממוצעת" אמורפית כלשהי - מה שהיה הסטנדרט הממוצע לפני 30 שנה כבודו במקומו מונח, זה לא הסטנדרט היום. וכמו שאתה לא תראה היום שני שבטים שמוכנים לרצוח אחד את השני בשביל להזכות להתיישב במערה, ככה אתה לא יכול להגיד ש"לא היו כבישים תלת נתיביים". ברור שלא, העולם מתקדם, והמחירים הריאליים של כל הדברים - חוץ מדיור - יורדים, לכן התסכול מכך שמחירי הדיור מתנהגים "ההפך מההיגיון" (הסבר למה המרכאות למטה). עצם זה שהדירה שההורים שלך קנו עולה יום פי 3 לא אומר כלום אם לא משקללים פנימה את עליות השכר והמדד והאינפלציה וכל השיט הזה. יכול מאוד להיות שהיום, טכנית, היא שווה פחות. "פריפריה חדשה" - מה זה פריפריה ומה זה חדש? לפני 15 שנה לקח להגיע מחיפה (או כל עיר אחרת "על הקו") לת"א פחות זמן ממה שלוקח היום, אז אולי הפריפריה היום בכלל זזה קרוב יותר למרכז? ומה בכלל ההגדרה לפריפריה? האם מישהו שגר ברעננה ועובד בתל אביב ולוקח לו שעה וחצי בבוקר להגיע לעבודה גר יותר בפריפריה מאשר מישהו שגר בטבעון ולוקח לו 40 דקות להגיע לחיפה? למען הסר ספק, אני מבין את המצב ואני מבין שאף אחד לא באמת אשם בו (בניגוד למה שמנסים לפמפם) אלא זה סוג של תגובה חיסונית (ריביות אפסיות) של השוק למשבר של 2008 ואני מאמין שזה יעבור במוקדם או במאוחר אז אני בינתיים פשוט חוסך את הכסף ומחכה. וורסט קייס סנריו יהיה לי מלא כסף שיחזיק אותי כשאני אהיה זקן והילד שלי לא ירצה לעזוב את הבית עד שהוא יסיים את התואר עוד שנתיים ויתחיל להרוויח משכורת נורמלית

ברור לכולם שלא על זה קיבלת דו"ח אלא על משחקי אגו של עבד כי ימלוך. הנקודה היא שאם היית נוסע בשמאלי, הייתה לך יכולת להילחם בזה, אבל כרגע - טכנית בלבד - עשית עבירה ולכן הדו"ח תקין. שוב, מסריח, אבל כשר.

לא יודע כמה מהם נהנתנים או עצלנים, אבל יש הסכמה מחקרית די גורפת על כך שהדור הזה חונך לחיות בעולם שלא קיים היום. במקום לבזבז לעמוס מקום בארון שרת שלו, אני אשים פה את הסרטון הזה של בחורצ'יק שקוראים לו שמעון ומצליח לבטא את זה מאוד טוב (החלק הרלוונטי מתחיל ב-8:40, אבל באופן כללי שווה לראות את כל הסרטון, הבנאדם מרתק). [video=youtube_share;RyTQ5-SQYTo] אחרי שזה נאמר, לדעתי חלק גדול מאוד מהבעיה בישראל נובע ממחירי הדיור הגבוהים, ובאופן עקיף, מהירידה במחירים היחסיים של כל דבר אחר. כשמישהו מגיע למצב שהוא צריך לעבוד פי 3 או 4 כדי לקנות את אותה דירה שההורים שלו קנו לפני 30 או אפילו 20 שנה, או פי 1.5 ממה שהיה צריך מישהו לפני רק 10 שנים, זה מתסכל. ומהצד השני אתה רואה כמה זול לקנות טלפון או אוטו חדש, או לעשות וויקנד בברצלונה, אתה הולך וקונה טלפון/אוטו/טיסה, אבל חינכו אותך שצריך דירה (ואני במידה מסוימת מאוד מסכים עם זה), אז אתה מוצא את עצמך מהר מאוד מבזבז את כל הכסף שלך על דברים שאמורים לתת לך איזשהי תחושת סיפוק, אבל אחרי חודש היא עוברת (ע"ע השיחה בוואטסאפ על ההוא שלא יצא לחופש כבר 10 שנים) ואתה חוזר לנקודת ההתחלה, רק עם פחות כסף. ואני לחלוטין יכול להבין את התסכול שנובע מזה.

אכן ברשותך, אני אאחד.

אחרי התמונה שישה העלה, וההבנה שנסעת באחד משני הנתיבים שממשיכים מזרחה ורק אח"כ השתלבת לתוך הנתיב שפונה שמאלה, אין לי אלא להשתתף בצערך. אני לא רואה איך אתה מבטל את הדו"ח הזה. מסריח אבל כשר. במיוחד לאור הפס המקווקו על הכביש בין הנתיבים שמראה תאורטית ששניהם ממשיכים לפניה צפונה.

רגע רגע רגע... אם היא הגיעה מכביש החוף ואתה מכביש 4 (כנראה פספסתי את זה), אז תיאור האירוע שלה בכלל לא תואם למציאות. הרי אם היא נכנסה לצומת בירוק והנתיבים שמאלה ל-4 צפון היו עמוסים, היא הייתה אמורה לעצור הרבה לפני שאתה הגעת אליה. או שבעצם אחד מכם נסע באדום?

אבל אין נתיבים שממשיכים מזרחה בלבד. יש בסך הכל שני נתיבים שיוצאים מזרחה, שמתפצלים לארבעה נתיבים - שניים ממשיכים מזרחה ושניים פונים צפונה. איך שאני רואה את זה - מהנתיב הימני אמורה להיות האופציה להמשיך מזרחה וגם להשתלב לנתיב הימני מבין השניים שפונים שמאלה, ומהנתיב השמאלי אמורה להיות האופציה רק להשתלב לנתיב השמאלי לפניה שמאלה. יתרה מזו, במפה הזאת (צילום מ-2018 ) אפשר לראות שבין שני הנתיבים הימניים שיוצאים מ-4 דרום ממשיך פס הפרדה מקווקוו ש"מכוון" את מי שנוסע בנתיב השמאלי להיכנס לנתיב השמאלי ביותר. מכאן שאני חושב שבכלל השוטרת היא זו שפעלה לא כשורה. הייתה בנתיב השמאלי, התחילה לחצות את הצומת וכאשר ראתה שהנתיב הימני פנוי יותר, פשוט "חתכה" אליו ופגשה את פות"ש. אני טועה? עריכה: ישה, אני חושב שפספסת - הוא הגיע מכביש 4 מכיוון חדרה, לא מ-65 מכיוון קיסריה. לכן שני הנתיבים שיוצאים מהצומת פונים ימינה ולא ממשיכים ישר.

האמירה הזאת פשוט לא נכונה. רכב אחד הוא מהדור השני, והאחר הוא מהדור השלישי. המשותף היחיד להם הוא השם. למען הסר ספק, גם המנוע, למרות שבשני המקרים הוא 2.0 ליטר אטמוספרי, שונה לחלוטין.

לא הבנתי משהו... אתה הגעת מכיוון דרום, לפני הכניסה לצומת יש מיני-פיצול - נתיב אחד הולך שמאלה (מערבה) לכיוון קיסריה וכביש 3, ושני נתיבים הולכים ימינה. שני הנתיבים שהולכים ימינה אמורים לשמש גם את מי שפונה ימינה (מזרחה) לכביש 65 לכיוון פרדס-חנה והעמק וגם את מי שרוצה להמשיך צפונה על כביש 4 ופונה ימינה (מזרחה) ומיד שמאלה (צפונה) בצומת המזרחית מתוך מה שהוא בפועל מערך של שני צמתי T - אחד (מזרחי) של כביש 4 צפונה לכיוון אור עקיבא עם כביש 65, ואחד מערבי של כביש 4 דרומה לכיוון חדרה, שוב, עם כביש 65. בדו"ח כתוב ש"הרכב הנל נע בנתיב השמאלי מבין שניים לישר", אבל... אין בצומת הזאת אף נתיב שנוסע "ישר".

באדום בכחול.

או, ככה אפשר לנהל דיון. לדעתי, כמו שאמרתי, הפעלת אלימות היא לא מוצא אחרון, ולא נוקטים בה רק כשמישהו תוקף אותך. אבל גם לא כשמישהו "עושה לך פרצוף מעליבי". יש המון אפור באמצע, ועל האמצע הזה אני מדבר. אתה טוען שאלימות צריכה להיות מוצא אחרון או לחלופין כשמישהו תוקף אותך, אני טוען (בטקסט הארוך שכתבתי, שציטטת ממנו רק את המשפט הראשון, שבכלל התברר להיות לא נכון) שיש צידוקים אחרים להפעיל אלימות. עכשיו, אנחנו יכולים להתווכח על האם הצידוקים של יוניסי נכונים לדעתנו, או האם חומרת התגובה הגיונית (נניח בהודעה שציטטת - להגיד שהיה מספיק רק לעצור ולצאת מהאוטו, בלי לדפוק לו על המכסה מנוע ולרדוף אחריו) או שיש משהו שהיה מעביר את אותו המסר, בפחות אלימות. וזה בעצם הרעיון - איזה מסר אתה מעביר ואיך אתה מעביר אותו. גישה אחת אומרת "תעביר מסר לא אלים, תדפדף הלאה" וגישה אחרת אומרת "תעביר מסר תקיף, שאלימות נענית באלימות". אני טוען ש"לדפדף" משרת את האינטרס של הצד האלים, כי אם אתה נכנע לבריונות ולאלימות, זה משדר לאותו בבון שהשיטה הזאת עובדת - "אני אעקוף, אף אחד לא יתעסק איתי". ועוד אני טוען (שוב, בתגובה הארוכה) שבשלב מסוים, גישה כזאת יכולה להביא למצב שמישהו אשכרה נפגע מאותו בבון (באלימות, מה שאתה התייחסת אליו כמוצא אחרון) פיזית כי הוא העיר לו. לכן אני אומר שבמקרים כאלה נכון לכבות את האש הזאת ולהוריד לבבונים את הרצון לנקוט בביריונות, ויפה שעה אחת קודם - כמו עונש לילד קטן. הרי כל מעשה של כל אדם מתחיל בחישוב (גם אם לא מודע) של סיכוי/סיכון - אם הבבון יודע שאין לו מה להפסיד מהתנהגות בריונית (הרי כולם פשוט מתעלמים ממנו וממשיכים), אז למה שהוא לא יעשה את זה? הוא לא חותך אותך כדי להדליק אותך ללכת איתו מכות, הוא חותך אותך כדי לעקוף אותך ואת כל הפקק (סתם דוגמה). אם נתת לו להיכנס, הוא השיג את שלו. אם כולם יתנו לו להיכנס, לא יהיה לו בתחשיב את פרמטר הסיכון, אז הוא תמיד ימשיך לעשות את זה. אגב, מה שהכי מציק לי - זה שכולם מסכימים בפה אחד עם זה שבריונות היא לא סבבה בכלל, ושהמשטרה צריכה לטפל בזה. וכולם מסכימים פה אחד עם זה שהמשטרה לא באמת עושה עם זה משהו. אז כשמישהו בא ואומר שהוא מוכן לקחת על עצמו את הסיכון הפיזי להיפגע - כשאני מניח שהוא יודע את ההשלכות - כדי להניא אנשים מלהתנהג בבריונות, באים אנשים וקוראים לו בבון? את זה אני לא מצליח להבין.

לא יודע... משהו שם נשמע לי מוכר מדי. מכיר את זה, זה מעולה.

מכיוון שאתה מעיד על עצמך כאיש של דאטא, אני אתן לך דאטא: 1. הלכתי עכשיו אחורה וראיתי שלא עקבתי רק עמוד אחד, פשוט התגובות של יוניסי כל כך ארוכות שזה הרגיש לי כמו יותר. 2. אז כמובן שחזרתי אחורה וקראתי את מה שלא קראתי, וחלק ממה שכן קראתי, קראתי שוב. 3. בטיפשותי, לא הצלחתי למצוא מקומות בהם "התייחסו ממש לנקודה הזו". 4. הנה כמה ציטוטים שכן מצאתי, שמצדיקים את שמות התואר. ולסיום - פה כבר כמעט ולא הצלחתי למצוא מה להוריד, כי פחות או יותר הכל או מתנשא או מתחסד. אז רק הדגשתי את החלקים המשובחים במיוחד עכשיו בוא תגיד לי, בעזרת דאטא וציטוטים, איפה במקום אחד אמרת "וואלה, אם הערס/בבון/נחות היה עושה X, הייתי מסכים איתך שצריך להגיב באלימות" או משהו שהוא לא להתנשא על בנאדם בצדקנות אין סוף? איך אמרת, טול קורה, או ארבע. רוצה להגיב למה שאמרתי עם דעה? תפאדל. טרחתי והבאתי ציטוטים וכתבתי הרבה מלל. תועיל בטובך לכבד את הצד השני ולענות בעזרת יותר ממשפט אחד ו-100% אד הומינם. רוצה לנסות לסובב את הדיון ולהוציא אותי הרע ע"י רידוד הטענות ושימוש מדוד באימוג'ים? לא תודה.

ברור שזה תפקידה של המשטרה. רק שהם לא עושים את זה. אתה מנסה להקצין את מה שאמרתי (אני אמרתי תודה למישהו שעושה את זה, ואתה אומר שאני מצפה מכולם שיעששו את זה), אבל אני לא מצפה מאף אחד שום דבר, אבל אני כן יודע להגיד תודה למי שכן מוכן לעשות את זה. בדיוק כמו שאני לא מצפה מאף אחד שייתן לי לעקוף אותו בתור לקופה בסופר אם יש לי רק שני קרטונים של חלב, אבל אני כן אודה למי שיעשה את זה. גם אני אגב לא נלחם בבריונים - מעבר ללא לתת להם להיכנס ומדי פעם לפתוח את החלון ולהסביר להם באשכנזיות אין קץ שהם לא בסדר (פעם אחת קיבלתי תשובה מתשאה של "מה?! לא ראית איזה פקק יש שם?!" בזמן שאני עומד בפקק המדובר).

נפתח שרשור בלי תוכן בהודעה הפתיחה, כשכבר רצים במקביל שני שרשורים על אותו נושא בדיוק? קצת רמה, אנשים. טיפה. ננעל.

היי, לא עקבתי ב2-3-4 עמודים האחרונים כי השרשור אסקלייטד קוויקלי, אבל אני כן אגיד משהו שאתם אולי לא רואים/מבינים. ואולי אני בכלל קורא לא נכון את הסיטואציה והנפשות הפועלות, אבל פאק איט. הרעיון בתגובה אלימה לאלימות היא בלי ספק פתרון. תראו את כל העולם פחות או יותר. כשמדינה אחת תוקפת מדינה אחרת, המדינה הנתקפת לא מתקפלת והולכת למצוא לעצמה מדינה אחרת. היא נלחמת. עכשיו, אני לא יודע מה הטריגר של יוניסי להגיב באלימות, ואני מניח שפה נמצאת הבעיה של השרשור, שסף ה"צורך בתגובה אלימה" שלכם הרבה יותר גבוה. הרי אף אחד מהמגיבים פה לא היה סותם את הפה אם מישהו היה מאיים על אמא/אבא/אחות/בנזוג/בתזוג שלהם באקדח, נכון? הייתם עושים כל מה שאתם יכולים כדי לנטרל את התוקף. אז אצל יוניסי הרף או הטריגר הוא בריונות בכביש. על זה, על האם הטריגר נמוך מדי, אפשר להתווכח. על הקונספט - זו צביעות מוחלטת. ואולי עוצמת התגובה לדעתכם צריכה להיות פחות דרסטית, וגם עליה לגיטימי להתווכח, אבל על עצם הצורך בתגובה כוחנית - גם על זה אי אפשר להתווכח. בכלל, הגישה הזאת של "אני מעל זה" היא בדיוק זאת שמעודדת את ההתנהגות הזאת. ערס חותך, ערס רואה שנותנים לו לחתוך, ערס ממשיך לחתוך. ערס מתרגל למצב בו כולם נותנים לו לחתוך, ערס ממשיך לחתוך, עד שיום אחד אמא שלך או אשתך לא נותנת לערס לחתוך כי היא לא שמה לב אליו, ערס יוצא מהאוטו ודופק לאמא שלך או אשתך על החלון עם האגרופים. אשתך חוטפת התקף פאניקה ולא יכולה יותר לצאת מהבית לבד / אמא שלך חוטפת התקף לב ומתה במקום (כמובן חלילה, סתם לצורך הדוגמה). ברגע שהערס יודע שלא משנה מה הוא יעשה - לא תהיה תגובה, זה נותן לו לגיטימציה לרמוס אנשים והוא ימשיך לעשות את זה. כי מבחינתו אם הוא הפחיד את אשתך או אמא שלך שלא נתנה לו להידחף הוא ניצח כי הוא יודע שבפעם הבאה היא רק תראה אותו והיא תתקפל בפחד ותתן לו להידחף. יומיים אחרי זה, אותו ערס יעקוף אותה בתור לקופה בסופר, לבר במועדון, לכספומט, בבית מרקחת, בקופת חולים, בדואר. היא תעיר לו, כי הרי רק בכביש אנחנו מסובבים את הלחי השניה וב"חיים האמיתיים" לעקוף אנשים זה לא מקובל. ואז הוא ידפוק לה אגרוף וישבור לה את הלסת. כי הרי מעולם אף אחד לא הסביר לו מה עלול לקרות אם הוא דופק לאנשים אגרופים ברחוב. אבל אם הוא פעם נתקל ביוניסי, גם אם זה נגמר בכלום, הוא מודע לאופציה שקיימים אנשים כאלה, ואולי בפעם הבאה אחד האנשים האלה יעלף אותו עד סוכות ב', ואז יש מצב שהוא יעצור שניה לחשוב לפני שהוא פועל. הגישה הזאת של "אני מעל זה" טובה אולי לטקסס שבאמריקה (למרות שלמיטב ידיעתי גם שם לא כולם בדיוק שבדים/פינים), איפה שהתופעות האלה הן השוליים של השוליים, ואין להן מספיק מאסה כדי להשפיע על החיים שלך, ואיפה שבנוסף יש אשכרה אכיפה נגד עברות זוטרות כאלה. בארץ הקודש, מאידך, איפה שהתופעה הזאת כל כך נרחבת שאין יום שאתה לא נתקל בביריונות בלי שום פרובוקציה (לדוגמה - עקיפה בתור) והשוטרים אומרים לך ש"חבל'ך על הזמן", אתה מבין שצריך "להמציא" פתרון אחר כלשהו. שוב, תתווכחו על איפה עובר הגבול בין האפשרות להמשיך הלאה לבין הצורך להגיב, ותתווכחו על עוצמת התגובה הרצויה, אבל אל תבואו לי עם כל התנשאות והצביעות ה-high and mighty הזאת של להפנות את הלחי השניה.

זה דווקא קטע, כי אחרי שקראתי את התגובה שלך לנהג לילה בדיוק באתי להגיב ולהגיד שככל שהשרשור מתקדם אני מוצא את עצמי יותר ויותר מסכים איתך, ושטוב שיש מי שמוכן להסתכן בשביל להעמיד את הבבונים במקום. העקיצות היו בהומור, ולא במטרה לפגוע, כי למרות שאני מסכים עם הקווים הכלליים, היו שם גם אמירות שהצדיקו עקיצה. מתנצל, באמת אבל, אם נפגעת. הוויכוח בשרשור על העקיפה היה ויכוח כי לא הסכמתי איתך, גם זה קורה. אין לו שום קשר לשרשור הנוכחי. אני יכול להיות החבר הכי טוב שלך ולהתכסח איתך שעות על נושא עקרוני. זה לא סותר. שוב, מתנצל אם נפגעת, זאת לא הייתה המטרה.

הרעיון המקורי לתגובה היה לבקש ממך לצלם את סרטון הוידאו בו אתה מסביר לנו איך לסמן "יצאתי יא זין עכשיו תורך" בקול עמום ועמוק, אבל חששתי שלא תבין. מוריד בפנייך את הגרסה הטובה של הכובע האינטרנטי שלי.

מי אלה? ולמה הם גנבו לטופאק את השיר?!?!?! זה לא זה. על איזה עוד מלא דברים חשבת? אל תתבייש. ספר לנו. אתה בסביבה אוהבת ותומכת. וגם אני לאט לאט מתחיל לאבד את זה.