Night Driver

משקפי פלסטיק מאילה שמצויר עליהם עיניים של חנון. בירה לייט.

דווקא נראה סביר. החללים שאתה רואה מסביב לסליבים צריכים להיות שם כדי לאפשר מעבר נוזל קירור מסביבם. הוא צריך רק ניקוי וזהו. שים לב שאסור לסובב את המנוע כי אז הסליבים יזוזו וזו כבר עבודה אחרת לגמרי להחליף את האטמים שלהם.

תלוי מה מקום העבודה מה שמתאים לעובדי הי טק למשל לא יתאים לעובדי ייצור.

אני הייתי מעדיף נהג שיכור על נהגת שלא נהגה 10 שנים.

כמהב קילומטרים החשש רק מקנן? זה שאתה מפחד שהגיר ילך כבר 200,000 ק"מ למשל זה רק מראה שהוא שורד טוב. מבירורים שערכתי לפני שקניתי לאשתי אחת מודל 96' אוטומטית גיליתי שאם מותקן קולר הגיר חי כמו כל גיר אוטו' ממוצע. אישית אני לא סובל אותה אבל אני גם לא סובל את שאר היפאניות מהתקופה הנ"ל (וגם את רוב החדשות). בסך הכל היא אמינה, לא נוחה, לא אוכלת יותר מידי דלק ואשתי אוהבת אותה.

יש לך אפשרות למדוד את הקראנק?

כבעלים של לא מעט טנדרים ושרובם נוסעים בעומס מלא ליפאנים קשה עם משקלים כאלה והם ממש לא נעימים לנהיגה במהירות של מעל ל 70 קמ"ש עם משקל כזה.

אתה מציע לאדם לזרוק רכב ששווה X ש"ח במקום להשקיע חצי X ולמכור אותו. למה לוותר על מחצית משוויו? לפי מה החלטת שכל האוטו גמור? מנוע אפשר לגמור גם ב 20,000 ק"מ.

הביטוח לכל הטנדרים היפאניים גבוה. אפילו היונדאי מתהדר בביטוח של 5,000 ש"ח.

בכל חנות אספקה טכנית.

זה כי הרכבים שונים לחלוטין, עלות הפיתוח יותר גבוהה ואורך חיי הדגם הרבה יותר קצר.

לפי מה קבעת שהפורד יותר חזק ויותר מרווח?

שמת עליו פעם משקל שקרוב ל 800 ק"ג?

יש במרכז אפרידר צמוד למוניות השעון חברת השכרה שלמיטב זכרוני משכירה גם לנהגים חדשים.

אז זו שאלה של השחזה נכונה. אם היית אומר שהוא חי יותר או שאתה יכול לעבוד איתו במהירויות יותר גבוהות זה משהו אחר.

זה לא עשן אלא ערפל שנובע משילוב של אויר קר ולחות גבוהה.

המקשל הזה גבולי לטנדרים היפאניים. יש לך את היונאי H1 הפתוח שמתמודד הרבה יותר טוב עם משקל אבל המחיר הוא צריכת דלק גבוהה יותר, גודל פיזי, מרווח טיפולים של 7,500 ק"מ ואמינות פחותה.

לא רק ברכבים עם הגה ימני. גם בפז'ו 404 ו 504 הם הפוכים.

כבעלים של דובלו (אחת בעבר היתה בשימושי ועוד אחת שצמודה לאיש שיווק שבלשון עדינה הוא נהג מאוד אגרסיבי) הן מפגינןות אמינות כמעט מוחלטת. שתיהן מודל 2003 כשאני נסעתי עם שלי 11 חודשים ו 44,000 ק"מ והשניה עשתה 240,000 ק"מ. התקלה היחידה שהיתה היא מנגנון חלון שהוחלף לפני 3 חודשים, אלטרנטור שהוחלף באחריות בחודש האחרון שלה וקלאץ' שהוחלף אחרי 70,000 ק"מ במסגרת האחריות. בגלל אופי העבודה שלי הרכבים נכנסים הרבה מאוד לשטח ולאתרי בניה ואיכות ההרכבה של האוטו מוכיחה את עצמה מבחינת עמידות ורעשי פלסטיקה. הרכב חזק מאוד, נוח מאוד, בעל שדה ראיה מצויין ועושה כ 18.5 ק"מ לליטר בנסיעה שברובה בין עירונית.

זה נשמע כמו המרצה שלי במבוא להנדסת חומרים בטכניון. הוא היה מרצה עם מיקרופון ומקבל כל הזמן הד מהרמקול אז כל ההרצאה הוא היה לוחש ומנסה להתגנב לצד השני של הלוח בלי שהרמקול יגלה אותו. כשהוא היה מקריןן שקפים בויאוגרף הוא תמיד היה עומד מולו כך שלא ראינו כלום מהשקף והוא היה נאבק בתאורת הויאוגרף שהיה מאיר לו ישר לעיניים. הוא היה מרצה בכיתה עם לוחות שניתן להזיז בעזרת מוט ברזל כבד. וכשהוא היה מסביר על הלוח במקום להשתמש במוט הפרספקס שמשמש להצבעה על הלוח הוא היה לוקח את מוט המתכת ואחרי 2 דקות כולו היה מזיע ומתנשף.

ועכשיו מה שיקרה זה שיהיו בחברה הרבה בני נוער שעובדים על שכר מינימום יום בשבוע ויש להם רכב צמוד כשאם תבדוק טוב תגלה שגם אבא שלהם עובד באותה החברה, מסתכר יפה ולא מקבל רכב צמוד אלא אחזקת רכב.

כרטיס למכונת צילום.

ורגוס הם היבואנים אבל אנשי מקצוע בתחום המברזים לא תמצא שם (בתחום כרסום הברגות יש להם איש מקצוע מעולה).

אם אני אתן לעובבד שלי דירה אז אצטרך לחייב אותו במס. כנ"ל מתנות לחגים וכל הטבה אחרת אלא אם גילמתי אותה ושילמתי את המס בעצמי. כמו שכתבתי כבר בשרשור הזה יש הבדל בין רכב שמשמש לעבודה לבין רכב שמשמת כהטבה. את הרכב של המנכ"ל, סמנכ"ל, מהנדס החברה והמזכירה צריך למסות בסכום גבוה אבל לא את רכבו של איש השיווק, הטכנאי וזה שמחלק סחורה.

יוצא לי 4.10 לליטר סולר שירות מלא בכל תחנות חברת דלק. זו שאלה של צריכה ומו"מ מולם כי הצריכה שלי היא כ1000 ליטר סולר בחודש.