Discover

אפשר לקנות את טויוטה או פולקסווגן ועוד ישארו כמה גרושים בשביל סובארו או מאזדה...

זאת בדיוק הכונה. מה עוד יש לעשות במיאמי חוץ מלהיות על הביץ' וללכת למסיבות? עשינו הערכה גסה; כרטיס טיסה מהארץ לLA ומNY לישראל -1200 דולר השכרת רכב ממוצע בLA לתקופה של חודש (אין הגבלת ק"מ) - 400 דולר עלות דלק משוערת באופן גס - 250-300 דולר לבנאדם. לינה במוטלים ברמת ~70 דולר ללילה במשך 30 יום, לינה בבתים של משפחה/חברים במשך 5 יום, ולינה במלונות של 110 דולר ללילה למשך 10 יום - 1600 דולר לבנאדם. הוצאות מזון של ~25 דולר ליום במשך 30 יום, 50 דולר ליום במשך 15 יום. - 1500 דולר הוצאות שונות (מסיבות, אלכוהול, פארקי שעשועים, הימורים בוגאס, מופעים, כניסה לאתרים בקיצור - כל מה שמסביב חוץ משופינג) - 500 דולר. ~5500 דולר לבנאדם (כ20 אלף שקל) ל45 יום בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. (המחיר הסופי לא כולל טיסה מLA למיאמי, וההגעה ממיאמי לNY) קח בחשבון שמדובר על חישוב גס מאוד. המחירים יכולים להיות נמוכים משמעותית וכן יקרים משמעותית. לדוגמא: טיסות - בדקתי מחיר באופן אקראי לטיסה ישירה לLA ע"י אל-על. אפשר לטוס עם קונקשן באירופה במחיר זול יותר (בן דוד שלי טס לפני ~חודש ב800 דולר לLA דרך פראג). אם הטיסה תהיה אחרי ה1 לספטמבר, סביר להניח שהמחירים יהיו נמוכים יותר. מצד שני, אם מחירי הדלקים יזנקו - סביר להניח שהטיסה תהיה יקרה יותר. מלונות - היות ומדובר על טיול ארוך בן 45 יום, כל שינוי במחיר הממוצע ללילה הינו משמעותי. לינה במוטלים של 70 דולר ללילה לאורך כל הטיול יקצץ בעליות. במיוחד במקרה שלנו שהמחיר מתחלק בין 2/3 אנשים. לינה במלונות תקפיץ את המחיר משמעותית. מזון - אם קונים אוכל בסופרמארקטים ולא אוכלים בדיינרים/מסעדות באופן קבוע - אפשר לקצץ עליות באופן דראסטי. (קונים לחם/לחמניות, נקניקים/גבינות/WHATEVER ואפשר לחיות יומיים על סנדוויצים שעלו 15-20 דולר לשנינו יחד). אם מרכזים את היום לארוחת אחת גדולה במסעדה אכול-כפי-יכולתך ב7$ ושאר הזמן אוכלים ממתקים/שטויתו - כנ"ל. אם אוכלים בוקר, צהריים וערב במסעדות אז מן הסתם המחיר יעלה משמעותית. אפשר לעשות את הטיול יותר זול ואפשר לעשות אותו יותר יקר. החישוב שלנו הולך לאיזור הממוצע כדי לדעת באופן כללי כמה הטיול אמור לעלות. אותו דבר עשיתי באוקטובר האחרון (2008 ) עם טיול בן שבועיים וחצי באירופה שבו היינו מאוד קרובים להערכה כאשר החריגה הייתה בדמות ~500 שקל לבנאדם ונבעה מהוצאה ששכחנו לקחת בחשבון (כבישי אגרה יקרים להחריד בצרפת ואיטליה). טיול דומה עשיתי גם לפני שנה באוקטובר (2007) עם טיול בן 10 ימים באירופה - וגם שם ההערכה קלעה למה שקרה בפועל. בשורה התחתונה, אין לנו תקציב מדוייק על השקל, אבל יש תקציב מוגדר. אנחנו יודעים מראש שהטיול הולך לעלות ~20K ו"חיים" את הטיול מיום ליום ורואים אם יש צורך לקזז פה או שאפשר "להשתולל" קצת שם. אם נגיד לחוף המזרחי ונראה שנשארו כמה מאות דולרים לעומת ההערכה - לא מן הנמנע שנשכיר רכב (ואם ישאר מספיק, אולי אפילו נשכיר איזו קורבט או פורשה). מצד שני, אם נראה שכבר בחודש הראשון הוצאנו 80 אחוז מהתקציב, אז נעשה הערכה מחודשת ונראה כמה צריך להוסיף, באופן סביר, כדי לא להרוס לנו את הסוף של הטיול. (אז כנראה שלא נישן במלונות בתוך מנהטן, אבל גם לא נוותר לחלוטין על התפוח הגדול..) אופס.. חפרתי.. מקווה שלא ייאשתי אותך באמצע העובדה שאתה יודע איך זה מרגיש, הרבה יותר מטרידה אותי מההשכרה בפועל של PT-קרוזר.

היות ואפל קובעת את התוכנית, הן את ההתחייבות, הן את מחיר המכשיר והן את מחיר החבילות - יש סיכוי שהiPhone לא יתומחר שונה כלכך ממדינות אירופה. כנראה שלא 800 שקל, אבל לא הייתי פוסל מחיר סופי של ~1500 ש"ח עם התחייבות ל18 חודשים בחבילה של 200-250 שקל בחודש (שזה בעצם מה שיש בארה"ב/אירופה).

אז קונים 2-3 סלטים. יותר סיכוי להגריל את הפורשה

הרצליה פיתוח, בניין סופר פארם, סמוך לסוכנות החדשה של אודי, מועדון הKUWAN ומסעדת Meat & Wine (רחוב החושלים 6).

יכול להיות שמדובר באדם המנסה להפטר מרכב שהיה במלאי היבואן יותר משנה ולכן היבואן נאלץ לרשום את הרכב בבעלותו, או באדם המנסה למכור רכב שנמצא בבעלות חברת ליסינג ללא דורש (חברת הליסינג הזמינה X רכבים וקיבלה רק X-10 הזמנות לדגם הנ"ל - משמע יש לה 10 רכבים אקסטרא אותם היא מנסה להעיף כמה שיותר מהר). או בסתם בנאדם שקנה רכב חדש לפני שבועיים והחליט שהרכב לא מתאים לו/לא נוח לו/הביטוח יקר מידי/תצרוכת הדלק גבוהה מידי/1001 סיבות אחרות.. על איזה דגם מדובר? האם הרכב רשום על שם אדם פרטי או חברה? תנסה להריץ את מספר הטלפון של "בעל הרכב" בגוגל - אולי תגלה ש"במקרה" יש לו עוד 15 רכבים למכירה ב- YAD2.

זה כרטיס גירוד שבמקום אתה יודע אם זכית או לא? תמיד זה היה בסגנון שאתה מגרד, מקבל מספר סידורי מסויים, מתקשר למספר סלולרי, משלם 797 ש"ח לדקת זמן אוויר, מקיש את המספר הסידורי + פרטים אישיים. כל X זמן הייתה נערכת הגרלה ומכל אלו שהיו נרשמים היה עולה זוכה אחד. לאחר ההגרלה הייתה נפתחת הרשמה חדשה, אחרי X זמן - שוב הגרלה בין כל הנרשמים. לאחר ההגרלה השניה הייתה נפתחת הרשמה חדשה, אחרי X זמן - שוב הגרלה בין כל הנרשמים. וכן הלאה.. זה הדבר ההגיוני לעשות. במיוחד כאשר מדובר על 5 מכוניות בלבד (=כל שבועיים הגרלה).

אמרתי שאני יכול להתחייב שלפחות 3 מתוך 5. לא מן הנמנע שלפחות אחד יחליט להשאיר אותה, לפחות לשנה הראשונה. (היה בעבר מבצע דומה של "סאן בנדטו" שהגריל פורשה בוקסטר צהובה. הזוכה היה בחור מאור-יהודה, שבניגוד לכל התחזיות, החליט לשמור את הרכב ונהג בו במשך כשנתיים) באשר ל-"פורשה נתקעו עם מלאי" - הם אמנם מביאים מלאי, אבל קשה לי להאמין שהם יביאו 5 בוקסטר רגילות (לא S) עם גיר ידני - למלאי. זה קצת (הרבה) מטומטם מצידם, היות ורוב הרוכשים כנראה יעדיפו את הגרסא אוטומטית, ומי שכבר קונה ידנית - כנראה יעדיף את הS. מי שקונה בוקסטר במחיר מלא בסוכנות גם, סביר להניח, ירצה אותה קצת יותר מאובזרת מהגרסא הבסיסית ביותר שכוללת בערך כלום (הייתי מתאר קצת אחרת, אך פעם אחרונה שעשיתי זאת הודעתי נמחקה). Casper, אני לא חושב שפורשה צריכים לדאוג לתדמית שלהם. התדמית של פורשה חזקה מספיק כדי "לשרוד" מבצע שיווקי של מקדונלדס. לעומת זאת, בשביל יבואנית פורשה למכור 5 מכוניות מקפיץ את המכירות ב~20 אחוז. אם נתחשב בכך שגם ככה 80 אחוז מהפורשות שעולו לארץ בשנתיים האחרונות היו בייבוא אישי - הם נראים לי מאוד מרוצים מהעניין.

1- המס הוא הרבה יותר מ50 אלף ש"ח. המס על זכיות הוא 25% על כל שקל מעל ל50 אלף ש"ח. היות והבוקסטר עולה כ600 אלף ש"ח, מדובר על מס הגבוה מ100 אלף ש"ח למכונית. 2- כנאמר, היות ואחזקת הרכב בשמיים (עלויות ביטוח, דלק, טיפולים וכו') - הייתי אומר שלפחות 3 מתוך 5 הזוכים יוציאו את הרכב למכירה. משמע - מי שמתכנן לקנות בוקסטר, עדיף לו לחכות חודשיים-שלושה, ולחפש אחת "יד ראשונה, ח-ד-ש-ה!! רק 400 אלף שקל" בYAD2

ואם הוא היה הולך וקונה את הרכב, הוא היה משלם את הסכום הזה ולא מקבל אותו חזרה. לפחות כאן הוא מקבל אותו חזרה ויכול להשתמש בו אחרי חצי שנה כשהוא מביא רכב חדש (בד"כ מבלגיה, לטענתו - עלות המיסים שם היא הנמוכה ביותר).

ה9.5 ש"ח זו עמלת הפעולות שביצעת. ה3.5 זו השלמה לעלות של מינימום הפעולות החודשי (במקרה שלך (וברוב המקרים) מינימום של 13 ש"ח לחודש).

רכב אנחנו שוכרים רק בחוף המערבי. בתוך מיאמי נאמר לי שאין צורך באוטו, ובכל מקרה השכרת רכב במדינה אחת והחזרה באחרת מייקרת את העניין במאות דולרים. אנחנו מתכוונים לקחת רכבת מאורלנדו לNY.

נכון... אבל זאת לא סיבה לבטל טיול. וגאס עדיין מדהימה - גם אם לא מהמרים. (לפחות הוא לא יבזבז את כל ה5 אלף דולר שהוא הביא לקניות על טקסס-הולדם בבלאג'יו תוך כדי הצהרות "אני נכנס עם 500 כדי להחזיר את ה500 שהפסדתי מקודם.." (מבוסס על סיפור אמיתי)). ד"א, לפי מה שאני זוכר, הבחור מעל גיל 21.

לא הלכה קפוט... יש את המופעים ואפשר ללכת "להמר" בcircus circus

אני מתכנן טיול דומה, טיסה בסוף אוגוסט/תחילת ספטמבר וחזרה באמצע אוקטובר לקראת שנת הלימודים הבאה. המסלול המתוכנן שלנו הוא לוס אנג'לס-סאן פרנסיסקו-שם כניסה מזרחה לנוואדה תוך ביקור בקארסון-סיטי ורינו, דרך הפארקים הלאומיים והקניונים הענקיים (לא המרכזי קניות) לווגאס, מווגאס לפיניקס משם לסאן-דייגו וחזרה לLA. מLA טיסה למיאמי, ומשם עולים לNY דרך אורלנדו ועוד כמה תחנות בדרך - מNY הטיסה חזרה לארץ. חוף מערבי (חלק ראשון) - חודש עד חודש ושבוע. חוף מזרחי (מיאמי, אורלנדו, ניו-יורק והסביבה) - ~שבועיים. לגבי מקומות בילוי - פשוט מחפשים באינטרנט את האוניברסיטה/קולג' המקומי, ושם כבר תמצא את המסיבות הנכונות ללכת אליהן

אבל כשהרכב יוצא הוא מקבל חזרה את הכסף (בתוספת ריבית והצמדה?) ככה שהוא לא בדיוק שילם את המס. (ד"א, עכשיו הוא עם RX400H של לקסוס)

הרכב יכול להשאר בארץ לתקופה של כמה חודשים עם לוחית רישוי זרה מבלי לעבור גיור כהלכה. יש פה בסביבה איזה בחור שכל 4-6 חודשים מביא רכב אחר עם לוחית רישוי שוויצרית/בלגית - העיקר לא לשלם מיסים. (הרכב האחרון היה גולף GTi. לא יודע מה הוא הביא עכשיו)

בואינג אתה יכול להביא באיזה שלב של החיים שלו שתרצה. מכוניות מוגבלות לעד גיל שנתיים או מעל גיל 30.

1- לא ידעתי שהייתה קררה GT בארץ. לא ראיתי תמונות של אחת כזו נוסעת על הכביש, ולצורך העניין, כל עוד לא עברה גיור אינני מחשיב אותה כרכב ישראלי (אשמח אם תוכל לפרסם את התמונות שוב). 2- שים לב שציינתי שכל עוד הפורד GT לא עברה גיור, גם אותה אני לא מחשיב כרכב ישראלי (אמרתי בפירוש "במידה ו.."). 3- מכונית על, בשבילי, היא רכב ספורט בעל עיצוב יוצא דופן, ביצועים מרשימים, תג מחיר שמיימי וכמות יצור מוגבלת ויחסית נמוכה. לפיכך, רכב כמו 911 בגרסאותיה הסטנדרטיות, שמיוצרת בעשרות אלפי יחידות בשנה, ועולה באיזור ה100-130 אלף דולר (תלוי באיבזורא), אינו עונה להגדרת "רכב על" מבחינתי. כנ"ל הקורבט (לא הZ06 ואפילו לא הZR1) והאודי R8. אני אפילו לא בטוח ששהייתי מחשיב את גרסאות הכניסה של פרארי ולמבו (בדמות הF430 והגאיירדו) כרכבי על. לפיכך גם רכב כמו מייבאך 62, למרות תג מחירו השמיימי וביצועיו המרשימים (0-100 בפחות מ5 שניות (יותר מהיר מ911) - אינו רכב על. רכבים שאני כן מגדיר כרכבי על הם פאגאני זונדה, למבורגיני מורצ'לייגו, פרארי אנזו, בוגאטי ויירון, פורדה קררה GT (ואולי גם הGT2), מרצדס-מקלארן SLR ועוד.

דבר ראשון, קורבט היא לא מכונית על בדיוק כמו ש911 אינה מכונית על. כנ"ל הR8. הF430, הקונטאש והדיבאלו לא עברו "גיור" ישראלי כהלכה ולא הסתובבו פה עם לוחית רישוי ישראלית אלה באו כאורחות וחזרו לארץ מקורן. קאררה GT, פרט לשבוע וחצי שהיא הייתה פה בשביל תערוכת אוטומוטור (כמו גם המקלארן SLR) - אפילו לא נסעה על כבישי הארץ. לפורד GT הזו יש סיכוי אמיתי לקבל לוחית רישוי ישראלית, ובמידה והדבר אכן ייעשה, זו כנראה לא תהיה מכונית העל הראשונה בארץ (הרי היו פה כבר פרארי של היבואן) - אבל בהחלט אחת ממכוניות העל הראשונות והבודדות שיש בארצינו.

ה360 לא קיבלה רישוי ישראלי בגלל שהיא הייתה מעל לגיל שנתיים. לגבי למבורגיני, הייתה לצ'מפיון כוונה להתחיל לייבא מכוניות שלהם עפ"י הזמנה - אבל המצב הכלכלי קצת "טרף את הקלפים". אם מישהו יחליט בכל זאת להביא גאיירדו בייבוא אישי - לא בטוח שצ'מפיון יסרבו לתת אישור שירות (אחרי הכל, היא די דומה למכלולי הR8 ).

גם אם יעשה סיבוב על הרכב, ויתרשם כי הרכב מספק חוויית נהיגה מדהימה, ברמה של מינימום פרארי - זה לא ישנה את העובדה כי העיצוב החיצוני לא לטעמו (וגם לא לטעמי). הדבר הכי משעשע בתוכנית זה הצחוק של גיא אריאלי. כל פעם שהוא צוחק, גם אם זה משטויות, אני נגרר בצחוק אחריו

my mistake

כל פעם שאני נוסע מול מיטו, עולה לי המחשב בראש שהגריל של האודי הפחיד אותה והיא עוד שניה הולכת לבכות.. ..אבל זה רק אני (וכל בנאדם אחר שנסע איתי וציינתי בפניו עובדה זו)

הגה היה עיתון בהוצאה של קבוצת SBC (שהוציאה עוד מגוון עשיר של מגזינים שונים). לפני מספר חודשים SBC הוכרזה כפושטת רגל, הועברה לכונס נכסים שהחליט למכור אותה. כיום יש בעלים חדש לקבוצה והוא, באופן מפתיע, החליט לשמר רק את המגזינים המצליחים (כמו Forbes). לגבי הגה עצמו - כנראה שהוא לא היה מצליח מספיק כדי להצדיק את המשך הוצאתו.