חן פרחי

תודה על ההערות והארות. בלמי הדיסק הקדמיים באלפא סוד מוקמו בסמוך לדיפרנציאל על מנת להפחות משקל שאני נתמך מיתלה, ובכך לשפר את התנהגות הכביש. אין שום הבדל ביעילות, למעט רגישות גבוהה לנזילות שמן, שמטבע הדברים מפריעות יותר במבנה כזה, עלות ייצור גבוהה בהרבה ותחזוקה מורכבת יותר. גם אני סבור שה 33 לא היתה מכונית גרועה כלל ועיקר, בעייתה היתה באופוזיציה החזקה, מה שלא היה קיים לאורך כל שנות ה 70' ותחילת ה 80'. ב 91' הוצגו הסיטרואן ZX, האופל אסטרה והפולקסווגן גולף MK3, ומולן ל 33 באמת לא היה מה להציע, למעט עיצוב נאה ומנועים נהדרים.

אלפא 33 - סקירה היסטורית קריאה מהנה, וסליחה מכל חברי האלפיסטים..

בוודאי, אחרת כל מכוניות שנות ה 60' וה 70' היו עדיין איתנו.. בשרשור שבו משתמשים מבקשים מידע לגבי מכוניותיהם מהעבר, אפשר לשים לב שגיל הגריטה של מכוניות ממוצעת עמד גם לפני 10 ו 20 שנה עם פרק זמן של 20 שנה, פלוס מינוס. ברוב המקרים, תיקון יקר או אפילו בינוני, בסכום שעולה על שווי המכונית כולה, שולח את המכונית לעולם שכולו טוב. ליום הולדת 30 מגיעות "על הגלגלים" מעט מאד מכוניות, וזו היתה כוונת המחוקק בקביעת תקנות רכבי אספנות.

C4? אתה רציני ? לא רק שה I30 הקודמת היתה עדיפה בהרבה על הדרעק הזה, היא עדיפה גם על ה 308, ובצורה חד משמעית. ה I30 היוצאת היתה המכונית הראשונה של היצרן הקוראני שהיתה ברמה אירופאית לחלוטין, ולא במקרה היא צויידה במיתלה אחורי נפרד, כמו בפוקוס ובגולף. ימי השלדות הגדולות של PSA מזמן מאחוריהם, והיום רוב מכוניות הקונצרן בסגמנט הזה מפגינות יכולת בינונית לחלוטין. ובניגוד למה שעשו בקונצן VAG עם ה DSG7, יונדאי לא עורכים ניסויים על הלקוחות שלהם, והמכוניות שלהם מפגינות אמינות ברמה גבוהה מאד.

ומה שיפצנו לפני 10 שנים ? ולפני 20 שנה ?

שרשור מכירת רכבי אספנות\קלאסיים אינו מיועד לקיום דיונים, הן על המכוניות המוצעות למכירה והן על אסטרטגיית המכירה. לצורך זה אנא פתחו שרשור נפרד. להבא כל הודעה שאינה קשורה, תמחק. שבת שלום.

הרנו 21 הוצגה בתחלית 86' כמחליפתן של ה 18 ושל ה 20, מאחר והרנו 30 הוחלפה שנתיים קודם לכן ב 25. הרנו 21 עוצבה ע"י ג'יוג'יארו האיטלקי, וללא ספק זו אחת העבודות הפחות מרשימות שלו, ועיצוב הפנים בוצע ע"י רנו עצמם, ודמה מאד לזה של ה 25, כשהגגון מעל לוח המחוונים, שהיה סימן היכר לכל מכוניות רנו, נוכח גם כאן. באותה העת רנו היתה עדיין חברה ממשלתית, וכשלון ה 9 שהוצגה ב 82' נתן בה היטב את אותותיו. המכונית החדשה הציעה שני סוגי מנועים - 1.7 עם 76 כ"ס או 90 כ"ס ומנוע 2.0 עם 120 כ"ס. בגירסאות ה 1.7 המנוע הותקן לרוחב המכונית ואילו ב 2.0 הוא הותקן לאורך, מוזר משהו. מנוע ה 1.7 היה חדש לחלוטין ופותח בשת"פ עם וולבו שהיו זקוקים למנוע מודרני עבור ה 480 החדשה שלהם, ואילו מנוע ה 2.0 היה מסדרת דוברין. התיבה היתה ידנית בלבד, 5הילוכים בכל הדגמים. עם בסיס גלגלים של 2.66 היתה ה 21 מכונית מרווחת מאד, וגם הביצועים היו טובים למדי, כמו גם נתוני צריכת הדלק. בשנת 88' הוצגה גירסת הטורבו , מנוע 2.0 175 כ"ס וביצועים מעולים, וזו היתה הגירסה הבכירה של המכונית. בנוסף, הוצעה ה 21 גם בגירסת סטיישן שנקראה נבאדה, שנהנתה מחלל פנימי עצום ונפח הטענה גדול. המכונית עצמה זכתה להצלחה די בינונית, וסבלה מחוסר אופי מוגדר ואיכות די נמוכה, ושיקפה היטב את מצבה העגום של רנו באותה התקופה. לארץ יובאה ה 21 בתחילת 87', והיעדר גירסה אוטומטית, בצירוף מחיר גבוה מידי בשל מנוע גדול מ 1.6, גרמו לכך שרק מכורי רנו אמיתיים רכשו אותה, והמכונית כמעט ולא נמכרה. דווקא בתחילת שנות ה 90', עם הצגתה של הגירסה האוטומטית וביטול מדרגות המס, נמכרה המכונית לא רע, יחסית. בסוף 94' הוחלפה ה 21 בלגונה החדשה, המכונית הראשונה שעיצב פאטריק לה קוואמן, שיחד עם הטווינגו סימלה כניסה לעידן חדש עבור רנו. סה"כ ה 21 היתה כשלון די גדול של רנו, בייחוד בהשוואה למתחרתה מבית, בפיג'ו 405, שהיתה מכונית מעולה בכל קנה מידה, וזכתה להצלחה גדולה בהרבה, ובצדק. ערך אספני ? אולי לגירסת הטורבו, ולא בשנים הקרובות.

יום חמישי הגיע, ואווירת סוף השבוע המתקרב הזכירה לי שיש כמה מחויבויות שצריך להשלים, מה גם שהח'ברה מפיברקלאב מצפים להן.. ראשונות נוצקו הדוושות, וזה קל יחסית, נקווה רק שהן מתאימות גם לכרמל דוכס וניגזרותיה, ואם לא אז רק לרום, גם טוב. הבאות בתור היו מחזיקי ההגה, שכונו "מצבה רום". שנים ארוכות לא יצקתי בתבנית הזו, ששכבה גלמודה, וכשחיממתי אותה על מנת לצקת בה, היא פשוט נשברה.. לא ויתרתי, ריתכתי אותה והכל יצא טוב. צירפתי לתמונה גומייה עגולה שנקראה בעבר "בולם פיתה סוסיתא", אשמח אם מישהו יזהה אותה, ואם כן יש לנו עוד מוצר. שאר המוצרים נמצאים בעבודה אצל החרט, והחל מיום א' אפעיל עליו לחץ פיזי מתון, על מנת שיום ה' הבא אוכל לעלות תמונות של הקיטים מוכנים.

אמנם אני מחסידי המקוריות, אך ללא ספק התוצאה הסופית מרהיבה ומקורית מבלי לחטוא ב "קיטש" מיותר. שאפו גדול הן על ההשקעה והן על התוצאה !

אחרי שמגיעים לגיל 30+ מחוסרי כל, מוציאים את כל הזעם והתסכול על הממשלה. היא אשמה בכך שלצעירים היום אין מודעות לחסכון, הממשלה אשמה שהטיול למזרח חיסל להם את מעט החסכונות והממשלה אשמה בחתונה היקרה שעשו. שוב, חבל שמקום ללמד על פרבולות והיפרבולות לא מלמדים את הנוער התנהלות נכונה. הרווח יהיה גדול בהרבה, באחריות.

במקום ללמד בבתי הספר לפתור משוואה עם 8 נעלמים או מה היה לפני 700 שנה, שילמדו אחריות כלכלית מהי, ומהם היסודות לחיים נכונים. טירוף החתונות עלה בשנים האחרונות מדרגה, והיום זו כבר כלל לא "חתונה" אלא "הפקה". סכומי עתק נשפכים על שטויות, ולא רק שהזוג לא מכסה את ההוצאות, אלא נותר עם חובות עתק, ואז למי באים בטענות ? לממשלה כמובן.

הרנו 5 מוזכרת כאחת המתחרות ולא יותר. כמוכנית, ה 205 והאונו היו טובות מהרנו, כשאני מניח שהכוונה היא לסופר 5 שהוצגה בסוף 84'. היו להן מנועים מודרניים יותר וביצועים עדיפים, כמו גם התנהגות כביש עדיפה. חבל שרנו לא הציגה את מנוע האנרג'י כמה שנים קודם - אני מניח שעם מנוע ראוי המכונית היתה בהחלט ברת תחרות.

ה 205 הפסידה לאונו בתחרות "מכונית השנה 84'" - ובצדק. האונו היתה חדשנית יותר והציגה תפיסה מתקדמת, בעיקר במה שנגע להשגת מרחב פנימי גדול. הן האונו והן ה 205 הצליחו מאד מסחרית, אך בעוד שפיג'ו ידעו למנף היטב את הצלחת ה 205, והציגה קו מרשים של מכוניות, שכולן נהנו משילוב יוצא מן הכלל של נוחות נסיעה והתנהגות כביש מהנה, פיאט "בזבזה" את הצלחת האונו בצורה מושכלת פחות, ובין השנים 83' ל 88' לא היה לפיאט הרבה מה להציע, וגם הטיפו שהוצגה ב 88' לא הפכה ללהיט גדול. בנוסף, ה 205 התבגרה בצורה טובה בהרבה מהאונו, ומתיחת הפנים של 88' במסגרתה הוחלף קו המנועים, הפכה אותה למכונית טובה יותר מהאונו, שבדור השני, נעדר היצירתיות, הרגישה "פאסה".

לפני שמכר רהיטים הוא היה קצין מוערך בסיירת מטכ"ל, ולאחריה היה שגריר ישראל באו"ם. וכדאי לזכור שהיה לנו ראש ממשלה שהיה מנכ"ל מפעל למוצרי גומי, כך שעוד לא אבדה תיקוותי..

וכמובן שהיסטוריית המכונית בארץ הקודש לא נשכחה. ה 205 יובאה לארץ מסוף 83', ולמיטב זכרוני לא היו 205 שנשאו את שנת הדגם 83'. בתחילה יובאו לארץ גירסת ה 1.1 עם הספק של 57 כ"ס וגירסת ה GT עם מנוע 1360 סמ"ק ו 80 כ"ס, כשרובן היו בצבע חום מטאלי, אגב. לובינסקי סירבו בתחילה לייבא לארץ את ה GTI, בדיוק כשם לא יוברו הגרסאות הספורטיביות של ה 505 וה 305, והחשש היה שמא תפגע תדמיתה המבוגרת והמיושבת של החברה הצרפתית. רק בתחילת 86', במקביל לשיווקה של האונו טורבו, הוחל ביבוא ה GTI, ששווקה עם כל התוספות - חלונות חשמל, נעילה מרכזית וגג שמש גדול. מזגן מקורי היה אופצייה, והיתה אפשרות להתקנה מקומית. הצלחתה של ה GTI בהחלט הפתיעה את אנשי לובינסקי, שלא תיארו לעצמם שכלל יש ביקוש לפלח שוק שבעצם לא היה קיים. באותה שנה הוחל ביבוא ה CTI הפתוחה, במפרט מכאני זהה לזה של ה GTI. צה"ל, שבאותה העת החזיק בצי הרכב הגדול בארץ, החל לרכוש את המכונית כהמשך טיבעי ל 104 המוכרת, ואט אט החלה ה 205 לתפוס את מקומה של ה 104, שירשה את הרום כרמל. הגירסה הצבאית היתה הפשוטה ביותר, וציידה במנוע 1.1 עם יחס דחיסה מופחת, וההספק עמד על 45 כ"ס, אך במחיר עמידות גבוהה יותר ואפשרות לשימוש בדלק דל אוקטן. בשנת 88' החל צה"ל לרכוש עבור סא"לים 205 בעלות מנוע 1.4 שצויידו במזגן מקורי ואפילו ברדיו טייפ רודסטאר.. ה 205 המשיכה גם בתחילת שנות ה 90' להיות עמוד השדרה העיקרי בצי המכוניות ה "לבנות" של צה"ל, למרות שגם רנו 5 נרכשו. רק באמצע שנות ה 90', כשהדרישה לבטיחות עמדה בראש סדר העדיפויות, נרכשו פיאט פונטו 75 HSD כתחליף ל 205. הפונטו לא הוכיחה עצמה כמו ה 205, ודי מהר נרכשו 205 חדשות, והן נותרו בצי הצה"לי עד תחילת שנות ה 2000. גם משטרת ישראל רכשה 205 עבור קציניה, לרוב בגירסת ה 1.4, ואלו שימשו קצינים בדרגת סנ"צ. לאורך כל שנות שיווקה נמכרה ה 205 היטב בארץ, וכשהתחרות עם האונו של פיאט החריפה, שיווקו לוביסנקי את המכונית ברמות אבזור גבוהות יותר, שכללו חישוקים קלים ואבזור חשמלי. גירסת ה 1.1 שירתו היטב ציי רכב, ונמכרו עד סוף 96'. בתחילת 95' שווקה ה 1.1 בגירסה נחמדה בשם "המספר החזק" או שמא "המספר הקדוש", שכללה מושבים ספורטיביים וגלגל הגה דומה לזה של ה GTI. הגירסה האחרונה כונתה FOREVER ונמכרה עד סוף 98', במקביל ל 106 המודרנית יותר.

ה 106 שהוצגה ב 91' היתה אמורה, יחד עם ה 306 שהוצגה שנתיים אחריה, להחליף את ה 205. ה 106 מלמטה, וה 306 מלמעלה. מה שקרה בפועל, שה 106 נמכרה מצויין שלא על חשבון ה 205, וכך בדיוק קרה עם ה 306, שיועדה בין היתר להחליף את ה 309. כך פיג'ו הרוויחה בעצם שתי מכוניות מצליחות יחד עם ה 205, ולא על חשבונה. ה 106 היתה אבולוציה טבעית של ה 205, ושמה דגש על איכות ייצור ובטיחות, שני מונחים שהיו זרים ל 205 לחלוטין. ה 106 היתה מכונית יפה פחות מה 205 ולא שפעה קסם, וגם מבחינה דינאמית לא עלתה בהרבה על ה 205, ולמרות זאת היא תחשב תמיד כאחת המכוניות המוצלחות ביותר שייצרה פיג'ו.

מי שגרר את שמיר מצווח ובועט למדריד היה ג'ורג' בוש האב. אבל הוא לא נסע לבד, הוא לקח עימו את סגן שר החוץ, בחור צעיר בשם בינימין נתניהו. הסכמי אוסלו נכשלו, ואפילו אתה, שומו שמיים מודה בכך, בשל כמה סיבות; 1. השאירו את הסוגיות הקשות לסוף, במקום להניח אותם על השולחן ולראות אם הן בכלל ברות פתרון. 2. ביום הראשון החלו הפרות ההסכם, שערפאת ימ"ש הכניס לרצועת עזה מנועי כניסה, שהוברחו במכוניתו. 3. בשנת 94' בוצע פיגוע ההתאבדות הראשון, ולאחר מכן חוותה ישראל גל פיגועי טרור, שהשיא היה בפיכוע החייתי בבית ליד, ורבין היה עדיין איתנו. 4. העם הפסטיני חצוי ומפולג, ומאחר והם לא ממש חיים בדמוקרטיה, החמאס שהתנגד לכל הסדר מדיני עם ישראל החל להפעיל טרור כלפי ישראל. 5. עליית בינימין נתניהו לשלטון הבאירה לפלסטינים היטב שהציבור הישראלי לא מוכן למשוואה בה אנחנו נפנה שטחים ובתמורה נקבל אוטובוסים מתפוצציםץ 6. ארועי מנהרת הכותל היוו הפרה בוטה של כל ההסכמים, וכאן היתה לנתניהו הזדמנות פז להגיע להסדר ביניים ארוך טווח - או לחילופין לכבוש שוב את הערים הפלסטיניות ולהשיב את המצב לקדמותו. הוא בחר לא לעשות כלום, וחבל. ברור לי לחלוטין מה יהיה מחירו של הסדר עתידי - מסירת רוב שטחי הגדה, למעט גושי ההיתיישבות לידי הפלסטינים, השאלה אם יהיה עם מי לעשות הסדר.

לרוב, שמות מיתווספים לדגם לקראת סוף ייצורו. דווקא פיג'ו הוסיפה גירסאות רבות עוד כשהיתה ה 205 "צעירה" יחסית. על פניו, נראה שהשם FOREVER הוא המצאה ישראלית.

פיג'ו 205 - סקירה היסטורית קריאה מהנה, שבוע טוב וחג אורים שמח לכולם !

מראות צד על הכנפיים הקדמיות היו פופולאריות מאד במכוניות יפניות, מאמצע שנות ה 60' עד תחילת שנות ה 80'.

מה הבעיה לטפל במכלול הצ'וק ? בעיקרון, מכוניות גרמניות רבות מסוף שנות ה 80' השתמשו במאייד זהה מתוצרת פירבורג, כך שלא אמורה להיות בעיית התאמה.

נתניהו נמנע מכניסה קרעית לרצועת עזה מכמה טעמים. 1. אנחנו חודשיים לפני בחירות, והסתבכות או חלילה מספר הרוגים לצה"ל היו פוגעות בו אלקטורלית, ודי אם נזכר במבצע ענבי זעם ששלח את פרס הביתה. 2. אין שום טעם בכניסה קרקעית אם לא מפרקים את שלטון החמאס לחלוטין, כולל חיסול כד הדרג המדיני שם. זה אפשרי בהחלט צבאית, השאלה היא למי נמסור את המפתחות ביום שאחרי, והיום הזה תמיד מגיע. בשנת 05' יצאנו כליל מרצועת עזה ופינינו אותה עד הסנטימטר האחרון, ומה קבלנו בתמורה ? קאסמים, גראדים ולקינוח טילי פאג'ר. נכון, הם היו גם כשישבנו שם, אך פינוי מוחלט של השטח אמור היה לתת לפלסטינים הזדמנות להקים תשתיות לתעשייה וחקלאות, ללא נוכחות ישראלית כל שהיא. זה לא קרה, וכל מרצם הופנה לתעשייה עניפה של אמל"ח מסוגים שונים. מי יכול לערוב לנו שזה לא יקרה גם ביהודה ושומרון ביום שאחרי ? תהליך אוסלו נחל כשלון חרוץ, ובזה מודים כולם, מה שאומר שהתהליך המדיני הבא חייב להיות שונה לחלוטין. ואם ביחסים עם הפלסטינים עסקינן, דווקא לנתניהו יש תפיסת עולם נכונה - בוא ננסה לשפר את מצבם הכלכלי של התושבים, מתוך מטרה להרחיק אותם ממעגל הטרור, ובגדה זה בינתיים עובד היטב, ברצועה ממש לא.

דרך גיליונות האבטומביל הישנים ניתן לראות את כברת הדרך העצומה שעבר מועדון ה 5 ב 20 שנה האחרונות. החל מהשקות וקבלות פנים שלא היו, דרך מיפגשים תחומים וכלה באבטומוביל עצמו, שהשתדרג והפך למגזין של ממש. יישר כוח לעושים במלאכה !

שנים ארוכות אנחנו לא מקבלים סיוע אמריקאי אזרחי, להבדיל מצבאי, הוא לא ניתן לנו מאהבה, אלא כמו כל דבר אמריקאי, מאינטרס נטו. מדינות דרום אירופה התרגלו לחיות שנים ארוכות בגירעון תמידי, וכל עוד הם יכלו להדפיס כסף, לא היתה בעייה; הבעייה החלה שהם איבדו את העצמאות המוניטרית שלהם, ואז הם נאלצו לחיות מהתוצר שלהם, ובהתחשב במגזר ציבורי של 70%, גבוה הוא לא יכול להיות. משבר מניות הבנקים של 83' מהווה את הסיבה העיקרית ליציבות במערכת הבנקאית בישראל, וטוב עשתה הממשלה שסייעה להם, והתוצאות ניכרות היטב, בין אם בריבית מאד נמוכה ובין אם בדירוג אשראי גבוה, ולמרות המדיניות הממשלתית, לבנקים יש חלק בזה. עם תיכמונים ובלי תיכמונים, עד שלא יסתיים המשבר הכלכלי באירופה, שוק היצוא מס' 1 של ישראל, נאלץ להדק את החגורה. גם אם תבטל כליל את כל העברות הכספים לחרדים ולמיתיישבים, מצבינו לא ישתנה מהותית, העיקר שיש את מי להאשים..

הסיבות לפריחתה הכלכלית של ישראל הן רבות. 1. המעבר ממשק סוציאל דמוקרטי מסורבל ולא יעיל למשק קפיטאליסטי ותחרות חופשית. לאט לאט חוסלו כל התעשיות הלא יעילות, נפתחה תחרות אמיתית במשק (זוכרים 7 שנות המתנה לטלפון ?) ובדרך חופשית לגמרי ישראל החלה לייצא את המשאב מס' 1 שלה - ההון האנושי. עד 77' פרי ההדר היה ענף היצוא מס' 1 של ישראל. גם ממשלת העבודה שכיהנה כאן מ 92' עד 95' המשיכה בקו הזה, וללא ספק עשתה הרבה, גם אם טעתה לחלוטין בהסכם אוסלו, מה שהוביל ללמעלה מ 1500 הרוגים עד עתה. 2. מערכת בנקאית יציבה ואחראית, שבניגוד למערכת הבנקאית בארה"ב שהעניקה אשראי מופקר לכל דורש, נוהגת בריסון נכון, ומהווה נדבך חשוב ביציבות הכלכלית של ישראל. 3. מדינות דרום אירופה הגיעו למשבר הכלכלי בשל מדיניות תקציב פרועה ומופקרת, מגזר ציבורי ענק ומנופח, שיעורי מס נמוכים מידי וריצוי כל גורם אפשרי. היום היוונים והספרדים משלמים ביוקר, תרתי משמע, על חגיגות השכר והמיסוי הנמוך, כי אין יש מאין. 4. דוגמא מצויינת למדינה עם לא מעט בעיות אבל התנהלות נכונה היא טורקיה. יש להם תעשיה משגשגת, ובניגוד ליוונים שנואי נפשם, הם לא צריכים לחיות מקיבוץ נדבות. וחוץ מזה, עוד מעט תבוא שלי יחימוביץ' ותראה איך יש כסך ל כ ו ל ם, מה יהיה אחר כך ? אלוהים גדול.