חן פרחי

נראה לך שיש אדם נורמאלי שיסכים להיתחייב בבדיקה על מנוע וגיר במכונית בת 15 ?!

ברור שכל אדם מנסה ליפות, לפחות מילולית, את המכונית אותה הוא מנסה למכור, וזה לגיטימי לחלוטין. אתה הרי לא מצפה שהמוכר יגיד לך שהמכונית עגלה גמורה, אבל תאונות קשות אסור להסתיר, אלא אם הוכח מעל לכל ספק שהמוכר לא ידע עליהן. מצד שני, אתה מחפש מכונית בת 14-15, והסיכויים למצוא מכונית ראוייה בשנתון הנ"ל אפסיים בעליל, הן מבחינת מצב מכאני והן מצב חיצוני. תתאזר בסבלנות, ואל תרוץ לבדיקה עם כל מכונית ש "קצת" נראית לך.

אין שום בעייה להעביר בו ברגע ל N ולהאט בעזרת הבלמים את המכונית. אין צורך ללחוץ על המשבת במוט ההילוכים, כך שכל הסיפור נשמע בלתי אמין בעליל. ל I20, כמו לכל המכוניות החדשות, מצערת אלקטרונית, מה שאומר שדוושת הגז היא סה"כ סוג של מתג ותו לא, והסיכויים לתקלות מסוג זה שואפים ל 0.

מנועי קומפרסור של מרצדס מצויידים במגדש על. מגדש על אינו משתמש בגזי הפליטה אלא מייצר לחץ בעזרת כוחו של המנוע עצמו.

אתה זוכר נכון. המרצדסים שיובאו דרך אוטו חן (אין קשר אלי ) החל משנת 90' , מספר הרישוי שלהם היסתיים ב 00.

בכל מקרה צריך להביא בחשבון , בייחוד בכבישים בין עירוניים, תנועה כבדה יחסית של משאיות. הפרשי מהירויות גדולים מהווים מקור לסכנות, לכן כדאי לשקול העלאת מהירות לאחר בדיקה יסודית, ולא בצורה גורפת.

שנים אני טוען שבמקום לבזבז אנרגיות על מלחמות חסרות תכלית בנוגע להצבן של מצלמות המהירות, חובה לדאוג להעלאת מהירות הנסיעה המותרת, וכאן מגיעה לשר כץ בהחלט מילה טובה. היעד הסופי הוא להגיע למהירות מותרת של 130 קמ"ש בכביש 6, 120 קמ"ש בכבישים מתאימים, 110 קמ"ש בבין עירוניים והשארת 90 קמ"ש בכבישים מסוכנים.

יונדאי גטס GLS מהשנים 04'- 05'. אמינה מאד ופשוטה לתחזוקה, ובגרסתה הידנית מציעה ביצועים לא רעים וצריכת דלק סבירה בהחלט.

גם אני. אחד משיקולי היו מיקומה של החברה - אשקלון. מצווה עלינו לסייע לעסקים בדרום שעברו תקופה לא קלה.

הפיג'ו היחידה שהיתה חייבת להשתמש במנוע ה XU היתה ה 205 GTI. לעומת זאת, ה BX לא יכלה להשתמש בשום יחידת כוח קיימת של פיג'ו; מנועי ה 305, 1.3 ו 1.5 לא היו בנויים לשימוש בגיר צידי, והיו גבוהים מידי, ומנועי ה 1.1 ו 1.3 של ההורייזן,וה 1.5 ו 1.6 של הסולרה היו עתיקים ורועשים. בשנת 90' הוחלף מנוע ה 1.4 של ה BX במנוע TU, אולם מנועי ה TU היו נמוכים יחסית, והתאימו לתא המנוע הנמוך של ה BX. שוב, ה 305 יכלה להשתמש עוד שנים ארוכות במנועים הקיימים, ה BX היתה חייבת מנוע "שוכב" או מנוע נמוך יחסית, שמותאם לשימוש בתיבת הילוכים צידית.

שום מכלל של ה BX לא הופיע במכוניות פיג'ו לפני הופעתה. ל 305 היה מנוע רוחבי וגיר תחתי שנלקח בשלמותו מה 304, ל 104 היה מנוע "שוכב" וגם בו הגיר היתה תחתי, ואילו לשאר דגמי פיג'ו היתה הנעה אחורית. ברור שהמטרה היתה האחדת מיכללים, אבל במקרה ה BX פשוט לא היתה ברירה - שימוש במנועי ה 305 לא היה מעשי, בעיקר בשל העובדה שמדובר במנועים שלא יועדו לגיר צידי, ובכל מקרה הם היו ענקיים פיזית וכבדים מידי. ה 305 יכלה להמשיך עם מנועי ה 1.3 וה 1.5 עוד כמה שנים, ואכן היא עשתה כך, כך שסביר להניח שמנוע ה XU כו פותח לכבוד ה BX, אבל שוב, זו רק השערה. הדגם הבא של פיג'ו שהשתמש במנוע ה XU היה ה 309 1.6 שהוצג ב 86', בעוד שהדגמים הבסיסיים השתמשו במנועי טלבו.

תודה על התיקונים. לאלפא סוד ולסובארו FF1 היו בלמים קדמיים שצמודים לדיפרנציאל ומיתלי מק'פרסון קדמיים, אין שום קשר בין מבנה המיתלה הקדמי למיקום דיסקי הבלמים. זו פשוט מערכת יקרה בהרבה לייצור. ה BX פותחה כדי להתחרות בשלל המכוניות הקומפקטיות, ולא השתמשה באף מכלל של פיג'ו, אלא ההיפך - פיג'ו השתמשה במיכללי ה BX ב 305 וב 405, שהתבססה על הפלטפורמה שלה.

איך אמר ארנון צדוק בסרט "מאחורי הסורגים" ? בהתחלה סובלים מזה, אחר כך מיתרגלים ובסוף אפילו נהנים מזה..

המכוניות הצרפתיות של שנות ה 70' וה 80' היו אמינות מאד, למעט מכוניות סיטרואן, שלרוב סבלו מבעיות שנבעו מתחזוקה מרושלת. סוף שנות 90', שככלל היו תור הזהב של התעשייה היפנית, הביאו את כל היצרנים למירוץ טכנולוגי, שכלל הכנסת אלקטרוניקה רבה, ושם התחילו הבעיות. היצרנים האירופאיים הציגו מערכות אלקטרוניות רבות, וגיר ה AL4 הוא דוגמא מצויינת לכך, ובעיות בהן יכולות להוציא אדם מדעתו. בנוסף, רוב המכוניות הצרפתיות מסובכות מאד לטיפול ותיקון; ליבי ליבי על המכונאי שצריך להחליף רצועת תזמון ברנו קליאו ספורט..

קשה לחשוב על מכונית יותר משעממת ממנה, אבל למרות שהעיצוב הבסיסי שלה בן 30 שנה, גם עוד 30 שנה היא תראה בדיוק כמו שוולבו צריכה להיראות, ועדיין ל 940 במצב יפה יש אפקט הגעה די מרשים.

פורד אכן היתעניינה ברכישה, אך זה לא נראה טבעי כלל, בניגוד לפיאט שהיתה מעוניינת באלפא, הן בשל הידע הרב שלהם בפיתוח מנועים והן בשל חיסול כל תחרות בשוק האיטלקי. כל מקרה, גם פורד, לו היתה רוכשת את אלפא, הרבה לא היתה עושה, אם בכלל, וללא פלטפורמת ה "2.54" החדשה של הטיפו, היתה נאלצת לבסס את יורשת ה 33 על רצפת האסקורט. מוט מייצב הופיע בגרסאות היקרות יותר של ה 33, אך מה שעשה את השינוי בהתנהגות הכביש היה גאומטריית המיתלים השונה בשני המכוניות.

דוגמא מצויינת למכונית בעלת מנוע מרכזי שתוכננה בקפידה היא הפיאט X1\9 . מיכל הדלק הוצב בעמידה מאחורי המושבים הקדמיים, ואפילו המצבר והגלגל הרזרבי ששכנו בתא המטען הקדמי, מוקמו תוך חשיבה על השגת חלוקת משקל אופטימלית. לו היה לה מנוע חזק יותר (ובהרבה) היא היתה יכולה להיות אחת ממכוניות הספורט העממיות המהנות ביותר שיוצרו.

גם תשובה שלילית מקובלת, אך התעלמות מוחלטת לא ממש מכבדת אותם.

די תואם למה שכתבתי כמה שעות קודם, בנוגע לחכירה תפעולית. http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=459676 אני די מתפלא, לא קל למכור מכוניות היום, וקשה להבין את הזלזול.

לפני כחודש החלטתי למכור את ה I20 ןלחכור מכונית לזוגתי, בעיקר בשל הסיבה שאני זקוק להוצאות בעסק. ביצעתי סקר חפוז בין כל החברות - הגדולות, אלבר, שלמה סיקסט ואוויס כלל לא טרחו לחזור אלי, ואילו הקטנות דווקא כן. קיבלתי הצעה אטרקטיבית ממאל מור בראשל"צ, וניגשתי לבצע הזמנה. למרות שהוחלט על מכונית קטנה, קיבלתי כגישור מכונית מקבוצה גבוהה יותר, פיג'ו 207 1.6, ללא תוספת מחיר. ניכר שהמכונית מטופלת היטב, ולאחר כשבועיים היא הוחלפה, בשל צריכת דלק גבוהה, בניסאן אקו מיקרה חדשה, וגם זאת ללא אומר ומילה, תוך מתן שירות אישי ואדיב מדוד, מנהל הסניף. תמיד נענתי באדיבות לכל שאלותי ובקשותי, ואפילו הוצעה לי מכונית מקבוצה גבוהה בהרבה כרכב גישור. נעים לגלות שדווקא בחברות הקטנות תודעת השירות בהחלט קיימת.

אלפא מעולם לא היתה ריווחית, ואת האמת לאיש באיטליה זה לא ממש הזיז. לממשלתו של ג'וליו אנדראוטי זה כנראה נמאס, והם החליטו למכור את אלפא , והקונה הטיבעית היתה פיאט. כשפיאט רכשו את אלפא, ה 164 היתה למעשה מוכנה לייצור, ועבור פיאט היא הגיעה בתזמון נכון, ובעיקר בשל השוני הדי גדול בינה לבין הלנצ'יה תמא, שותפתה לפרוייקט טיפו 4. כשפיאט תכננה את פלטפורמת ה "2.54" של הטיפו, הם הביאו בחשבון שכל דגמי אלפא הבינוניים יתבססו עליה, וכנ"ל גם דגמי לנצ'יה, מה שהביא לעלויות פיתוח נמוכות יחסית. גם פיאט עצמה, למרות הצלחת האונו, לא היתה במצב כלכלי מזהיר, וללא ספק אלפא היתה הנפגעת העיקרית. גם ה 155 התבססה על רצפת הטיפו, והיא אכן היתה פלופ די רציני.

קיבלת אישור.. אני סומך עליך שזה יהיה מעניין.

מתחרתה הגדולה ביותר של אלפא שנים ארוכות היתה ב.מ.וו הגרמנית. כמכונית, למעט איכות גימור והרכבה, הג'ולייטה היתה טובה בהרבה, וגם מול ה E30 ה 75 שמרה על עדיפות, דינאמית לפחות. הצגת ה E36 ב 91' והפסקת ייצורה של ה 75 ב 92' גרמו לב.מ.וו "לברוח" מאלפא, ופתחו פער ענק. גם בתחום מכוניות הסאלון התמונה היתה דומה, כשה E34 ולאחר מכן ה E39 פתחו פער אדיר מה 164, ובכל התחומים. ה 156 החזירה לאלפא את כבודה האבוד, וסביר להניח שלולא הוצגה, ספק עם אלפא היתה עמנו היום, לפחות לא במתכונתה הנוכחית.

לטלבו לא היתה שום השפעה על תכנון ה 205. הגירסה החמה היחידה שלהם היתה הסמבה ראלי, שאמנם נפח המנוע שלה היה זהה לזה של ה 205 ראלי, אולם למעט זוג המאיידים הכפולים, הן לא חלקו בורג משותף. מי שכן היתה קשורה בהחלט לטלבו זו הפיג'ו 309. ה 309 תוכננה להיות יורשתה של הטלבו הורייזן, ולכן דגמיה הראשונים צויידו במנועי ה 1118 סמ"ק וה 1294 סמ"ק של ההורייזן, שהגיעו מהסימקה 1100 שהוצגה ב 67'. בניגוד ל 205 שיוצרה במפעלי פיג'ו בסושו, ה 309 יוצרה במעלי טלבו בפוייסי.

אלפא סוד הציעה התנהגות כביש מעולה ומהנה, למרות שהיתה בעלת הנעה קדמית. כפי שהסברתי אין ספור פעמים, הנעה אחורית לכשעצמה לא הופכת מכונית למהנה יותר. אלפא הפנימו את השינויים שהתחוללו בשוק לקראת אמצע שנות ה 80' והגיעו למסקנה שקהל הלקוחות מעדיף אבזור עשיר ואיכות חיים גבוהה על פני היגוי רגיש יותר, לדוגמא. דוגמא מצויינת היא הפיג'ו 307 שהחליפה את ה 306. ל 306 היתה התנהגות כביש מעולה, שלא על חשבון נוחות הנסיעה, ואילו ה 307 ויתרה על שני הסעיפים הללו במודע, מתוך השערה שקהל הלקוחות שלה ישקול אותה מול הגולף MK4, וכך אכן קרה. בשורה התחתונה, ה 307 היתה הצלחה מסחרית גדולה יותר מה 306. ה 33 הציעה איכות חיים גבוהה בהרבה מזו שבאלפא סוד, ותא הנוסעים שלה בהחלט נראה טוב, וכלל כמה פטנטים נחמדים, כמו כיוונון גלגל ההגה וכפתורי פתיחת הדלתות שמוקמו בחלק הקדמי של דיפון הדלתות.