yehuda-k

כפי שנכתב פה קודם, בתוך מעט שנים צפוי להיות הצע גדול של גז ויותר חשוב, טייקונים שידחפו ויקדמו שימוש בגז גם לרכבים. לכן, חלון ההזדמנויות הנוכחי של מיזם אגסי (שבו טיקון שדוחף את הממשלה לתת הטבות מס ) יסגר, לאחר שטייקונים אחרים יקדמו את צריכת הגז והממשלה תחלק הטבות מס להנעה בגז. דה מרקר מהיום: "הפיתוח המבטיח יותר של הגז הטבעי עבור כלי הרכב הוא CNG (גז טבעי דחוס). לא פחות מ-15 מיליון מכוניות בעולם מונעות כיום ב-CNG, רובן באיראן, פקיסטאן ובארגנטינה. באחרונה החלה חדירת הטכנולוגיה גם באירופה, בעיקר בגרמניה ובאיטליה. יצרניות הרכב הגדולות בעולם, כמו פולקסוואגן, מרצדס ופיאט - כבר מייצרות דגמים המאפשרים תדלוק ב-CNG. כמו בגפ"מ, גם כאן הליך ההסבה של מכוניות בנזין ל-CNG פשוט יחסית, וכרוך בהתקנת מיכל גז דחוס מאחור ובחיבור הזרקת גז למנוע.עלות ההסבה מוערכת ב-8,000-10,000 שקל. צריכת הדלק ברכב מוסב עשויה להיות גבוהה יותר בכ-10% לעומת הצריכה במנוע בנזין, אך זו פוחתת ברכב שיוצר מלכתחילה לשימוש דו-דלקי בבנזין ובגז דחוס. יתרונות השימוש ב-CNG הם מחירו הנמוך, הפחתה כמעט מוחלטת של פליטות חלקיקים מזהמים לאוויר, הפחתת רעש - וניצול מקומי של משאבי טבע לאומיים, תוך הפחתת התלות ביבוא (בניגוד לגפ"מ המיובא). ה-CNG שמתנדף בחלל פתוח, מסוכן פחות מגפ"מ, שנאגר בשטח הדליפה - והוא גם נפיץ פחות ממנו. "לוס אנג'לס המירה באחרונה את כל צי האוטובוסים שלה, כ-2,000 במספר, לשימוש בגז טבעי, ובשיקגו התפרסם באחרונה מכרז להסבת מוניות ל-CNG", אומר מקור בענף. "אתה יודע מה תעשה לרעש ולזיהום בתל אביב הסבה של 600 אוטובוסים של דן להנעה ב-CNG?". אלא שהשימוש ב-CNG כרוך עדיין בחיסרון מהותי - הסיכון הבטיחותי. ניסוי שערכה המשטרה לפני כשנה העלה חשש מפגיעה חמורה יותר כתוצאה מפיגוע טרור שיבוצע באוטובוס שהוסב ל-CNG. חיסרון נוסף הוא הצורך בהקמת תשתיות יקרות להולכת הגז לתחנות התדלוק ודחיסתו.לדוגמה, חיבור של תחנת דלק בדרום לרשת הולכת הגז הטבעי עשויה להסתכם ב-650 אלף שקל - לא כולל עלויות דחיסה נוספות. "כעיקרון, ה-CNG נכון יותר לשימוש מגפ"מ", מודה משגב. "הוא נקי ויהיה גם זול יותר, אך הוא מצריך תשתית יקרה. בנוסף, כדי שיאפשר מרחק נסיעה סביר, אתה צריך לדחוס את הגז ללחץ של כ-250 אטמוספירות ולהחזיק את המיכל בתא המטען. לא ראיתי הרבה לקוחות שרצים לזה". לדבריו, ה-CNG ייכנס לשוק לבסוף רק אם הממשלה תראה בכך יעד: "אלופות העולם ב-CNG הן איראן, אינדונזיה, ארגנטינה ומלזיה, משום שהממשלות שם פשוט מכריחות את האזרחים להשתמש בו". כך או כך, האינסנטיב של בעלי מאגרי הגז בים התיכון עושה את שלו, ומשרדי ראש הממשלה והאנרגיה, שכל אחד מהם מחזיק במעין מנהלת תחליפי נפט משלו, בוחנים בימים אלה את הכדאיות הכלכלית שבמעבר לשימוש חלופי ואת התנאים הרגולטוריים הדרושים לשם כך. התקינה של תדלוק בגז טבעי דחוס תובא בקרוב לאישור - ולאחריה יחל הליך כתיבת התקנות לכלי רכב." יהודה

מפליא שאתה לא רואה הבדל בין שמירת ערך של מאזדה 3 ובין זו של רכב חשמלי שלא כולל מצבר, ושיהפוך לאנדרטה אם מיזם אגסי יופסק. בכל זאת אצטט את יוסי דהן, מנהל ומיסד "אלדן", אדם שחי את עולם הרכב בישראל טוב יותר מכל אחד מאיתנו: "דהן עדיין מעט סקפטי לגבי מעמדו של רכב חשמלי בשוק המכוניות המקומי. "אנו מתכוונים לספק מכוניות כאלה ללקוחות רק לפי דרישה. אין לנו בינתיים כוונה להזמין מכוניות כאלה, אם לא תהיה לכך דרישה מהלקוח. וגם אז, הרכישה תותנה בעסקת ביי-בק (רכישה חוזרת, ב.ב) של מי שישווק אותן. בכל מקרה, אין לנו כוונה לקלוט בינתיים מכוניות חשמליות לצי רכבי ההשכרה. נעשה זאת רק בהסכמי חכירה לטווח ארוך, וכאמור רק אם הלקוח ידרוש, ורק אם המשווק יתחייב לרכוש את הרכב מאיתנו בסוף החוזה. נכון להיום, לא היו לנו בינתיים פניות כאלה". משום מה, אין לו בעיה עם מאזדה 3. ולאחר דברים אלה, אין טעם להמשיך בויכוח. יהודה

אתה רציני? נראה לך שהשיקולים זהים? יהודה

ההבדל הוא ברור - לרכבים האלה יש שוק חפשי. לעומת זאת לרנו החשמלי לא ברור כלל אם יהיה לו שוק. לכן , אם אין התחיבות לקניה חוזרת בסוף תקופת הבעלות, אין סיכוי שאנשים יקנו את הרנו החשמלי (אם הם שוקלים ענינית את הקניה) יהודה

זו בהחלט התקדמות מהותית, אבל לא מספיקה. מה קורה אם מי שקנה את הרכב החשמלי ונסע לפחות 1000 ק"מ בחודש (מינימום של מיזם אגסי) עבר למקום עבודה אחר וצמצם מאוד את היקף נסיעותיו החדשיות, אל מתחת למינ' הנדרש. לא יהיה לו כדאי לקנות שוב רכב חשמלי והוא יצטרך למכור את הרכב החשמלי הישן שלו בשוק החפשי, אם בכלל יהיה ניתן למכור אותו. הטרייד-אין הזה הוא בעצם מלכודת לרוב האנשים. אם נכנסת למלכודת, תפסיד עוד יותר אם תרצה לצאת ממנה. יהודה

אין סתירה בקרב התופעות השונות בין הבדואים. יתכן בהחלט שקבוצה גדולה מהם רוצה להשתלב, כאשר קבוצה גדולה אחרת מקצינה לפלסטיניזציה, וכשיש גם הרבה פשיעה. השילוב של הבדואים והערבים עוזר לנו מאוד ולדעתי לא צריך לחטט מה חושב הבדואי על ציונות ושירת התקווה אלא חשוב לנו מה הוא עושה. יש לנו בעיה כללית של אכיפת החוק, ובמגזר הבדואי התוצאה חמורה במיוחד. גם החזרה בתשובה (איסלמיזציה) אינה בעיה בפני עצמה. בכל הדתות יש מאמינים אדוקים שהם גם אזרחים טובים ויש כאלה שעוברים את הגבול. בעיני חמורה במיוחד דווקא ההכרזה של ח"כ אלדד על שאיפה לבנות מחדש את בית המקדש. יש לנו מספיק בעיות עם הערבים ולא ברור לי למה להפוך גם את כל המוסלמים לאויבינו. אם לאחר ההכרזה יהיו גם מעשים, הנזק לנו יהיה עצום, הרבה יותר מכל הפשיעה הפלילית והלאומנית של הבדואים. סיפור קטן על משה דייין, שהיה שר הבטחון ב 1967 כשכבשנו את הגדה. כשעלתה השאלה האם לטפל בערבים שבשטח הזה בצורה הרגילה (משרד החקלאות בחקלאים, משרד הבריאות בבריאות שלהם וכו') או להקים מינהל אזרחי לשטח זה, אמר משה דיין: מדוע מגיע להם לסבול כפי שאנחנו סובלים מהממשלה, עדיף מינהל אזרחי. לא מאמין. לא רק אני חושב שחיבים לשנות את שיטת הבחירות. יהודה

הכתבה מענינת אבל לא מדויקת. נטען כי מס ההכנסה ירד מאז שנת 1986. חשוב להוסיף כי בינתיים צץ מס חדש - מס בריאות. אמנם המס הזה החליף תשלום ישיר לקופת חולים מהנטו, אבל לגבי העשירונים העליונים מס בריאות הרבה יותר גבוה מהתשלום הישיר שהיה. נטען כי מס החברות ירד בשנים אלה. השאלה היא מה משקף המס הזה, כאשר חברות גדולות כמו: טבע, אינטל, צ'ק פוינט, כיל וישקר ממילא משלמות מס מצחיק של אחוזים בודדים. המס הגבוה דפק את החברות הקטנות ושיפר את מצבם של החברות הגדולות, שיודעות לתמרן. נטען כי מיסים עקיפים (מע"מ, מס קניה , מסי נדל"ן ועוד) עלו. מכיון שרמת החיים עלתה מאוד ואנשים קונים הרבה יותר מכוניות, מוצרי צריכה יקרים וכו', טבעי שההכנסה ממיסים אלה עלתה, אפילו אם אחוז המס ירד. בקיצור, בהשוואות כאלה ניתן להוכיח מה שרוצים. יהודה

הפרופסור הבדואי אל-קרינאווי (ידיעות 27.7.2012): "היום יש ירידה באחוז הילודה בקרב החברה הערבית. 15 ילדים כמו שהיו להורי זה לגמרי פאסה בחברה הבדואית. המספר השגור הוא 4-6 ילדים". עוד מ"מעריב": "מעטים הם האנשים מהמגזר הבדואי שהגיעו למעמד של פרופסור. מה דעתך על ההשתלבות של המגזר הבדואי בחברה הישראלית? "בחברה הערבית בכללות, ובחברה הבדואית באופן ספציפי, יש המון אנשים שרוצים להשתלב בחברה הישראלית ולהיות חלק מהעשייה שלה" הפרופסור הזה, עזב ג'וב טוב בקנדה כדי לחזור לארץ לתפקיד של ראש מכללת אחווה (ליד קרית מלאכי). יהודה

צודק. טעיתי. אבל הסיפור בכל זאת נשאר יפה. נכון, אבל הסיבה היתה שבקיבוצים מצליחים החברים היו מרוצים ולא נטו לשנות את השיטה המקורית הסוציאליסטית. לעומת זאת בקיבוצים חלשים היו לחצים ומרירות, שהובילו להפרטה. יהודה

כן, זה אותו ישראל פולק (עוד עליו בויקיפדיה). דוגמא טובה לציוני, שרצה גם להרויח ובדרך פרנס כמעט עיר שלמה למשך הרבה שנים. הלואי היו לנו עוד הרבה כאלה. האותיות הראשונות של שם המפעל "פולגת" מקורם בשם פולק. יהודה

הקיבוצים לא ראוים ליחס הזה. הם מילאו משימות לאומיות (בהסכמת כולנו) בזמנים קשים. לא נכון שהיו להם "אג'נדות הזויות והרסניות". האם יש לך סימוכין? לא נכון שהקיבוצים " נשלחו לפינות נידחות בשביל לדחוק את הערבים החוצה" כי הערבים כבר היו בחוץ , כלומר בארצות ערב. מה שקרה הוא שהקיבוצים (והמושבים) נשלחו כדי להחזיק את האדמות הריקות מערבים, למען בטחון המדינה. להגיד "הקיבוצים השאירו את המדינה עם חובות של מיליארדים" זה להוציא דברים מהקשרם. בשנות ה 80 הרבה קיבוצים (ולא רק הם) לקחו בטפשותם הלוואות בריביות רצחניות (למשל 7.5% צמוד) שלא היה סיכוי להחזירם עם הרווחיות העלובה של החקלאות ומפעלים לא ממש רווחים. כמובן שהרבה מהם הגיעו לפשיטת רגל, למרות סיוע ממעט הקיבוצים העשירים. לא רק הקיבוצים נפלו אלא גם חקלאים פרטים. גם מי שיקח הלוואות בריבית כזו היום, סביר שיפול. ממשלות הליכוד בשנים 1977-1986 פשוט הרסו את הכלכלה והביאו לאינפלציה אסטרונומית. החל מ 1986 ההתנהגות הכלכלית של הליכוד הפכה להיות הרבה יותר אחראית. היום קשה להאמין כמה הכלכלה שלנו היתה סוציאליסטית ב 30 השנה הראשונות לקיום המדינה. הקיבוצים (וגם המושבים) הוצבו גם באיזורים נידחים ( שהיו באמת בסוף העולם) עם התקפות של פדאיון ערבים, בזמנים שבקושי היו רכבים וטלפונים וחשמל. המדינה פעלה על ידי מכסים כבדים כדי להגן על מקומות העבודה ולכן המוצרים היו מאוד יקרים. הממשלה גם נהגה לסבסד ולהלוות בריביות מצחיקות מה שהיה לדעתה ראוי לעידוד. באקלים הזה שגשגו כל מי שהיה יזם, כולל רמאים ומושחתים, כל זאת כדי שלאנשים יהיו ג'ובים. המדינה בנתה דירות מכספה ומכרה אותם לעולים חדשים במחירים נמוכים ובהלוואות נדיבות. במצב הזה שגשג כל מי שהיה יזם ו\או שהיו לו מקורבים לשלטון. הקיבוצים היו מאורגנים היטב, הרבה חברי קיבוצים היו מנכל"ים בממשלה והם ניצלו היטב את המנהג הממשלתי לתת הלוואות נדיבות ובריבית נמוכה. אבל לא רק הקיבוצים אלא גם המון יזמים פרטים ניצלו זאת, למשל הרבה בעלי מלון שגשגו ובנו בתי מלון פרטים כשרוב המימון היה ממשלתי. מכיון שלא יכולנו לקנות נשק מתקדם (ובמיוחד אחרי מלחמת ששת הימים) כל מי שרצה קיבל הלוואות עומדות ושאר פטנטים כדי להקים תעשיה ליצור בטחוני. (שאכן הוקמה, בין השאר גם בקיבוצים). בתמצית, הממשלה היתה סוציאליסטית (כולל המגרעות האופיניות) וכל מי שהיה מאורגן קיבל מימון , אם זה היה למטרות יצרניות, והקיבוצים ניצלו זאת. סיפור נחמד על פנחס ספיר, שר האוצר המיתולגי: ספיר ניסה לשכנע תעשיין טקסטיל יהודי ממקסיקו, להקים מפעל טקסטיל בארץ, בקרית גת, מקום רווי אבטלה. התעשין פולק נטה להסכים אבל רצה מקום במרכז הארץ. כדי לשכנע את פולק, ספיר אמר לו שקרית גת היא במרחק נסיעה של חצי שעה בלבד מתל אביב (צריך לזכור שהכבישים היו רעועים ועברו במרכזי כל העירות שבדרך). למחרת בשעה 0500 ספיר בא למלון, ואסף את פולק לנסיעה לקרית גת. לפני זה ספיר הזהיר את הנהג שלו שאם לא יגיע לקרית גת תוך חצי שעה הוא מפוטר. כתוצאה הוקם מפעל פולגת בקרית גת.(עם הרבה מימון נדיב של הממשלה). יהודה

האם יש כיתוב על המטבעות? האם אתה יכול לקרוא? יהודה

גם בבריטניה המחירים גבוהים יותר מאשר בארה"ב. יש אומרים שהמחיר זהה ב 2 המדינות, אלא שהוא נקוב במטבע אחר. כלומר, מה שעולה 10 דולר בארה"ב עולה 10 פאונד בבריטניה ( כ 16 דולר). מה הסיבה? בריטניה היא ודאי לא שוק קטן ולא תחרותי. יש למישהו הסבר? יהודה

הנושא הזה התעורר עקב ויכוח על עלויות של מיזם אגסי, כשטענתי שעל כל סוללה שנמצא ברנו החשמלי יש עוד חלק של מצבר בתחנת ההחלפה. הובאה טענה שכנגד שאגסי לא ירשה מצב כזה בגלל המחיר הגבוה ולכל היותר יהיו מעט מאוד סוללות חליפיות (עבור כמות נתונה של רכבים חשמלים). לכן הדגמתי את הבעיה (בשבת בבוקר כולם נוסעים לחרמון) שכמות הסוללות הרזרביות צריכה להיות גדולה מאוד כי מה שקובע את המספר הזה הוא שיאים נקודתים של החלפת מצברים. גדול. המספרים האלה מזעזעים. מצד שני המקור הוא ... קצת... לא ידוע. נתנחם כי בכל זאת מקטינים את הזיהום של תחנות כוח פחמיות, למרות העלות הגבוהה: "בחברת החשמל נערכים להקמת סולקנים באתר "אורות רבין" בחדרה, לו כושר ייצור חשמל של כ- 2,500 מגוואט, המהווים כ-22% מסך ייצור החשמל בישראל. הקמת הסולקנים הינה חלק מפרויקט רחב היקף שעלותו כמיליארד דולר, לשיפור בהפחתת פליטות מזהמי אויר מכל יחידות הייצור הפחמיות של החברה בחדרה (אורות רבין) ואשקלון (רוטנברג)" אכן, אבל יש דאגות חמורות יותר. http://www.forbes.com/sites/stevenkotler/2012/04/30/abundance-the-global-warming-question/2/ in 1894, the Times of London forecast that by the middle of the following century every street in the city would be buried under nine feet of horse manure. הפעם יש מקור מכובד למספרים (ויקיפדיה) וגם נשמע הגיוני שצריך להשקיע היום יותר מבעבר להפקת נפט גלמי. בכל זאת יש פה תופעות מוזרות. למשל אם משוים הפקת חשמל מרוח (מקדם 1 ) עם הפקה מתאים פוטו-וולטאים (מקדם 6.8 ) התוצאה לא נראית הגיונית. לזכרוני, הפקת חשמל פוטו וולטאית דווקא כדאית יותר מאשר הפקה מרוח. כמובן שיש להשוות כל אמצעי במקום הגיאוגרפי המתאים לו . כלומר הפקה מרוח במקום שיש רוח יציבה במשך שעות רבות, ואילו הפקה מפוטו-וולטאי במקום עם הרבה שעות שמש. יהודה

מיכאל גולן ידע מה עלות הקמת הרשת כשיזם הקמת החברה. אם העלות היא מיליארדים, הוא לא היה ניגש למכרז . משהו פה לא הגיוני. או שעלות ההקמה משמעותית יותר נמוכה או שגולן טיפש \ מתאבד מקצועי. משום מה נראה לי שגולן כן יודע לחשב. בנוסף, הרי חברת www.free.fr בצרפת משווקת חבילת שיחות דומה במחיר דומה ( 20 אירו לחודש) וגם שם הם לא היו רווחים אם עלויות הקמת הרשת כל כך גבוהות. יהודה יהודה

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000669333 רעייתי ואני מרוויחים 42 אלף שקל ברוטו כל חודש. אנחנו מניח שיש רבים שהיו מתקנאים ברמת שכר זו. בשבילך, אנחנו עשירון עליון, ואין ספק שזה המצב על-פי דוח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2009, שקבע רף כניסה של 37,461 שקל ברוטו בחודש לעשירון זה" סביר שבינתיים עלה סף הכניסה לעשירון העליון. ניקח לדוגמא זוג בתחתית העשירון העליון, כשכל אחד מבני הזוג משתכר 20000 ברוטו +פנסיה+השתלמות. הנטו לשכר זה הוא 13200 + 2000 ש"ח לקרן השתלמות (שהיא תוספת לנטו, אם כי דחוי לעד 6 שנים). סה"כ הנטו המאוחד הוא 30400 בחודש. ביחס להוצאות: דירת 5 חדרים בכפר סבא במבצע היא כ 1850,000 ש"ח. לפי מחשבון משכנתאות, אם הזוג לקח משכנתא ל 25 שנה על כל הסכום (לצורך החישוב) בריבית של 3.46%, ההחזר החודשי הוא 9200 ש"ח. 21200 = 9200 - 30400 הזוג הזה צריך לחיות מ 21200 נטו (לא כולל קנית דירה).מצבו לא רע בכלל, בלשון המעטה, למרות שהוא "רק" בתחתית של העשירון העליון. צריך גם לקחת בחשבון שהרבה מאלה הם צאצאים לאנשים אמידים , כלומר יש עזרה מההורים ויש ירושות בבוא הזמן. הבעיה של הזוג הזה היא לא המיסים אלא היוקר המופרז של הדירה וחלק גדול משאר הוצאות המחיה. אם פעם נגיע לכך שהממשלה מנהלת כיאות, הוצאות המדינה יקטנו (כלומר המיסים ירדו) ובנוסף הוצאות המחיה של הזוג הזה ירדו על חשבון הטייקונים והועדים המושחתים. אבל זה לא יקרה אלא אם תשונה שיטת הבחירות. יהודה

החישוב שלך מראה שקשה לגולן להתקים, כאשר הוא משלם לסלקום 12.5 אג' לדקה . (אגב מאיפה המספר הזה? ) אבל תוך כמה שנים תהיה לו רשת שלו ורק בשוליים (מקומות שלא כדאי לגולן להקים אנטנות) הוא ישלם לסלקום. במצב הזה החישוב נתקע, מכיון שאיננו יודעים כמה תעלה לגולן דקת שיחה כאשר גולן משתמש בתשתית שלו בלבד (כמעט), וכשיש לו כבר מאות אלפי מנויים. האם ידוע לך? לפי http://www.thecom.co.il/article.php?id=16875 גולן יכול להרויח גם במחירים הנוכחים. בנוסף, דמי הקישוריות צריכים לרדת עוד, גם באיחוד האירופאי, מה שמשפר את הרווחיות של גולן. יהודה

לא מסכים. לגולן יש מבנה הוצאות רזה וכשזכה במכרז הוא הפקיד ערבות בנקאית ל5 שנים שהיא קטנה בחצי ממה שהפקידו הוט. (לזכרוני הוט הפקידו 720 מיליון ש"ח). האיש בעל נסיון בצרפת, והמחירים שלו בארץ דומים למחירים של חברת free בצרפת (החברה בה הוא פעל), כלומר מחירים סבירים. הגירת הלקוחות אליו רק התחילה. הרבה יעברו אליו כשישמעו מהחברים שגולן בסדר. אני עברתי לגולן, וחברים עברו אליו לאחר ששמעו על הנסיון שלי. יהודה

מאיפה אתה יודע שהם מרויחים יותר ממני? מן הצדק שמי שמרויח יותר ישלם אחוז גבוה יותר. קח דוגמא מוורן באפט בארה"ב, שאמר שלא הגיוני שהמזכירה שלו משלמת אחוז מס גבוה יותר ממנו. בנוסף שים לב, שטיפול נכון במחירי הדירות (ובעוד נושאים שהזכרתי) יגרום להורדת מס שתשפיע בעיקר על מי שמשלם הרבה מס, והם העשירונים העליונים. יהודה

נכון מאוד. יותר מזה, לדעתי צריך להעלות עוד את המס למאיון העליון, וחבל שביבי הכשיל העלאת מס לשכר מעל 50000 ש"ח לחודש. (יתכן שלא דיקתי במספר). צריך להזכיר שמצד שני יש העלמות מס עצומות בענף הבניה, מוסכים ועוד. מעלימי מס אלה בכל זאת משלמים מע"מ ומסים עקיפים אחרים ויש לשקול זאת כשמדברים על יקור המיסים העקיפים. עם זאת, תשלום המיסים הוא נטל כבד, במיוחד בגלל: רפי קישון מדבר במעריב על אביו אפריים קישון : אבא חי כביכול אורח חיים בורגני, אבל בנשמתו הוא היה אנרכיסט. הוא לא ראה את השלטון כחבורה מכובדת של אנשים נבונים וחכמים שרוצים לעזור לעם, אלא כחבורה של אנשים בינוניים המתנהלים בין שלומיאליות לבין נוכלות ורמאות שמשימתם העיקרית לנסות להיאחז בקרנות השלטון ולייצר מיסים חדשים שיוכלו לגבות מהעם כדי לממן את כל הטעויות שהם עושים ואת בזבוז כספי הציבור מטעמם. את זה אני אומר גם בשמי וגם בשם אבי, ואני בטוח שאבא היה תומך במאבק החברתי שמתנהל היום". הוצאות המחיה (של כולנו) מוגזמות לכל הדיעות. אחת ההוצאות הכבדות היא מחיר הדירה. ניתן להקטין זאת בהרבה, וכבר כתבנו על כך. גם הוצאות המחיה האחרות יקרות, לפחות מחירי הסלולר ירדו חזק. אם הממשלה תתחיל לאכוף את החוקים והתקנות הקימות, מחירים נוספים ירדו. עקב התפקוד הכושל של המנגנון הציבורי, צריך להפריט חלק גדול ממנו, כאשר הממשלה אחראית ומפקחת אבל לא מבצעת. ניקח לדוגמא הפרטה ברכבת: אחזקת הרכבות היום היא מתחת לכל ביקורת. עדיף שהאחזקה תופרט (לא כולל קביעת מדיניות האחזקה כגון ההחלטה על חידוש ציוד). חברות צים ואלעל היו ממשלתיות \ ציבוריות. היום הן פרטיות ואין תלונות. הממשלה מוציאה כספים גדולים, ולא תמיד בשיקול דעת. דוגמא אחת: האם באמת צריך כל כך הרבה טנקים ? אני לא יודע אבל לא נראה ששקלו את הנושא ברצינות. בשורה התחתונה, אכן העשירונים העליונים משלמים חלק גדול מאוד ממס הכנסה (ומכלל המסים הישירים) אבל לא זאת הבעיה. הבעיה היא שהסך הכולל של המיסים מוגזם בגלל התפקוד הגרוע של הממשלה. ואני חוזר- רק שינוי שיטת הבחירות יכול לשנות מהיסוד את המצב. יהודה

הצרה היא שמעטים ידעו \ יכלו להתמקח עם רמאיות הסלולר. רוב האנשים (ובמיוחד העשירונים התחתונים) לא יודעים \ לא יכולים לעמוד במירוץ הזה, ומהם מצצו הרמאיות את רווחי העתק שלהם. גם המוסר חשוב, כפי שנאמר: "כל אלמנה ויתום לא תעשוק". לעומת זאת, היום כל אחד יכול לנייד בקלות, ולשלם חשבון פשוט וברור ללא סיבוכים , במחיר דומה למחיר בחלק ממדינות אירופה. אתה מיחס לכחלון חשיבות יתר. מי שעשה את המהפכה הוא מיכאל גולן, והוא לבדו. כל המפעילים הסלולרים האחרים רק הגיבו לפעולה שלו. אילו גולן לא היה, המחירים אולי היו יורדים אבל במעט. כחלון עשה, אבל מעט ולא מספיק. לזכרוני דווקא משרד האוצר יזם את ההתניה שהזוכים במכרז על התדרים הנוספים (כלומר גולן והוט) ישלמו אגרה שנקבעת במכרז והאגרה תוחזר להם אם יצברו מספיק מנויים כעבור 5 שנים. ההתניה הזו היא שדחפה את הזוכים במכרז להוריד מחירים. מעשי כחלון : 1. הוריד את דמי הקישוריות לסלולר, אבל הם עדיין יקרים מדי (יקר יותר מההמלצה הראשונית של היועץ שכחלון מינה). 2. מאפשר קישוריות גבוהה מאוד לטלפון הקוי, "משרד האוצר לא מחכה למשרד התקשורת: מתכנן להכניס בחוק ההסדרים הקרוב סעיף הקובע הפחתה משמעותית בדמי הקישוריות בשוק הקווי, אם משרד התקשורת, בראשות השר משה כחלון, לא יסיים את עבודתו בנושא זה בזמן הקרוב. כוונת האוצר היא לקבוע תעריף זמני. לאחר שייקבע תעריף סופי, עם הקמת השוק הסיטונאי, תיעשה התחשבנות בין המפעילים...ההמלצה הראשונית של פרונטיר לגבי תעריף הקישוריות עומדת על 0.4 אג' לדקה, לעומת 4 אג' לדקה כיום" 3.מאפשר מחירי קרטל לתשתית האינטרנט. 4. אישר לחברת הדואר לקרוע בעמלות את מי שקונה בחו"ל (למשל אי.ביי ) ושולח דרך EMS , או ששולח חבילה מעל כ 3 ק"ג. (כשמתקבלת חבילה מחו"ל). 5. דופק את המפעילים הסלולארים הוירטואלים . הוא לא מקיים את הבטחתו המפורשת ואת החוק לקבוע התשלום שמפעיל וירטואלי ישלם למפעיל סלולרי ותיק תמורת השימוש ברשת שלו. כחלון הוא שר תקשורת גרוע. בכל זאת צריך להגיד לשבחו שקודמיו היו יותר גרועים. יהודה

לדעתי , השיקול החשוב ביותר הוא שינוי שיטת הבחירות. רבים מחוליי המדינה יקטנו או יעלמו בשיטת בחירות איזורית לכנסת ( לא רק ). לכן אצביע למי שתומך בכך ברצינות, (כרגע זה לפיד) למרות דעותי עליו. נזכרתי בשיחות עם אישים צרפתים, שבתגובה על שיטת הממשל הישראלית, נהגו למלמל בחלחלה, "אלוהים ישמור, זה כמו הרפובליקה הרביעית!" יהודה

תודה על הפירוט. הסתמכנו על הויקיפדיה, ששם טוענים שעלות היצור של חשמל אלטרנטיבי היא יקרה. אני מבין את השיקולים ההנדסים שהצגת, אבל עד כמה שידוע לי מבין השיטות ליצור חשמל אלטרנטיבי, היצור התרמו סולארי פחות בשימוש לעומת שיטות אחרות, כך שכנראה הוא פחות כדאי. (או שמי שמוכן לסבסד חשמל "נקי" לא נמצא באיזורים שמשים). לדעתי אנו מסכימים כי "כל מצבר שאינו מצוי ברכב הוא הפסד כספי". הבעיה של מיזם אגסי שיהיו חיבים להחזיק מלאי כזה, וגרוע יותר, שהמלאי מוכתב ע"י שיאי צריכה נקודתים. כפי שכתבתי, למשל בשבת כשכולם יוצאים לטיל לחרמון, כולם יצטרכו להיכנס לתחנת "דלק" (כלומר החלפת מצברים) כמה פעמים. במצב הקיים ( 12 סוללות בתחנה, 1 שעה לטעינה מהירה), רק 12 רכבים יוכלו להחליף סוללה, כשכל האחרים יצטרכו לחכות לפחות שעה לסיבוב הבא. מצב כזה לא יתכן בפרויקט מתפקד, ולכן יצטרכו להיות הרבה יותר סוללות בתחנה. כמובן שהסוללות הנוספות יעמיסו עלות לא מבוטלת על הפרויקט. לא צריך להגיע לקיצוניות של החלפת כל הרכבים בתחבורה ציבורית או רכבים היברידים. מספיק שהרבה משפחות עם 2 רכבים יעברו לרכב אחד במשפחה והשאר בתחבורה ציבורית. בבקשה, האם יש לך איזה בדל רמז שלמרות שהמצב חמור מרשים פעולה של התחנות הפחמיות? מה זה כמות סופית? אם התגלו עד עתה רק 10% (מספר היפותטי) משדות הנפט בעולם, הכמות הסופית עדיין רחוקה מלהדאיג אותנו. (ברור שצריך לחסוך באנרגיה אבל ללא קשר אם הכמות סופית) האם ידועות לך עלויות הפקה במספרים? כל זמן שעלות ההפקה נמוכה גם בשדה נפט חדש, אין לנו בעיה, גם אם העלות גדולה יותר מאשר בחלק מהשדות הקימים. בנוסף, כפי שכתבתי, מתברר שארה"ב למשל (ועוד מדינות בדרך) יש רזרבות גז טבעי עצומות. מכיון שגז יכול להחליף נפט בחלק גדול של השימושים, מצב רזרבות הנפט \ גז העולמי לא כזה רע. יהודה

על סמך מה האמירה הזו? תבדיל בין מי שמציג את עמדתו האישית, ובין פרופ' דרור שכביכול מנתח את המצב באוביקטיביות, אבל (כמו שהודה בעברו) הוא אינטרסנט בנושא ומקדם את דעותיו הפוליטיות במסווה של אוביקטיביות. מדוע להציג את המצב כשחור או לבן בלבד? הרי יש גם גווני אפור. המציאות מורכבת ולא ניתן להציג רק אפשרויות קיצוניות: שיש איום או אין איום איראני, שישראל יכולה לעצור את הפרויקט האיראני או שישראל לא תעשה מאומה, וכו'. האם תקיפה שלנו באיראן תעצור את פרויקט הנשק הגרעיני שלהם? או שרק תעכב אותו, ובכמה תעכב אותו? האם באמת סנקציות בינלאומיות לא פועלות? האם המעצמות מסתפקות בדיבורים או שיש להם אינטרסים שהסנקציות באמת יפעלו? כמה חזק האינטרס בעד וכמה נגד? יהודה

נכון מאוד הפרופ' הנכבד שמרואין בכתבה, עשה קרירה מרעש תקשורתי שלא ברור מה התוכן שמאחוריו. הוא היה חבר בועדת וינוגרד, ואח"כ אמר (וגם נסוג מדבריו) שהמסקנות עברו הטיה פוליטית. בראיון הוא אומר: "קשה למצוא בהיסטוריה דוגמה של מדינה אשר ויתרה על יוזמה אסטרטגית לאומית בגלל סנקציות. גם אנחנו לא היינו עושים זאת. המקרה החריג האחד הוא לוב." לא מדויק. גם רודזיה נכנעה ללחץ בינלאומי וסנקציות. גם פה פרופ' דרור דוחף את ההטיה הפוליטת שלו, בטענה שישראל צריכה לותר לפלסטינאים כחלק משלים לתקיפת איראן. לא היתי סומך על פרופ' שמומחה בלעשות רעש, ולפי הודאתו יש הטיה פוליטית מאחורי ההמלצות שלו . יהודה