קרמבו

שלום מרק, אני לא אומר שיבואני הרכב רמאים (טוב נו, לא כולם ולא במובן הזה ), בדיקת הפרטים אמורה לשלול מצב של טעויות ברישום, דבר טבעי שקורה מפעם לפעם. לגבי מערכות ה- ABS וה- ESP, ההנחה היא שהמכונית תקינה ובמצב כשיר לנסיעה. לכן הבדיקה היא פשוטה ובסיסית, ובאה לשלול מצב של כשל אקוטי בהן. תתפלא אבל אופן הפעולה של אלו יהיה זר לנהג הממוצע. אילו חופשים ניתן לבדוק? אתה רציני? סיבוב קצר במתחם המסירה רק כדי להתרשם כי כל העסק מחובר ותקין, שהגלגלים מאוזנים שאין התנגדויות או "משיכה" של ההגה לכיוונים מסויימים. לא מדובר פה בירידה היסטרית לפרטים, אלא רק באותן נקודות שאם עולים עליהן אחרי שחתמת על כל הניירת, הן יכולות להפוך את ההתנהלות מול היבואן לסאגה לא נעימה אחר כך. ולא חסרות דוגמאות. אגב, אין מדובר בהיסחפות כלל. נקודות אלו מובאות בעקבות תחקיר לכתבה בנושא שערכתי בעבר. כולן ללא יוצא מן הכלל נגזרו ממקרים אמיתיים שהתרחשו ועל חלקן הגדול תיעוד מסודר ברישומי בתי משפט במקרים בהם גלשו הדברים לכדי התנהלות לא נעימה שכזו. זהו פשוט ריכוז או "רשימת בדיקה" כמו שביקש פותח השרשור.

בחירה יפה, משום מה תחושת הבטן שלי כיוונה אותי למכונית הזו, במידה ומדובר בדגם עם גג השמש המלא- כל נושא תקינות תא הנוסעים מקבלת משנה תוקף.

הנוט מוחלפת בימים אלו בדגם חדש מעבר לים. באופן כללי רומסטר עדיפה כמעט כבל פרמטר אפשרי, תאמו נסיעת מבחן.

במקרה של שהייה בשמש הדגשים הרלוונטיים הם לגבי צבע וכן פלסטיקה בתא הנוסעים. באיזו מכונית מדובר?

שלום מקס, ככה, יש את הדברים המובנים מאליהם כמו התאמת הפרטים ברישיון הרכב לאלו שלך. התאמה בין מספר השלדה והמנוע לאלו ברישיון הרכב. אבזור ותוספות שצוינו במעמד המסירה וכדומה. ויש את הרמה מעל שתתפלא לשמוע אבל אנשים לא מכירים בחשיבותה, בזו כלולים תקינות צמיג רזרבי, כלי נהג, וו גרירה. להתעקש ולהוציא את המכונית לאור שמש ישיר ולבחון את הצבע לאיתור הבדלי גוונים, בדיקה שכל משטחי הפח "יושבים" כמו שצריך והרווחים אחידים (במיוחד במקומות המועדים כמו פגושים וכנפיים). בדיקה של חלקי ניקל ודומיהם, עיוות ולו הקל יעיד לרוב על פירוק והרכבה של החלק. פתיחה של מכסה המנוע ובחינה של הברגים השונים במיוחד אלו בצד הפנימי של הכנף, וודא כי הם עדיין צבועים ואין עליה סימני "פציעה" (עדות לפתיחה שלהם). סימני צבע על גומיות החלונות- כנראה שבוצעה צביעה של מסגרת הדלת. מכות בתחתית המרכב כתוצאה מהעמסה לא זהירה. במידה ובוצעו התקנות מקומיות של מערכת קול/ ניווט/ דיבורית בדוק שחלקי הדש בורד והקונסולה הורכבו באופן מניח את הדעת, נתקלתי בלא מעד מכוניות כולל רכבי הדגמה שההרכבה של חלקי תא הנוסעים הייתה מזעזעת. וחשוב מאוד, נסיעה קצרה עם נציג היבואן ובדיקה של מערכת ה- ABS וה- ESP. בדיקה של מערכת ההיגוי (חופשים, דיוק וכו'). בכל מקרה של ספק, בקש לעיין בכרטיס הטיפולים של המכונית, שם אמורים להיות מפורטים כל הטיפולים שעבר הרכב מרגע הגעתו. כך שאם בוצעו תיקונים או החלפת חלק זה יצויין שם. שאלות?

למשה, תראה, רוני רק ציין את העובדות. אתה יכול לטעון אחרת אבל וולוו S60 בתור מכונית שעומדת בפני החלפה (למעשה הוחלפה דה-פאקטו) על אף סגולותיה אינה מהווה קנייה מומלצת נקודה. גם אם נשים בצד את סעיפי האחזקה היקרה יותר של וולוו, ובכלל לא נדבר על אמינות. כאשר ניתן באותו סכום לקנות מכוניות שלא נופלות ממנה ואף מוסיפות לכך גיל צעיר ותכנון רענן יותר, ההעדפה לכיוון של מכוניות כמו סופרב (שהיא המלצתי האישית בנושא השרשור) או מונדיאו היא אך טבעית.

BUKI קשקש: קודם כל אתה טועה ומטעה. הציטוט הנכון הוא: "גלגולו הראשון של הברלינגו אולי לא המציא את הרעיון של המסחרית הקטנה אבל הוא בהחלט הראה לכולם איך לעשות את זה נכון" בהמשך ניתנו דוגמאות לאותן מסחריות קטנות (שים לב לא טנדרון- למעשה המילה הזו לא מוזכרת כלל) שונות וכן מוסברת התפיסה החדשה והביצוע שהביא איתן הברלינגו ולמעשה היה אבן הבסיס לקטגוריה. בנוגע למבחן של האלטו הצדק עמך. טעות ההגהה בכיתוב התמונה של האיביזה? זה עיתון לא מקצועי? אשרינו ומה טוב חלקנו. ולגבי המדור מראה אחורית, תן לי לחדש לך ברוב המוחלט של המקרים מדובר בתמונות אילוסטרציה. האם לדעתך העובדה שמופיעה תמונה של חיפושית משנתון מאוחר יחסית (מאותתים בפגוש ושאר ירקות) באמת, אבל באמת משנה משהו מהאייטם? אם אתה אכן חושב כך הבנתך בתחום מצומצמת יותר מהטעויות בגיליון. כל טוב.

לא ממש ירדתי לסוף דעתך בשאלה שלך, באיזה סוג של פנייה? סוויפר? הדוקה? אבל באופן גנרי ניתן לומר שהמועמדת תהיה בעלת הנעה כפולה, מספיק כוח וטכנולוגיה כדי לשלב בין השניים. אני חושב על הגרסאות החזקות של איוו / STI, ואני לא בטוח אבל אם היא נכנסת לתקציב ניסאן GT-R.

לרוכבי הדו גלגלי מבינינו וודאי מוכרת התופעה של אותם רמזורים בעלי חיישנים. ברמזורים אלו משקל כלי הרכב מאותת למערכת כי מכונית ממתינה בצומת ואז מתחלף הרמזור לירוק. אבל מה לעשות שאם אתה לא רוכב על הונדה גולדווינג או K1200LT של ב.מ.וו רוב הסיכויים שתעמוד שם דקות ארוכות (ואם זה בשעות הלילה, אתה יכול גם לדומם מנוע ולהדליק איזו סיגריה בזמן שתחכה) לפני שמכונית תגיע ותואיל להפעיל את כובד משקלה (תרתי משמע). במקרים כאלו, לא פעם ולא פעמיים גם אני נאלצתי לחצות צמתים באדום, אני משתדל לא לרכב דרך מקומות בהם אני יודע בוודאות שמותקן רמזור כזה, אבל לא תמיד זה אפשרי. הבעיה היא שכאשר סיטואציה כזו ניצבת לפתחו של הנהג הממוצע, אולי לא ביום הראשון או השני ואפילו לא בשבוע הראשון, אבל מתי שהוא הוא יתחיל להתייחס לדבר הזה כמובן מאילו, אולי ילמד היתר לעשות זאת גם עם מכוניתו, ומשם זהו מדרון חלקלק שסופו חזית של מכונית. שמר צודק לדעתי בהשקפה של חינוך הנהג לחשיבה ולא לאוטומציה, כפי הנהוג בחלק ממדינות אירופה או ארה"ב. אבל חוששני שעד שם הדרך ארוכה, ובינתיים המחיר עלול להיות גבוה מדי.

אלפא ג'וניור כתב: וואוו, אני מקווה מאוד שאתה לא בים. עם היסחפות כזו זה עלול להגמר רע... החסרי קלאסיקות איטלקיות או בכלל חסרים אנו? ברצינות, מקומה של 166 בכבודה מונח (הטעות במקור-ק'), היא אכן הייתה חלק מהרנסאנס של אלפא לצד 156 ו- 147, העיצוב החיצוני, תא הנוסעים והמנועים היו טובים אפילו ההתנהגות, אבל קלאסית? מסופקני...

FALOU, אני מבין אותך לגמרי בנושא של מתיחת הקו בין רגשות (אהבה, שנאה, געגוע) לחפצים ובין ההרגשה (כיף, הנאה, תסכול) שהם גורמים. אבל אי אפשר להתעלם מכך שעבור אנשים רומנטיים ממהותם ישנם שמות שנושאים איתם איזו הילה. אם זה אלפא רומיאו, פרארי או אפילו ZIL וטרבנט. זה דיון מרתק אבל הפער הוא בעיקרו אופן השקפה אישי על הדברים. אגב הדבר אינו מוגבל רק לעולם הרכב. אם בריטי מביט נפעם ונרגש בביג בן המפורסם ורואה בו סמל לפאר האימפריה לשעבר ולגאווה בריטית לאומית, אין זה מוריד ומעלה מכך שאדם אחר יביט באותו מבנה ממש ויתפעל מהאתגר ההנדסי שעמד מול המתכננים שלו במאה ה-19 שבאמצעות חלוציות וכושר המצאה התגברו על לא מעט אתגרים הנדסיים בבנייתו. מסכים?

בנוגע לספקולציות הייבוא, ייבוא המכונית או מניעת הייבוא אינו נובע מגחמה, חשק או חיבתו של יבואן זה או אחר למושג ההנאה מנהיגה- הדבר נובע מכדאיות כלכלית. ייבוא קליאו ומגאן ספורט לא החל כאשר קמו מנהל השיווק ומנהל המותג ואמרו "די, העם היושב בציון ראוי למכוניות ספורט בואו נעניק לו אותה" זה קרה כשהמחיר שהצליחו להשיג מהיצרן הפך את זה לכדאי מספיק להיכנס להרפתקה כזו. על צירוף המקרים שזה התחיל חודשים ספורים לפני החלפת המגאן וכשנה לפני החלפת הקליאו ספורט אני לא צריך להרחיב כן?

לגיא פותח השרשור, האם תוכל להיטיב את הגדרת ה"פאן" אותו אתה מבקש במכונית? האם מדובר ב"פאן" של הפשלת הגג ויציאה לקרוזינג עת ריחות הפריחה בנחירך וקרני השמש מלטפות את פניך? או ב"פאן" של תפירה חוזרת ונישנת של קטעי כביש מפותלים, תיקולי אייפקסים, ריקוד שלוש הדוושות המפורסם ולעזאזל כל השאר? אם כוונתך הייתה לאפשרות הראשונה, או לכל דבר אחר מזו השנייה המיאטה תתאים לך יותר. ל- S2000 אופי מאוד "ענייני" וישיר וכך היא גם מתייחסת לנוהגים בה. אדם שיצא עם S2000 ובאמתחתו חסרים הכישורים הנאותים או ההבנה למה מיועדת המכונה הזו ייתקל במשפט הבא "באת לז*&ן, או באת לז$%ן ת'שכל" לעיתים קרובות ממנה. היא יודעת לעשות דברים מסויימים טוב מאוד אבל חשוב לשדר איתה על אותו גל. מיאטה לעומת זאת תעניק לך מעטפת הרבה יותר רחבה של שימושים, החל בגיחות קצרות ועד שעשועי זנב עם מרווחי ביטחון נדיבים וכר נוח ללימוד תחום ההנעה האחרוית בשכר לימוד לא גבוה במיוחד. יש עניין נוסף בו אתה צריך לתת דין וחשבון לעצמך בעיקר, מה רמת הנהיגה שלך? האם יש בידך את הכלים להפיק את המירב מחבילה כמו S2000? במידה ולא, קח את המיאטה בעיניים עצומות ותשקיע חמישית מההפרש ביניהן בקורסים לנהיגה מתקדמת. ודבר אחרון, אנשים כאן מלינים על מחסור בכוח בקומות התחתונות של ה- S2000. חבר'ה צריך לזכור שני דברים. הראשון הוא שבאופן טבעי היכולות שלו "למטה" מחווירות לעומת הסופר נובה מעל 6,000 סל"ד. אבל באופן אבסלוטי גם ביחס למנועי 2 ליטר אחרים הוא לא רע בכלל, על אחת כמה וכמה כשזוכרים מה ההספק ואופן הנשימה שלו. הדבר השני הוא ש- S2000 היא מכונית נהיגה ולא נסיעה, אז כן, יש פשרות בתחומים מסויימים (פרקטיות, נוחות, אבזור, עידון) אבל דווקא בזה של המנוע הן ממש זניחות.

alexk כתב: תרשה לי לענות לך בהומאז' ליקיר הפורום DOR29: "אני מסרב לענות על השאלה, היא עלולה להפליל אותי" וברצינות, אני לא מדבר בהכרח על מהירות גבוהה אבסלוטית אפילו מאיזור 110 וצפונה במעלה חומרת ופרק זמן השלילה.

1. לגבי ההגה במיטו, אני בהחלט מחזק את רוני. במהירויות גבוהות ההגה באמת משדר "עצבנות" מסויימת וזה פוגע בתחושת היציבות הכיוונית. לא ברמה שכל הרכב רועד, יותר משהו בתדר נמוך יותר, כמו ההסטות האלה כשנוסעים ויש רוחות צד חזקות. אבל אני לא פוסל לגמרי את זה שמדובר באותה מכונית הדגמה (הלבנה כן?) שנהגנו עליה בארץ. מהנהיגה שלה באיטליה אני לא ממש זוכר, היו שם ממש מעט כבישים ישרים... 2. לגבי ESP וסוגיית ניתוקו ואי ניתוקו. ייתכן ומה שאני אומר כעת יקים עלי את חמתם של לא מעט מאנשי הפורום אך זו עובדה. ניתן לנהוג מהר ומהר מאוד גם עם ESP מחובר. מהסיבה הפשוטה ש- ESP מתערב לרוב כאשר מזוהה מצב של החלקה (אני בכוונה כוללני, אין סיבה לצלול לסבך ההסברים כרגע) ואם במהלך הנהיגה הגעת להחלקה אתה כבר לא נוהג מהר ו"נכון" כי המכונית לא מתקדמת לכיוון הנכון. על זה שיש מידת הנאה בסחיפות הקטנות האלו שהוט האצ' מסוגלת להעניק- אין וויכוח. אבל אני בהחלט מבין למה במכונית ספורטיבית (לא מכונית ספורט) אפשר לשחק עם מידת המעורבות אבל לא לנתק את הבקרה לגמרי. 3. מה הקשר בין ידיות אחיזה לנוסע במכונית ספורטיבית אני לא מבין ולא מקבל. בישיבה נכונה מספיק קרובה ושמאפשרת שימוש ברגליים כדי לתמוך בגוף אין שום צורך לאחוז בידיות האלו. שרירי הרגליים חזקים הרבה יותר בקיבוע הישבן לבסיס המושב וריסונו. הדבר נבדק על פני מאות ק"מ של נהיגה אגרסיבית בשלל פיתולים ובמגוון מכוניות החל בדייהולט אפיקה וכלה בקיימן S. אגב מי שמתעסק בנהיגה ספורטיבית ומתקדמת יודע שכך גם נוהגים נכון יותר מהבחינה שתנוחת ישיבה זו מפחיתה את העומס על הידיים ופלג הגוף העליון ומאפשרת לעבוד עדין ומדויק יותר.

אני חייב לקטוע את הדיון רק לרגע ולהתוודות. שאני מתחיל ממש לחבב את הטיפוס הזה DOR29. אתם יודעים איך זה שאומרים שהאינטרנט הפך את כל העולם לכפר גלובאלי, אז זהו שזה נכון. תבינו, תמיד הייתי בטוח שאנשים כאלו קיימים רק בהרים הנידחים של קולורדו, אלו שגרים בבקתות עץ מבודדות מוקפים בכלבי שמירה (כדי שסוכני ה- FBI לא יוכלו להתקרב אליהם), מגדלים את האוכל שלהם בעצמם (כי הממשלה מכניסה כימיקלים למזון התעשייתי כדי להחליש את העם), לא רואים טלוויזיה (כי האנטנה היא בעצם מכשיר לשליטה על גלי המוח), ומסתובבים חמושים כל הזמן (כי מי יודע מתי ה- NSA יחליט לפשוט על המעוז שלהם) והכי חשוב... מסוגלים לחשוב בעצמם גם כשלא תקועה להם בת#ת היד של מפעיל הבובות שלהם והנה קישור אחד וקישור שני למי שעדיין מתעקש להמשיך כאן

TOMER כתב: ככלל אתה צודק, כל נושא ההתנהלות מול היבואנים היא סוגיה מאוד בעייתית לעיתונאי רכב. פעמים רבות מוטלים על העיתונאים איסורים והגבלות שונות הפוגעות ביכולת לבחון מכונית כראוי. כשיבואן X אוסר לרדת עם רכב הכביש שטח שלו מהאספלט זה מרתיח, כי אינך מסוגל להעניק לקורא את מה שהוא שילם עבורו, קרי- מבחן מקיף וממצה של כלי הרכב. אבל מה האלטרנטיבה? לא לקחת את המכונית כלל? לפי גישתי האישית כן, ואפילו לציין כי היבואן אינו מאמין ביכולת השטח של רכב הנ"ל ועל כן הוא נפסל למבחן. בראיה מערכתית לא בטוח שזו הגישה הנכונה. לא משיקול כלכלי, אלא בבחינת הרע במיעוטו. כשיבואן מתחמק מהעמדת מכונית למבחן השוואתי נעשים מאמצים לאתר מכונית כזו מאדם פרטי או מחברת השכרה, לא תמיד זה עובד, ואם מדובר באדם פרטי יש בעיה של ביטוח לכל הבוחנים לפעמים, או סתם קוצר זמן. כשיבואן מסרב להעניק מכונית מבחן כלל מסיבותיו שלו זה מאוד מרגיז ועל אחת כמה וכמה במצבים של איפה ואיפה בין גופי תקשורת. אבל על אף כל התסכול והעצבים, אסור לנו לתת לדברים האלו לגרום לנו לסטות מהקו המקצועי והקר של בחינת מכונית. ברגע שהגיעה לידי המכונית אני מבצע סוויץ' מכל הדברים שאני חושב על היבואן ויחצנ"ו ומולי רק המכונית והאתגר של לבחון אותה באופן המקצועי והנכון ביותר עבור הקוראים. חריגה מהתנהלות זו היא מעידה לפתחות של מדרון חלקלק מאוד שסופו התנהלות מבזה את האדם, עיסוקו ויותר מכל את קוראיו.. והיו דברים מעולם.

לא בדיוק אבל בערך, לצופי הפורמולה 1 מאיתנו התאריך 5 ביוני אומר דבר אחד- פתיחת סוף השבוע של הגרנד פרי בטורקיה. לא נראה לי סביר שלקבוצת רד בול אין מה לעשות עם מכונית הפורמולה 1 הרשמית שלה מלבד מופעי רחוב בפזורה הכנענית-פלישתית ישראל. בירור קצר העלה את העובדה כי מדובר לא במכונית הפורמולה 1 הנוכחית, אלא במודל 2006 שעבר התאמה עם קיט אירודינמי וסכמת צביע התואמת לזו של המכונית החדשה. חלילה מלהפחית בגודל המעמד, זה הרבה יותר ממה שרוב האנשים בישראל ייראו בעתיד הקרוב או אי פעם, אבל בכל זאת, פרופורציות ודיוק בפרטים מתבקשים...

יכולת שטח לא חשובה, רוב הסיעות בכביש ומרווח לארבע נפשות אלו שלוש סיבות טובות לפסול את הג'ימני. יכולת שטח לא חשובה, רוב הנסיעות בכביש הן שתי סיבות לפסול רכב שטח של ממש. אני מניח שסוזוקי גרנד וויטארה יענה על הצרכים שלך באופן המיטבי, ספורטאג' יציע פחות או יותר אותו דבר אבל תזכה להתקדם כמה שנתונים. קח בחשבון שסביר להניח שבסכומים כאלו לא תמצא כלים מלוקקים מדי ותידרש ליישור קו מסויים מבחינת תיקונים.

DOR29 כתב: מתי תלמד לספור עד 10 לפני. באמת? רק את עיתונות הרכב הישראלית? מתי הצצת לאחרונוה ב- 5 דפי השרשור הזה? כי באמת שאף אחד לא מתעניין במכונית הזו, בגלל זה יש כאן עשרות הודעות, אולי גם גולשי הפורום הם מלכחי פנכת היבואנים... יקירי, אתה וה"גורו" שלך גולשים בקצב רוחב פס מדהים אל עבר מחוזות הדימיון הפרוע. אגב, לא מצאתי כאן התבטאות של שמר כמו שהבאת, אם ישנה כזו אשמח אם הפעם תביא ציטוט במלואו, למרות שהייתי מעדיף להימנע מהתחכך בניבולי פה. עיתונות הרכב עושה "מערוף" (צא ולמד את פירוש המילה ותשוב אלינו) לכל מכונית חדשה ומעניינת, על אחת כמה וכמה כאשר היא רלוונטית לחלק גדול מהשוק. כך היה גם עם מאזדה3 עליה התרעמת בעבר, אבל כך גם עם מכוניות ספורט אקזוטיות ואחרות. הנה דוגמה אחת מני רבות, בצע סקירה רוחבית קצרה אודות ידיעות בנושא הטסלה החשמלית. האם גם כלפי חברת טסלה מעמק הסיליקון שבקליפורניה הרחוקה יש לכתבי הרכב הישראלים מחויבות? מסופקני. אם כן טענת ה"מערוף" אינה מדויקת (אולי המילה שקרית מתאימה יותר, אך זו מעט חמורה...). יבואן ישראלי שמעדיף לדחוף ללקוחות נסיעות מבחן בתקווה למכור כמה שיותר לפני כתבים אינו דבר חדש, לפעמים זה נעשה בשל סדר עדיפויות תמוה, לפעמים בשל מגבלת כמות של מכוניות הדגמה ותעדוף של לקוחות קלים להתרשם שישלמו כסף על פני חשיפה. אבל לרוב זה קורה כי היבואן יודע שברגע שהוא ישחרר מכונית יקרו שני דברים: 1. כתבי רכב מקצועיים ינהגו במכונית ויוכלו לדווח על ממצאים, 2. כמכונית חשובה היא תעומת ראש בראש מול המתחרות ובמבחן השוואתי תמיד יצוצו נקודות החולשה. אז הוא מעדיף לדחות את הקץ ככל האפשר. מה בדיוק הפואנטה שרצית להעביר? כי גם כאן נראה שנכשלת כשלון חרוץ.

הונדה FRV מתיישב עם הדרישות שלך באופן מיטבי. האם אפשר לדעת מה מקור ההתנסות הפוסלת רכב אירופי על הסף?

http://www.motocar.co.il/test/955.aspx ניסינו להבין אחת ולתמיד מי הייתה המשפחתית העממית תוצרת הארץ הכי טובה, אז ליקטנו פורד אסקורט, סוסיתא כרמל וטריומף 1,500. המבחן עצמו אמנם נערך לגיליון 110 בשנה שעברה, אבל באספנות כמו באספנות הזמן הוא רק גורם משביח. יום עצמאות שמח לכולם.

אני הייתי מסמן דווקא את שנות השישים כעשור הזהב של עולם הרכב. משני עבריו של האוקינוס הוצגו כמה מנקודות השיא של עולם הרכב, שמשות זוהרות שמקרינות בעוצמתן עד ימנו אלה. רודסטרים בריטיות, אלפות "על אמת", המפץ הגדול של פורד GT40 ומאוחר יותר למבורגיני מיורה האמהות המייסדות של ז'אנר מכוניות העל (נכון שבוגאטי היו שם קודם עוד בשנות ה- 30 אבל בכל זאת...), מוסטאנג, מכוניות השרירים. אתם יודעים מה, גם ביפן סימן העשור הזה את ניצני הפלישה למערב ו"כיבוש" שווקי העולם. אולי לא היו שם מחשבים ויותר מדי טכנולוגיה, אבל אלו סממנים ברי חלוף וניתנים להחלפה כאשר המלך החדש בטכנולוגיה מוכתר. יצירתיות ותשוקה הם משאבים שהולכים ומדלדלים, נדחקים לפינה מפאת שיקולים כלכליים, אבל היו קיימים מלוא החופן אז. בשבילי רק שנות השישים, גם במוזיקה...

ROIEI כתב: זה לא ממש עניין של קרסו כיבואנית. זה פשוט הראש של רנו, או ליתר דיוק מרבית החברות הפונות לפלח הזה של סופר מיני חמות ונושכות בטוסיק (אגב בניגוד למיטו, שלא הצלחתי למצוא בה מספיק "בשר" כמעט בכל פרמטר כך שבעיני היא בעיקר נושכת משהו אחר...), בארצות הנכר שם מחירן הוא נמוך למדי אף אחד לא מחפש את הלוקסוס יותר מאשר יחפש בכל סופר מיני אחרת. כשהמחיר אינו חופף לזה של משפחתיות גדולות מאובזרות אין גם ציפייה למשהו כזה.

אמרו את זה בשנות השמונים על היפניות אמרו את זה בשנות התשעים על הקוריאניות אומרים את זה בנות האלפיים על סיניות יאמרו את זה אי שם בעתיד עלינו...