קרמבו

לא רק אתה מפספס, במחיר הזה גם אצל היבואנית מפספסים. זו מכונית כל כך טובה, אבל במחיר הזה, כאשר היא יקרה בעשרות אלפי שקלים ממתחרות טובות מאוד, עם רזומה, מוניטין ושם - ככה לא חודרים. אז בסדר, יש לכם הקצאה לקומץ מכוניות ואתם רוצים למקסם רווח על כל יחידה, אבל מה יהיה שנה הבאה (בהנחה שתמשיכו להביא ולא סוגרים פה את הסיפור אחרי 17-18 יחידות)? תורידו מחיר? תפגעו באלו שקנו במחיר הזה? תודו שהוא היה מלאכותי?

אכן, כל ה"כזה כאילו" מקבל אצלי כלל אצבע, אם יש מילה אחרי האותיות M, S, AMG וכו' - לפניך הגרסה המוטורית של מישהו שמסתובב עם גרב בתחתונים. אבל במקום מסוים זה חלק מהמודל של "לפדות" את ההשקעה בדגמי הספורט, מצד שני, בהנחה שיש לו את הכסף, איפה הייתה מעדיף מישהו עם כזה שיקול דעת - במכונית עם 500 כ"ס או בכזו עם 180 כ"ס מקושטת?

אז הספקתי לשים את הישבן ביונדאי i30N למבחן דרכים ארוך ואינטנסיבי. קודם כל היא הייתה ונשארה מכונית קומפקטית חמה מעולה בכל הקשור להתנהגות, מעולה בסדרי גודל של מגאן ספורט RS בכביש מפותל. אבל היו שם במעטפת כמה דברים שמפריעים לה ברמת המוצר, מחיר של 270 אלף שקלים הוא ראש וראשון בהם. הכתבה: https://cars.walla.co.il/item/3595632

כך נראתה קבלת הפנים שלה בארצות הברית, בפנים לוקטו מיטב הפנינים מהעיתונאים שסקרו אותו https://cars.walla.co.il/item/3578995 מה שכן, מקצת שיחות עם האנשים שמאחורי הייבוא שלו, וינפאסט עצמה נמצאת כל הזמן בתהליך שיפור. לפעמים זה ממש נמדד בשינוי שמתרחש בפרק זמן של כמה חודשים בין ביקור לביקור שם. תחילת ייצור של מכוניות זה דבר מאוד מאוד לא פשוט, בטח לחברה קטנה. התלאות שטסלה עברה בתקופות הייצור הראשונות של הדגמים שלה הן משחק ילדים לעומת מה שעובר על יצרנית קטנה מאוד. זו כמובן לא סיבה להוציא כלים לא אפויים לשוק, אני רק אומר שעל סמך הדברים האלו, יכול מאוד להיות שמה שאנחנו נפגוש פה יהיה כבר שונה.

תודה על זה, מודה ועוזב ירוחם, זו הייתה שעה מאוחרת, כתיבה משוחררת ורצה חופשי. אבל כן, הגהה בהחלט הייתה עושה טוב לטקסט. ולגבי הסס"ל, שנים הייתי מתקן בעצמי כל מי שהיה אומר שצריך למתוח פה סס"ל לבן...

מסכים עם כל מילה, ותודה על הצילומים האלו, זה באמת נראה מעידן אחר לגמרי של האירוע. הביואיק של בובי אליסון הייתה גם השנה!

בשבוע שעבר הגשמתי משאלת לב של שנים והגעתי לקרקס המטורף שנקרא "פסטיבל המהירות של גודווד". חוויה שממנה חזרתי פיזית, אבל חתיכות ממני נשארו אי שם במדשאות הענקיות ובסככות המכוניות. את הכתבה על הרשמים מהביקור אפשר לקרוא בוואלה, אבל אני מרשה לעצמי לחלוק דווקא עם הגולשים פה מחשבות שהן יותר ממוקדות קהל יעד. חלקן סובייקטיביות חלקן הן פשוט תאור של מצב נתון, אבל אם יורשה לי, בהחלט ראויות לדיון. אז הנה, כמה מחשבות של אחרי: 1. תרבות מוטורית היא קודם כל תרבות - לא רוצה להישמע כמו מקונן נהי ובכי על הקהל הישראלי וחלילה להוציא לעז על עמישראל (החלופות מסביב, כך שמעתי, לא משהו...). אבל עוד הרבה לפני המוטוריקה, מה שהדהים אותי שם היה האופן בו המון אדם פשוט יודע להכיל אירוע כזה בשלווה. אין דוחק (ואני מסייג - ביקרתי בחמישי, "יום חלש" יחסית להערכתי כמה עשרות אלפי אנשים), אין התגודדות, אנשים יוצאים מגדרם כדי לשים לב שאם מישהו מצלם ללכת סביב, מתנצלים אם נראה היה להם שהם עברו בנתיב שלך, המתינו בסבלנות בתורי ענק לשאטלים, בדרך לדוכני המזון, בעמידה בצד המסלול. ואם אני צריך לאבחן נכון זה קרה בגלל שכל האווירה הכללית הייתה של "תנשמו, הכל בסדר" לא היה כרוז בקולי קולות, לא הסתובבו ודחפו פליירים, לא הוליכו את הקהל כמו עדר בהמות במסלול קבוע מראש (אוטומוטר... אהם.. אהם...). אולי משהו בכבוד הבסיסי לכך שהם בעצם מתארחים בחצר הקדמית של מישהו (במקרה הזה הלורד מארץ'), גרמה להתנהלות הרגועה. 2. החגיגה מתחילה בחוץ - עוד לפני הסככות, לפני שדרות הפאדוקים והמתחמים יש את החניות הציבוריות של האירוע. אני לא ראיתי סדרנים או שומרים במקום, אבל מבט מהיר במגרש החניה לא רק מועך לך את הלב עם הדברים שעומדים שם (מתישהו מפסיקים לספור אסטונים, לוטוסים, יגוארים קלאסיות, למבורגיני, פרארי, TVR, RUF, מורגנים, קייטרהאם, מקלארן, בנטלי ומיני-מוק אחד) אלא גם בסדר המאורגן כמו מעצמו שזה נעשה בו. יש שורה ויש מרחק בין המכוניות שמאפשר פתיחת דלת וכשנגמרת השורה עוברים לבאה אחריה וזו שאחריה ואם אלו נגמרות אז למגרש השני גם אם זה אומר ללכת חצי קילומטר. והדבר היחיד שמסדר שם הכל הוא חוט סס"ל שמסמן "עד כאן". אז נכון שלפי המכוניות מי שחונה שם הם האנשים שכנראה שילמו המון כסף על הזכות הזו, אבל לא על זה רציתי לדבר, אלא על מה שקורה בין המכוניות, כי מכיוון שכל המקום פתוח יחסית יש כל הזמן תנועה בין כלי הרכב ואנשים עוברים ליד המכוניות, ועוצרים, מצלמים מצביעים, מדברים - אבל אף אחד, אף אחד לא נוגע, לא נשען על החלון לראות מה יש בפנים, בטח לא נשען או יושב על המכונית. 3. נכסי צאן ברזל מברזל - אני חזרתי מגודווד עם שתי תחושות מנוגדות, מצד אחד חוויה חושית מדהימה ומצד שני תחושת החמצה יוצאת דופן. משהו באירוע הזה מחייב לפחות יומיים בו, לפחות. הרגע הזה שבו משתרעת לפני שורה ארוכה של כמעט כל מכונית גרנד פרי של לוטוס (שחוגגת פה כמו המסלול וכמו פורשה - 75 שנים) מהלוטוס 12 וה-16 מסוף שנות ה-50 (לא צריך מומחיות יוצאת דופן - הן פשוט אלו עם המנועים מלפנים) והלאה בירוק מירוצים בריטי וצהוב שלהן ועד ה-78 השחורה-זהובה ומדבקות ה-JPS שהציגה לעולם הפורמולה 1 את האפקט הקרקעי על הכנפיים הענקיות שלה והעיניים מרצדות לאחת צהובה עם הכיתוב CAMEL, אתם יודעים של מי... ומהעבר השני פתאום שומעים שאגה של מנוע V8 אמריקני ומגלים שהוא יוצא ממכונית קאן אם בכתום התנתקות מגוש קטיף של מקלארן וגם היא אחת מעוד ועוד מקלארנים כתומות מסביבי והן הופכות לאדום לבן של מרלבורו. ופתאום יש צמרמורת, כי מי שגדל באייטיז יודע לחפש בתוך מכונית כזו קסדה צהובה עם פס ירוק אתם יודעים של מי... ולרגע אחד מבזיקה ההכרה, שגם אתם יודעם מי - עבר מלוטוס למקלארן. אז למה החמצה? כי כל האירוע הזה נמשך אולי דקות ספורות וזה רק המוח אחר כך שמשלים את הפרטים שראיתי ומשאיר אותי לחשוב על מה שפספסתי. 4. 24 שעות? בזה?! - בשורה אחרת עומדות כמה מהאגדות הגדולות של מירוץ 24 השעות של לה מאן, הן, כמו כל המכוניות פה הולכות להניע ולתת בגז במעלה הגבעה כאילו זו שוב שנת 1925 והלוריין-דיטריך הכחולה הזו מתחרה על התואר ותראה לבנטלי 3 ליטרים שעומדת כמה מכוניות הצידה ממנה מה זה! וליד הלוריין יש את הבנטלי SPEED SIX שניצחה ב-1929 ומכיוון שאפשר לגשת למרחק נגיעה מהמכוניות אני מציץ פנימה וחושב שני דברים: 1. מישהו ישב בתוך התופת המכאנית הזו שעות על גבי שעות ונהג את הטרקטור הזה מול שמש שוקעת, לילה גשום, זריחה, הקפה אחרי הקפה. 2. וואוו, זה ממש נחמד פה כל הגימורים האלו, כלומר, יחסית למכונית מירוץ (ואז אני נזכר שהימים ההם היו שונים מאוד, וברוב המקרים היו אלו נהגים פרטיים שפשוט הופיעו למירוץ עם המכונית שלהם). ופתאום אני נתקל בחיה שלא חשבתי שאני אראה במציאות - הקאדילק "לה מונסטר" - שזה לא ממש היה השם המקורי שלה אלא כינוי שהודבק לה על ידי הצרפתים לפני המירוץ ב-1950, עם משחק המילים של לה מאן בתוך השם והעובדה שהיא הייתה (ונותרה) חתיכת דבר מכוער, אלא שהנהגים שלה דווקא חיבבו את הבדיחה וציירו אותה על גוף המכונית מתחת לדגל ארצות הברית. אגב, מקרר גלידות על גלגלים או לא, היא סיימה במקום ה-11 מתוך 29 - לא רע. אגב, כמה היא משבשת תשומת לב? רק בדיעבד שמתי לב שהיא חנתה ליד יגואר D טייפ - תחושת החמצה או לא? 5. צחקו עליהן, הן צוחקות על כולם - ומול כל השמנה והסלתה האירופית אנינת הטעם, בפינה עמדו להן הסככות של מכוניות הנאסקר - עוד סבב שחוגג השנה 75 - בואנ'ה, משהו טוב עבר על העולם ב-1948, רק אומר, זו הייתה שנה טובה להתחיל בה דברים... ואפשר באמת להתייחס אליהן בזלזול, למרכבים המנופחים והגרוטסקיים, ל"פנסים" שהם בעצם מדבקות, לגיאומטריה המוזרה שלהם וכל המבנה ההנדסי המעוות של אלו שמשתתפות במירוצים האובאליים כולל מיכלי דלק מוזרים ומנגנון הזנת דלק שעובד הכי טוב תחת עומסי G. אבל כאשר זה מגיע לבידור - עם כל הכבוד לפורמולה 1, ו-DTM, ראלי וכל היופי הזה - נאסקר יכולה ללמד אותם דבר או שניים באיך נראית ההצגה הכי טובה בצד הזה של קו מייסון דיקסי (קו דימיוני שהפריד בין מדינות הצפון ובין הקונפדרציה של הדרום). ולראות את המכוניות האלו עם הצלקות, עם החלקים שמחוברים בניטים, מרווחים בין פאנלים שאלוהים ישמור מה עושים לאווירודינמיקה, צביעה שמראה מה היה קורה אם סטיבן הוקינג היה בוחר בקריירה בתחום דיגום רכבי מירוץ במקום פיזיקה, כמות מדבקות שהיא כמו סיור מודרך בתוך הראש של ילד עם הפרעת קשב וריכוז ואם כל זה לא מספיק אני מציץ מתחת למכסה המנוע של הדודג אוונג'ר של בובי לבונטי ויש שם קרבורטור - וזו מכונית מ-2007 ריבונו של פתח תקווה! אבל אתם יודעים מה? למי שראה את הקמארו הכחולה עם ג'ייסון באטן מאחורי ההגה בלה מאן השנה, עושה שישו ושמחו לכל הבלרינות העדינות מסביב - צוחק מי שצוחק אחרון. 6. פורשה, מה אפשר לומר - הפסטיבל השנה עם כל חגיגות ה-75 של כל כך הרבה יצרניות וסדרות מירוצים הוקדש לפורשה. וככל שנצברו קילומטרים מתחת הרגליים וככל שעברתי בין התצוגות של כל המכוניות שהם הביאו ישר מהמוזיאון (תזכורת לגבי זה תגיע בסוף) קלטתי משהו עליה - ותעזרו לי פה אם אני מפספס משהו - אבל למיטב ידיעתי אין שום יצרנית עם מנעד כל כך רחב של הישגים מוטוריים בכל כך הרבה ענפי מירוצים - סיבולת, פורמולה 1 (או.קיי, שם לא ממש), ראלי, דקאר, כבישים פתוחים (קאררה פאנאמריקנה סטייל), GT, לה מאן ועוד. וכל זה כאשר ברוב המכריע של ההיסטוריה שלה היא הייתה יצרנית של מכונית אחת - ה-911. אגב, איך אתם אומרים 911 (תשע מאות ואחת עשרה) או 9-1-1 (תשע, אחד, אחד)? והתזכורת לגבי המוזיאון. אז נשלפו מהמוזיאון או לא, כל אחת מהמכוניות האלו מה-365 GMUND SL ועד ה-936 של ג'קי איקס ודרק בל - כולן נסעו כמו נינג'ות מטורפות. רק אומר מה עושה היצרנית הזו כדי לשמר את ההיסטוריה של במצב טיפ טופ - אגב הן גם נראות ככה. 7. המחלקה המסחרית - עבורי זה היה ביקור ראשון בגודווד, אבל לא היה צריך לתחקר שועל פסטיבלים וותיק כמו אוהד אלגוב (יאשה והפצפוצים כפי שהוא מכונה כאן) כדי לדעת שזה לא תמיד היה ככה. אבל כמות הביתנים הענקיים והתצוגות המושקעות שהרימו פה יצרניות כמו לוטוס, יונדאי (גילוי נאות, הייתי אורח שלהם לרגל השקת האיוניק 5N), פולסטאר, MG, ב.מ.וו, פירלי, טסלה, פורד, מיני, מזראטי, רנו, לנד רובר ועוד ועוד - אומרים דבר אחד - העסק ממוסחר עד מעל הראש. מה שכן, ופה זו נקודת זכות גדולה מאוד למארגנים, כל היצרניות והפעילות שלהן הייתה תחומה לצד אחד של האירוע עם אפשרות קלה מאוד לחלוף דרך זה למה שהיה מעניין באמת. כי אף אחד לא בא לפה כדי לראות את הפורד אקספלורר כאשר מעבר לכביש יש איזה 7-8 פורד GT40. יהיה עצוב לראות את העסק הזה הולך ומשתלט על האווירה הכיפית והנינוחה שיש פה למרות האינטרסים הכלכליים. אני יודע, אני כאיש מדיה לוקח חלק במערכת הזו, אבל זה היה צורם מאוד, הלוואי שזה יתמתן בעתיד. 8. חילופי משמרות - כחלק מהאירוע, מופעי "טיפוס הגבעה" הם חלק בלתי נפרד ממה שקורה פה. אחת לכמה זמן ולאורך כל היום מוזנקות המכוניות בזו אחר זו במעלה הגבעה, על הכביש שחוצה את מתחם הפסטיבל. אין לי שום דרך לתאר באופן שיעשה צדק עם החוויה המוסיקלית הזו. שימו ביוטיוב סרטונים משם וגם אז זה לא יהיה זה. איך באמצע משפט לחבר קורעת שאגת חיה פצועה עם 12 צילינדרים את האוויר, מרעידה אטומים בתדר שגורם לכולם לנהור אל עבר ערימות החציר שתוחמות את המסלול. ועדיין, אחת לכמה זמן מגיע צליל אחר, איזה תדר שונה, זמזום-נהמה שלא דומה לכלום, פתאום שומעים יותר את הצמיגים חורקים - אלו החשמליות והיו המון המון מהן השנה - חזקות, מהירות כמו שד, טסות בקצב לא נתפס על המסלול - מסמנות "אנחנו העתיד, ולא מעניין אותנו אם נעים לכם לשמוע את זה". אבל בניגוד לאווירה הכללית של התנגשות הציביליזציות בין חובבי הבנזין ומעריצי החשמל - פה זה לא קורה, יש פה איזו ג'נטלמניות לא של עלייתן של אלו וסילוק אלו. אלא של העברת מקל, של המון המון כבוד למקום, למורשת, לצבע ולתפקיד שהיה ועדיין יש למכוניות האלו בפסיפס המוטורי. 9. גבוה-נמוך-שמח! - היו שם הכל מהכל, מהסובארו GL המטורללת של קן בלוק ועד אריסטוקרטיית בוגאטי בולין (ככה קוראים לדבר הזה?), אבל כולן שם ביחד, אין שום תפסנות תחת, הכל מעורבב. מפלצות גרופ B כמו לנצי'ה S4 בצוותא עם קמארו ZL1, סבסטיאן פטל נותן הופעה עם הווילאמס של נייג'ל מנסל, מחליף כיפים עם סיר ג'קי סטיוארט, מכירות פומביות עם מכוניות בשווי כולל של חצי רעננה ליד דריפטרים. והשמח הזה גם עשה לי טוב בזה שיסלחו לי כולם, אבל האיזור שנקרא "סופרקאר פאדוק" היה הדבר הכי משעמם בכל הפסטיבל. כאילו 10 קבין של פלצנות ירדו על גודווד - 9 מהם לקחו ההייפר קארס. אני בטוח שלקונינגסאג מלא טכנלוגיה שהם גנבו מחייזרים ושהפרארי KC23 היא מה זה מתקדמת וגם הפינינפארינה בסטיסטה והרימאק נבארה וה-AMG ONE והרולס רויס ספקטר שמזמן לא ראיתי כל כך מעט טעם בכל כך הרבה מכונית - כולן טובות באופן מסחרר (אגב, אשמח לנהוג בהן, אם מישהו מכיר מישהו) - אבל איפה הן ואיפה האפיל המטורף של פורשה 935 מ-1976 - לא רואה אותן ממטר. 10. מה, כבר נגמר? - זהו, נגמרו לי 10 הנקודות ובמחברת שלי יש לפחות עוד 20, על הרגע שנגעתי בתאוות בשרים (ובהסכמה) בפיג'ו 205 T16 , שהפרחתי נשיקה ללנצ'יה HF אינטגרלה, שקצת לחלוחית התגנבה מול הסובארו של קולין מקריי ושעם קצת פחות עכבות מוסריות הייתי נמלט עם האסקורט RS1800 של ארי ואטאנן משם. ולכן אין ברירה, כנראה שאצטרך לחזור לשם שוב, ושוב, ושוב, ושוב, ושוב, ושוב.

השמועות על נבצרותי היו מוקדמות מדי, הכל תקין, גם אני מבכה את זה שלא הספקתי לנהוג ב-i20N (פער בר צמצום). זה פשוט לא הסתדר עם הנסיעה לגודווד השנה. שנראה לי שווה שרשור שלם בנפרד.

לקח לי קצת זמן להבין מה מפריע לי בעיצוב של האיוניק 6 ומה אני אוהב מאוד בזה של ה-5 ובמידת מה בזה של המודל 3. הבעיה, בעיני לפחות באיוניק 6 שלא היה מבוגר אחראי שנכנס לסטודיו ואמר למעצבים "די! אין צורך להתעסק בזה יותר" יש בה כל כך הרבה אלמנטים ועוד פרט, וקו כזה וחיתוך שם, וספוילר וחצאית וסנפיר ושמשה כזו וקו מותניים מפה וגג שהולך ככה - אוהו - אכלת את הראס! באיוניק 5 לעומת זאת יש עיצוב שהוא בולט, שונה אבל גם מאוד מאופק, לא מופרז מדי - לא מדובר באסטטיקה קלאסית אלא במוצר שנעשתה בו עבודת עיצוב בדיוק במידה. יפה או לא זה עניין של טעם. המודל 3 (ויש כאלו שזה מאוד מפריע להם בה) היא דוגמה לעיצוב "אורגני" עם קווים זורמים, סוג של אנטיתזה לאיוניק 5 בצורות העגולות והטבעיות שלה.

1. מחיר המכונית הבסיסית ומחיר מכונית המבחן היו מוצגים גם אם הייתה מגיעה הטסלה באבזור המלא וגם אם הייתה מגיעה האיוניק 6 בציפוי זהב ושיבוץ יהלומים בכיסויי הונטיל. תוך פירוט מה התוספות שהביאו את המחיר לשם. אלו מחירי המכוניות בבסיס, אלו מחירי המכוניות כפי שנבחנו. זה מאוד מאוד פשוט. 2. אם אתה, או מישהו אחר יודע משהו ויכול לעמוד מאחוריו - קדימה. אם לא - תשמור את זה לעצמך ובאמת יהיה נכון יותר לא לרמוז על דברים. למה אתה חושש? זה ממש לא יסבך אותך בדיבה אם יש לך הוכחות מספיק טובות. ובמבחנים השוואתיים תמיד יהיה מפסיד, אז מה? זה תמיד יהיה בגלל איזו מזימה אפלה כנגד מותג? אני מתקשה להיזכר במבחן בו ניצחה סוזוקי - זה כי יש לנו משהו נגדה? את MG EHS שמפסיד בהשוואתי בפער קטלנו כי קשרנו קשר נגדו? טויוטה קורולה קרוס הייבריד שפשוט לא מצאנו סיבה אובייקטיבית טובה לקנות אותה וג'ילי גיאומטרי C של מסיימת מפגש אחד איתנו בלי הערת אזהרה על היעדר מבחני ריסוק מערביים? ובאמת שאפשר לשבת עם המפרטים הטכניים וכל הניירת ולעשות השוואות ולהגיד A, B, C, אבל רגע לפני שלוש שאלות שתמיד עוזרות לי להבין משהו על בסיס הדיון: 1. נהגת בטסלה מודל 3 LR? 2. נהגת ביונדאי איונק 6? 3. נהגת בשתיהן יחד באותו זמן ואותם תנאים?

1. מהות התוספות פורטה בכתבה. מכיוון שהן כמו שאמרת קוסמטיות בעיקרן הן לא שוקללו בציוני המבחן. אבל מחיר מלא כולל תוספות צריך להיות מוצג, אין טעם להסתיר את זה. 2. לגבי ההצגה, כן, seriously. מחפש תשובה רצינית, לא השערות, תאוריות והנחות. כי אם מישהו מציין באופן עקבי שטויות כמו איכות חומרים מעולה בדאצ'יה, ביצועים מצוינים בקורולה, תיבת הילוכים מופלאה באאוטלנדר או צריכת דלק מדהימה ביונדאי טוסון - הרי ברור שהוא מחרטט שטויות ולא מבין כלום, הקוראים האינטיליגנטים לא יישארו שם.

ככל שיש הבדל או פער בין המכונית כמו שהיא מגיעה בבסיס שלה לרכב המבחן אנחנו נציין מה מחיר הגרסה הנבחנת, זו שרואים מול העיניים. כי לכתוב על רכב שהוא עולה X, אבל בפועל מגיע למבחן עם שלל תוספות - זה קצת מטעה. אני מצרף לך פה כמה דוגמאות מקריות מהתקופה האחרונה של ציון מחיר הבסיס ומחיר מכונית המבחן. זה נעשה בכל פעם שיש פער. מחיר האיוניק 6 בדיוק כמו מחיר הטסלה הוצג כמחיר גרסת הבסיס של תצורה ההנעה הזו להלן "מחיר בסיס" ובמחיר בו הגיעה מכונית המבחן להלן "רכב מבחן". בעולם בו יכולנו אנחנו לשלוט באבזור המכוניות ולהביא שני דגמים המאובזרים בדיוק באותה צורה, כל הסיפור הזה היה נחסך אבל מכיוון שתמיד יש אילוצים שנובעים מכך שאלו המכוניות שזמינות, לוקחים אותן ומשתדלים לקזז פערים שנובעים מאבזור. לדוגמה, לפעמים מכונית מבחן אחת במבחן השוואתי מגיעה עם הצמיגים האופציונליים בחתך נמוך - שזה חרא שלא ברא השטן - במקרה כזה נדע או לפחות נשתדל לסייג את העובדה שהיא פחות נוחה או רועשת בשל העובדה שהיא מצוידת בצמיגים האלו, שאינם חלק מחבילת הבסיס. לטסלה יש מדיניות הצגת מחירים בשקיפות שהלוואי וכל תעשיית הרכב תאמץ, אין אפשרות לפרק בצורה דומה את חבילת האבזור של יונדאי ולבודד כל רכיב בה, הלוואי והייתה, אבל אין. רוצה לחפש בעיות בביצוע המבחנים שלנו? אני יכול לתת לך רשימה שנובעת בשל שלל אילוצים, תהייה בטוח שאף אחד מהם לא נובע מחוסר אובייקיביות או רצון להציג משהו בצורה מגמתית. ורק כתרגיל מחשבתי, בוא תסביר לי בצורה הגיונית מה יוצא לאתר, לעיתונאי, מהצגת תוצאות בצורה לא אובייקטיבית?

שאלת "מה, אנחנו מפגרים?", אני לא יודע אם אתה מפגר, אני לא חושב כך, כי אני לא מכיר אותך ואני לא בא בהאשמות לאנשים שאני לא מכיר. אבל אני אסביר לך איך מוצג מחיר של מכונית בפורמט הזה: יש את מחיר הבסיס - במקרה של טסלה מודל 3 LR הוא 239 אלף שקלים, יחד עם התוספות שהיו למכונית המבחן (ריפוד, צבע, חישוק 19 אינץ') המחיר עולה ל-267 אלף שקלים. מצ"ב צילום מסך מאתר החברה, אבל אתה יכול לבדוק לבד. במקרה של יונדאי, מחיר הבסיס של תצורת ההנעה הנבחנת הוא 238 אלף שקלים. לרמת הגימור הנבחנת ברמת הגימור לקצ'רי מוצמד מחיר של 259 אלף שקלים, שוב, מצ"ב צילום מסך מאתר החברה, שוב, מוזמן לבדוק לבד. ואם התכוונת למשהו אחר, אני ממש מתנצל, אבל טכנית - המכונית שהגיעו למבחן עולות אותו הדבר. חושב שהביקורות מוטות או יודע שהן מוטות? אלו שני דברים שונים לגמרי אם אתה חושב משהו או יודע אותו.

כחדשה, כחוויית נהיגה מזוקקת אין לה מתחרות בצד הזה של פורשה. הכי קרוב זה מיאטה

הליפמוטור הייתה הפעם הראשונה שנהגתי במכונית וחשתי מאוים מקטנועים. מי שצריך חשמלית קטנה לעיר, כרגע זה או זואי משומשת או למצוא 500e בת שנה. העולם החשמלי עדיין לא ממש בנקודה בה מכונית קטנה וחשמלית יכולה להיות גם טובה וגם בתמחור שיעשה שכל לצרכן כצרכן וליצרן כיצרן. למעשה, לאור הרווחיות הנמוכה בלאו הכי של מכוניות קטנות, זה עשוי להיות אחד המקומות האחרונים אליהם תגיע המהפכה הזו וחבל. מה נראה בינתיים? סביר להניח שיצורים כמו הספרינג - הסבות של מכוניות בנזין בסיסיות כדי לחפות על הדלתא בין עלות ייצור חשמלית למחיר המדבקה שלה. מה עשוי לשנות את זה? כניסה של קונצרן גדול (הימור שלי - יונדאי-קיה) עם מוצר תחרותי ברמת המוצר והתמורה למחיר.

אהלן, ההתכתבות בקבוצה הייתה מעניינת מאוד וגם מחכימה, אני בהחלט מקבל את חלק מהטענות שלך ובהחלט מחכים מהן. אממה, כל העסק התנהל בשישי משעות הצהריים ואני עם השקיעה מכבה סלולריים ומתנתק ל-25 שעות מתוקות של זמן משפחה של שבת. עם גודש ההודעות שנהייה שם, היה לי מוזר להתניע שוב את הדיון כאילו לא קרה כלום. יש לי הצעה מעניינת עבורך, בהזדמנות, בפרטי. כמה התחושה הזו מבוססת? כי אני כבר שנים מנסה להבין איך ומי עושים מהדבר הזה כסף. אלא אם כן זה מהתחושות שבסוף יוצא פוק מהצד השני... ואז עזוב, לא מעניין 😉

כן, רמת אבזור זהה מבחינת אביזרי נוחות. כללתי ב"אבזור" את אבזור הבטיחות שכולל גם אספקט של נוחות בדמות בקרת שיוט אדפטיבית. הכביש בו צילמתי הוא לא ממש שמיש עדיין (מה שאפשר להעמיד אותה בצורה הזו על הפס הלבן) ובכל אופן לא מומלץ עדיין להגיע אליו סתם כך. אבל אוטוטו אפשר יהיה לשלוח מיקום יורד מהאזנה, שבת שלום

"הבהוב האחרון של נר גווע בעולם שעובר לנורות חשמל..." מבחן מקומי ראשון לסובארו BRZ https://cars.walla.co.il/item/3576510

הפאנקי קאט אחלה חמודה. בדיוק המכונית למי שרוצה להצטרף לטרנד, אבל לא להיות חלק מהעדר. קודם כל היא מעזה להיראות אחרת, שזה תמיד נחמד. יש לה מערכת הנעה טובה, נוחות נסיעה מרשימה, אבזור טוב, רמת בטיחות שתבייש אירופיות ומעטפת אחריות ושירות מרשימה מאוד ל-5 שנים ללא הגבלת ק"מ. כן, היא עדיין נופלת בשטויות של הסינים עם מערכות מולטימדיה גרועות לתפעול וגימיקים, שוין, זו לא הבעיה הגדולה שלה. מה כן? בהנחה שאתם צריכים חשמלית עם טווח בר קיום בעולם האמיתי, כלומר גרסת ה-400, היא לא מספיק "משפחתית" כדי למלא את הצורך הזה והיא לא מספיק זולה כדי להיות המכונית השנייה.

על קצה הזיכרון: - DS4 החדשה - שברולט קמארו -שברולט אקווינוקס השתיים האחרונות זה בעיקר בגלל הקטע האמריקנית של מראות מגדילות זכור לי גם משהו ב-500 אבארט.

אני נוהג על עשרות דגמי מכוניות בשנה, ויכול לספור על כף יד אחת את אלו שהיו עם בעיה של ממש בכיסוי המראות. לרוב פשוט מדובר בכיוון לא טוב של המראות מחוסר הבנה או ידע. התרעת "שטח מת" היא פתרון לבעיה שלא הייתה באה אם אנשים היו יודעים לכוון את המראות שלהם. בניגוד ל-ABS או ESP שעושים דברים שהם מעבר למיומנות הנהג ההדיוט - כיוון מראות ממש לא דורש יכולות יוצאות דופן. הסיבה היחידה שאני שמח בקיומן היא שבתור רוכב אופנוע הן מעניקות לי אינדיקציה האם הנהג רואה אותי או לא (לא שמתי שרואים אותי זה אומר שמתייחסים...). כלל האצבע - לדחוק את המראות החוצה עד שרואים רק את קצה קצהו של הרכב ואז להוסיף עוד 3-4 קליקים החוצה. נדיר מאוד שזה משאיר שטח שאינו מכוסה על ידי המראות וזה שאינו מכוסה על ידי המראות כבר ניתן לראות בזווית העין.

ארבע הערות על הסיפור הזה: 1. אימוץ תקינה אירופית לרוב (לא תמיד אבל לרוב) הוא בכלל לא עניין לדיון או שיקול של משרדי הממשלה. בדרך כלל, ישראל שחתומה על אמנות ושלל הסכמים מחויבת לאמץ את הדברים האלו - תרצה או לא תרצה. לפעמים היא לא רוצה, וממש נלחמת על זה כמו בפארסה הבזויה של הטכומטר הדיגיטלי, משאיות ואוטובוסים יוצאים את שער המפעל מצוידים בטכומטר דיגיטלי ועם הגעתם לישראל הוא מפורק ומוחלף בדיסקיות הנייר הנוחות לזיוף. הסיפור מאחורי הסיפור: עבודה עם הטכוגרף הדיגיטלי לא מתאפשרת כאשר הוא מכויל לשעות עבודה ומנוחה בנהיגה הראויות הנהוגות באירופה ולא לפי שוק העבדים של הכוחות החזקים במשק הישראלי. 2. הטובות שבמערכות זיהוי התמרורים מפספסות בענק זיהוי שלטים. אני לא משוכנע שהמדינה תמהר להיכנס לזה אם היא תבין שעסקת החבילה כוללת החלפה של כל השילוט בדרכים לכזה שמאפשר זיהוי ברמת וודאות מסוימת ומעלה. 3. כל עוד הסיפור הוא רק צפצוף אפשר לחיות עם זה, מציק, אבל אפשר לחיות עם זה - ביום בו העסק הזה יהיה מקושר ו/או ישמור DATA - או אז אנחנו בבעיה. 4. נורא נורא מעניין אותי מה תהייה התגובה של כל המשוכנעים בתרומת המערכת הזו לבטיחות כאשר יתגלה שלא היה כל שינוי בנתוני ההיפגעות בתאונות מסוג זה. לפעמים בהדרכות הנהיגה הייתי מביא את הדוגמה של מצלמות המהירות לאובססיית האכיפה ואומר בציניות שבאמת מאז ששמו את כל המצלמות האלו אין יותר תאונות דרכים בכבישים שבהם הן מוצבות.

עוד בשלב ההכנה למשא ומתן הראשון של היצרניות עם היבואניות נעשית עבודה מאוד יסודית של ניתוח השוק והבנה של איפה הם יכולים לשחק, הם יודעים טוב מאוד מהם רכיבי המיסוי בכל מדינה וכיצד זה משפיע על המחיר בשער המפעל, יודעים די טוב מה היסטוריית התמחור במבצעים ו-0 ק"מ ויודעים לייצר הערכות מקורבות של ההנחות שהוא יציע לחברות ליסינג למשל ועדיין יישאר רווחי.

ככה התחלתי את המבחן של הקורולה קרוס: "האיש הסתכל עלינו, ואז הסתכל עוד קצת, עשה את ההליכה הזו בחצי איגוף ואז חתך ישירות אלי כמו לסצנה מ"בצהרי היום" של מאיר אריאל. "מה זה הדגם הזה?" הוא שאל בנימוס הישראלי של 38 מעלות בצל. "זו טויוטה קורולה קרוס הייבריד" אני יורה החוצה את השם הארוך הזה ומתכונן למבול השאלות הרגיל. לקח לו רבע שנייה להכריז - "פצצה של אוטו זה". אחרי שני משפטים הוא אמר לי מה שסידר לי את הראש במבחן של המכונית הזו - קוראים לה טויוטה, קורולה, קרוס, הייבריד - מבחינתי אלו 4 סיבות מצוינות לקנות אותה, לא משנה מה תגיד לי. נפרדנו כידידים". ככה הוא הסתיים: "טויוטה קורולה קרוס הייבירד - באמת שכל אחת מארבע המילים האלו שווה כמה מאות טובות של חתיכות במכירות, לא משנה מה טיב המכונית. ומה טיב המכונית? עם יד על הלב? ממש לא עליית המדרגה המצופה מטויוטה. אם בכל אחד מהדגמים האחרים שלה אפשר למצוא איזו נקודת הצטיינות בסעיף כלשהו, כאן, זה לא קורה יש פה ושם איזו נקודת אור, אבל לא נוקאאוט. לו היה מגיע לפה שנתיים קודם לכן, ונהנה מהטבת המס של המכוניות ההיברידיות בעבר, לצד ההתרשמות הפושרת היה מוצמד לו תג מחיר נמוך ואטרקטיבי. כיום עם היכולות שלו ועם המחיר הלא נמוך, הוא באמת בונה על ארבע המילים טויוטה, קורולה, קרוס, הייבריד".

ככל שהדברים אמורים לגבי הקורולה הנוכחית, היא מכונית טובה למדי, בהחלט הקורולה הטובה ביותר עד כה ולא רק בגלל הרף הנמוך. לרוב משתמשי המשפחתיות היא לגמרי תעשה את העבודה. לתצורת הסדאן יש שני פאולים מרכזיים: הכניסה והיציאה מהמושב האחורי ופתח תא המטען, לא ברור איך אף אחד לא אמר "שניה, זו לא אמורה להיות משפחתית? כאילו, לא כדאי שנטפל בסיפור הזה?". הסטיישן מכונית נהדרת. הקרוס היה באמת די מאכזב ביותר מדי תחומים, כאילו, עזוב, אל תהייה מדהים ב-ה-כ-ל, אבל בוא, תן משהו שאתה מפציץ בו. ואין. ודינאמיות במכונית, כל מכונית היא לא עניין של אניני נהיגה - היא עניין של להיכנס בטעות מהר מדי לפניה, לעזוב גז בבהלה ולגלות שהרכב פתאום חוטף היגוי יתר (ולא, יש נקודה שבה בקרת היציבות כבר לא עושה הרבה). או לגלות באמצע עיקול שיש רכב שחונה חצי על השוליים וחצי על הכביש וצריך עכשיו לבלום ולשנות כיוון והמכונית פשוט לא רוצה לפנות. אלו אספקטים בטיחותיים, וכאשר הם מגיעים במופע קיצוני - זה בעייתי ומסוכן. ואני רק אניח את המים הזה פה...