method

ללא ssd, ללא זכרון, על פניו מעבד חלש יותר ואני מניח שכך גם המקרה עם הכרטיס גרפי... אין מטרה לקנות את המינימום שמקיים את הדרישות. מדובר על מתנה ולכן רצוי למצוא משהו נחמד שיעשה את העבודה גם כמה שנים קדימה. נניח 3500-5000ש"ח זה הטווח הרצוי. לא רוצה לתת מתנה זולה לאמא

אני מאמין שאמא תסתדר עם המק כי גם ככה רוב הבית אפל(אייפון, אפל טיוי, אייפדים למיניהם...) ב מק יש i5, ב דל יש i7, ובמחשב נייח בהרכבה עצמית אפשר לקחת גם i9 עם כרטיס nvidia. החשש היחיד שלי הוא מבחינת החומרה, אך אם מה שיש במק שהצעתי מספיק- אז אפשר לקחת בראש שקט. הוא אכן פוגע ברוב הקריטריונים יותר טוב מהמתחרים, וגם חוסך את כאב הראש בהרכבה עצמית עם מארז פירוטכני מגניב, עזרת- תודה.

אהלן לשוכני האוף, המחשב של אמא הלך לעולמו ויש לקנות אחד אחר. שימוש עיקרי בסיסי לגמרי- גלישה, יוטוב ושות'... אך רצוי שתהיה אופציה לנגיעה באוטוקד, ככה שיכולות כלשהן צריך שיהיו למחשב. אני מדגיש נגיעה באוטוקד, לא צריך להשתגע עם כרטיס גרפי quadro או מה שנדרש בימינו לתוכנות מסוג זה. קריטריונים עפ"י חשיבות: שקט, קטן, יפה, ביצועים. יפה זה ללא פיצ'רים לא נחוצים, ללא led, ללא מאווררים זוהרים. קטן זה לא גודל מארז מלא, אחד כזה שאפשר להניח על השולחן ושהוא לא יהיה גבוה מהמסך. פרטים נוספים: אנחנו מעדיפים לקנות מחשב מותג(בידיעה שה vfm נמוך), כי ההורים לא אוהבים הרפתקאות. יש אפשרות(ואפילו רצויה) שאעשה גיחה לאילת בכדי לרכוש את המחשב במחיר משתלם. בנתיים זה מה שמצאתי: https://ksp.co.il/?uin=96164 https://www.pc365.co.il/product-20734-Dell_OptiPlex_7070_SFF_OP_RD33_11580_ללא_מערכת_הפעלה האם אני בכיוון? אשמח לדעות והמלצות!

אם אני הייתי קונה רב חדש מחברה, הייתי בוחר את הצבע שהכי יפה בעיניי. מדובר פה בקנייה מהלב ולא מהשכל, אז למה פתאום השכל נכנס לפעולה בפרט כ"כ שולי ומתחיל לדאוג על איכות הצבע עוד כמה שנים? אישית, מבלי לראות בפועל איך הרכב נראה עם הצבעים הנבחרים, הייתי הולך על: 1) כחול- כי הכי יפה 2) אדום- כי לא סטנדרטי 3) שחור- כי שחור צבע לבן הוא משעמם וליסינג, רוב הסיכויים שלא היה עולה על הפרק בכלל. אך בהתחשב בהתלהבות שאר מגיבי הפורום, אולי הרכב ממש יפה בלבן ודעתי שגויה. ובאופן כללי, ה overthinking הזה לגבי הקונה העתידי, איך יסתכלו עליי, מה יחשבו השכנים, מי יקנא...- כל זה גורם לך להתרחק ממה שאתה רוצה באמת, וחבל. זו קנייה שלך ובשבילך, תן לעולם להסתגל אליך ולא ההפך :).

גם לי יש נינג'ה, עושה את העבודה מצויין אך באמת מרעיש באופן קיצוני. נקודות לטובת הנינג'ה- 1000וואט זה חזק(לבלנדר שולחני אישי כזה), והוא מפרק הכל. אני לא יודע כמה המתחרים באותה הקטגוריה מרעישים, אך אם אתה מתכוון לכתוש קרח ושות' אז לפי מה שהבנתי בלנדרים של 300וואט למשל, לא יעשו את העבודה. לגבי vfm כנראה שכמו שענו מעליי, תשלם על המדבקה. אך כיוון שמדובר בסה"כ ב 400ש"ח אז קניתי ולא עשיתי מחקר מעמיק. דבר נוסף: 4-5 כוסות גדולות זה לפחות 1500מ"ל. בנינג'ה הסטנדרטי יש כוס של 500מ"ל ו 650מ"ל(לא בקיא בנפחים של הנינג'ות היותר גדולות). אולי מה שאתה מחפש זה לא בלנדר שולחני קטן, אלא משהו יותר מאסיבי- כמו הכרומקס שהציעו פה.

כמו שציינתי לעיל- עוד לא הגעתי למבחנים(כי אני עצלן). ישנם ארבעה מבחנים עיוניים(כזכור לי) ולבסוף מבחן מעשי. אני בשלב הקורסים העיוניים, כאשר הקורס האחרון הוא מעשי שכן המבחן האחרון הוא מעשי גם כן. כמות ההפלגות היא די מותאמת לקורס הספציפי, נניח בקורס מכונה אתה תלמד עיוני(עם כל מיני מכלולים שיש להם בכיתות) ואז תקבל הסבר על גבי היאכטה, לא זכור לי שהייתה הפלגה בקורס הזה(אם כי כל קורס מכונה זה כמה מפגשים בודדים). בנושא ימאות ומפרשנות יצאנו להפלגה ובה תרגלנו את כל הנושאים הרלוונטיים. ובכמה מקרים אחרים גם יצאנו להפליג. בשורה התחתונה, לאחר 3 קורסים עיוניים, היו כמה הפלגות בודדות. האם אני מרגיש שחסר לי יותר שעות ים? לא ממש. כל תהליך הלימוד מהנה, וכשיש סיבה לצאת לים אז יוצאים לים. המסלול שאני בחרתי הוא לימודים בימי שישי בוקר, וזה נחמד מאוד(חושב שהייתה אופציה גם לאמצע שבוע בערבים, לא רציתי את זה). אל תצפה להפליג כל מפגש שני. מאמין שרוב ההפלגות מתנקזות לקורס המעשי(שאליו עוד לא הגעתי). רוב המבחנים העיוניים הם אמריקאיים. הרשיון מקנה לך להפליג על יאכטה עד אורך 24 מטר ועד כ 12 מייל מהחוף כמדומני. אי אפשר להפליג ממדינה למדינה עם רשיון זה. חפש "משיט 30" לפרטים נוספים על הרשיון. הרשיון הבין-לאומי הוא משיט 60...

סביבות 9,000. אכן יש מיקוח, כמו שציינתי בהודעה הראשונה.

אני כרגע באמצע הקורס(בערך), עוד לא ניגשתי לבחינות. קיבלתי המלצה מחבר על "דרך הים" בהרצליה, וזרמתי עם ההמלצה שלו(סטגדיש). הקורס נעשה באווירה נינוחה וכייפית, השיעורים וההפלגות מהנות והחומר מועבר בצורה ברורה ומקצועית. ישנם שיעורים, תרגולים, חזרות, אפליקציה, ספרים ומה לא- רק תלמד. החבר׳ה שם אחלה, וגם התלמידים לרוב אנשים סבבה לגמרי שקל להתחבר איתם. ובכלל, לימודי קורס סקיפר זו חוויה בפני עצמה, זו לא אווירה סטודנטיאלית קלאסית, זו אווירת חופש(כיאה לים). בחינות עדיין לא עשיתי, אך מה יש כבר לפרט בנושא? יש כמה נושאים עיקריים- לומדים וניגשים לבחינות. ממליץ פשוט להתקשר אליהם ולקבוע הפלגת היכרות- שם יסבירו לך הכל וכמובן ינסו לצרף אותך לקורס. מאמין שגם תקבל הנחה בהפלגת היכרות. אין לי מקור השוואה למקומות אחרים שמציעים את הקורסים הללו, כך שאין לי מה לתרום בחזית זו. בהצלחה!

עכשיו מובן למה פסלת את הפרארי ההיא... (וכמובן שאני קופץ כי יש לי רכב אדום 😊)

נו מה אתה ילד? ידוע לכל שרוחב הגגון הוא זה שקובע...

אני רואה הזדמנות להתלונן- אני מנצל אותה.

מטקות זה מה שמלחיץ אותך? יש שד הרבה יותר נורא. עפיפונים. בניגוד למטקות שבהן, כמו שאמרת, מפחיד לדלג לכיוון המים- העפיפון יכול לנחות עליך בכל מקום ובעוצמה רבה. אני למשל, מבקר בחוף לא מעט לקראת הערב, שוכב לי ללא שמשיה קרוב למים עם ספר ככה בכיף שלי... לפני כמה ביקורים, נחת ממש לידי עפיפון בעוצמה כ"כ גדולה שבחיי חשבתי שנפל פסנתר על החוף. ולא תגיד עפיפון קרטון מסכן, אלא אחד כזה עם שלדה מוצקה(שהרי קפצתי מעוצמת הפגיעה בחול). מאז אני שם לב לדברים הללו כי וואלה זה באמת מסוכן ויכול להפתיע בכל מקום בחוף. במיוחד כשאיזה אבא נותן לילד הקטן שלו את העפיפון ומלמד אותו איך להטיס אחד... אני מרגיש קצת זקן עם המלל שהקלדתי, אך לפחות יש לי במה להתלונן.

אני לא אקח צד בדיון, וכל אחד שיעשה מה שהוא חושב לנכון, אך אצרף את הרזומה הקטן שלי עם רכבים ישנים: שנה עם מיצובישי קולט בת 15(אני הבעלים השני, התמזל מזלי) - תקלות מחוץ לטיפולים שבשגרה: 200שח.כמעט 5 שנים עם פיג'ו 307 2003(יש לציין כי הייתה של אבא עד 2015) - תקלות מחוץ לטיפולים שבשגרה: פחות מ 1500שח(לכל התקופה). נפטרתי מהפיג'ו לפני כחצי שנה(הייתה בת 17 לערך). בכל הרכבים נסעתי לפחות 10K בשנה, כמובן בשימוש יומיומי. פעם אחת איחרתי לעבודה בגלל תקלת חשמל בפיג'ו... שהפיג'ו פתרה בעצמה. הקולט הוחלפה כי סטודנט במעונות לא צריך רכב. הפיג'ו הוחלפה כי רציתי לפנק את עצמי ולהשתדרג, כלומר - רצון ולא צורך. אני כן אציין שיש לי חשש שאם מחזיקים רכב מספיק זמן אז יגיעו צרות בצרורות ויש להפטר מהרכב קצת לפני שזה קורה. אולי היה לי מזל עם הרכבים, אולי טיפולים בזמן זה כל הקסם. דבר נוסף: לא אצל כולם רכב הוא בעדיפות עילאית בחיים האלה. לא מעט סולדים מהמירוץ להתחדשות ולגמרי מרוצים עם רכב ישן שנוסע.

לא יודע ספציפית לגבי מספרים 13/14... אך שתיתי בעבר הרבה קפסולות של עלית בעבודה, וזה רע. רע מאד. אני מבין בקפה כמו שאני מבין בויסקי או בירה: מעט. ומה שלמדתי לאורך השנים שהדברים שאני מבין בהם מעט מציבים אותי במצב מעניין. לדוגמא: אני יכול לזהות ויסקי גרוע, אך אני לא יכול להבדיל בין ויסקי טוב למעולה. כנ"ל בקפה. ומהנסיון שלי, קפסולות של עלית בהחלט נכנסות לקטגוריית הגרוע(אולי קפסולות 13/14 באמת שונות, ואם כן אז מחילה). אגב, גם הקפה הנמס של עלית לדעתי גרוע ביחס לקפה נמס סבבה כמו jacobs, davidoff.

כמות כזאת הייתה מסדרת אותי עד ל covid הבא... תהנה!

מצטרף להמלצה על הנגרו https://negro.co.il/

תתחדש!

להלן צורת החשיבה שלי עבור המצב שלי: במקצוע שלי ישנה קפיצת מדרגה ברורה מעובד למנהל. קפיצת מדרגה זו מתבטאת ב"טייטל" הרבה יותר נחשק, מינגלינג עם עם אנשי מפתח שלרוב כעובד אין לך שום קשר אליהם, וכמובן תוספת שמנמנה למשכורת. זה ידוע לכולם(בתחום שלי) ובאמת שמרגיש לי שכולם שואפים לשם, והחשש האישי של כל עובד מתנקץ ל"ברור שאני רוצה להתקדם לתפקיד ניהולי, אך אני לא בטוח שאני מוכן"- כלומר, כולם נוהרים לשם, כל אחד בקצב שלו. אבל אני? אני מסתכל על הדברים קצת אחרת(ואני ממש לא טוען שזו הדרך). בחרתי ללמוד את מה שאני רוצה, בידיעה ברורה שמקצועות אחרים מתגמלים כלכלית הרבה יותר. למה? 1) כי בתחומי הלימודים שחשבתי ללמוד, הנחתי(בדיעבד הנחה נכונה) שכל תחום לימודים(מהתחומים שהיו רלוונטיים עבורי) יאפשר לי להתפרנס בכבוד. 2) פחדתי לבחור במקצוע יותר מתגמל כלכלית שאני אשנא כל בוקר מחדש למשך עשורים. אז בחרתי ללמוד מה שרציתי, וכיום יש לי חברים שמרוויחים הרבה יותר ממני בתחומים אחרים וזה לא מזיז לי כלל. אחרי שהבנו שכסף הוא לא הדבר החשוב בחיי, חוזרים לרזולוציית תחום העבודה בו אני עוסק. אני שופט את התפקיד הניהולי עפ"י השגרה היומיומית של המנהלים שעבדתי תחתיהם, ומה שאני רואה זה את הדבר הבא: אחריות על עובדים, צמוד לנייד, מיילים, ישיבות, תמיכה בעובדים והגדרת כיוון להמשך עבודה, שכר נאה, קרדיט כשמצליחים, התרחקות כמעט מלאה מהתחומים הטכניים, ראיה והבנה מערכתית של התנהלות מקום העבודה.- מתוך כל אלה אני רואה רק יתרון אחד. כסף. השאר יאמללו אותי. *ה"ראיה והבנה מערכתית של התנהלות מקום העבודה" זה משהו שאני עדיין לא מצליח לכמת ולהבין, אך יש לי חשש קטן שזה משהו שיכול לעזור לי מאוד בכדי לפרוס כנפיים בתחום העצמאי, כך שזה נשאר כסימן שאלה. אני אדגיש שאני לא טוען שהקידום ו\או התפקיד הניהולי הוא משהו רע, אני פשוט יודע שזה לא בשבילי- ומכיוון שכסף, תהילה, מינגלינג, העשרת קורות חיים(הכוונה לטייטל. כמובן שמקצועית הנני חותר להתקדם תמיד) ושות' לא בראש מעייני, אני לגמרי שלם עם זה שאני לא מתקדם לתפקיד ניהולי. דוגמא נוספת ואולי קשורה בעקיפין: אני מאמין שאני יכול למצוא עבודה עם משמרות לילה ולהרוויח יותר. אז מה? הטיעון שלי הוא "לא קרעתי את התחת בלימודים כדי לעבוד לילה". אם נפשט את כל המלל לעיל, אפשר לומר שאני לא יודע איפה אני רוצה למצוא את עצמי בעתיד הרחוק, אבל אני סמוך ובטוח לגבי איפה אני לא רוצה למצוא את עצמי. חשוב לציין שלרגע כתיבת הודעה זו אין לי צרכנים כלכליים בדמות ילדים, כך שאולי הרבה יותר קל לי לזרוק באויר "כסף זה לא הכל". אין לי עצה ספציפית למקרה של פותח השרשור, סך הכל הוספתי מידע ונקודת מבט אישית על מנת להעשיר את מאגר הנתונים של פותח השרשור בכדי שיהיה לו יותר "בשר" לעבוד עימו. בהצלחה!

אחלה, תודה!

אז זהו, שהפילו את ה"משימה" עליי. כלומר, אני רוצה לבדוק קודם את הצד שלי בעניין לפני שאני מפיל הכל חזרה עליו. מאמין שיש לא מעט דברים להסדיר בצד המייצא, וכמובן לברר את התנאים במדינה אליה אני שולח. לא מדובר על יין מסויים או יקב מסויים. זו תהיה תפזורת של כמה מכל סוג ומכל יקב. לכן שאלתי גם על אריזה ושילוח, כי אני מהמר שמה שיקרה בפועל זה שאני אצטרך לקנות מכמה מקומות ולכן לא אוכל לבקש מיקב מסויים לשלוח הכל.

אצלי יש כזאת: https://www.coffeeman.co.il/pl_product~901721~20~13.htm המכונה לדעתי סבבה, אך אם תשאל את אבא שלי הוא יגיד לך שזה פח אשפה. יש בה מקציף קיטור, לא יודע עד כמה איכותי כי השתמשתי בו בערך 5 פעמים(מתעצל לנקות+ שותה ללא חלב לרוב). יתרונות: - לא קפסולות, קפה טחון אמיתי(יש לי מטחנה קטנה, אך אפשר לקנות גם טחון שהוא גם אחלה). - מקציף ולא מיכל חלב. הייתה לי מכונה עם מיכל חלב, והעסק שם מזדהם די זריז. - קומפקטית! לי זה ממש חשוב. - נראה שזה בתקציב שלך. חסרונות: - לא קפסולות. אני חד משמעית מוותר על שתיית קפה בבית בבוקר כי פשוט אין לי פין להתעסק עם זה בבוקר. בסה"כ אני מרוצה מהמכונה, אך אני לא אנין טעם ואולי יחלקו על דעתי. אם הייתי עכשיו בדילמה שלך, הייתי לוקח מכונת קפסולות דלונגי ב 400-500ש"ח, וקונה מקציף חלב כוס(בטח עולה עד 300ש"ח)- בכך אני פותר את עניין הנקיון וקלות הכנת הקפה. וכמובן מתרחק כמו מאבולה מקפסולות של עלית.

ערב ככה-ככה לכולם, חבר קרוב בעל עסק בצ'כיה שאל אם אני יכול לארגן ייצוא של מנה התחלתית של כ-500 בקבוקי יין ישראלים. למה הוא לא מזמין ישירות? - אז התשובה פשוטה: הוא כן מזמין, אך מעדיף שיהיה לו איש קשר שהוא מכיר בארץ, ואחד שגם יוכל להפעיל שיקול דעת ולא להיות כפוף ליקב אחד\נציג מכל יקב. כל הרעיון נסיוני לגמרי בשלב זה. השאלה הגדולה: מול מי עליי ליישר הדורים במדינה, בכדי שכל העסק יהיה חוקי לגמרי ללא הפתעות? במה זה כרוך? מידע נוסף: יש חברה רשומה ממנה אני יכול להוציא חשבוניות תקניות ולהסדיר כספים, כך שאת המשוכה הזו עברתי. בונוס: אני מניח שהיקבים ייתנו לי פתרונות אריזה ושילוח, אך אם לא - האם ישנה אריזה סטנדרטית לבקבוקי יין שמתיישבת על משטח?(אני מנחש שכך אורזים אותם, יכול להיות שאני בכלל לא בכיוון). תודות 🍷

וואלה? לא ידעתי. אז כנראה יאמאסה עושים את זה כמו שצריך(לא מפתיע). מירין זה דבר מגניב לגמרי. משתמש בו להכנת עוף.

אבל עזבו סויה רגע... מה הקטע הזה שרוטב טריאקי של יאמאסה דליל כמו מים(אם כי טעים) ורוטב טריאקי של קנור(או אולי אסם) ממש סמיך. מה קורה שם?!

אוקיי אוקיי, אל תהרגו אותי! כל מה שאמרתי זה ששמתי לב שלסויה האיכותית יש 5000+ ולסויה פח אשפה יש 12000-17000! ידוע שסויה זה מלא נתרן. אם סויה איכותית הייתה עם 300 נתרן והסויה הזולה הייתה עם 6000 היה על מה לדבר. על מה המהומה? נחשפתם לכמויות הנתרן בסויה לראשונה בחייכם או משהו? 😅 הנה, מותג מותג: