erez59

אם היא מחפשת גלגלים, יש לסבתא שלי. סתם סתם, לונג שוט אין דה דרק, חבר רוצה למכור 4 ג'אנטים מגנזיום נעולים בצמיגים חדשים למזדה 3, מתאים?

אפשר לנסות לשחד את השופט. (אבל זה לא מומלץ...)

אפשר לעשות הרבה. שבור תכנית חיסכון, קח לך עורך דין תותח, אשר לו חשבון הוצאות פתוח והוא יוציא אותך חף מכל אשמה, צדיק. על מה אתה מבזבז אנרגיה? זה לא שעברת באור ירוק והלבישו לך תיק. עשית עבירה כפולה ועכשיו אתה מבקש רחמים. די, רד מזה, אין רחמים, יש אלף כמוך כל יום וכולם נקיים מכל רבב, לפחות כמוך. צריך לדעת להרפות. תרפה.

קבל ממני עצה ששווה לפחות את 1000 השקלים שאתה נאלץ לשלם. תרפה ותמשיך הלאה. אתה בחור צעיר וצפויות לך עוד לא מעט אכזבות מהשטר, מהמשטר ומהמשטרה. שלם את הקנס כמה שיותר מהר כדי שתוכל להמשיך הלאה. תשתדל להפיק את המרב מהמקרה הזה. (גם הידיעה שלא תמיד הצדק שלך מנצח, שווה את המחיר)

רותם, תבין שיש בעייתיות בדרך שאתה מתאר את המצב. אתה מעיד שנסעת במהירות איטית יחסית, שהאור הכתום התחלף מהר לאדום, שנלחצת ולכן עברת גם את הרמזור השני בכתום, כל זה משתמע להדיוט כמוני, שלמרות שנסעת במהירות איטית יחסית, האור הכתום דלק לא מעט זמן לפני שנכנסת לצומת כך שלכאורה היה לך מספיק זמן לעצור אבל עדיין בחרת לעבור. לפעמים אנחנו לוקחים החלטות שמסתיימות בלי בעיות, לפעמים יש אחרינו שוטר שגורם לנו לשלם על ההחלטות שלנו, לפעמים אנחנו נאלצים להחליף פרטים בעקבות ההחלטות שלנו ולפעמים, שלא נדע, מזמינים אמבולנס. גם הסגנון שהתווכחת עם השוטר, מין הסתם לא הועיל. להגיד לשוטר שזו סחיטה, שיש לו מכסה למלא ולכן הוא רושם את הדו"ח, מה עבר לך באותו רגע בראש?

ועדיף במוסך שהיא כבר עומדת בו...

לשוטר אין שיקול הדעת לגבי גובה הקנס. את שאלת ההיגיון צריך להפנות למחוקק.

כל מה שכתבת, נכון. אני מניח, ומחזק את הנחתי בדברים שכתב השוטר ובדרך שרותם תאר את המקרה, (שהרמזור התחלף די מהר לאדום), שהכניסה לצומת הייתה ב"סופו" של האור הכתום. שיקול דעת שגוי שמחירו במקרה של רותם, דו"ח. כמספר היתרונות, מספר החסרונות. מה רע לדעת מתי מתחלף הרמזור לכתום-ירוק כדי לגנוב כמה עשיריות ולצאת לפני האחרים? או לדעת שיש לי עוד שנייה לקראת הפיכתו לכתום-אדום כדי "לתפוס" את הרמזור. השיטה הזאת הופכת אותנו מנהגים זהירים, מכורח, לנהגים לחוצים, מבחירה.

אין חוקיות, יש אלף ואחד גורמים משתנים שיגרמו לי להחליט באותו רגע איך לנהוג. יכול להיות שאחליט לעבור את הצומת. יש לי "מום" כזה שאומר שעדיף לתת לתנועה לזרום, מצד שני יש אותה סבירות שאחליט לעצור. נהג מתאים עצמו בכל רגע נתון למצב בכביש ולוקח אחריות על החלטותיו.

אם אתה אומר שטעיתי, מודה ועוזב ירוחם. סתם, לא באמת. השוטר עשה בדיוק מה שאתה מציע, (אני יודע, דיברתי איתו..), ברמזור הראשון שהבחור עבר השוטר התכוון לעצור אותו ולתת לו אזהרה, השוטר הניח שהוא טעה/לא היה מרוכז/שתי "נהגות כיסא אחורי" איתו ברכב/ מלא חרטה וכד' אבל כשעבר גם את הרמזור השני באור כתום השוטר שינה את דעתו ובגלל הטעות השנייה והחליט שמדובר בעבריין תנועה מועד. בתי הקברות מלאים באנשים ששוכבים שם רק בגלל טעויות ופאניקה של אנשים אחרים ובתי הכלא מלאים באנשים חפים מכל פשע ובעלי כוונות טובות. אני לא טוען שהבחור שלנו עבריין מועד סדרתי, הזכרתי זאת רק כדי להדגיש נקודה. כולנו טועים, אבל כשאתה מפספס ירידה במחלף מסויים, אתה לא יכול לחזור רוורס. זה אסור על פי חוק ולא משנה כמה קילומטר אתה צריך להמשיך עד למחלף הבא. על טעויות משלמים למרות שחלקן נעשות ללא כוונת זדון. ההבדל בין "ילד" ל"גבר" (ולא מדובר על גיל כרונולוגי) זה לקיחת האחריות.

תראה, במקרה שלך זה פשוט כמו שזה נשמע. נכנסת לצומת באור כתום, זו עבירת תנועה. עברת צומת נוספת באור כתום, יש דפוס עברייני בנהיגה שלך. מה שאתה חושב או לא חושב זה לא רלוונטי. במקרה שציינת גנבת שני רמזורים, בטעות. אני מעדיף נהגים שעוברים רמזור אדום במודע מאשר בטעות. רוב התאונות בצמתים נגרמות בעקבות טעויות ולא בעקבות עבריינות סדרתית. אף אחד מאיתנו לא מלאך (למרות שחלקינו שואפים להיות), במיוחד לא אני. אבל אני עומד אחרי המעשים שלי. כשאני נתפס, אני משלם ולא תשמע אותי מתבכיין. אין לי דרך להכיר אותך מלבד דרך ההודעות שלך. המילים שפניתי אליך הן לא מעליבות, אלא אם אתה בוחר להיעלב. לדעתי אתה יכול להפיק מההודעה שלי יותר תועלת אם תקרא אותה שוב, תפנים ותנהג לפיה, אבל אתה לא חייב.

מתחיל להימאס מכל מיני בכיינים שלא מסוגלים לקחת אחריות על מעשיהם. כביש זה לא מגרש משחקים, החלטה שגויה בכביש עלולה לגרום למוות. לצומת מגיעים עם הרגל על דוושת הבלם ולא על דוושת ההאצה. לו היית נוהג כך, ברגע שהרמזור היה מתחלף לכתום היית בולם ולא ממשיך בנסיעה, המשכת לתוך הצומת, נהגת כמו רוב נהגי ישראל. נסעה אחריך ניידת, תשלם! עברת רמזור נוסף בגלל שהתבלבלת, תשלם כפול! לו היית נהג זהיר כמו שאתה מעיד על עצמך לא היית נקלע למצב הזה. אולי אתה נהג זהיר בדרך כלל, אז בדרך כלל לא תעשה עבירות. תעית, שגית, התבלבלת, נתפסת, תשלם ותפיק לקחים לפעמים הבאות. לא המשטרה אשמה, לא המדינה אשמה ולא הכביש אשם. אתה אשם וככל שתפנים את זה יותר מהר הכביש יהיה מקום יותר בטוח.

קצת כבוד לרכב שבשנות השמונים תפס נתח של כ 40% ממכירות הרכב בישראל, קצת כבוד לעובדה שישראל הייתה יבואנית סובארו השנייה בגודלה בעולם אחרי ארה"ב, קצת כבוד לחברה שהביאה את בשורת ה 4X4 לרכבי המשפחה ועוד קצת כבוד לחברה שהכניסה את הגיר האוטומט הרציף האלקטרוני כבר באמצע שנות השמונים. לדעתי לא מעט אספנים מחזיקים סובארו "באסמים".

אם הוא הולך לבית החולים, יפתח תיק במשטרה ולכן עליך לגשת במהירות האפשרית למשטרה ולדווח על התאונה.

תודה שתיקנת, לרגע היה לי חשש שנפגעת מדברי כשלא הייתה לי כל כוונה לפגוע.

התחלה טובה, לאט לאט תוכלי להשלים את כל הסט.

זו לא הגעה למסקנה זו התרשמות. לגבי הפעם הראשונה: בדרך כלל, נהג שנקלע לתאונה ראשונה, נרעש ונרגש מהסיטואציה ולא חושב לצלם ולהנציח את הרגע. לגבי הפעם האחרונה: נהג שלא מבין מצבים בכביש, שלא יודע מתי אפשר לדרוש את המגיע ומתי צריך לוותר (ובכלל לא קשור לחוק/צדק/מוסר/זכות קדימה וכד'), נהג שלפי תיאור האירוע, שמקבל חיזוק של תמונה, עדיין צריך לשאול מי האשם, סביר להניח שיהיה מעורב בתאונות מהסוג הזה גם בהמשך. וחס וחלילה שלא יובן שזה מה שאני מאחל, לא ל"נוסעת" ולא לאף אחד אחר.

לעדכן דיסקט רק בגלל שורה שכתבתי שאתה מפרש אותה כשוביניזם פרימיטיבי? לדעתי, זו התנשאות ורצון לפגוע.

על פניו, אין ספק מי ה"אשם" בתאונה, את יכולה לישון בשקט בלילה. כנסי לפחח הקרוב, קבלי הצעת מחיר לתיקון, הגישי אותה לנהג המונית, שסביר להניח שלאחר ניסיון ויכוח קצר, ישלם לך את כמה מאות השקלים. מבחינתו זו עסקה טובה יותר מאשר להפעיל את הביטוח. שלשלי את הכסף לכיסך ואל תתקני את האוטו. אם בכל זאת את שואלת בתמיהה מדוע הצעתי לך לא לתקן את האוטו, אומר להגנתי שהתרשמתי מהדרך שתיארת את המצב, שזו לא ההתחככות הראשונה ומין הסתם גם לא האחרונה, כך שתנצלי את העובדה שלא את האשמה כדי לקנות לעצמך משהו יפה... (אין במה שכתבתי התנשאות או רצון לפגוע, זוהי התרשמותי בלבד שנאמרת ממקום טוב)

או בקיצור, איפה התמונות?

פרוייד היה אוהב את הטעות הזו...

אענה לך אחד לאחד. מה הבעיה שלי - אז ככה, אני מגלה חוסר סבלנות לאנשים שלא לוקחים אחריות על מעשיהם ומעדיפים לזרוק בוץ ולהכפיש כל מי שנמצא ברדיוס שלהם, החל מנהג השברולט מליבו השחורה שזגזג כמו מניאק, דרך השוטר שאתה מקווה שיש לו שכל, נמשיך לדבילים שאת תשובותיהם לא אהבת ובל נשכח את קצין המשטרה שסביר להניח שהוא ערס מגעיל. האם אני מכיר אותך? - נתקלתי במספר תגובות שלך בפורום וכבר אז הבנתי שהדעות שלך ושלי לא בדיוק עולות בקנה אחד, מה שלא מנע ממני לברך אותך לשלום, כשנפגשנו במפגש שישישרון. למה לתקוף אותך סתם - אני לא תוקף סתם, אני מגיב להודעותיך לפי תפיסת עולמי. אני מצטער שהיא לא חופפת לתפיסת עולמך. (סתם, אני לא באמת מצטער). למה לרצות להעיף אותך מהארץ - אני לא רוצה להעיף אותך מהארץ אבל אני גם לא רוצה שתישאר כאן בניגוד לרצונך. לי נמאס מהבכיינים שלא מבינים שלא המדינה צריכה להתאים את עצמה אליהם אלא הם צריכים להתאים עצמם למדינה. בקשת משהו חיובי - או. קיי. אני בטוח שבמקום אליו אתה נוסע ידעו להעריך את תרומתך לתרבות הנהיגה הרבה יותר מאשר בארצנו הנחשלת ואני מאחל לך הצלחה בחייך החדשים.

אתה יודע יוסי, הסגנון שלך ממש לא לרוחי. אלמלא קנס על סך 1200 ש"ח ששילמתי על דו"ח מהירות הייתי מממן לך את כרטיס הטיסה. אף אחד לא מכריח אותך להישאר בארץ. אתה יכול לקחת את עצמך, (ואת הטווינגו שלך) ולהמריא לעבר השקיעה. אני בטוח שהמשטרה בניו יורק/במוסקבה, הרבה יותר מתחשבת...

בדרך כלל המשיבים מתאימים את סגנון התשובות לאופי השאלות. לאיזה תשובות אפשר היה לצפות כשהשואל מציג את העובדה שאם רשיונו ישלל, חייו ידפקו, יאלץ להתפטר מעבודותיו, להזניח את לימודיו, ירד לתקופת השלילה (???) לחו"ל וכל זה בגלל שפעמיים (!!!) נתפס על אותו כביש, חורג מהמהירות המותרת ועוד עם טווינגו. אתה יודע, במחשבה שנייה אני לא מאמין למילה ממה שכתבת. הלוואי שתוכיח לי אחרת, אני אלווה אותך למטוס.

אולי כשיראה את ווספת האספנות, יעלה חיוך גדול על פניו ו...יוותר לך.