בנצי

באמת חבל. טל"ח

אני מכיר הרבה שהיו קונים את הרכב הזה לגרושה/חמה/אשה. טל"ח

גם לא כל מי שלא חגור נהרג בתאונה. טל"ח

לך תמכור סיאט בארצות הברית, כל חיפוש ברשת מניב תמונות של כסאות. טל"ח

נכון, אבל תזכור, שאם אין אמצעים מדובר במעמסה שמהווה מכשול. טל"ח

מה רע בקרחת? הרבה דברים. אני נמצא הרבה בשמש, לא בא לי מכות שמש. זה גם די מאעפן, לא נראה טוב על כל אחד. לגבי הטונר, נדמה לי שבעברית זה נקרא מי פנים. Toner טל"ח

יש לי קרקושים מאוד מעצבנים במרצדס, בכביש משובש זה מגיע מהכיסוי של הרמקול המרכזי על הדשבורד וממראות הטואלט שמורכבות בתקרה. אני מאוד אוהב את הרכב שלי, אבל הוא לא חף מבעיות קטנות ומציקות, וכן הוא מקרקש וזה משגע אותי. טל"ח

אני מסכים, ולכן כשעלה הדיון על ילדים בגיל צעיר הרשתי לעצמי לאמר שזה די מכשול להצלחה, ילדים זה דבר יקר כלכלית ואנרגטית. העולם השתנה הרבה מאוד ב40 השנים האחרונות ובעיניי הבאת ילדים בגיל 21 זה ממש ממש ממש מוקדם. טל"ח

ייצור המוני עובר למערב, ייצור איכותי נעשה פה. יש שוק מאוד נרחב לכריות נוי, מדובר בכריות ספה שנמכרות במעל ל$150 ליחידה, יש אנשים שמוכנים לשלם הרבה כסף בשביל כרית שעשוי מmudcloth אפריקאי שעולה לנו $60 דולר לחתיכה, את החלק האחורי מרכיבים מבד אירופאי שיכול להגיע ל90 דולר למטר רץ, והנה יש לך כרית שהייצור שלה עולה 180 דולר. הרווח הוא הסכום הקטן בעלות, מסתכם ב10-12 לחתיכה, אבל כשסוג אחד מוכר 3000 חתיכות בחודש זה משתלם. טל"ח

אני אף פעם לא התלוננתי שלא טוב לי, גם כשהיה לי רע, והיה, למי שזוכר הייתה תקופה שגם גרתי באוטו. אני חושב שהנקודה פה, לפחות הנקודה שלי היא שאני שמח שלא מיהרתי עם ילדים ואני מעריך כל רגע ברכבת ההרים שנקראת חיי עד הלום. בגיל 27 עברתי איזה משבר רציני, בת הזוג דאז נכנסה להריון והחליטה לעשות הפלה, אני רציתי את הילד, זה דפק אותי ופשוט עזבתי את הכל ועברתי למדבר, לא עבודה (שהכניסה הרבה כסף), לא חשיבה, כלום, בזבזתי את החסכונות והתחלתי לחפש את עצמי מחדש. כשחזרתי ללוס אנג'לס להתחיל מאפס שכרתי דירה קטנה בהוליווד, היה לי מזרון מתנפח, כסאות גינה וטלווחיה על השיש של המטבח, wifi לקחתי מהשכנים. זאת הייתה תקופה מאוד קשה, מצאתי את עצמי בלי כלום, כל ההוצאות שלי על כרטיסי אשראי, חצי שנה אחורה חשבתי שהגעתי לפיק. זאת לא הייתה ההתחלה מחדש הראשונה שלי וזה הרגיש רע, די שנאתי את עצמי, הייתי מלא בכעס והוואקום שנוצר גרם לי לפקפק בעצמי בקטע מגעיל, מחשבות בסגנון של "תשלים עם העובדה שאתה כשלון" הגיע הזמן לוותר, ניסית, הגעת למקום מסויים ואתה לא שייך לשם. הילדות בפנימייה שתמיד הייתה הדבר שמחשל אותי פתאום הגיחה עם המילים שיועצת השכבה אמרה לי "אתה בגיל 18 תהיה בכלא, אם תגיע לגיל הזה" עשתה עבודה נהדרת, זה תמיד דירבן אותי להצליח ולנופף אצבע משולשת אבל באותה תקופה תהיתי אם היא צדקה. הייתי לבד, התנתקתי מהמשפחה שלי שלא הפסיקו להגיד לי לקחת איזו עבודה משעממת ולהכנס לשבלונה. אז התחלתי לצאת לכל מיני מקומות נחשבים, לבד, מתקלח, מתלבש יפה, מחייך ויוצא מהבית, התחלתי לבלות הרבה באיזה בר/מועדון של מלון יוקרתי, עם תקציב לבירה אחת, חוש הומור חולני וגישה מאוד קלילה מצאתי את עצמי מהר מאוד מוקף באנשים חדשים, מוזמן למקומות ומחלק כרטיסי ביקור לכל אחד, התחלתי לעשות קצת כסף מה שעזר לממן סגנון חיים של בליין הוליוודי אבל בלי שום בטחון כלכלי, כסף בא כסף הולך, כל מה שעניין אותי זה הרגע, שנה וחצי של מסיבות בריכה, מסיבות הזויות ובילוי חברי עם הרבה סלבריטאים, אבל ידעתי שהכל זמני, במהלך התקופה הזאת חבר קרוב לקח אותי לארוחת ערב בOC, שם הכרתי חבר ילדות שלו והבחור הזה הוא הסיבה לכל הסיפור שאני כותב פה. הרושם הראשוני היה די קריר, הוא לבש חליפה מדהימה, צחק, היה נחמד והכל אבל שום חיבור, ואז עברנו לבר של המלון והאלכוהול זרם והכל היה קליל וכייפי, את בלילה סיימנו אצלו בבית קצת שיכורים במרפסת ומהיר מאוד שיחה מטומטמת הפכה לשיחה מאוד עמוקה, עדיין לא הכרתי אותו, בית מדהים, יש לו רולס רויס ונהג, אבל ההכרות שטחית, אני קורא לזה מסיכה, עד לאותו רגע מדובר בזר, הכל חיובי, הכל מגניב וזה, שלוש שעות עם בקבוק קוניאק ושנינו מתחבקים לפני שהולכים לישון. פגשתי בן אדם מקסים, שדיבר איתי בגובה העיניים, הוא הגיע ממשפחה של מהגרים הוא ואחיו גדלו בלי הרבה, שניהם קרעו את התחת, אחיו הגדול עבד בתחנת דלק בגיל צעיר, חסך, לקח הלוואה וקנה תחנת דלק, חסך וקנה עוד אחת ועוד אחת ובזמנו היו לו כ30 תחנות דלק, הוא עבד אצל אחיו בתחנת הדלק, למד משפטים, לא יצא, לא בילה הכל היה לימודים/עבודה, סיים תואר בתחילת שנות ה20 התחיל לעשות כסף וגם התחיל קצת להשתגע, כנפגשנו הוא כבר היה במקום מאוד טוב, הוא למד המון ופתח משרד, חסך כסף וחיפש עו"ד צעיר שרוצה לצאת לדרך עצמאית, מצא מישהו, נכנס בתור שותף (לא פעיל) ונתן את הגב הכלכלי למשרד החדש, המשיך לפתח עוד משרד ועוד משרד, עד הוא הגיע לנקודה שהוא שותף באיזה עשרה משרדים, מרוויח $250k בחודש ומרצה באוניברסיטה בהתנדבות כי יש הרבה סטודנטיות נאות. התחלנו לבלות כל זמן פנוי ביחד, הוא היה שולח את הרולס לאסוף אותי בשישי ולהחזיר אותי בראשון, הוא גם היה האדם היחיד שידע כל פיפס על מצבי הכלכלי, הוא רצה לתת לי כסף לפתוח עסק וסירבתי, הוא מאוד אהב את זה, אחד הדברים שהטרידו הייתה העובדה שהוא מרגיש כי כל הסובבים אותו פשוט נהנים מהעושר שלו. אני עבדתי פה ושם אבל החובות תפחו, תמיד סירבתי לכל הצעה של עזרה כלכלית כי כבוד וזה. באחת השיחות שלנו, לפני שעזבתי את לוס אנג'לס הוא אמר לי משפט אחד שגרם לי להיות פחות ביקורתי כלפי עצמי ובאמת הנחה אותי. בשנות העשרה שלך אתה טיפש שחושב הוא יודע כל מה שצריך בשביל לכבוש את העולם. בשנות ה20 שלך אתה לומד איך לעשות כסף. (לא לומד איך לחסוך, לומד איך להרוויח, איך לבזבז) בשנות ה30 שלך אתה לומד איך לבנות עושר (wealth) איך לחסוך, להשקיע ומה המשמעות האמיתית של כסף. בשנות הארבעים שלך אתה מתחיל להנות מכל מה שעשית ואם יש לך מזל אתה אומר את המשפט הזה למישהו בשנות ה20 שלו. בזמנו זה היה מבדר, מגניב וקצת מעודד, כשהרגשתי חרא אמרתי לעצמי "שטויות, אתה עדיין לא בן 30". וככה התגלגלתי לי עד שהגעתי לגיל 30. ומכיוון שאני לא מעניין אף אחד וגם החלטתי לשתות קצת היום אני נהנה לכתוב את השטויות שלי, אעצור פה, רק תזכירו לי בפעם הבאה שאני נופל על בקבוק קוניאק איפה עצרתי כדי שאדע מאיפה להמשיך. ד"א בפעם התשעים.: בהמשך לדיון על ילדים בגיל צעיר, החבר הזה התחתן לפני 4 שנים, יש לו ילדה בת שנתיים והם מצפים לילד נוסף , הוא בן 48 אשתו בת 36 והוא צמוד לילדה, הוא עובד 3-4 ימים בשבוע ואני שמח שהוא מאושר, לא בפן החומרי, יש לו אישה נהדרת ומשפחה שממלאת אותו. טל"ח

העסק העיקרי הוא מתפרה, התמחות בכריות נוי high end. זה התפתח לייבוא ושיווק של בדים ללקוחות, שיווק של רוכסני YKK לבתי מלאכה ועוד. כרגע נשקלת האפשרות של הקמת קו פרטי של הדפסת בלוק על פשתן בלגי ושיווק. בפרוץ הקורונה כשהעסק שלי נסגר סיפקנו כ30 ק"מ של רצועות אלסטיות לייצור מסכות תוך 3 שבועות, שמרנו על המחיר הנמוך ביותר בשוק עם Same day shipping, בקושי היה לנו זמן לישון, אבל בשביל רווח נקי של $20k בשבוע אפשר לוותר על זמן אישי. טל"ח

כשהיא פתחה את המפעל אמרתי לה שהיא צריכה להכין את עצמה ל3 שנים של הקרבה אבסולוטית. אחרי שלוש שנים כשיש מכונה משומנת אפשר כבר להכשיר אנשים שיורידו לחץ ויקחו ממנה חלק מהאחריות, למען האמת לא ציפיתי לכזאת הצלחה. ואני ממש ממש גאה בה, זאת מערכת יחסים מאוד מדרבנת ומאוד בוגרת ומבחינתי אחת ההנאות הגדולות בחיים היא השקעה באנשים מסביבי. אז כן, הזמן עובר מהר כי עובדים כל הזמן, השטויות שאנחנו קונים זה זוטות, ויש לנו כללים מאוד ברורים ואפילו מעין תחרות אישית שבה אנחנו מתחרים מי חוסך יותר כל שבוע. כשהכרנו לפני שלוש שנים אני הייתי שנה בתוך העסק שלי ועדיין לא נהנתי מהפירות, לראות אותי יוצא מהבית ב6:30 ולפעמים חוזר ב11 בלילה מאוד דירבן אותה, אני הייתי שם ובניתי לה תוכנית עבודה, הצבתי מטרות לטווח קצר ולטווח ארוך. לא מדובר פה על חיים שלמים, וזה לא שאנחנו לא נהנים, כשיש זמן וכשעושים משהו אז עושים אותו בדרך הטובה ביותר. אני גם לא מסתכל על המטרה כזוג, לי חשוב שהיא תצליח בעצמה בצורה עצמאית. אין פה שום עניין של חומריות, הסיפוק שלי מגיע ממשמעת עצמית ועמידה ביעדים. ואם הייתי רוצה לנקר עיניים לא הייתי קונה S class, שמשמשת אותי כרכב עבודה וגומעת כ50k בשנה. זה המשרד שלי, טרום קורונה ביליתי 6-7 שעות ברכב מדי יום, וביליתי המון במושב האחורי, כל העבודה המשרדית נעשית שם, יש מקרר, מדפסת וwifi. ובכנות אני אומר את זה, בסיכום השנתי הרכב הזה לא עולה לי אגורה, לא בתחזוקה, לא בדלק, כלום, נאדה. טל"ח על אותו משקל, להגיד שבינוני מינוס זאת שאיפה אישית. אני מעדיף בסוף חיי להזכר בהישגים מאשר להזכר בחלומות. טל"ח

מכיוון שהמקום המתאים לשיח הוא בגיבוב ארשה לי לנצל במה זאת. כתבת שצריך לעבוד 100 שעות בשבוע בשביל מרצדס S... אז ככה, כשהכרנו היא עבדה בשביל לשלם חשבונות, העסק גדל ואני השתגעתי מכל הבלאגן בבית, פתחנו מפעל. היא חרוצה ויש לה מטרות ברורות, בשנתיים האחרונות היא הספיקה לקנות בית נופש במזומן (שמכניס כ$20k שכירות בכל עונה אחרי הוצאות). לחסוך המון, ואני מדבר על סכומים שגורמים לי להרגיש שאני לא עושה מספיק, היא מכניסה לחיסכון לפחות $15k בחודש, השאר הולך על פיתוח העסק ועל ההנאות הקטנות בחיים אז לא אף אחד לא עובד 100 שעות כדי לסגור את החודש, שנינו עובדים המון כי אנחנו לא מפונקים ואיך תירוצים, רוצה להצליח תעבוד כמה שאתה יכול ותפרוש בגיל צעיר. את המפעל ד"א היא סוגרת לחודש בתקופת הקריסמס ולשבועיים בתחילת הקיץ, אנחנו מנצלים את הזמן הזה על חופשות איכותיות. במקום לתרץ שהתכלבות לתקופה מסויימת זה בסדר למה לא לעבוד 100 שעות בשבוע לוחיות כמו שצריך? טל"ח

היא עצמאית, התחילה בקטן מהבית, הביאה עובדת ועוד אחת, פתחה מפעל קטן וקהל הלקוחות גדל בצורה משמעותית, העסק בנוי סביבה, היא פותחת את הדלת ב7 בבוקר, העובדות מגיעות ב8 ועוזבות ב4, היא נשארת עד 11 בלילה ולפעמים עובדת גם מעבר לזה, עושה בקרת איכות והכנה ליום המחרת. יש ימים שהיא נשארת לישון במפעל כי הנסיעה הביתה לוקחת חצי שעה לכל כיוון. כשהכרנו היא עבדה בשביל לשלם חשבונות, היום היא עושה לי בית ספר ואני כל כך מפרגן. ולמה היא עושה את זה? כי היא יכולה. טל"ח

אני צבעתי חלונות כאלו עם ספריי, חשוב לנקות את המשטח היטב. לעטוף עם ניילון או נייר את כל מה שלא צריך לצבוע. טל"ח

פתאום מעבר לארצות הברית נשמע כמו רעיון גרוע, אם בתחילת הדרך התעסוקתית אפשר להרוויח 100 שקל לשעה אז אני ממש מפרגן, קל לסגור 200 שעות עבודה בחודש, זוגתי שתהיה בריאה נותנת גם 100 שעות בשבוע. טל"ח

משתחררים בממוצע 70k אנשים בשנה. Sent from my SM-G998U using Tapatalk

כל המלצרים מרוויחים 100 לשעה? מי ממלא את כל העבודות שבהם מרוויחים מינימום? זה מצחיק כשאני רואה את הסדרה שקופים אני כל כך מכיר דמויות, מקומות ומציאות כזאת. Sent from my SM-G998U using Tapatalk

בעיקר כאב ראש. אנשים מרוויחים גם 5500 ברוטו. Sent from my SM-G998U using Tapatalk

יצאת מהצבא עם מקצוע, רוב האוכלוסיה לא בדיוק נמצאת באותו המקום. אני לא חושב שמישהו שהולך לעבוד באבטחה מרוויח 100 לשעה. עכשיו אני מסכים עם השעות הנוספות, קל נוח כשאין ילדים. עוד משהו, רוב הנשים שאני מכיר שהתחלנו להביאו ילדים בגיל צעיר מצאו את עצמו גרושות פלוס בגיל 30, סתם נקודה למחשבה. Sent from my SM-G998U using Tapatalk

בדיוק, לכן הצעתי שסוג צעיר מרוויח 10 נטו בהגזמה, שוכר דירה מחוץ לתל אביב, מתנייד בתחבורה ציבורית תוך כדי מנסה ללמוד, איך בדיוק הם יגדלו ילד? Sent from my SM-G998U using Tapatalk

לחזור לעניין, אני אשמח לקבל קצת נתונים על הכנסה ממוצעת אצל יוצאי צבא. מישהו פה טען שההכנסה היא בסדר גודל של 9-10 נטו, אני עשיתי כמה טלפונים וקיבלתי מספרים אחרים לגמרי. Sent from my SM-G998U using Tapatalk

אני רואה את התוצאה עם ניקוי עור הפנים, הוצאה של שחורים ועוד. כמו שאני רואה את הצמר גפן אחרי שאני מנקה את הנקבוביות עם טונר. לגבי הבוטוקס, למניעת קמטים עתידיים, הזרקה נקודתית במקומות מסויימים גורמת לפחות קימוט בהבעה, אז כן, אני חושב קדימה. שום דבר לא הוכח? טוב, טום קרוז נראה צעיר כי הוא אוכל נכון. לגבי התקרחות, טיפול תרופתי האט את ההתקרחות והחלה צמיחה חדשה, הפסקתי את הטיפול כשחליתי בקורונה ולא חזרתי אליו, מתכנן נסיעה לטורקיה לאיזו משתלה בקרוב.

אין שום דבר פסול בחשיבה קדימה, אני לא רוצה להיות מקומט כמו אבא שלי בגיל 75 אז אני דואג לעצמי. כיף שאנשים מטפחים את עצמם, כיף להיות עם אנשים מטופחים, זה מעגל כזה. אני לא שותה שום כדורים אבל עושה ניקוי פנים מאסיבי כל מספר חודשים, מנקה את הפנים כל יום עם טונר, וגם הזרקתי בוטוקס בפעם הראשונה לא מזמן ואני אחזור על זה כל חצי שנה כי את ההבדל הרגשתי מהר מאוד. Sent from my SM-G998U using Tapatalk

לעשות 350 ק"מ ביום בקורולה... Sent from my SM-G998U using Tapatalk