כבר הגבתי בשרשור. אבל ראיתי צורך להוסיף עוד מספר מילים בשבחו.
מי שמכיר אותי אישית, יודע שאנשים שמדברים בגובה העיניים 'עושים לי את זה'.
ההיכרות הקצרה שלי עם טל ז"ל הייתה באחד מימי ה-MDC דאז. טל הנחה את האירוע. אני השתתפתי עם הונדה סיוויק שחורה (עדיין תחילת דרכי המוטורית), והשגתי... מקום אחרון (אחריי היו רק הפסולים).
ניגשתי לטל, שבידו היו טבלאות הזמנים. "הונדה סיוויק, מה הזמן?" שאלתי. וטל, עם חיוך רחב, בלי שמץ של התנשאות (מישהו אחר עם עבר מוטורי כמו של טל, מזמן היה עוקץ שסיוויק זה לא רכב ג'ימקאנות, אם בכלל היה טורח לענות) - ענה "בין האחרונים, אבל אני סומך עליך שבתחרויות הבאות תשתפר".
אז אמנם טל הסתכל על כולנו מלמעלה (פיסית כמובן. מה לעשות, היה אדם גבוה). אבל הדיבור? רק בגובה העיניים.
עוד לא דיברתי על סגנון הכתיבה המדהים. אופנועים הם לא כוס התה שלי (מודה, אני מפחד), אז קראתי את כתבותיו בתחום הרכב. את הכתבה על הפורשה קיימן (סתם תקועה לי בראש, לא יודע למה) ועוד רבות. את הטורים השנונים.
יהי זכרו ברוך.
אביעד