און יעקבסון

זו אסקורט תוצרת הארץ?

אופיר. תכין לי חבילה! מסתבר שהרבה זמן לא הייתי אצלך... תודה על הנכונות לסיוע! און

אתה, ניר, לא רק חבר של כבוד, אלא מתוקף תפקידך - מבקר המועדון...

לא, אתם לא צריכים לפשפש בזכרונכם ולנסות להיזכר באם לרום כרמל הייתה נורית התראה לבלם יד מורם. לא הייתה... השאלה השניה היא, האם אני, בתור נהג יחיד ומודע בטנדר, צריך אותה? לא ממש... אבל התגלגלה לכיווני ידית בלם של דייהטסו שרייד ושמרתי אותה, כי חשבתי שאולי היא תחליף את הידית המקורית. היא לא. אבל הפכתי במוחי את הרעיון שבבוא העת - הרכיב את המיקרו-סוויץ' אשר עליה, ברום שלי. שהרי נורית אזהרה לכשל במערכת הבלם קיימת. ואין באמת בעיה לרתום אותה למשימה כפולה, לא כך? הנה: 1. ידית הבלם המקורית של הדייהטסו שרייד. 2. המיקרו-סוויץ' אשר אמור להדליק את נורית האזהרה לבלם יד מורם. 3. רבות התלבטתי איך לחבר בין המיקרו-סוויץ' היפני לבין הידית הישראלית. בסופו של דבר, זה הרעיון אותו יישמתי. 4. הזווית הקטנה הזו מתחברת מתחת לתושבות בלם היד. איך? 5. זו ידית בלם היד והיא מחוברת לבודי באמצעות שתי תושבות. 6. והחיבור של הזווית היא, כאמור, מתחת לתושבת. מדוע? כי ממילא ידית בלם היד מוגבהת מרצפת המכונית באמצעות כמה טבעות מרווח, אז יש מקום לזווית הזו. 7. המיקרו-סוויץ' יושב מתחת לידית, באופן כזה. 8. ובמבט קרוב יותר. במצב הרגיל של הידית, המיקרו-סוויץ' פתוח ונורית הביקורת אינה דולקת.

תודה, צביקה! רק תיקון קטן, ברשותך: לרום 1301 מנוע 1300 סמ"ק...

מזל טוב! שמח לשמוע שמבחינה מיכנית המכונית במצב טוב. מהניסיון שלי עם הרום: לכל דבר צריך דוגמא כאשר אתה מגיע לאותן חנויות חלקים המדוברות. אם המדובר בחלקים החסרים אצלך, צור קשר עם כמה מבעלי הקוביות כאן בפורום ואני משוכנע שהם ישמחו לסייע. אל תהסס לשתף ולהתלבט כאן בפורום. תתפלא כמה פעמים הפיתרון נמצא מתחת לאף ורק צריך להעלות את השאלה. בהצלחה!

חלת דבש? ארון איכסון מאיקאה? איקס-מיקס-דריקס? אהה! הפצצה של נתניהו!!! (אבל היא בכלל איראנית, לא?)...

בררר!!!!

ישראל, ידידי היקר. לא הייתה לי כל כוונה לפגוע או לשים אנשים שכמותך במקום לא נעים: אם הייתי בנעלייך - הייתי עושה בדיוק מה שאתה מציע. יתרה מזאת, לא אתן גם היום חלק חילוף עבור הרום ממנו אין לי עתודות, או שקשה להשיג אותו. אבל בהחלט נעזור ונסייע בחלקים מהם יש לנו די והותר או לפחות בהכוונה וייעוץ. אבל בוא, אספר לך סיפור קצר: לפני כשנתיים וחצי, כשחיפשתי רום 1301 לשיפוץ, היו רק שלוש מכוניות מדגם זה במצב נסיעה, על הכביש. הבחור היקר ממנו קניתי את הטנדר שלי, מכר לי אותו כי הוא התייאש מלנסות ולמצוא לו חלקים. מצד שני, כמה נשמות טובות כן הסכימו לעזור לו, אבל בתנאי שיביא את הטנדר אליהם והם ישפצו אותו, וכדומה. מעטים ידעו את מקורו של המנוע ואלו שידעו - החרישו. הבעלים הקודם גם לא כל כך מצא תורמות חלקים מהם הוא יוכל לשאוב את החלקים שהיו דרושים שלו (אולי כי רשת המודיעין שלו לא הייתה טובה). נכון, יש אינטרנט וקל למצוא אינפורמציה, אבל את מי בכלל עניין רום 1301? במהלך השנתיים וחצי האחרונות חרשתי ומצאתי לא מעט מכוניות לשיפוץ ולחלקים. הכרתי לא מעט אנשים טובים בעלי ידע ונכונות לעזור. למדתי אט-אט מהיכן הגיע כל חלק וחלק שנמצא במגדל בבל הזה שנקרא רום 1301 והיכן ניתן למצוא אותו. את הידע הזה שמחתי להעביר כחלק מהשרשור המאוד מפורט שאני עושה עם הטנדר - שהוא בדיוק בשביל זה: לעזור ולסייע למי שרק יכול. וככה זה התחיל עם רענן, יום אחד, שפשוט התייצב במוסך דרך השטח ללא התראה והציג את עצמו וקיבל את כל העזרה שהוא היה צריך. ורענן החזיר לקובי ולי באותו מטבע ויותר. הרבה-הרבה יותר. אותה עזרה בהכוונה ובשיפוץ נעשתה גם בשרשור הזה של ה-81 וגם של עוד כמה חברי פורום שנזקקו לעזרה וגם קיבלו. בזכות השיתוף והעזרה ההדדית הזו, רום אחת כבר נוספה למצבת כלי הרכב ועוד שתיים בדרך לרישוי. אפילו בלעדיהן, יש כיום למעלה מעשר מכוניות כאלו עם רישוי וכאמור, עוד כמה בדרך. ולא שאני לוקח על עצמי או לעצמי את הקרדיט. ממש לא. אם לפני שנתיים וחצי הידע והשיתוף שיש כיום על האוטו הזה היו קיימים - דני היה הבעלים הגאה של רום כרמל טנדר משופץ לעילה (ואני הייתי עדיין מחפש מכונית לשיפוץ, אבל זה כבר סיפור אחר...). ועוד משהו, ישראל. אני לא יודע אם לשמחתי, או לצערי - אבל אני לא משפץ מכונית נדירה בת שבעים שנה, כמוך (ואתה יודע שאני מוריד בפנייך את הכובע על השיפוץ הנדיר הזה. לא הייתי יכול לעשות זאת כמוך). אבל דווקא בגלל ה-"פושטיות" של הסוסיתא והרום והזלזול בו הן התקבלו כל השנים והעובדה שלא רבות שרדו - ממריצות אותנו למהלך הזה. ודווקא העובדה שהחלקים שלהן זמינים באופן יחסי ולא יקרים, מעקרת את הרצון לדרוש ולגבות חמישים או מאה שקלים עבור חלק שממילא אנו לא צריכים. באמת ובתמים - היכולת לעזור ולסייע בשימור והחזרת עוד מכונית כזו לכביש, שווה יותר מכל החמישים שקלים הללו ביחד. אפילו עלה במוחנו הרעיון להציע שרשור שכזה (בנפרד משרשור החלפים למכירה): "תעביר את זה הלאה", שיוקדש לכל אלו שרוצים לתת חלקים שקיימים ברשותם והם לא צריכים אותם, אבל גם לא רוצים בהכרח למכור אותם (גם כיום הם קיימים, האנשים הללו, אבל נבלעים בתוך אותו השרשור). זו דעתנו המגובשת של "החבורה" וכך אכן נעשה. וכל אחד אחר רשאי ויעשה כטוב בעיניו.

במילים אחרות וברוח החגים: תעבירו את זה הלאה. אף אחד לא יהיה מיליונר מלמכור חלק בחמישים שקלים (פעם זה עוד היה מספיק למיכל דלק - לא עוד), מצד שני, התחושה ביכולת לעזור לאחר ולשמח אותו מחזיקה הרבה יותר זמן מאשר הקילומטרז׳ שהדלק שתקנו בכסף הזה יאפשר לכם. תנסו. כפי שרענן כתב: מי שצריך עזרה ויש לנו את האפשרות - נעזור לו.

ההתמחות שלנו היא רום כרמל 1301 ולא קוביות והשימוש במונח "מחסן חלפים" קומי לחלוטין... האמת מאחורי הדברים היא, שנוצר כאן קשר חברי בין שלושה חובבי רום כרמל 1301, רענן, קובי ואני, שהחלטנו ביחד לעזור האחד לשני בשיפוצים וב-"מחסן" חלקים שיסייע לנו לשמור על המכוניות שלנו במצב טוב בשמישות גבוהה. אבל הרעיון הוא קצת יותר גדול מזה. הרעיון הוא לסייע למי שיהיה צריך עזרה בשיפוץ של המכוניות האלו, כי הידע שנצבר בינינו רב ויכול ועשוי לסייע לחדשים בתחום וכל המציל רום כרמל אחת בישראל... אפילו החלטנו להקים ביחד מועדון. גם יש לנו אחלה שם בשבילו... פרטים בקרוב! (ולא, הוא לא הולך להתחרות או להחליף את מועדון הסוסיתא). ובנימה רצינית יותר: איזה חלקים אתה צריך? בין לבין, נפגשנו והכרנו לא מעט אנשים שהיו בתחום הזה של הסוסיתא בשעתו ואולי הם עדיין יכולים לסייע. מבטיחים לנסות לעזור.

לרום הזו גוף יפה וגם מבחינה מיכנית - היא נראית טוב למדי. אלא שבכל הקשור לתא הנוסעים, לא שפר עליה גורלה. ידיות האחיזה בדלתות חסרות, מנופי האיתות והמגבים שבורים, דלת אחורית ימנית תקועה, גלגל הגה עקום ועוד ועוד... למזלנו, יש לנו את תורמת החלקים שזה עתה פורקה וכמו כן מלאי חלקים גדול נוסף שקיבל רענן עם המכונית שלו. אז... העברנו הזמנה מסודרת למחסן החלפים, וזה מה שקיבלנו... 1. ידיות דלתות. 2. מצוף דלק. 3. משאבת בלם ראשית. 4. דלת אחורית ימנית. 5. משאבות בלם אחוריות. 6. ידיות דלתות קדמיות. 7. מוט הגה קומפלט 8. מתלה קדמי. ומה עכשיו? כל מה שיש לנו חלופי - יוכן להרכבה מבעוד מועד. כך למשל, סט משולשים מנוקה, צבוע ומשופץ (הזמנת תותבי גומי כבר נעשתה אצל חן פרחי, כמו גם גרמושקות למסרק ההגה); קליפרים ודיסקים חרוטים, תופי בלמים וסנדלים, מסרק הגה משופץ, רדיאטור וכדומה. חלקים אחרים כבר הוזמנו, בהם מיסבי גלגל קדמיים, מיסב לחץ, צינורות בלם. כאשר הכל יהיה מוכן להרכבה, נתחיל בעבודה עצמה. בינתיים, יש עוד כמה ענייני חשמל לסדר ואיתם גם נתחיל בקרוב.

אם כבר נגענו בצמות החשמל של מפסקי התאורה בדלתות, אז נמשיך בדרך זו. והפעם: הרכבת המפסקים החדשים והרכבת צירי הדלתות עצמן. 1. "פלח" המתכת אשר מורכב בתוך ציר הדלת ואליו מתחבר המפסק. 2. כמובן שלפני ההרכבה, הוא עובר ניקוי וצביעה. 3. חדש בפני ישן. 4. עכשיו אפשר לשדך בין השניים. 5. ואלו הם צירי הדלתות. 6. מבט בוחן יגלה את פלח המתכת מורכב בתוך הציר. 7. מאחר שגוף הפיבר מבודד, צריך גם נקודה חיבור נוספת לצמה. כך גם במקור. 8. עכשיו אפשר להרכיב את הצירים למקומם בחזרה.

קשה לי להאמין שיתאים, אבל מה יכול להיות - שווה בדיקה!

זה של פורד? כי אם כן, הוא לא יתאים.

יותר משלושה שבועות איחור מתאריך היעד ואחרי שבמהלך כל השנה הזו כמעט ולא התקדמתי עם הטנדר - הגיע היום. האמיתי. לא רק מזיז את הטנדר, לא מתכונן לעבוד עליו. ע ו ב ד ע ל י ו ! ! אלא שזה התגלה כלא כזה פשוט... אני בן אדם מסודר. יש לי רשימות. כל מטלה לביצוע - אני רושם. כל משימה שבוצעה - אני מוחק. אז מה הבעיה? לוקחים את הרשימה, בודקים מה צריך לעשות, ומתחילים! וזו בדיוק הבעיה. אני יושב מול הרשימה, קורא סעיף-סעיף. מביט באוטו שמביט בי בחזרה במבט משתומם ושנינו לא יודעים מה לעשות... פשוט לא הצלחתי להבין ולהיזכר מה רציתי מעצמי... שלא לדבר על אורך הרשימה - הארוכה מהגלות. אין דבר יותר מרוקן אוויר בריאות מאשר לעמוד בעמק ולהביט מעלה-מעלה לעבר פסגתו של הר עליו צריך לטפס ושאינך רואה את הסוף שלו. אבל כמו שאומרים, כל מסע ארוך מתחיל בצעד קטן (או משהו כזה...). אז צריך להתחיל. לא, בעצם, צריך מתרגם. לעצמי. מה זה, לדוגמא: "להאריך פלוס מצת לדופן ימין"... ברור לי שזה החוט של המצת (שבוטל) וברור לי שהוא עובר להיות הפלוס של הרדיו שעבר לדופן ימין. ואני גם זוכר שהוא היה באמצע לוח המחוונים. אבל איפה?! לא מוצא אותו... אז אחרי זמן לא מבוטל ועקר למדי, עשיתי מעשה: פירקתי (שוב) את לוח המחוונים ממקומו. אולי אז אזכר במה שצריך לעשות. זו בהחלט הייתה ההחלטה הכי טובה שעשיתי מזה זמן. ברגע שפירקתי את הלוח, הכל התחיל לחזור אלי! הכל התבהר, האוויר חזר לריאות והצעדים הקטנים נהפכו לצעדים גדולים. קדימה! המלאכה מרובה. אז מתחילים! 1. לוח המחוונים פורק (שוב...) ועבר לדיור זמני ומוגן: הארגז... 2. עכשיו נחשפת על צמת החשמל ויחידת המיזוג הגדולה, שגם עליה נשארה עוד קצת עבודה. 3. והנה הוא החוט הנעדר. הפלוס של המצית. הסיבה שהוא נבחר למשימה היא כי מחד הוא נשאר מיותם ומאידך הוא פלוס "קבוע". וזה מה שאני צריך עבור הזכרונות של הרדיו. 4. זו גם ההזדמנות להעביר את החוטים המתאימים עבור המפסקים שיהיו מורכבים בצירי הדלתות, שאחראים להפעלת התאורה הפנימית. 5. ושני החוטים הללו הם הפיצול לכיוון יחידת התאורה שתשכון בגג המכונית. 6. עוד הזדמנות: לעשות קצת סדר בחוטים לפנות את הצמות שהיו לפי מנוף פתיחת מכסה המנוע. 7. והנה, בסופו של דבר צמה מסודרת של ארבעה חוטים שעשתה את דרכה לכיוון הדופן הקדמית-ימנית: מינוס ופלוס עבור הרדיו; ושני חוטים עבור המפסק של התאורה. 8. מהזווית הזו ניתן לראות את יחידת הרדיו המותקנת בדופן. המשך? בוא יבוא...

קרב היום בו הטנדר שלי יכנס לישורת האחרונה של השיפוץ וזה גם אומר שצריך לחשוב על ריפודים. בעוד שריפוד המושבים/תקרה/דופנות/רצפה הם עניין פשוט יחסית, צצה ועולה השאלה ועימה גם הדעות המנוגדות בנוגע ללוח המחוונים. הבעיה היא שלוח המחוונים של רום כרמל עשוי מפלסטיק ABS דק יחסית וכזה ששיני הזמן וציפורני השמש עשו בו שמות וסדקו בו חריצים ובקעים. אז מצידו הפנימי של הלוח הוא עבר הדבקה של לוחות ABS נוספים בנקודות אסטרטגיות, על מנת לחזקו. לא זאת בלבד, אלא גם הלוח הזה עבר מספר שינויים על ידי, כגון ביטול המאפרה, שינוי הקונסולה המרכזית להתאמת המזגן ועוד. בשורה התחתונה, פני השטח של לוח המחוונים מתוקנים וזה גם נראה ככה. אז אפשר לבצע בו מעט "פחחות" וצביעה. אלא שעדיין ישאר הלוח חשוף לשמש ולהזדקנות המואצת והוא גם אף פעם לא יראה באמת יפה. אפשרות נוספת היא לצפות את הלוח במה שמצפים לוחות (אל תתפסו אותי כאן במילה - ואניל?), או מרפדים לוחות - אלא שגם במקרה הזה יש האומרים שזה לא יצא/יראה טוב. הייתי שמח לשמוע דעות של בעלי ניסיון מכאן ומכאן וגם אם יש להם המלצות על בעלי מקצוע (פלוס עלויות משוערות - אפשרי בפרטי). תודות מראש למסייעים, חג שמח! תמונות: 1. חלקו העליון של לוח המחוונים. ניתן לראות "נזילות", שהם סדקים שתוקנו במשחת ABS, הניקראת "קטשופ". 2. פתח המאפרה נסגר באמצעות חתיכת ABS. אלא שהחלק הנוסף הזה אינו באותו המרקם כשל הלוח המקורי - וזה נראה בבירור לעין. 3. הקונסולה המרכזית העשויה אף היא מ-ABS. כתוצאה מהוספת יחידת המזגן, נעשו שינויים גם בחלק הזה והוא כעת כולל תופסת בעלת מרקם שונה. 4. חלקה התחתון של הקונסולה. חשוב לציין שטרם השקעתי זמן בשיופים, עידונים ועיגול פינות, כי לא ידעתי איזו שיטת תיקון אבחר.

מכל אותם מאות ואלפי חלקים המרכיבים את המכונית הקטנה הזו, יש דבר אחד בלבד בו לא נגענו כלל. לא החלפה, לא שיפוץ, אפילו לא ניקוי. כן, זה חייב להיות גלגל ההגה הזה... לא יודע מה איתכם, אבל לנו היה ברור מההתחלה שהוא לא ישאר במקומו. רק שהשארנו את ההתעסקות איתו - לסוף. בין לבין, לירן מ-"ארגונטיקס" הציע לתרום ללוטוס גלגל הגה שהיה ברשותו וחשב שהוא עשוי להתאים (ולצערנו הוא לא מתאים) ולאחרונה, חבר הפורום addicted הציע למכור לנו גלגל הגה אחר שהיה ברשותו, שגם הוא חשב שהוא עשוי להתאים לנו. אז ערב יום הכיפורים הגיע ההגה לידי והיום יכולתי לבדוק את התאמתו. אז ראשית, הוא גדול ממה שחשבתי ולמעשה באותו הגודל של ההגה שקיים באוטו כעת. לא שזו בעיה. הבעיה היא שהחורים שעל ההגה לא מתאימים למתאם אשר ברשותנו. אז תודה, addicted, על הרצון, המחשבה והנכונות, אבל ההגה לא מתאים. נמשיך לחפש... 1. ההגה שהציע לירן. 2. ההגה שהציע addicted בשני ההגאים הטבור גדול מאשר המתאם הקיים ברשותנו.

החגים... טוב, צריך להמשיך ולהניע את המנוע. למעשה, מאחרי הפירוק של המנוע הישן נכנסנו לאטרף של עבודה, אז לא הספקנו לצלם את שלבי ההחזרה של המנוע של התורמת. גם את ההנעה הראשונית לא צילמנו, אבל זה לקח קצת זמן. ישנה בעיית חשמל בצמה המקורית, אז עקפנו אותו בשיטת "גנבים". כמו כן, לאור מצבו העגום של מיכל הדלק, הנענו את המכונית עם מיכל דלק זמני. מאחר שהבלמים במכונית הזו עובדים ואין נזילות (לא שהם לא יפורקו וישופצו בכל מקרה), יכולנו לבצע נסיעה קצרה בכדי לבחון את המכונית. והמסקנה? יש בסיס לעבוד עליו! אפשר להמשיך הלאה. ומה עכשיו? עכשיו מכינים רשימת חלקים ומתחילים להיות נחמדים לרענן, סמנכ"ל לנושא חלפים (ושחרור מנועים תפוסים...) של רום כרמל סניף חדרה, שיכין לנו את החלקים הדרושים. בינתיים, הנה הוא הסרטון של הנסיעה הראשונה של הרום בכוחות עצמה, אחרי מי יודע כמה שנים.

1. יאללה, שיכנעת אותי: חומוס עם בשר... 2. לגבי המים: לא מאמין... אבל נניח לזה. 3. יש לי רעיון בשבילך, תפתח עסק לשחרור מנועים... ואל דאגה, לא אגיש מועמדות. מסתבר שזה לא הצד החזק שלי... נ.ב: תוסיף להזמנה "למחסן" יוניט ווסת לחץ ברקס. תודה מראש.

גם מסע ארוך, מתחיל בצעד אחד קטן. או במקרה שלנו - ממשיך במהלך אחד קטן... כמעט שלושה שבועות מאוחר מאשר תיכננתי ובצעד מופגן, עשיתי מעשה: החלפתי מקומות חניה בין הלוטוס לבין הטנדר. זה לא רק מקום חניה, זו הצהרת כוונות! הלוטוס - כבודה המשוקם והמשוחזר חזר למקומו והיא יכולה לעבור לפינה; הרום 81 - איתה נמשיך על אש קטנה; הטנדר? זה הזמן שלו!!! אז עכשיו נלך לבקש ממנו סליחה על שזנחנו אותו בשנה האחרונה - ונחזור לקדם אותו. בקצב. כי סקירה מהירה של דפי המטלות מבהירים לי שהסוף לא רחוק כל כך. הערכת ימי עבודה? לא מוכן להתחייב. הפינישים לוקחים זמן בלתי הגיוני ביחס למטלה הכתובה, כך למדתי. למדתי גם שהדרך לא פחות חשובה מאשר התוצאה. ומאחר שהדרך מהנה - כמה שיקח-יקח...

נאה דורש - נאה מקיים. הלוטוס צריכה לפנות את הליפט לטובת הטנדר. למעשה, עד שקובי יקח אותה מהמוסך, צריך להחליף חניות. אבל בשביל להחליף חניות, צריך להוציא את הלוטוס החוצה. לאוורר אותה קצת. ואין אוורור טוב כמו סיבוב טוב. אין ספק, תחושת הנהיגה במכונית הזו לא דומה לשום מכונית אחרת. הישיבה הנמוכה, האין-דלתות והמפתח הנמוך שכמעט מפתה להושיט יד ולגעת באספלט הנמצא במרחק נגיעה. שלא לדבר על צליל המנוע, כוח המנוע, ההגה הקל והבלמים הכבדים. נדרשת לחיצה של ממש על מנת להגיע לעצמת בלימה חזקה וצריך להתרגל לזה. שלא לדבר על בעיית מרווח לכפות הרגליים. הדוושות צפופות מאוד, אין מקום לכף רגל שמאל משמאל לדוושת המצמד ועם נעלי העבודה הגדולות, הנעליים ממש מתחככות זו בזו בעת הלחיצה על דוושת הבלם. כל כך לא נוח, כל כך נשאר בתודעה שלך כל הזמן, עד שלפעמים אתה חושב שאולי כדאי לך לחשוב על לוותר על זה. אבל פשוט לא עולה בדעתך לחשוב דבר כזה. מי רוצה לוותר? רוצה שזה לא יגמר! נכון, זה לא עניין של מה בכך ולא פשוט. לפעמים אפילו מעצבן, אבל לא יעזור כלום. אין על נהיגה באוטו ישן שכזה. לא רק לוטוס, אבל בפרט. יש לו אישיות. המדובר במשהו חי, אורגני, עם נשמה וקפריזות. אתה אף פעם לא יכול לדעת בוודאות איך המנוע "יקום" בהתנעה הבאה. אף פעם לא יכול לדעת מתי (לא אם, מתי...) משהו יעבוד שלא כשורה. אז אתה קשוב. קשוב לכל צליל, ער לכל חריקה, כואב כל פס האטה ומפתח מה שנקרא במירוצים: סימפטיה מיכנית. ונהנה. נהנה כמו שפשוט אי-אפשר במכונית מודרנית קרת רגשות וחסרת נשמה. הסיבוב הקצר נגמר מהר מדי. הלוטוס מוכנסת בהילוך האחורי (כמעט) לעבר המקום הקבוע שלה. לא על הליפט, אלא בסמוך עליו. למקום שהיה שמור עד היום ומזה יותר משנה לטנדר שלי. עוד כמה ימים הלוטוס תיסע מפה ותפנה את המקום לצמיתות. היא אמנם תחזור מדי פעם לביקורים, שדרוגים וביקורת, אבל בינתיים, היא יכולה לראות את הטנדר חוזר סוף-סוף למרכז הבמה. ובתמונות: 1. הסטטוס-קוו בשנה האחרונה: הלוטוס על הליפט, הטנדר שומר בפינה. 2. אחרי הסיבוב, מחנה לכמה דקות את הלוטוס בחוץ, לפני שמחזירים אותה בחזרה פנימה. מדוע? 3. החלפת משמרות! הטנדר עולה לליפט ולעמדה המרווחת יותר. הלוטוס עוברת לשמור בפינה.

צודקת! הבטחתי לטנדר שהוא הבא בתור ולא כך עשיתי. ברוח החג - מודה ועוזב ירוחם. את הנעשה אין להשיב, אבל את העתיד אפשר להנדס. הטנדר חוזר לליפט ממש בקרוב! מילה זו מילה... ולעניין מנועים תפוסים: כל יום לומדים משהו חדש. כמו למשל, לא להתערב עם רענן על ארוחות. אז זו ההתערבות הראשונה: אז לא רק שהמנוע השתחרר, הוא גם הניע ועובד דוקסה וכעת הוא שוכן מתחת למכסה המנוע של ה-81. אז הפסדתי בהתערבות והנה הגיעה ההוצאה הראשונה למסעדה... למה ראשונה? כי לא למדתי לקח... הנה הסיפור של המנוע המקורי של ה-81, שגם היה תפוס... ערב החג ביקרתי ב-"רום כרמל - מחסן החלקים - סניף חדרה" לצורך הזמנה של חלקים הדרושים לשיפוץ ה-81 ופירוק הקרטר במנוע התפוס, על מנת ולנסות לזהות את מקור התפיסה. רענן, במבט ערמומי, מבשר לי שלא נעים לו ממני. אני כבר מכין את עצמי לבשורות לא טובות ורענן אומר לי: תסתובב אחורה, קח את הבוקסה ותנסה לסובב את המנוע". אני כבר מבין שזה יעלה לי. יעלה לי במסעדה... איך?! אני שואל, שהרי המנוע הזה סירב לכל ניסיון סיבוב ולא עזר מה הגרנו לתוך הצילינדרים - הוא היה תפוס עד עמקי בוכנותיו. אין לי מושג מה החומר בו השתמש רענן (אולי מים כבדים, קולה - אין לי שמץ), אבל בשורה התחתונה - המנוע מסתובב! להגנתי אומר לצורך שחרור המנוע, הורד הראש. יחד עם זאת, התערבות זו התערבות, אבל נראה לי שבמקרה הזה נסתפק בניגוב של איזה חומוס ולא מסעדת בשרים איכותית... :wink: ובחזרה למנוע: למעשה, אם נרכיב אטם ראש חדש ועוד כמה דברים קטנים מסביב - וגם המנוע הזה יניע. תכלס, שחושבים על זה, בין שלושת המכוניות שלנו יש לנו כבר שני מנועים חלופיים תקינים ואפילו עוד מנוע אחד מפורק לגמרי - שגם אותו אפשר להשמיש (עכשיו, כשיודעים מהיכן להשיג את החלקים הדרושים בגרוש וחצי). בין עם המנוע השלישי וגם בלעדיו, אני חושב שאנו מסודרים עם מלאי מנועים לעשרים השנים הבאות... הנה תמונה של המנוע המקורי שהיה ברום 1981. היה תפוס ו... עכשיו הוא משוחרר היטב...

לא מאמינים בלי תמונות... בכל מקרה, מברוק. אין כמו נסיעה ראשונה באוטו שזה עתה גמרת לשפץ אותו!

ממשיכים לסגור פינות... אמנם הרדיאטור שופץ בשעתו, אבל אחרי ההרכבה וההנעה נתגלתה נזילה קטנטנה מהחיבורים של היוניט (שבינתיים עבר דירה) וגם סביב הפיה של הצינור התחתון. אז בכדי לפרק רדיאטור, היה צריך לפרק מכסה מנוע - אבל זו לא בעיה. שני ברגים ושני מחברים - והמכסה בחוץ. ככה גם הגישה קלה ונוחה ואותו כנ"ל לגבי ההרכבה. זו גם הייתה הזדמנות ליישם רעיון שקיבלנו כאן בפורום (לא זוכר כרגע מי בעלי הרעיון - סליחה מראש) והוא לחורר את תושבות המניפה, על מנת להגדיל את שטח הפנים של הרדיאטור לזרימת אוויר. עוד לפני החזרת מכסה המנוע למקומו, ממלאים נוזל קירור ומניעים את המנוע ונותנים לו להגיע לטמפרטורת עבודה, על מנת לוודא שאין נזילות, שהמניפה נכנסת לפעולה ומקררת את המנוע ושביכולתה להפחית טמפרטורה לפעול לסירוגין. מאחר שמיקום חיישן החום של המחוון שינה דירה לראש המנוע, רצינו לראות על המחוון עצמו באיזה מצב נכנסת המניפה לפעולה, על מנת "לתאם" בין השניים. כלומר, המניפה נכנסת לפעולה ב-88 מעלות - וזה נתון קבוע. בטמפרטורת תחילת העבודה של המניפה (כאמור, 88 מעלות), מראה המחוון ממש קצת יותר מאשר 90 מעלות - כך שזה נתון שאפשר לחיות איתו. יופי, אפשר לגבי שאר הדברים - פירוט בתמונות. 1. הרדיאטור המתוקן מורכב בחזרה למקומו. 2. אחת מנקודות התיקון שנעשו סביב מחבר היוניט. 3. חורים שנקדחו בתושבות המניפה, על מנת להגדיל את שטח הנחשף לזרימת אוויר. 4. כאשר ארבעת התושבות מחוררות, ההבדל אכן נראה לעין. 5. עם כל הכבוד לחגורות הבטיחות של הרום (ואין אליהן שום כבוד...), ללוטוס מגיע חגורות בטיחות כפולות מותאמות וחוקיות לכביש ואלו אכן מורכבות למקומן. 6. חוב קטן לרן: גרמושקת הגומי ובסיס התושבת מהודקים למקומם. כאשר האוטו יגיע לרפד, נדון באפשרות לתפירת שרוול או לחילופין, לעשות משהו עם הצביעה של מוט ההילוכים. 7. רשת עבור הסבכה הקדמית. הרשת תצבע בשחור ועליה יורכב הסמל "7". 8. ועוד פיניש אחד חשוב: סמל קדמי. בכל מה שקשור למכונית ולמוסך - עוד נשאר לסיים עם הסבכה הקדמית, להתקין את תאורת הפנים, לסדר איזה מגע רופף בצופר ולבדוק מדוע נורת הביקורת לאור הגבוה אינה עובדת. בנוסף, קיטים לשיפוץ הקרבורטורים מחכים לתורם ואחריהם נשקיע בכיוון מנוע "לפי הספר. אז נותרה לא מעט עבודה ויחד עם זאת, המכונית מקבלת "הכשר" לעזוב את פינתה במוסך, שם בילתה בשנה האחרונה, ולהתחיל לצבור קילומטרז' ומדי פעם לחזור לביקור ולביצוע משימה אחת או שתיים מהרשימה. כי בשאר הזמן, עיקר המאמצים יופנו לכיוון הרום כרמל. הגיע הזמן, לא? ומה עוד נשאר ברשימה - לפני שאפשר יהיה להכריז על גמר פרוייקט? ריפודי מושבים וגג, מגן חום על דוד הפליטה, גלגל הגה אחר. ריפודים - אצל הרפד; מגן חום לדוד - אצל לירן מארגונטיקס; גלגל הגה - צריך להשיג אחד מתאים. כל אלו, כבר יהיו פרוייקטים של קובי. אני, כאמור, ממשיך הלאה...