און יעקבסון

באי.בי ניתן למצוא קיטים לשיפוץ לקרבורטור הזה וכן קרבורטורים כאלו ישנים למכירה, שנראה שהם נמכרים במחירים לא זולים כלל. אנסה במקביל לפנות ישירות לוובר. אולי הם יוכלו לעזור. תודה (ואנו עדיין ממתינים לעידכונים... ).

למומחים שלום. לאחרונה הזדמן לידי "קיט" שמחליף קרבורטור סטרומבורג 150CD, במערכת הכוללת סעפת מתאימה וקרבורטור וובר כפול 28/36 DCD. לקרבורטור חסר המנוף המתחבר לכבל הגז וכן את הבקלית שנמצאת בין הקרבורטור לסעפת. משיטוטים ברשת (ויחד עם חיזוק מחן פרחי), נראה שהקרבורטור הזה היה בשימוש בגרסאות ישנות של פיאט, אולי גם של פורד. והשאלות: 1. האם מישהו יכול לכוון אותי, או מכיר מישהו שיש לו כזה קרבורטור/חלקים ויכול לסייע? 2. מי יודע מאיזה קרבורטור אחר ומקביל אפשר לקחת את החלקים? תודה מראש! און ועכשיו, קצת תמונות:

ואני חושב ששניכם צודקים. טוב, נראה לי שאעלה שאילתא בפורום אספנות הכללי ולא כאן בגטו של הפיברגלס. אולי למישהו יהיה רעיון, או חלקים או מה שלא יהיה. תודה!

איזה קטע. עכשיו, כשאני מסתכל על התמונות הללו, אני מבין שהייתי במקום הזה, עם הרום 1300 תלויה באוויר, וגם ראיתי את המכוניות בפנים. רק שאף אחד לא עשה לי את הקישור והליד לניסים. נו, שויין. אף פעם לא מאוחר לגלות הפתעות חדשות. ובכל זאת, התושבת מחכה לך.

אז רן, אתה צודק, חלקית. יש כתובת וובר, אותה דווקא ראיתי. אבל פיספסת בהנחות שלך. נתת שתי אפשרויות: הראשונה לא נכונה, השניה לא מדוייקת והשלישית, אותה לא ציינת - היא הנכונה: און לא יודע היכן לחפש את המספרים... מה שנכון, נכון. צביקה צדק. זהו אינו קרבורטור וובר 32/36, אלא 28/36. ומה שכתוב בצידו הוא: 28/36 DCD23. הנה עוד מספר תמונות: 1. הספרות הטבועות בדופן הקרבורטור. 2. מי אמר שזה לא וובר?! 3. והקרבורטור מחלקו התחתון.

בין לבין שאר הדברים, ממשיכים בפינישים. והפעם: כיוון פנסים קדמיים. לעזרתנו נחלץ ינון, החשמלאי של דרך השטח, שכיוון את הפנסים לפי הספר. כל שנותר לנו לעשות הוא לחזק את ברגי הפנסים ולסמן עוד V ברשימה ההולכת ומצטמצמת.

רענן, בעוד אתה מתעסק עם הקפיצים האחוריים ומתחבט בנוגע לצבע, הגיעה אלי תושבת תיבת הילוכים עבורך. חדשה-דנדשה! עדיין באריזתה המקורית. היא מחכה לך... בוא לקחת אותה עם המכונית, אני רוצה סיבוב!

מכסה הטיימינג הועבר לאורי מאירמן, אח של עמי, שמתמחה בתיקון חלקים מיכניים, אבל גם בריתוכים. כמוזכר, בשעתו הוא תיקן לי את מכסה הטיימינג של המנוע בטנדר שלי וגם השארתי לו עוד מכסה, בכדי שיתקן אותו "למלאי". אז עכשיו הגיע הזמן לבוא ולאסוף את החלק המתוקן, תמורת החלק הישן והאכול וגם לראות קצת את ההבדלים בין לפני ואחרי. 1. מכסה הטיימינג במנוע הרום חולק גם את המעבר למערכת הקירור וזו הסיבה ששימוש בנוזל קירור לא מתאים הורס את היציקה העדינה. לא היה מנוע אחד של רום שראיתי במהלך השנים בו החלק הזה לא היה פגוע. כאן ניתן לראות שהקורוזיה אכלה את היציקה לחלוטין. 2. זה הצד השני של אותו החלק. מכאן ניתן לראות בבירור את החור שנוצר. 3. לא רק שבסיס המשאבה נאכל, גם פיות הצינורות נאכלו עד תום. 4. וזהו כבר החלק המשוקם. ההבדלים בפיות הצינורות ניכרים לעין. 5. כל האיכולים נוקו ותוקנו ופני השטח הוחלקו. 6. מהזווית הזו ניתן לראות את פיית הצינור החדשה שהותאמה למכסה.

תודה! אכן, אין לה את הקימורים הסקסיים של הגרסאות המוקדמות של ה-7, אבל יחד עם זאת, אפילו ככה, כמו שהיא - המדובר במכונית שלומדים לאהוב את תצורתה המיוחדת. גם אני אוהב אותה...

הייתי חייב...

איך אתה יודע שאני לובש ורוד, לפעמים? ושחושבים על זה, אני באמת אוהב תמונות...

אתה כל כך פיוטי, רן. זה לכבוד הלוטוס, השושנים או השנה החדשה? בכל מקרה, שלח לי מייל, כי אם זו הלוטוס, אדאג שתקבל בכל בוקר תמונה שלה מזווית אחרת...

יום אחד צריך לחקור בעניין, אבל לרענן יש איזה עניין עם להיכנס למוסך ברוורס... אולי בגלל העבודה שלו עם אמבולנסים, אולי בכדי להיות מוכן לברוח בעת הצורך - לא חשוב. מה שחשוב הוא זה שכשהפולקסוואגן שלו נכנסה ברוורס למוסך והדלתות האחוריות של הרכב נפתחו, הציץ משם המנוע של התורמת. מבלי לבזבז זמן, נשלף מנוף הקרן, חוברה השרשרת והמנוע הוצא מהמסחרית. חשבתי לשים אותו בפינה, אבל לרענן היה רעיון אחר: "קדימה", הוא גוער בי, "תביא כלים, נתחיל לפרק את משאבת המים ומכסה הטיימינג. וגם תביא את שקית הדוגמאות שלך לפקקי המים של המנוע ומחזירי השמן. מסיימים ונוסעים היישר למאירמן". עכשיו אני מבין מדוע רענן סיים את רוב שיפוץ הרום כרמל שלו בחודשיים ואני כבר שנתיים מתחרבש לי עם הטנדר שלי... אמר, אז אמר. קדימה לעבודה! 1. הפולקסוואגן נכנס ברוורס למוסך ובאחוריו - הפתעה! 2. המנוע של תורמת החלקים. 3. מאחר שכמו בכל המנועים הללו בהם השתמשו במי ברז, שנשארו במערכת שנים רבות, מכסה הטיימינג העשוי אלומיניום נאכל וצריך לפרק אותו בכדי לתקנו. אז מתחילים בריקון השמן במנוע. 4. בשלב הבא צריך לחלוץ את הפולי של המנוע. 5. כשהוצאנו את משאבת המים - זה מה שהתגלה בבית המשאבה במכסה... איכס... 6. כאשר המשאבה הייתה מורכבת על המנוע, היא הייתה תפוסה. אחרי הפירוק - גם מובן למה... אגב, עכשיו היא כבר לא תפוסה, אבל היא תוחלף בכל מקרה. 7. וזהו כבר המנוע, ללא המכסה. לא לדאוג לגבי אטם הקרטר הקרוע. הוא יוחלף בחדש בעת ההרכבה. מכסה הטיימינג הועבר לאורי מאירמן, אח של עמי, שישחזר ימיו כקדם. למעשה, יש לאורי כבר מכסה מתוקן. אחד שהשארתי אצלו בשעתו. אז עכשיו נבצע החלפה והמכסה הנוכחי ישוקם ויחכה לתורו במנוע הבא. בנוסף, מכין עמי מחזירי שמן ואת כל פקקי המים של המנוע. כמובן שמשאבת המים תוחלף לחדשה. המשך יבוא...

בהמשך לפוסט בנושא מלפני כמה ימים, ממשיכים עם הפינישים. הפעם, מכסה המנוע. אחרי ההתאמה הסופית והצבע, אפשר להרכיב את "מנגנון" הנעילה שלו. ככה זה נראה: 1. המוט המקשר בין זיזי הנעילה לבודי, מעוגן לפיבר באמצעות שלושה ברגים ושייבות רחבות מלמטה. 2. אחרי סימון מדויק של הנקודות אותן צריך לקדוח במכסה והקדיחה עצמה, אפשר להרכיב את הנועלים למקומם. 3. בצורה זו מעוגן המכסה למקומו. 4. עוד יתרון בנועלים הללו הוא שניתן לנעול אותם באמצעות מנעול תליה. לא שזה ימנע מפורץ מקצועי את הדרך למנוע, יותר בכדי להרחיק "חובבים". 5. הנועלים הללו מעניקים איזה נופך "רייסרי" נוסף. 6. משהו שמשלים את המראה ההולך ונשלם של המכונית.

צביקה, תודה. אבדוק מחר או מחרתיים ואחפש אחר סוג הקרבורטור במקומות שציינתם. כמו כן, אמדוד את קטרי הלועות. ברשותך, אחזור לשאלה הראשונה אשר איתה התחלנו את הדיון הזה: האם באפשרותך לסייע עם החלקים החסרים, או לבדוק במחוזות אחרים? תודה מראש.

או.קי. מה זה לא - הבנתי. מה זה כן? בתחילת שבוע אמדוד קטרים של הפתחים. הם ממש לא זהים. הראשון שעובד כל הזמן קטן יותר מהשני. אגב, ראיתי את הקישור. הקרבורטור שם הוא עם צ׳וק אלקטרוני. זה שאצלי הוא בהפעלה עם כבל מיכני הכי פשוט שיש.

במסגרת השיטוטים הליליים באי.ביי, נתקלתי לא אחת בכל מיני ואריאציות להזנת דלק למנוע ההילמן אוונג'ר. ברגיל מגיע שם (וברום) קרבורטור סטרומבורג CD150. פה ושם ראיתי הסבות ל-CD175. בגרסאות הספורטיביות של האוונג'ר (שנקראו טייגר) הגיע מנוע 1.6 ליטר עם שיפורים בדומה למקובל במנוע פורד המקביל (שרשרת טיימינג כפולה, שסתומים גדולים יותר, גל זיזים חם, יחס דחיסה גבוה) וכן סעפת יניקה המתאימה לשני קרבורטורים CD150 זה לצד זה. אז הרעיון להפוך את הטנדר הקשיש לשורף אספלט אפילו לא עבר במוחי. מה שכן עבר במוח זה העובדה שהמנוע הקטן ופעוט הסוסים כבר לא מספיק לקצב החיים המודרני. אז האפשרות להזריק לו קצת מרץ בכדי לא לעקב את התנועה - זו הייתה מטרתי. מאחר שחלקים לאוונג'ר נמכרים באי.בי במחירים מצחיקים לחלוטין, הצלחתי לשים יד על סעפת כפולה שכזו במחיר ארוחה משפחתית במקדונלדס. אלא שעליה וקוץ בה: הסעפת מותאמת למכוניות עם הגה ימני ומשאבות בלם מימין. הימצאותה של משאבת הבלם באותו הצד של הסעפת במכונית בעלת הגה שמאלי מונעת את השימוש בסעפת בעלת שני הקרבורטורים. אז הרעיון נזנח. לא מתכוון להיכנס לשינויים במערכת הבלימה. לא לכך התכנסנו כאן. מפה לשם, נתקלתי בעוד סידור שדווקא כן יכול לעבוד וגם הופיע בהילמן אוונג'ר: סעפת יניקה הבנויה לקרבורטור וובר מודרני יותר, המורכב מלמעלה ולא מהצד. המדובר בקרבורטור כפול שפועל במדורג. מה שמבטיח תחילת נסיעה ומומנט טוב בסל"ד נמוך ובוסט של כוח בסל"ד גבוה. אז הנה הקרבורטור והסעפות. במיוחד בשבילך, צביקה. 1. הסעפת החלופית, בה הקרבורטור מורכב מלמעלה ולא מהצד. 2. החיבורים של הסעפת לראש המנוע - זהים לחלוטין. 3. הנה הסעפת "החדשה" ומתחתיה הסעפת המקורית. הצורה - זהה. 4. הסעפת והקרבורטור. 5. הצד של המשנק (צ'וק). 6. הצד של המצערת. זהו למעשה החלק שחסר לי. המתאם לכבל הגז. 7. ועוד תמונה של הקרבורטור לבדו. צביקה, לא מוצא על הקרבורטור מספר דגם, או כל ספרה, למעט העובדה שמדובר בוובר.

והשלב האחרון בפרוייקט התאמת מכסה המנוע - צביעה. וגם קצת על הבודי... ללא מילים.

ראסם בחור צנוע. לא אוהב להרחיב את הדיבור על הדברים האחרים שהוא עושה...

צביקה, אעלה את התמונות הרלוונטיות בשרשור הרלוונטי. של הטנדר.

זה רעיון לא רע בכלל. ולא משהו שלא ניתן לבצע עם דיסק חיתוך ומסכה טובה...

נשמע רציני... נשמע כמו הפרה בוטה של החוזה... אז מה קורה עכשיו, דני, הגרר בדרך, או שתתן לי הזדמנות שניה (או שלישית, או רביעית, או חמישית) להשלים את האוטו?

הצוות של רענן חושב קדימה, ליום שאחרי. אחרי פירוק הסרן האחורי והמתלים הקדמיים ומחזיר את רום כרמל לימי הרילאיינט... 1. בעולמנו, אין לדעת מהיכן יבוא הגנב הבא. ובכדי שאף אחד לא יחמוד את הרום שלנו, משתמש הצוות החדרתי במיטב אמצעי ההגנה המוכרים לנו היום, כנגד גנבה... 2. ובכדי שאפשר יהיה לגלגל את השלדה והבודי לאחר פירוק המתלים, הורכבו גלגלים. 3. כמה גלגלים הורכבו? לא פחות משלושה גלגלים, מה שסוגר איזה מעגל עם החברה שהתחילה את הכל בשביל אוטוקרס: רילאיינט - שהתמחתה בייצור מכוניות בעלות שלושה גלגלים... כי צריך קצת הומור לקראת סוף השבוע.

אחרי שסיימנו להתאים את מכסה המנוע, הגיע הזמן להעביר את המכונית לשעיה הפחח, שיכין את המכסה (ועוד נקודה אחת או שתיים) לתיקוני צביעה. 1. צמד האמנים - שעיה הפחח וראסם הצבעי - שהכינו וצבעו את הלוטוס בפעם הראשונה, גאים לקבל אותה שוב לזרועותיהם. 2. לא עשינו הרבה נזקים בעת ההרכבה, אז כמות העבודה שהשארנו עבור השניים מוגבלת. 3. עיקר העבודה היא על מכסה המנוע. 4. וקצת בבודי בצד הפנימי של צד הנוסע. 5. אחרי שלב התיקונים, מגיע שלב השיוף וצבע היסוד. 6. על המכסה... 7. וגם על הבודי... עכשיו מחכים שהכל יתייבש, שוב שיוף ובדיקה וקדימה לצביעה!

בניסיון לכוון את מכסה המנוע, נתקלנו בבעיה. צידו השמאלי של המכסה פוגע בקשת הקדמית ובכדי שהמכסה ישב במקומו, הקשת מעוותת אותו מעט ויחד עם זאת שהעיוות הזה לא נראה לעין, הוא גורם למכסה לשבת מעט עקום. חשבנו לחיות עם זה ככה. אף אחד אחר חוץ מאיתנו לא באמת היה רואה (או ראה) את הבעיה. אבל אנחנו יודעים... ולא מחפשים את הדרך הקלה... אז המשחזת מובאת ממחלקת הפחחות ו... הנה אנו מתחילים שוב... 1. הפינה השמאלית קדמית של המכסה נגעה בקשת, אז משחיזים אותה קצת. כתוצאה מההשחזה, נפער חור בפיבר... 2. אופס??? לא ממש! 3. דייסת הפיבר נקראת למלאכה. ממלאים ממנה משני צדי המכסה ומחכים שתתייבש. 4. רק בשביל לוודא שאנו בכיוון: סוגרים את המכסה, והנה הוא לא נוגע בקשת. 5. אחרי שהדייסה מתייבשת, אפשר להשחיז אותה. את החורים שנשארו - ימלאו הפחחים. 6. אחרי ההשחזה, מכסה המנוע יושב במרכז. יופי. אפשר להעביר את המכונית בחזרה למחלקת הפחחות, לצורך תיקונים וצביעה.