און יעקבסון

חיים אדם מאוד נחמד, בעל נכונות גבוהה לעזור, הוא לא חזיר במחירים שהוא גובה וברשותו מלאי אדיר של חלקים - חלקם נדירים, חלקם למכוניות שכבר אין פה - ועם בעיה אחת: אין לו מושג מה נמצא איפה ואין לו את הכוח לחפש יותר מדי... אם היה לו סדר בחנות ומוטיבציה לפתוח חנות וירטואלית ב-אי.ביי, הוא היה יכול לעשות הרבה כסף.

יותר טוב! נראה לי שאתה מסודר. ממה שאני מצליח לראות בתמונות, זהו אותו סרן כמו ברום, מה שיקל עלייך במציאת תחליף.

נכון מאוד: לפרטיות היה יחס ההעברה סופי של 4.1:1, למסחריות 4.55. בנוסף, לטנדרים היה סרן אחורי רחב יותר, מה שכשלעצמו משפר את הלוק של המכונית, כי הסידור המקורי קצת מצחיק, שהגלגלים המבויישים מתכנסים שם בפנים... כמעט בוודאות שברום היה סרן שונה, אבל כמעט בוודאות שניתן יהיה להתאים אותו די בקלות, כי בסופו של דבר השלדה זהה בין הדגמים, כך שנקודות העיגון תשארנה זהות. יחד עם זאת, אם תבחר בדרך זו, יתכן שתצטרך לשנות את גל ההינע, כי החיבור לסרן שונה.

תעלה צילום של הסרן. אולי נוכל לעזור לך. למיטב זכרוני הוא שונה ממה שיש ברום.

לפני מספר פוסטים, הבטחתי שעוד נגיע לבידוד סעפת הפליטה. אז ובכן, הגענו! לא יודע אם הסיבה לחום הרב שנפלט מהסעפת הוא המבנה שלה, המנוע, הפיברגלס מסביב, או שסתם זה נראה יותר מכרגיל, אבל נפלה ההחלטה: מבודדים את סעפת הפליטה. בבקשה: 1. בהמלצת ניר בן ארי, הזמנו את המוצר הנ"ל מ-"ליוגב", אשר מהם רכשנו גם את שרוול הבידוד לחשמל. הבטחת היצרן: הפחתה עד 70 אחוזים מהחום הנפלט. אני מסתפק גם בחמישים אחוזים... 2. אומרים שאין חכם כבעל ניסיון, ומאחר שהוא כבר עשה זאת בעבר במכונית שלו, ניר (שוב) נקרא (וגם נקרע) אל הדגל. וכרגיל, שהוא עושה משהו, הוא עושה את זה עד הסוף: פוצח בחישובים של היקפים, מידות ואורכים, מתכנן, גוזר את האורך המדויק הדרוש לכל צינור, ו... מטביל את התחבושת במים. 3. הרעיון, כך הוא מסביר לי בסבלנות, הוא שאת התחבושת הרטובה קל יותר לכרוך סביב הסעפת, מצד האחד ומהצד השני, כאשר מתייבשת התחבושת, היא מתהדקת ומתכווצת טוב יותר סביב הצינורות. 4. וזו כבר הסעפת - לפני תחילת החבישה. 5. ומתחילים! צינור-צינור. בכדי למנוע את תזוזת התחבושת, משתמשים בבאנדים בקצה האחד, ומתחילים לחבוש. 6. לאט-לאט ובסבלנות... 7. עד ש... מסיימים צינור אחד, משתמשים בבנד נוסף והידוק ואו-אז, מתחילים את אותו התהליך עם הצינור השני. חצי עבודה מאחורנו והמשך בוא-יבוא.

אני בוחר להגיב באותו האופן שמדינת ישראל מגיבה בנוגע לגרעין: לא יכול לאשר ולא יכול להכחיש... ותודה על המחמאות!

ספר לי על זה. אני עושה את זה בכל יום שאני שם וזה לא נמאס... תודה למברכים בשם הצוות! סוף השיפוץ מתקרב בצעדי ענק והמטרה היא להחזיר את הלוטוס לכביש בהקדם ולהתחיל להריץ אותה במטרה לגלות ולתקן באגים וכן, גם לבצע מקצה שיפורים ועידכונים שיכול להיעשות כאשר האוטו עם רישוי ובשימוש. גם בנוגע לידית ההילוכים יש דיון. אל דאגה, היא לא תשאר במצבה הנוכחי.

קינן, אני ראיתי אותה במציאות... בוא נסכם זאת כך: אהבתי את מה שראיתי! מחכה להשקה ולסיבוב בכורה.

קולולולולו!!! מזל טוב! רוצה סיבוב...

פרוייקט מערכת החשמל כמעט הסתיים, ומתחילים לבצע פעולות אחרונות לקראת סיום. אפילו קצת מרגש לכתוב את המילים האלו. הנה: 1. את החיווט לתאורת תא המנוע הכנו מבעוד מועד. עכשיו צריך לבצע את החלק האחרון על מכסה המנוע. מאחר שצירי מכסה המנוע נמצאים כל הדרך מלפנים ומשם גם מגיעה צמת החשמל, אין בררה אלא להעביר את החוטים לאורך פנים המכסה. ומאחר שקדיחת חורים לא באה בחשבון, ופיברגלס עובד מצוין עם פיברגלס, אז... הדבקנו את השרשור עם פיברגלס! 2. וככה זה נראה בתום תהליך ההתייבשות. 3. עוד שלב מרגש: החיבור מחדש של התגית המקורית של לוטוס. 4. וגם התגית הזו, חוזרת למקומה. 5. בדיקה של כל המחוונים ונורות האזהרה. הכל עובד ונראה מצוין. 6. אז אפשר להרכיב בחזרה את גלגל ההגה הנוראי (והזמני הזה). 7. המנוע עובד ומד הסל"ד ולחץ השמן מראים נתונים תקינים. שקע המצית נוסף לא עבור המעשנים, אלא לצורך טעינת מכשיר טלפון. על כל צרה שלא תבוא... 8. וזה כבר מראה ממש לא תקין ומאוד מדאיג. אלמלא הייתה מותקנת במכונית מניפה חשמלית עם יוניט, היינו דואגים. כי בהתחשב בכך שהמניפה לא נכנסה לפעולה לפני שהמחוון הגיע לטווח הזה ובהתחשב בכך שהמניפה גם מפסיקה לעבוד - מה שמצביע על הורדת טמפרטורת עבודה - אין מקום לדאגה. הבעיה היא במחוון, או ביוניט שלו. לכבוד המאורע, קבלו את הבדיקה גם בסרטון: ועוד אחד: ואחרי קצת כיוונים - המנוע נכנס לתלם ושומר על סרק יפה.

יכול להיות. השאלה היא האם הם מתכננים מסע נקמה, או מורידים את הכובע... נראה לי שמי שמגיע למעמד כזה, מבנה האישיות שלו לא יאפשר לו להוריד את הכובע. בקיצור, מתחיל להכין את ההסברים לשלב השימוע...

אז שנוריד אותו? תאמין לי, מניסיון, האזור הזה ליד הסעפת לוהט. כאשר המנוע עובד הסעפת פולטת חום אדיר. 100 מעלות, או 150 - זה לא משנה. החום ממש מרכך את החוטים שעוברים בסמוך ולכן נעשתה "ההשקעה" הזו בבידוד. ויודע מה, גם אם אתה צודק - להזיק זה לא יכול להזיק. רק לסייע ולכן השאלה אם צריך או לא צריך הייתה מיותרת במקרה הזה. צריך ראש שקט. גם לנושא פליטת החום מהסעפת יש כבר פיתרון והוא בדרך. פרטים ותמונות - בקרוב. תודה, בכל מקרה. בהחלט מדובר על מוצר מעניין ויש להם עוד כל מיני מוצרים אחרים המעניקים בידוד כנגד חום. ניר בן ארי יוכל לענות על השאלה הזו יותר טוב ממני, כי הוא זה שהזמין עבורנו את השרוול, אבל אם אני לא טועה, הוא מיובא על ידי "היוגב".

הגעתי למוסך כאשר השאלה הקטנה שלך מנקרת לי בראש. לשמחתי החשמלאי של המוסך, ינון, חזר מהחופשה. אז גררתי אותו ללוטוס והראתי לו את היצירה ושאלתי אותו את ה-"שאלה הקטנה" שלך. הוא הביט בי במבט מרחם, ניגש לאחת המגרות והגיש לי את הפיתרון. אז... 1. להגנתי אני יכול לומר שזו הפעם הראשונה שאני עושה פרוייקט כזה ולא ידעתי שיש כזה פיתרון. 2. ינון, החשמלאי, לא היה במוסך כאשר ביצעתי את הסבה ולא היה מי שיראה לי שיש אפשרות אחרת. 3. מודה ועוזב ירוחם. 4. מכל מלמדי השכלתי. 5. זו הסיבה שאני אוהב את השיתופיות הזו. לפעמים סיעור המוחות מביא פיתרונות שנמצאים מול העינים, או כאלו שלא חשבנו עליהם בכלל. אז הנה, סקירה "היסטורית" של פינת הצמה בואכה ממסרים ועד ימינו אנו: 1. הצמה "הפרועה" - בתחילת העבודה. 2. מתחילים לראות משהו מבעד לסבך, פלוס "טרמינל" הנתיכים והממסרים כבר מורכב. 3. פינישים אחרונים. הרכבת שרשורים ו... 4. קיבוע הצמות למקומן. 5. וזהו התחליף לקונקטורים הבודדים. מחבר משותף המקבע את כולם ביחד ומונע ניתוקים או שליפות לא רצוניות של קונקטורים. 6. וככה זה נראה כאשר כל המחברים במקומם. 7. וממבט אחרון קרוב יותר. 8. וסתם לנצל את ההזדמנות - מתקן הגלגל האחורי חזר מהצבע והורכב ביחד עם יחידת אור המספר. הדעות חלוקות לגבי עתידו על המכונית, אבל כל עוד שאין תחליף - זה מה יש! אז עוד "שיפור" נעשה. תודה על ההערה ותשומת הלב!

ממשיכים! אחרי שוידאנו שכל המחברים מחוברים והכל נראה טוב ויושב יציב, הגיע זמן הקיבוע הסופי. ככה זה נראה: 1. מאחר ואין נקודות עיגון מסודרות, חורים או ברגים לאורך דרכה של הצמה בתא המנוע, משתמשים באזיקונים. כן, בידיעה שבפעם בתקופה יהיה צריך להחליף אותם, כי הם ייתייבשו. 2. האזור הזה הוא החם ביותר בתא המנוע. ממש בסמוך למערכת הפליטה. לפיכך ניסינו להרחיב את הצמה רחוק ככל שניתן. אבל גם זה לא טוב מספיק עבור החוטים המנותבים לאלטרנטור. הפיתרון? בהמשך. 3. באזור הצמה הראשית דווקא כן היו נקודות עיגון פנויות, ולכן לא היססנו להשתמש בהן בכדי לקבע את הצמה למקומה. 4. תראו כמה האזור הזה נראה מסודר ונקי, בהשוואה לנקודה בה התחלנו. 5. גם מהצד השני זה נראה מסודר. 6. וזהו הפיתרון לנושא החום הרב באזור. שרוול טרמי שבתוכו תעבור צמת האלטרנטור. 7. זוהי הצמה המדוברת, מתחת לסעפת הפליטה. 8. והנה היא אחרי תוספת השרוול הטרמי.

אחרי שסיימנו לחווט את כל הדרוש חיווט מחדש ואחרי שחיברנו את כל הנתיכים והממסרים ואחרי שבדקנו שהכל עובד - והכל עבד - הגיע זמן השלב הבא. לייפות ולסדר את שלל החוטים בחזרה, ללפף את הצמות ולהכניס אותן בתוך שרשורים, זאת לפני העיגון של הצמות למקומן. הנה זה בא: 1. בשלב הזה של הליפוף מחדש, שמים לב גם לנתיב אותה עושה הצמה בינות צינורות השלדה. 2. כל חלק חשוף בצמה מקבל שרשור פלסטיק כאמצעי הגנה נוסף בפני החום ובכלל. 3. כך גם צדה השני של הצמה. בנקודות התפצלות לצמות המשניות, עוברים לשרשורים דקים יותר. 4. חלק המקורי של הצמה "נגמר" בירידה לאלטרנטור ויוניט אור בלם. החלק החדש אחראי ליוניט המניפה, צופרים והמניפה עצמה. 5. גם החלק הזה זוכה להגנה שרשורית. 6. השרשור הזה הוא עבור חוטי הצופרים. 7. חוזרים לצמה המקורית, שמגיעה עד לנקודה זו, עבור מערכת התאורה. כמובן שגם היא משורשרת. 8. נשאר לשרשר עוד את צמת החוטים הצהוב/שחור שניתן לראות כאן בתמונה. היא עבור תאורת מכסה המנוע, שיבוא יומה.

חברי השמיניה היקרים. יוצאים לדרך! בימים הקרובים אעביר לחן פרחי את החלק ממנו תעשה התבנית, אשר ממנה ייצר חן את הגומיות. באבירותו כי רבה, חן מעניק לכל אחד משמונת המשתתפים גומיה אחת במתנה. מי שצריך גומיות נוספות - אנא פנו אלי בפרטי. מעבר לאלו שכבר הוזכרו כאן בשרשור, יש כמה שפנו אלי בהודעה פרטית והצטרפו. לא מזכיר את שמכם, כי אולי אתם מעדיפים להישאר מאחורי הקלעים. כך או כך כולכם מתבקשים לפנות אלי ולהעביר לי את עלות ההשתתפות. תודה ובהצלחה!

סליחה...

ב-131 סופר מרפיורי שהייתה לי לפני כעשרים שנים, שמתי חישוקים של פיאט 132. 14 אינטש, ובצורה מאוד דומה לאלו של הסופר מרפיורי. אבל לך תמצא חישוקים של 132...

יש בזה משהו. ברום עשינו כך, עם בתי ממסרים. הסיבה היא: מרווח. המקום שם די מצומצם. נכון, ההבדל בממדים לא גדול ויתכן שאפשר היה לדחוס אותם שם, אבל זו כבר הדרך שבחרנו. נקפיד על כך שלא יהיו צרות!

יכול להיות, אם כך, שהקומבינה שלנו תתאים גם לך. אמנם אני מדבר כאן בשמו של רענן שמשפץ את הרום 1979, אבל היום הוא הזכיר ככה בעקיפין שיש לו אולי עוד פיה כזו של רום שאם היא מתאימה לך ותצליח לשכנע אותו לתת לך אותה - אז אתה מסודר גם בנושא הגומיה. מציע לך לפנות אליו בשאלה ונמשיך משם.

אין עלייך! תודה בשם בעלי המכוניות וגם מר שובינסקי. 1. מה אתה צריך ממני, את התבנית? (ראה תמונות מצורפות). 2. ועל השאלה הבאה אתה יכול לענות בהודעה פרטית: מאחר ויש משתתפים להם יותר מאשר מכונית אחת - מה תהיה העלות עבור כל גומיה נוספת? כך נוכל נרכז הזמנה אחת גדולה ותוכל לבצע את הייצור בבת-אחת, אם זה מקל עלייך.

מערכת החשמל של הסופר 7 היא כמעט הכי בסיסית ופשוטה שיש. נטולת אביזרים וציוד, למעט מערכת התאורה, הצרכן היחיד של זרם במכונית היא יחידת החימום המקורית ש... בכלל לא הורכבה. מצד שני, זה שהמדובר במערכת פשוטה, לא אומר שהיא חפה מבעיות. מערכת החשמל הזו, באין מילה אחרת היא - רעועה. אז בניסיון לשפר ולמנוע תקלות עתידיות, הוחלט להשקיע בצמה חדשה וזו אכן הורכבה. אבל זה לא נעצר כאן. שינויים שנעשו (הסבה לאלטרנטור, ביטול ווסת המתח, הוספת מניפה חשמלית ומשאבת דלק חשמלית) וזה חייב הוספה ושינוי בחוטים. זאת ועוד: למערכת החשמל הזו יש רק שני נתיכים: לפני מתג הצתה ואחריו. זהו! לא חלוקה ברזולוציה גבוהה יותר וללא שום ממסרים. כמובן שניסיון העבר עם מערכות החשמל הללו מוכיח שאי-אפשר לסמוך עליהן, אז מקצה שיפורים תוכנן! הוספת שישה נתיכים לאלו הקיימים וכן הוספת מספר ממסרים. ומה בתוכנית החשמל? 1. נתיך ראשי - לפני מתג התנעה (במקור היה בעיקר למערכת התאורה). היה ונשאר, עם קצת פחות מטלות ואחריות. 2. נתיך ראשי - אחרי מתג התנעה (אורות בלם, איתות, מגבים). היה ונשאר. 3. נתיך למניפה החשמלית. 4. נתיך לצופרים. 5. נתיך לתאורת מעבר. 6. נתיך לאור גבוה 7. נתיך למשאבת הדלק החשמלית. 8. נתיך לתאורת תא מנוע (תוספת שתבוא מאוחר יותר). ומעל לכל אלו נוסף נתיך ראשי. וממסרים: 1. אורות רגילים. 2. אורות גבוהים. 3. צופרים. 4. מניפת רדיאטור. שינויים אלו מורידים באופן דרמטי את העומס על המערכת המקורית - במיוחד מהמתגים וסוויץ' ראשי - שבאופן מסורתי לא היו עומדים בעומס ונשרפים, מאחר שהמערכת המקורית היא כעת, ברובה, רק הפקדים וכל העומס נופל ישירות על הממסרים, שמקבלים את הזרם ישירות מהמצבר ודרך חוטים מותאמים כפי שצריך. אז עכשיו נשאר לתכנן את המקום בו יותקן כל הקומפלקס הזה ולהתחיל להרכיב אותו ולחבר את כל למקום. בעוד שעבודות מיכניות הן כיף בפני עצמו, עבודה על מערכת חשמל היא כאב ראש לא קטן, אבל גם אתגר בפני עצמו, כי הצורך לתכנן קדימה ולקחת בחשבון מרכיבים רבים, שונה מהעבודות האחרות והברורות יותר. אבל אם מבינים את הרעיון, זה גם יכול להיות כיף. פחות או יותר... הנה זה בא: 1. סבך החוטים שלפני תחילת העבודות... 2. תכנון ממדי הפלטה אשר עליה יחוברו הממסרים ובתי הנתיכים והמיקום של כל אחד מהם. 3. הרכבה ראשונית לצורך בדיקה. 4. ו... קופצים קדימה לסוף - הכל מחובר. 5. שניים מהצרכנים החדשים של מערכת החשמל ממוקמים כאן, אז צריך לדאוג להם לצמות מתאימות, שיגיעו עד לטרמינל החדש. 6. תשוו את התמונה הזו לראשונה... ו... המשך יבוא!

אם כך, נראה שהגומיה עשויה להתאים גם לך ולשאר בעלי הקוביות. שאלתי את חבר הפורום אבי, לו סוסיתא קוביה, טנדר 12 ורום 1300 והוא אומר שהגומיה אמורה להיות זהה. אין כמו מראה עינים, כשאראה במה מדובר, אדע סופית. בכל אופן, באפשרותך להתאים פיה של רום/סוסיתא מהדגמים החדשים יותר ואז תהיה התאמה מלאה ומוחלטת.

עבודה יפה ומרשימה. מהתמונות נראה שפתח התדלוק דומה בממדיו, כך שאולי פרוייקט הגומיה עשוי להתאים גם לבעלי קוביה. האם אתה יכול למדוד את קוטר פיית הדלק והחור בפיבר?

הקבוצה צוברת תאוצה ומשתתפים! אנחנו כבר שמונה אנשים וזה אומר שהעלות עבור כל משתתף ירדה פלאים ומחיר הגומיה הראשונה לא יאמיר מעבר למחיר ״מקובל״ לגומיה כזו וזה גם יבטיח לנו אספקת גומיות כאלו גם לדור שיבוא אחרי. זהו! יש לנו את המאסה הקריטית, מתחילים לגלגל את הרעיון. חן פרחי - צפה פגיעה...