און יעקבסון

לאחרונה קיבלנו מלאי חלקים גדול שבינו לבין הפיברגלאסיות שלנו אין ולא כלום. החלטנו לאסוף אותם כי, המטרה מקדשת את האמצעים - תרומה לעמותת גדולים מהחיים עבור החלקים. בין החלקים שקיבלנו ישנן שלוש תיבות הילוכים. אמרו לנו שהן של לארק ואולי גם של הנרי ג'י. כאן אנו זקוקים לעזרת המומחים בזיהוי החלקים, בכדי שנוכל לתייג אותם, ולמצוא להם בית. אז הנה כמה תמונות שלהן, פלוס קרבורטור לא מזוהה, אבל כלל התמונות מפורסמות בשרשור פיברקלאב. הבמה שלכם.

עוד כמה חלקים (יש עוד הרבה, אבל לוקח זמן למיין ולצלם...).

על הפער בין תוכנית לבין המציאות... הרעיון: הרעיון המקורי של פיברקלאב היה לאסוף מידע וחלקים על המכוניות הישראליות בעיקר ולסייע למשפצים או החפצים בשיפוץ מכוניות אלו במה שצריך, בכדי להעלות כמה שיותר מכוניות בחזרה לכביש. האמצעי הראשון: "מחסן" חלקים מגוון שקיבל רענן ביחד עם המכונית שלו, מחסן שכבר סייע ללא מעט בעלי רום עם חלקים שהיו חסרים להם. אמצעי "התשלום" עבור החלקים: תרומה לעמותת "גדולים מהחיים", המסייעת לילדים חולי סרטן. זו הייתה התוכנית. אבל בחיים, כמו בחיים, כל תוכנית היא בסיס טוב לשינויים... לא מעט אנשים התלהבו מהמיזם. לא מעט אנשים גם נרתמו לסייע לפיברקלאב, לא רק בלרוקן את המחסן תמורת תרומה, אלא גם למלא אותו. למלא אותו בחלקים אותם הם לא היו צריכים. וכך, ממחסן חלפים "שהתמחה" בחלקי רום 1301, התחלנו לקבל חלקים גם לדגמים אחרים של סוסיתא. תחילה של קוביה ובעתיד הקרוב כבר יש לנו הבטחה לחלקים ל-13/60. והטפטוף נהפך לשיטפון... לא רק מבעלי מכוניות שנאותו לתרום למחסן חלפים שאינם צריכים, אלא גם מ-"אגרנים" שאספו חלקים רבים עם השנים וגם שמרו אותם, למרות שמכוניות - אין. וכאן מגיע הקאץ': המדובר לא רק בחלקים לסוסיתא/רום, אלא גם למכוניות אחרות. הנטיה הראשונה שלנו הייתה לסרב לחלקים "זרים", אלא שאז חשבנו על זה קצת והגענו למסקנה שהמטרה (תרומה לגדולים מהחיים) מצדיקה את הסטיה מתקנון העמותה... אז בקרוב אנו אמורים לקבל חלקים לחיפושית ואולי גם לג'יפ, אבל כבר הגיעו למחסן מיני חלקים למכוניות שונות, ש... אין לנו מושג מה הן. טוב, זה לא מדויק. חלק מהדברים זוהו עבורנו על ידי התורמים וכך למשל נתרמו למחסן שתי תיבות הילוכים של... לארק! ועוד תיבת הילוכים אחת שזוהתה כתיבה של הנרי ג'י. אז מומחי הפורום מוזמנים לנסות לזהות עבורנו את החלקים והם יתויגו ויתנו למי שצריך אותם (תרומת תמורה, כאמור).

אריה, ניסיון יפה, אבל לא הצלחת... בכל מקרה, עם ההתפתחויות האחרונות באגף הפיברקלאב ותרומות חדשות שזורמות למחסן ונוגעות ל-13/60, נראה לי שאנו נוכל לעזור לך עם כל מה שתצטרך. עידכונים בקרוב, בפיברקלאב!

תזכורת: גוף הפיבר של הטנדר מחוזק לשלדה באמצעות 12 ברגים. ארבעה ברגים ברצפת הארגז, שניים תחתונים מתחת לארגז ועוד שישה בתוך תא הנוסעים - שלושה בכל צד. הברגים הכי קדמיים המחזקים בין השניים נמצאים פחות או יותר בין רגלי הנהג/נוסע וזה אומר שכל החלק הקדמי של המכונית - השלדה והמרכב - תלויים זה מול זה ללא נקודות חיבור. שיטה זו יוצרת בעיות, כמובן. בהן שקיעה של החלק הקדמי של הבודי כתוצאה מעייפות החומר של הפיבר וכמובן סדקים בחלקה הקדמי של השלדה כתוצאה מהעומסים הגדולים באזור הזה (גם בגלל שהשלדה עצמה אינה חזקה מספיק). זאת ועוד. השנים אינן עושות טוב לשתלי המתכת המצויים בכל אחת מנקודות החיבור בין השלדה ולבודי והחלודה מנפחת את הפיבר ומחלישה את נקודות החיבור הללו. בעת השיפוץ של השלדה בשעתו, תיקנתי את הסדקים וחיזקתי את המקומות המועדים לפורענות. גם שתלי המתכת במרכב הוחלפו ויריעות פיבר הוספו בכדי לחזק את נקודות העיגון הללו. אבל לא הסתפקתי בכך והחלטתי שבמקום ברגים קונים שהיו במקור, אשתמש בפלטות חיזוק עליונות וחזקות, שירחיבו את נקודות העיגון הקטנות לשטחים רחבים ובכך יורידו מהעומסים - וכך אכן עשיתי. וכמובן שכל שינוי יוצר בעיה שדורשת פיתרון... בעוד שהפלטות הצדיות והאחוריות מצויות במקומות בהם כף רגלו של אדם לא תדרוך - החיזוקים הקדמיים והמשמעותיים נמצאים פחות או יותר במקום בו מניחים את הרגליים. אז מניסיון של שנה בישיבה במכונית (בעת השיפוץ) - המיקום של הפלטות אינו מפריע ועליהן עוד תונח שכבת ספוג ומעליה שטיח רך, וכך הן בכלל לא יורגשו, אבל בכל זאת החלטתי לעשות מעשה ולקטום את ראשי הברגים הבולטים מעל הפלטה ופשוט לרתך אותם לפלטה. הנה, ככה זה נראה: 1. הפלטה הקדמית, עם הבורג ושייבה, כפי שהייתה מורכבת. 2. ואותו הבורג, מהצד השני, שקוע בחור של הפלטה וכך הוא גם ירותך. 3. רק שמאחר ומדובר בברזל מגולוון, צריך קצת לשייף אותו בכדי שהריתוך יתפוס. 4. והנה אותה הפלטה, אחרי קיזוז גובה ראש הבורג, הריתוך והשיוף. 5. ההבדל בגובה ניכר לעין.

לא רחוק היום שבו נאסוף את עצמנו לתוך הלוטוס ונפליג לחיפה, לביקור בבית הקפה הקבוע של מולי ז"ל. או-אז נזמין גם אתכם ונרצה לשמוע ממכם סיפורים על מולי ועל מכוניתו. בינתיים מצאנו מישהו שטיפל בשעתו בלוטוס וגם הוא הפליג בסיפורים עסיסיים על מולי. מקווה שהשיפוץ של הלוטוס והחזרתה לימי הזוהר שלה עושה למולי כבוד. בהחלט נשמע כמו אדם שהיה שווה להכירו. יהיה זכרו ברוך.

גיא, לא יודע עדיין מה הסטאטוס של הסטיישן, אבל מידע על מכוניות "חדשות" לא מפסיק לזרום. הנה, קבל הצעה לטנדר 1301 (תאום זהה לשלי, צעיר ממנו בשלוש מאות יחידות בערך) שהחלו לשפצו ונעצרו באמצע. לדברי הבעלים, ולפי העדויות בשטח, יש את כל החלקים החסרים והמנוע גם הניע טרום פירוקו. בכל מקרה, את כל החלקים המיכניים יש לנו כגיבוי ובכל הקשור לבוקסות מתלים, גרמושקות הגה וכדומה - אנו עובדים כרגע מול חן פרחי במטרה ליצור "קיט" גומיות מושלם עבור המכוניות שלנו - כך שגם בהקשר זה נהיה מסודרים. הבודי עצמו שלם וללא סימני תאונות (או נשיכות גמלים... ) והצבע נראה כמו בכל רום מהשנים הללו: דורש שיוף וצביעה מחדש. תא הנוסעים נראה שלם והריפודים אינם קרועים. מה דעתך?

והפעם: המשך למשהו שהתחלתי ממש מזמן וכעת הגיע הזמן להשלימו: המשך הדבקת הבידודים על הרצפה. עד כה נמנעתי לעשות כן כי ידעתי שצריך לעבוד בתא הנוסעים וכי הבידודים עשויים להיפגע בעת העבודה. כעת העבודה היא לקראת תומה ולפני שהרכיב מחדש את לוח המחוונים, קל יותר לעבוד במרווח בלעדיו - אז זו הזדמנות להשלים את העבודה. כמובן שאם כבר מתחילים, אז נבודד גם את חלקם הפנימי של הדלתות. מדובר בעבודה די סזיפית וממושכת בזמן ואין הרבה מה להסביר על התמונות, או להוסיף חוץ מהעובדה שהדבקתי את הבידוד סביב פלטות החיבור בין הבודי לשלדה ולא על הפלטות בכדי למנוע הוספת גבוה וכן שבבוא היום, את הפלטות הללו תשכך שכבת ספוג מתחת לריפוד. ועוד משהו: אני מלא סקרנות באשר להשפעה של הוספת הבידוד על הפחתת הרעשים וחום. כבר כעת נרשם הבדל ניכר בנקישה מבחוץ על הפיבר באזור בו אין בידוד (רעש חלול) לבין אזור מבודד שנשמע אטום. קרב היום...

בזה אנו תמימי דעים: הכל עניין של פרספקטיבה. אולי גם אני ביום מין הימים אכתוב על התקופה שבה היה קל להשיג חלקים לרום... אגב, בשנת 1993 מסרנו ללא תמורה את הסבתא של הרום שלי, סוסיתא סטיישן שנת 1973, אחרי שנהיה קשה להשיג עבורה חלקים... צחוק הגורל הוא שהיום, בזכות האינטרנט, קל למצוא חלקים לאותה מכונית וגם הרבה יותר זול. ועובדה זו נכונה גם עבורך, אני מניח, ובאופן הרבה יותר משמעותי. לא כך?

הפיברקלאב הזה נהיה מפלצת... עד להקמתו, כשהייתי רואה סוסיתא או רום שכבר לא הייתי צריך, הייתי מביט בהן בעניין, וממשיך הלאה בחיי. אבל מאז שהוקם המיזם הזה, כל מכונית היא עולם ומלואו ולכל מכונית יש יעוד. בין אם לחלקים עבור אחרות, או לשיקום על ידי אחרים (אני את שלי עשיתי עם הטנדר שלי ועם הרום 1981...). שלא לדבר על מחסן החלקים שלנו. אין לנו בו צורך אישי, אלא כעזרה לאחרים. חשבנו להתמקד בו בתוצרת אוטוקארס ורום כרמל וכך עשינו, אבל מה קורה שאנשים טובים רוצים להירתם למיזם ולהעביר לרשותנו (בכדי להעביר אותם הלאה) חלקים של מכוניות אחרות? כך למשל, הגיעו אלינו הספר של הרובר (ויש גם של סימקה 1000. יש כאן מישהו שמעוניין?), שני מנועים של רילאיינט, מספר חלקים לא מזוהה וגם ציריה של רנו (בני ל. - צריך אותך למסדר זיהוי...), בקרוב יגיעו חלקים לג'יפ וחיפושית ושבוע שעבר ניפגשנו עם אספן שיעביר לרשותנו חלקים של סוסיתא, אבל באמתחתו גם חלקים עבור לארק וגם עבור... הנרי ג'י! בין החלקים: תיבת הילוכים, תיבת הגה וכדומה. אני חייב לכתוב זאת מראש - לא בטוח שהוא יסכים לתרום אותם, אבל אולי הוא יסכים למכור אותם. למיטב זכרוני, יש כאן בעלים של איזו לארק אחת או שתיים, נכון? מוזמן לפנות בפרטי.

ישראל, מספרתי נקודות לציון ועניתי עליהן במספרים תואמים. 1. נכון. לרום לא היה אופי במקור. אבל היום, שלושים שנים אחרי, זו מכונית עם הרבה אופי. כמו כל מכונית ישנה. ובלי שום קשר, מעצם הוויתה, אין מה לקדש בה (ולא אפתח כאן את הדיון על הנושא שמי קובע מה או איך ומה יש לקדש במכונית). 2. חשבתי רבות על הנושא הזה , ואני מעתיק פה משהו שכתבתי בשרשור אחר: בכל כך הרבה אופנים אפשר לגשת לנושא שיפוץ רכב אספנות או בכלל. הטווח כל כך גדול ותלוי בסוג הרכב, ביכולת טכנית, האפשרות להשגת חלקים, עומק הכיסים וכדומה. שחזור: לדוגמא, הפרוייקט המדהים שישראל עושה עם הרובר הנושנה שלו. שזה פירוק מושלם של המכונית, החלפת חלקים שאפשר להחליפם, שחזור חלקים שאין בנמצא והקפדה על מקוריות בכל מחיר. שיפוץ: לדוגמא, אולי מה שעשינו עם הלוטוס וגם עם הטנדר שלי. פירוק מושלם של המכונית, תיקון/החלפה/שיפוץ/צביעה לכל מכלול ומכלול. ומה בעיני ההבדל בין שחזור ושיפוץ? בעיקר זמינות החלקים הקיימת בשיפוץ ואולי גם הקפדה משנית לנושא המקוריות. שיקום: דוגמא (שקל לי להגדיר): רום כרמל 1979 של רענן ואופק. הייתי מגדיר שיקום כשיפוץ חלקי, שהוא לא פירוק כולל ומושלם של המכונית. מתקנים כל מה שצריך - מבלי לפרק גם מה שלא צריך. וזה כולל החלפת כל הבוקסות, תותבים, גומיות, בלמים וכדומה, עד להגעה למצב בו המכונית טובה ככל האפשר. כמובן שגם צביעה כוללת באה בחשבון (מה שעדיין לא נעשה בדוגמא שנתתי). החזרה לכשירות: עשיית המינימום הנדרש (מבלי לזלזל, כמובן. או לשפוט), בכדי להחזיר את המכונית לנסיעה ולבעלת יכולת לעבור טסט. מחליפים רק מה שצריך, מתקנים רק מה שלא תקין. מנוע עובד? לא נוגעים? מתלים בלי חופש? מחליפים רק גומיות סדוקות. בקיצור, בלמים, גומיות, צמיגים, חשמל ולטסט. אני ורוב העוסקים במלאכה, לא בליגה שלך. אתה הצבת רף שיפוץ בו שיא העולם הוא המינימום האולימפי. מעטים יכולים לעמוד ברף הזה. זה בסדר, אבל גם אתה חייב להבין שיש עוד דרכים. (וזו לא ביקורת שלילית, נהפוך-הוא. השיפוץ שלך מעניק השראה). 3. אני חושב שהמונח "הסבה" יפה מאוד וצריך להוסיף אותו לרשימה בסעיף 2, אבל הוא לא מתאים לשיפוץ שלי, מאחר שאין הסבה בצורת המכונית, ביחידת ההנעה, מתלים, הגה וכדומה. רק שיפורים, עידכונים ועידונים שונים. הבסיס של האוטו נשאר זהה לחלוטין. אם הייתי משנה את תצורה של המכונית, יחידת ההנעה שלה וכדומה - הייתי מסכים איתך. כי אחרת, באותו האופן אפשר לקרוא גם לשיפוץ של הרובר הסבה, כי אתה מחליף להצתה אלקטרונית, משתמש בנורות לד ומבצע עוד כמה שינויים שעשויים להיחשב כפשעים נגד האנושות והרי לא כך הם פני הדברים. 4. אין דין רובר 1946 לדין רום כרמל 1980. רום כרמל זה שם נפלא, אבל זו עדיין סוסיתא... אין בעיה להחנות אותה ברחוב, אין מכונאי משכבר הימים שלא עבד או זוכר את המכוניות הללו (שלא לדבר על העובדה שבאופן אבסורדי - הרום פשוטה בהרבה לתחזוקה ותיקונים מהרובר...) , אין בעיה למצוא חלקים והמכונית עדיין יכולה להיחשב לאמינה דייה לשימוש שוטף. 5. ממש היום הגיעו לידי חלקים שהזמנתי מארה"ב עבור המכונית שלי: סט רפידות בלם: 56 שקלים (כולל משלוח), סט אטמים למנוע: 40 שקלים. בנוסף, קניתי משאבת מים (שתהיה) במחיר של 21 שקלים וקיט מצמד מושלם ב-220 שקלים. יש עוד. שום דבר לאוטו הזה לא יקר, אפשר לנסוע עם המכוניות שלנו כמה שנרצה ושום דבר מהחלקים הללו לעולם לא יגמר, כל עוד שיש אי.בי וחן פרחי בסביבה... ונראה לי, ישראל, שאתה מפספס את המהות של הפיברקלאב. עד שהקמנו אותו, לא היה לי צורך ולא צברתי כמעט שום חלקים. יש, כאמור, כל מה שצריך ובזול. המהות של הפיברקלאב היא לעזור לאחרים לשקם עוד מכוניות בחלקים שאנו לא צריכים ואנו צוברים אותם בשביל אחרים.

לחלוטין לא תוקף, ממש לא. לא באופן אישי אותך ולא את דעתך הלגיטימית. אם כבר, אני מתקומם על הביטול. על הביטול של דעתו של האחר. על הרצון או האובססיה לכפות צורת חשיבה של יחיד או של קבוצה, באופן קולקטיבי על הכלל. באופן בו העלאת את הדברים, לא הבעת דעה אישית שלך על השיפוץ או על הדרך, אלא הפכת את הנושא לשני צדי מתרס: הטובים והרעים; הנכון ולא נכון; הצודק והטועה. ומאחר שבדרך מחשבה זו כפי שהצגת אותה - אני הוא הטועה (טועה, לא חושב אחרת ממך. טועה), אין לי מנוס אלא "להגן" על הלגיטימיות של דרך פעולתי. אני, למשל, לא חושב שדרך מחשבתך לא נכונה. אני חושב שדרך מחשבתך והשקפת עולמך שונה משלי. אני יכול לא להסכים איתה, או לא לקבל אותה, אבל היא עדיין הדרך הלגיטימית שלך לראות את הדברים ואני לא אבטל אותה. אני מתקומם על כך שאין אדם יכול לראות שלא מתוך עיניו-שלו ומתוך השקפת עולמו אותה עיצב במהלך השנים, שהרי זה ברור שהיא-היא זו הנכונה בעיני עצמו. וקשה לו לאדם לראות כיצד אחרים לא רואים את "האמת היחידה", כפי שהוא רואה אותה בעיני רוחו. פורום זה בפרט ובכלל, הוא במת העיר לחלוק ולשתף חוויות ומידע. להעשיר את האחרים, ללמוד מהטובים. רבות אני חייב לפורום הזה בשיפוץ של הטנדר שלי, בזכות רעיונות טובים שליקטתי מפה. ובין זה ולבין לבטל דעתו והשקפתו של האחר - הדרך ארוכה.

איזה יופי, ישראל. בזה הרגע נתת את המחמאה הכי גדולה שאי-פעם ניתנה למכונית הפועלים הישראלית הזולה וההמונית (באופן יחסי): השוואתה ליצירת אמנות מונומנטלית חד-פעמית בת מאות שנה... השוואה במקומה. שובינסקי קורן מאושר שם למעלה... :-D

אני לא חושב שיש קשר לתובנות והניתוחים שלך המאוד צרי מבט עלינו כעם, לשיפוץ מכוניות בכלל ושלי בפרט. ונתחיל ברמה האישית: בוא נבחון את השיפוץ בלוטוס 7, דווקא: למכונית הזו קיימת תעשייה שלך שעוסקת ביצור מחודש ובאספקת חלקים מקוריים - וזה מה שעשינו שם על פי רוב: שימוש בחלקים מקוריים על פי מספרים קטלוגים. מצד שני - רום כרמל: כל ההוויה של האוטו הזה היא בהיותו מגדל בבל של חלקים שונים ומשונים וזה מה שקסם לי אישית בשיפוץ הזה. אין עבור המכונית הזו תעשייה שמייצרת חלקים לשיחזור מדויק של המכונית, ובהיותה קיט קאר אהבתי את הרעיון לתת למכונית את הטאץ׳ האישי שלי. לעדכן אותה איפה שאפשר, לשפר איפה שארצה, ולנסות להפוך את חווית הנהיגה בה למשהו שארצה לעשות כמה שיותר ולא לחווית נהיגה מסויטת ב-״טרקטור״ שיסע פעם בשבוע-שבועיים לאיזה מפגש ובשאר הזמן יעמוד כאבן שאין לה הופכין. והכי חשוב - לעשות את זה ב ע צ מ י ! כמה שיותר. אתה יודע איזה כיף זה לתור ולהתאים חלק שיתאים, שיעשה את העבודה באופן טוב יותר מהמקורי? לדעת שאתה זה שהתאמת אותו? שהוא יחיד במינו? שהפעלת את הראש ויצרת משהו? ולא רק פירקת/ניקית/תיקנת/צבעת/החלפת/הרכבת? זה לא הסגנון שלך? בשיפוץ שלי אני לא חושב כמוך ולא מגשים לך את חלום והשקפת העולם שלך? מה לעשות... זאת ועוד: אתה יכול לאהוב את הסגנון-או שלא, אבל הוא נעשה ברמה הגבוהה ביותר האפשרית. ללא קיצורי דרך, שיפצורים, אזיקונים או ברגים קודחים, כפי שהצגת ״אותנו״, הישראלים החפיפניקים. יתרה מזאת, באיבחת ניתוח פיסיכולוגי אחד, חד-צדדי, הפכת שליש ממשפצי הרכב ב ע ו ל ם ליהודים וישראלים (...), מוטי קומבינה, קיצורי דרך ואלתורים... באמת? נראה לך? השקפת העולם שלך מתעלמת מכל אותם משפצים שלוקחים מכוניות ישנות ומשנים, משדרגים ומעדכנים אותם עד בלי הכר וברמה הגבוהה והמרשימה ביותר (ראה ערך התוכנית ״אוברול״ או ווסט קוסט קאסטום). כי לא כל אחד רוצה לנסוע במכונית שנראית כשיחזור מדויק של פעם, אבל גם נוסעת כשיחזור מדויק של פעם. וכאלו יש רבים מאוד בעולם. אני משוכנע שהם ישמחו לשמוע שיש להם גנים יהודים מובחרים... כן, אתה צודק. יש גם שמאלתרים, קומבינטורים מעגלי פינות. ״גרושניקים״ על כל המשתמע מכך. תתפלא, כאלו יש לא רק ישראלים. הם קיימים בכל העולם (הקובנים אלופים בזה, אבל לא מאותן סיבות). גם אני לא מאמין בדרכם ובדרכי הקיצור שלהם. אבל אני לא כופה את דעותי עליהם. בסופו של דבר, איש באמונתו יחיה ויש מקום לדעות ולהשקפת החיים של כולם. במיוחד בתחום שלנו.

יש בזה משהו...

אם היית מכיר אותי קצת יותר טוב, היית כבר צריך להבין שהדרך שבה כולם בוחרים - היא לא הדרך שאני בוחר...

תודה, ישראל, על העידכון והפירוט. בכל מקרה, אם תמצא ספרות טכנית נדירה מפז של רום 1301- אנחנו רוצים אותה לרשותנו בכל מחיר! ולגבי הספר הנ"ל של הרובר: דרור יקירי. הוא שלך.

השראה והעתקה, הן שתי מילים מאוד קרובות האחת לשניה בתוצאה...

נובמבר 2012 נובמבר 2012 רן, יקירי, לפעמים ההיסטוריה חוזרת על עצמה... אז חזרתי אחורה בזמן, "לויכוח" שלנו מלפני שנה וחצי, וניתן לאנחנו של אז לעשות שוב את הויכוח של היום. כי אחרי הכל, יום שישי היום, ויש הרבה סידורים. יוני 2011 ניו יורק, יוני 2011 ישראל, יוני 2011 אין, אין, היינו טובים כבר אז...

ישראל, במיוחד בשבילך! אתה מוזמן לבקר אצלנו: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?p=3635451#post3635451

ואם להיות מדויק: צ'יפ פוס הגדול בשיפוץ שנתן לי את ההשראה לשילוב הצבעים ברום שלי... ואני גאה לכתוב שאחד ה"יועצים" שלי בנושא הצבע היה לא אחר מאשר מיץ' (אם אני זוכר נכון את שמו) לנזיני - מי שהיה אחראי בלא מעט תוכניות לנושא הצביעה החיצונית.

ישראל היקר, הבעלים של הרובר 1946, הפוסט הזה מיועד בשבילך. במסגרת החיפושים אחר מכוניות וחלקים, אנחנו מחפשים גם ספרות טכנית או כזו הקשורה לרום 1301. בין אם מסמכים פנימיים של המפעל, מפרטים ועד לספר רכב לנהג. ספר אחד לרום 1301 קיבלתי במתנה מאבי סוסיתא (שוב תודה, אבי), אבל מאז גדלו שורותינו ויש לנו עוד חברים עם אותן מכוניות, וכולם רוצים ספר מקורי שכזה, אז ממשיכים לחפש. בינתיים ללא הצלחה. יותר קל לאתר מכוניות מאשר ספר רכב... אם לא נצליח למצוא - נצלם את הספר המקורי שברשותי. אבל בין לבין, ראה מה נפל לנו לידיים! ממש פה בישראל. אז מי אמר שיותר קשה למצוא דברים עבור הרובר הנושנה, מאשר לרום "החדישה"?

טוב, עשיתי היום שיעורי בית (המחנכת שלי מכיתה ג'1 לא הייתה מאמינה למשמע המשפט הזה...) ובדקתי את מספר השלדה המופיע אצלי בטנדר וכן בדקתי גם את המספר הסידורי שמופיע על הסרן האחורי. לזכותך יאמר, אריק, ששיחקת אותה. לא מעט פישפשנו בכדי למצוא את מקורות הסרן הזה והמסקנה (הלא סופית) הייתה שהוא מתוצרת הארץ. המסמך שהצגת מאשר את העובדה הזו. יפה! זה פחות או יותר מסיים את המיפוי של מקורות כל החלקים שיש לנו במכונית. מעבר לזה, במספר השלדה, אין אזכור לאות P. יש את האות B והיא מופיעה לצד שמאל של הספרות. 1. המספר הקטלוגי שעל הסרן - 0119 15 - מלמד שהוא מתוצרת עשות אשקלון. 2. B80 1234 והסמל המפעל של רום כרמל משני הצדדים. ואין סימן לאות P.

יש לי שני טנדרים מודל 1980. לרענן יש סטיישן אחת מודל 1981. בשתיהן, לפי המסמך הזה, היה צריך להופיע האות P מימין למספר השלדה, נכון? מחר נבדוק! ואריק, אני עם יוחאי: תביא עוד! יש לך?

אז ה-P בשביל פיק-אפ... ככל הידוע לי לא היו שינויים בין השלדות של הגרסאות השונות, אז מדוע הסימון המיוחד? האם באמת בגלל היותו מצויד בסרן אחורי רחב (או יחס העברה מופחת)? זכור לי שראיתי באיזה פרסום ישן בארכיון שלך על כך שבלחץ משרד התחבורה (או הטכניון - לא זוכר) סרן רחב יותר ברום כרמל טנדר. האם היה כזה גם בסוסיתא טנדר? או שבעצם ההתייחסות לדרישה נגעה למוט המייצב... לא זוכר...