און יעקבסון

מזל טוב! מכונית נדירה ומיוחדת במינה. תהנה ממנה.

כן. צריך לחזור ולהשלים את כל החלקים החסרים בתא הנוסעים. זאת למרות שכמעט כל מה שמורכב - יפורק על ידי הרפד. מה לעשות, עדיף שהכל יהיה במקום והרפד ידע מה בא-איפה מאשר להתחיל לבצע התאמות אחרי שלב הריפוד. אנחנו כבר בישורת האחרונה של ההרכבות ולא נשארו עוד הרבה מטלות. הפעם: לחבר את ידית הבלם למקומה, כולל הכבל. 1. מנגנון החיבור בין הכבל למוטות המתיחה של הבלם. 2. הנה אחד ממוטות המתיחה. 3. חיבור הכבל על הסרן למנגנון. 4. החריץ בבודי ממנו יוצא החלק התחתון של ידית הבלם ואליו מתחבר הכבל. 5. עכשיו אפשר למתוח את הידית ולבדוק את פעולת הבלמים. ובכן... בלם היד עובד!

דני, עדיף שלא תשאל מאיפה השם הזה הגיע ו... רענן! דירבאלק לכתוב את זה בפורום הפתוח, אם אתה מבין למה אני מתכוון... יש כאן ילדים...

העמסה של גוף המכונית לעגלה, לא היה מבצע מסובך במיוחד. הבודי די גדול, אבל לא כל כך קשה. ארבעה אנשים, קצת כאבי גב - והבודי על העגלה.

מעשה שהיה - כך היה. כרמלה של רענן עוברת רענון אצל רוני הצבעי ואחד מהלקוחות נכנס ומדווח לרענן שראה סוסיתא זרוקה באזור. ברוח פיברקלאב, רענן יוצא למסע חיפושים ומאתר את המכונית שהיא לא אחרת מאשר... גלבוע! רענן מדווח לשאר חברי הצוות וגם לאוצר ארכיון הרכב בישראלי - יוחאי שנער - שמדגיש בפנינו את חשיבות המציאה ואת העובדה שמעבר לכך שהמדובר במכונית שיוצרה בכמויות קטנות יחסית (כארבע מאות יחידות), לא נשארו מדגם זה שום מכוניות במצב נסיעה וחייבים, פשוט חייבים לחלץ אותה. אז היום אספנו את הצוות המייסד (רענן, אריה ואני קובי קיבל גימלים מפאת גריפה...), פלוס יוחאי שרצה לראות את המציאה במו עיניו, אספנו את הפורד F350 האמתני של ניר ואת העגלה, ויצאנו למבצע חילוץ. כל מציאה של מכונית ישנה - היא התרגשות גדולה. אבל במקרה הזה, ההתרגשות גדולה שבעתיים! אז נכון שהבודי של המכונית הזו במצב רע למדי (אבל בר שיפוץ) ונכון שאם היה מדובר על דגם אחר, לא היה טעם להמשיך, אבל לא במקרה הזה. מאחר שאין בנמצא מכוניות כאלו הערך שלה לא יסולא בפז. כן, חסרים הרבה חלקים ואם הייתי נתקל במכונית הזו לפני כשנה-שנתיים, לא היינו מסוגלים להרים את המבצע הזה על הרגליים, אבל היום? יש לנו שפע חלקי חילוף ומקורות לחלקים, שלא לדבר על לפחות שתי תרומות חלקים (כרמל דוכס) שרק מחכות לעזור. מכסה המנוע חסר? יוחאי מדווח שהמכסה של כרמל יתאים. כמו גם הדלתות הקדמיות שנקרעו והן אינן ברות שיפוץ. למעשה, חוץ מאשר הדלתות האחוריות, המכונית די זהה לכרמל הנפוצה מספר לנו יוחאי, כך שבאמת לא אמורה להיות בעיה של חלקי בודי ופנים (ומיכניקה - יש לנו כמעט הכל). בהחלטה משותפת של חברי הוועד, הוחלט להעניק את המכונית ליוחאי (וכמובן לעזור לו בכל שלבי השיפוץ). הוא אחד היחידים שיודע ויכול באמת להעריך את שוויה של המציאה (והכוונה - לא בכסף). אז הנה תמונות ראשונות - לפני החילוץ.

חן, תודה על העידכונים ועל ההירתמות לעזרה. לא עניין של מה בכך! האם קבצי התלת ממד יעזרו לנו ביצור התבניות?

אריק, לאור מהפכת הצדק החברתי, ולאור הדיון שפתח ליאור ברוך - אני חושב שזו תהיה תועלת לחברים האחרים לדעת במי מדובר. תחסוך גם לנו את עגמת הנפש. יש מספיק אנשי מקצוע הגונים והוגנים ואדיבים אחרים. לאף אחד אין בלעדיות על חומרים או ידע.

נשאלתי בפרטי ואענה כאן: הצבעי של כרמלה הוא בחור בשם רוני שיושב באזור התעשייה בחדרה ומי שבניסיונו צביעת מכוניות אספנות "קצת" יותר נחשבות מאשר רום כרמל. מאחר ש"בדרך השטח" עמוסים מעבודה והתור לצביעה ארוך מכרגיל, רוני הוא אחד המועמדים לצבוע גם את הרום 81 אם לא יסתדר לנו בדרך השטח. חיכינו עם הפניה אליו, כי רצינו לראות איך יצא האוטו של רענן, ועכשיו אחרי שראינו את איכות העבודה - אפשר להתחיל לדבר... פרטים נוספים על המקום - אצל רענן.

במסגרת חילוץ של פיברקלאב שנעשה היום (פרטים בפיברקלאב), הגעתי סוף-סוף לחזות בכרמלה, לראשונה אחרי צביעה. הציפיות היו גבוהות, לאור התמונות הראשונות ויחד עם זאת שראיתי את המכונית בתוך מבנה ולא באור יום, אי-אפשר שלא לשחרר קריאת התפעלות. פיברגלאס הוא חומר בעייתי לעבד אותו לאיכות משטחים גבוהה (אני יודע זאת מניסיון מהטנדר שלי). החל מגלים במשטחים , חורים קטנטנים בפיבר ו-"בליעה" של הצבע על ידי הפיברגלס. ההכנה כאן חשובה מאוד וזה אומר שיוף מסיבי של הצבע הישן, ישור משטחים ומילוי חורים, שכבות של פוליאסטר, ביקורת ושוב ביקורת וצבע יסוד... ורק אז - צביעה. אם ההכנות לא נעשות כראוי, אפשר לראות זאת מיד באיכות הצבע וסדקים שצצים בתוך הצבע. לא כך המצב בכרמלה. קשה לראות, אם בכלל, גלים; המשטחים חלקים ומבריקים ואיכות הצביעה גבוהה. בסדר, בעין בוחנת אפשר לראות שפה ושם "אופי" הפיבר מרים את ראשו. אבל, באמת, בסך הכל האיכות גבוהה ומרשימה. מוריד את הכובע. ומה עם סיבוב בכורה? לצערי - עוד לא: למה? כי עכשיו שלב ההרכבות! אז נמתין עוד קצת - ובינתיים קבלו מספר תמונות טריות מהיום: 1. כרמלה (כמעט) במלוא הדרה. 2. הזגג הרכיב גם גומיות דלתות חדשות. איזה כיף! 3. גם הפלסטיקים הללו נצבעו, באותו הצבע של הפגוש. הברגים יוחלפו לשחורים. 4. הפגוש הקדמי כבר מורכב. עדיין לא מכוון. גם הסבכה הקדמית נצבעה.

הי אורן. תודה על ההצעה! אבדוק עם חן פרחי באם יש צורך לעשות קבצים שכאלו.

מה שקט? מה שקט?! רוצה לשמוע רעש! רוצה סיבוב!!!!!!! העבודה שעושים לך על האוטו, רענן, מעלה בי קנאה. רוצה גם! (בקרוב אצלי...).

בערבו של יום, כאשר לא נשאר איש בחצר המוסך, למעט ניר ואנוכי, הוצאתי את הטנדר לסיבוב איוורור - שלא יעמוד יותר מדי זמן באותו המקום, שימתח איברים, שישנה תנוחת מיסבים וגומיות וירגיש קצת את רפידות הבלם על הצלחות. אז נסעתי לי להנאתי בהילוך ראשון ושני, קדימה ואחורה. ניר יצא החוצה להביט במתרחש. "נו", הוא שואל אותי בחיוך, "איך הבידודים החדשים?" ניר, נהג מירוצים משובע שכמותו, חסיד של מכוניות מהירות והורדת משקל, לא מפסיק להסתלבט על תוספת המשקל של הבידודים ועל כך שבכל טיול אליו נצא ביחד, הוא יאלץ לחכות לי שעות, כי הטנדר שלי לא יסע בגלל המשקל... "בוא ותראה בעצמך!", אני אומר לו, ואיך שאני אומר את המשפט הזה - המנוע נכבה... זה לא מבשר טובות. יש דלק. היום תידלקתי... ניר מחייך וממשיך להסתלבט. "בטוח ששמת דלק ולא סולר?" כן! אני בטוח! כלומר, אני חושב... נראה לי... המנוע לא מניע... בודק ניצוץ. אין ניצוץ. טוב, אין מה לעשות. דוחפים את הטנדר חזרה למקומו (מזל שלא היה אף אחד בשביל לראות את הפדיחה). נחשוב על פיתרון ביום אחר. אולי ננסה להחליף כבל, או פלטינה. אבל למה בעצם? אולי עדיף פשוט להרכיב את המפלג האלקטרוני שרענן הביא... יום אחר הגיע ואיתו ישראל, שמזהה באחת שהבעיה היא בקויל, שהחזיר את נשמתו. טוב, יש אחר. בינתיים גם מחליפים את המפלג הישן עם המפלג החדש ומנסים להניע. המנוע מניע ועובד פשוט יותר טוב. חלק יותר, אולי אפילו שקט יותר. אבל אני לא חותם על זה. בשביל שאפקט המפלג האלקטרוני יעבוד כמו שצריך, חסרים עוד כמה דברים: קויל מתאים, חוטי הצתה וגם מצתים המתאימים להצתה שכזו. אז חוטי הצתה ומצתים - צריך להזמין. אבל קויל מתאים - זה דווקא יש לי. מנקה וצובע אותו ומנסה להזדרז ושוכח שאין קיצורי דרך... הקויל נשמט לי מהידיים ונסדק... איזה באסה! מזל שיש את איציק, המחסנאי האדיר של "דרך השטח". טלפון אחד, ותוך שעה היו לי בידיים שלוש יחידות של קויל אלקטרוני (גם עבור המכונית של רענן וקובי). אז גם הקויל מוחלף וכעת ברשימה רק חוטי מפלג ומצתים תואמים. אבל זה לא בוער. לזה נדאג, ככה בדרך. 1. תיק ההפתעות, שבתוכו שכן לו לבטח מפלג אלקטרוני... 2. שנראה מבחוץ בדיוק כמו אחיו הישן. 3. מסיבה זו, ההחלפה בין שני המפלגים קלה וישירה. 4. הקיט מגיע בתצורת "בולט-און" וכל מה שצריך להוסיף הוא חוט "פלוס" מהמפלג לקויל (החוט האדום שבתמונה). 5. וזה כבר מהצד של הקויל. עדיין הישן. 6. וזהו מחליפו האלקטרוני. חדש מהקופסה. 7. גם במקרה זה - החלפתו פשוטה ומהירה והמערכת מוכנה לפעולה! צריך לחזור להשלים את המכונית! המשך יבוא...

עידכון מההכנות האחרונות לקראת חידוש פס יצור מוצרי הגומי של רום/סוסיתא 13/60 - באדיבותו, עזרתו ובביצועו של חן פרחי. ולפני שנתחיל, ההערה קטנה לכל מי שחושב שהוא יכול לנצל את היכרותו עם חן ופשוט לבוא אליו ולקבל גומיה או חלק שהוא צריך מבלי לשלם, או מבלי לתרום את חלקו (ושלא תחשבו: זה כבר קרה... מישהו ניסה לקבל חלק ישירות ולחסוך את התשלום הסמלי ואת התרומה. כן, כן. יש בקרבנו גם אנשים כאלו קטנוניים. אבל לא ניתן להם לקלקל לשאר, מהסיבה הפשוטה שכנהוג, מי שמזמין את העבודה ומשלם על התבניות - זכויות הקניין שלו, כמו גם כל אותם חלקים שייוצרו. ומי שהזמין את העבודה הוא אנחנו, מועדון פיברקלאב וחבריו. אז מי שירצה ליהנות מהחלקים הללו - ישחק-נא לפי הכללים). הרעיון, כאמור, הוא ליצור קיט גומיות מושלם לכל מכונית (מסוסיתא 13/60, דרך רום 1300 וכלה ברום 1301 - חלקי המתלים זהים) מה שישפר את הרמה הבטיחותית של המכוניות שלנו ואמינותן. הקיט יוצע לכל חבר בפיברקלאב במחיר של החלק היחסי בעלות התבניות, עלות יצור ומעשר סמלי ל-"גדולים מהחיים". הקיט יכלול (כמות כוללת, לכל מכונית): 1. גומית פיית מכסה דלק. 2. שתי גומיות למוט המייצב. 3. שתי תושבות למסרק ההגה. 4. שתי גרמושקות למסרק ההגה. 5. ארבע גומיות מגן לתפוחי ההגה וכן לבול-ג'ויינט. 6. שני תותבים למחבר הקפיץ התחתון. 7. ארבע גומיות למחבר הקפיץ העליון. 8. שמונה תותבי זרועות מתלה. 9. שתי גומיות לדוושות בלם ומצמד (בנוגע לגומית דוושת הגז - עוד לא סגורים על הנושא הזה. ברום 1301 יש דוושה קטנטונת. בישנות יותר - לא זוכר. צריך להחליט). והיכן עומד היצור של כל חלק וחלק: 1. גומי פיית מיכל דלק: החלטנו לעצור את החיפושים אחר התבנית המקורית של גומיית פיית התדלוק, להכריז עליה כאחת שמקום קבורתה לא נודע ולהכין תבנית חדשה - כפי שתיכננו לעשות מלכתחילה. יש לנו בין שמונה לעשרה (ואולי יותר) שותפים, אז עלויות יצור התבנית מתקזזות. 2. גומי מוט מייצב: הובאה דוגמא מאנגליה. על פי הדוגמא חן מצא תבנית קיימת מתאימה וממנה ייוצרו הגומיות. 3. תושבות מסרק הגה: הובאה דוגמא שזוהתה על ידי חן. התבנית קיימת במלאי. 4. גרמושקות למסרק הגה: לקולגה של חן יש את התבניות. האפשרויות הן לקנות מהקולגה מלאי, או שחן ישאיל את התבניות וייצר בעצמו (אם הבנתי נכון - חן, תקן אותי אם אני טועה). 5. גומיות מגן לתפוחי הגה: תבניות וכן הגומיות קיימות במלאי. 6. תותבים לקפיץ תחתון: הובאה דוגמא מאנגליה, אשר על פיה תיוצר תבנית ליציקת התותבים. 7. גומיות למחבר קפיץ עליון: תבניות וכן הגומיות קיימות במלאי. 8. תותבי זרועות מתלה: הובאה דוגמא מאנגליה, אשר על פיה תיוצר תבנית ליציקת התותבים. 9. גומיות לדוושות: התבנית המקורית עדיין קיימת אצל חן והיא תוצא מהנפתלין ותוחזר לשימוש. עידכונים בקרוב.

כבר שנתיים מאז שסיימתי את פרק הכנת השלדה והצד המיכני ומאז שהנעתי לראשונה את המנוע. כבר אז לא הייתי מרוצה מפעולת הקרבורטור, שעבד עשיר מדי - אבל החלטתי לחכות עם הנושא הזה לסוף. בין לבין, הגענו לאן שהגענו ומדי פעם אני מניע את המנוע (למגנת ליבם של עובדי המוסך) ומזיז את המכונית מצד לצד, בכדי שלא תעמוד באותו המקום למשך זמן רב מדי. ולמה סובלים הסובבים? כי המנוע עובד עשיר ומזהם. יש שיטה ואפשרות לכוון את הקרבורטור הזה, אבל בשעתו, טרום עידן הפיברקלאב ובידיעה שכפרוייקט עתידי יש לי את הוובר הכפול שיורכב מתישהו בעתיד, לא טרחתי להשיג את מכשיר הכיוון (עכשיו כבר הזמנו אחד כזה והוא בדרך אלינו, ארצה). ובלי שום קשר, עוד לפני שהחלטתי על ההסבה לוובר, מצאתי באי.בי, במחיר של ארוחת צהריים, קרבורטור סטרומבורג חדש לגמרי. אז קניתי אותו! והוא שכב אצלי באחד הארגזים, בידיעה שגם יומו יגיע. והוא הגיע. מוקדם משחשבתי, אבל לבסוף הוא הגיע. פשוט נמאס לי מהקרבורטור המקורי, אז החלטתי פשוט להחליף ביניהם וזהו. המדובר בקרבורטור כמעט זהה לחלוטין. ההבדל בין השניים הוא בחיבור לכבל המצערת והפיתרון הוא פשוט להחליף בין הצירים וכך אכן עשיתי. הפירוק וההרכבה של הקרבורטורים מאוד פשוט ואחרי חיזוק האומים וחיבור כבל המצערת והמשנק וגם צינור הואקום של המפלג - אפשר לנסות להניע. אבל לפני כן - תמונות: 1. הקרבורטור הישן והלא מכוון שימצא את עצמו בקרוב עובר דירה למחסן החלפים של פיברקלאב. 2. הפירוק פשוט מאוד. מתחילים בפירוק שני הברגים הנראים בתמונה, המחברים בין "השופר" של מסנן האוויר לקרבורטור. השופר הזה - כך במקור ברום כרמל, אבל לא במקור בהילמן אוונג'ר ממנה הגיע המנוע. והסיבה? במקור תוכננה אוונג'ר עם הגה ימני וגם משאבת הבלם בצד ימין (מין הסתם...). גם באוונג'ר בעלות ההגה השמאלי, בהתחלה, לא הייתה משאבה כפולה ומגבר בלם שתופסים מקום. מאחר שברום יש משאבת בלם כפולה וגם מגבר, היה צורך להתאים את המכלול שפשוט לא נכנס שם ברווח וזה היה הפיתרון שבוצע. 3. הקרבורטור החדש. ניתן לראות שהחיבור לכבל מצערת שונה. 4. וזה כבר הקרבורטור הישן - אחרי פירוק הציר הדרוש לאחיו החדש. 5. אז הציר החדש-ישן יורד מהקרבורטור החדש ובמקומו יורכב הציר הישן-חדש... 6. עכשיו אפשר להרכיב הכל בחזרה, ולנסות להניע. אז הניע? בטח שהניע! בכמה הדקות הראשונות, לא הייתי מרוצה מפעולת הקרבורטור החדש. לחיצה לא עדינה על המצערת - והמנוע משתנק. מצד שני, כאשר המנוע התחמם - פעולתו השתפרה פלאים! רמת הזיהום ירדה, המנוע פחות מחוספס ומגיב באופן משביע רצון ללחיצה על המצערת. הסיבה ברורה: הקרבורטור הישן עבד עשיר מדי ולכן כאשר המנוע קר לא הייתה לו בעיה ואילו מחליפו החדש עובד עני יותר ולכן כאשר המנוע קר הוא אינו בשיאו וכאשר המנוע חם הוא במצב אופטימלי. אז אפשר לסמן עוד V ברשימה ההולכת ומתקצרת. אבל אל דאגה, אחרי השלמת שלב הצבע, כאשר יגיעו ההרכבות, רשימה ארוכה תתווסף מחדש... הדבר המנחם ברשימה העתידית הוא - שכולי תקווה שהיא תהיה האחרונה לפני ההכנה לטסט...

תודה, אריק. האמת היא, שהיום, כאשר אני מביט בתוצאה הסופית - אני דווקא די אוהב אותה. מקווה שגם מי שיהיה אמור לרפד את המכונית - יסכים איתי... ביום רביעי מתחילים לקבל הצעות בנוגע לריפוד. יאבה!!!

אז נמשיך עם חשיפת החלקים עבור קוביה. חלק מהחלקים משומשים. חלקם לא נשמרו במצב אידיאלי, אבל עדיין יכולים לשמש כדוגמא, או כמוצא אחרון למי שאין לו ואין להשיג. בבקשה:

אריק, כשתמצא את מבוקשך, תעדכן בפיברקלאב. הגומי הנ״ל דרוש לפחות לארבע מכוניות של החברים. אולי יותר. אפשר לבדוק את האפשרות רכישה מרוכזת לכולנו, ואז נשיג מחיר טוב יותר.

את שינוי הפולי עשיתי את זה, בשעתו. עזר. לא עזר שהתעמרתי במכונית הזו יותר מאשר היא הייתה יכולה... עכשיו גם נזכרתי שבלוח המחוונים של ה-133 אין מד חום. בשעתו, היה קיט מד חום שכזה, מקורי, והרכבתי אותו בלוח, אצל רפי לין. לא שזה מנע את ההתחממות, אבל לפחות ידעתי להפסיק בזמן. ולגבי הסל"ד של המנוע: לא אמרתי שהיה צריך למשוך כל הילוך לסל"ד זה - ממש לא! גם לא היה ניתן. הכוונה שלי הייתה שהמנוע היה מסוגל להגיע לסל"ד זה.

הרבה זמן חיכיתי (או שלא...) לרגע הזה: סיום ההתאמה של הקונסולה המרכזית למקומה. המדובר ביחידה המקורית של המכונית, שעברה שלושה שינויים מהותיים: זווית ההרכבה שלה שונתה (בכדי להכיל מאחוריה את יחידת המזגן הגדולה); נחתך והורכב בה פתח יציאת אוויר למזגן; נעשתה התאמה ליחידה של פקדי המיזוג המקוריים. כל אלו נעשו מזמן, אבל גרמו לכך שמראה הקונסולה אינו מלבב. טוב, נכון שהיא עדיין במצבה הגולמי, לפני שיופים, פילרים, צבע או סתם ציפוי - אבל עדיין. אם יש משהו בעבודה על הטנדר הזה שלא הייתי שקט לגביו - זו הקונסולה הזו. מה גם שטרם התאמתי אותה באופן סופי למקומה והבעיה העיקרית היא שפתחי האוורור ביציאה מהיחידה לא מסונכרנים באותו הגובה עם פתחי האוורור בקונסולה עצמה... כאב ראש אחד גדול. דחיתי את המטלה כמה שיכולתי, התחלתי כבר לחשוב על חלופות לקונסולה. אבל בינתיים, הגיע הרגע. הגיע הרגע שבו המטלה הבאה לביצוע הייתה - התאמת הקונסולה המרכזית. ומאחר שאי-אפשר להתחמק יותר, אז קדימה לעבודה. 1. במצב הנוכחי, הקונסולה לא מסתנכרנת עם לוח המחוונים. 2. פתחי האוורור בלוח אינם באותו הגובה כמו פתחי היציאה מהיחידה וזה מצריך פתרון יצירתי. 3. וזה הפיתרון שנבחר. ספוג קשיח אותו ניתן לחתוך והוא שומר על תצורתו. בספוג הזה, במרכזו, חתכתי "חלון", אבל באלכסון. כך שמצד אחד של הספוג הגובה הוא כמו פתחי היציאה מהיחידה ובצד השני הפתח הוא בגובה פתחי האוורור. לצערי, בלהט העבודה לא צילמתי תמונות של התהליך. תאלצו לסמוך עלי. בשורה התחתונה: זה עובד. האוויר יוצא מפתחי האוורור בלי שום בעיות. 4. עכשיו היה גם אפשר להצמיד את שני החלקים אלו לאלו ולהתאימם האחד לשני ככל האפשר. 5. וזה המראה מהצד השני. הכוונה היא לעשות בשני הצדדים של הקונסולה דיפון חדש, שיכסה על יחידת המזגן. בדומה למה שהיה שם במקור, אגב (הדיפון במקור, לא המזגן במקור...). 6. עכשיו ההתאמה של החלקים גבוהה והם משתלבים אלו באלו. 7. במקור עוגנה הקונסולה המרכזית למקומה באמצעות ברגים לתוך הפיבר. אני לא מתלהב מהסידור הזה, אז יש אחר. גם כאן תאלצו להפעיל את הדימיון - כי אין תמונות. הכנתי תושבת מאלומיניום שחוברה בברגים ואומים לפיבר ואליה מחוברת הקונסולה. זה מבטיח שהיא מחוברת למקומה באופן יציב הרבה יותר. ניתן לראות מהזווית הזו את ברגי החיבור של הקונסולה לתושבת, בחלק הקדמי-תחתון. 8. וזו התוצאה הסופית: הקונסולה יושבת במקומה, כל הפקדים עובדים ומנתבים אוויר לכל הפתחים. הדלקתי את המנוע והפעלתי מזגן ונכון שאנו בימים די קרירים, אבל המזגן מקפיא למדי! בזכות המזגן הזה, הבידודים והאטימה המשופרים - יהיה כיף בקיץ...

בוודאי. בעצם, מה שצריך לעשות, בהנחה שאתה רוצה להשתמש במנוע אחר של פיאט, הוא להפוך את פעולת המנוע החדש. אחרת יהיו ארבעה הילוכים לנסיעה לאחור ורק אחד לנסיעה קדימה... מה שצריך לעשות, בעצם, הוא הכלאה בין המנוע המקורי למנוע המוחלף. אבל אנו קצת מרחיקים כאן לכת. לא נראה לי שאורן בעצמו יודע אם זה יהיה הכיוון שלו, או לא.

המטרה של פיברקלאב - חלקים תמורת תרומה - צוברת תאוצה. גם בגיוס התרומות ל-"גדולים מהחיים", וגם בחברים שמעוניינים להעביר ולתרום למחסן הגדל שלנו חלקים אותם הם לא צריכים (והתופעה התפשטה גם ליותר מאשר חלקים למכוניות הישראליות), כולל מתן עזרה בסידור המחסן, הבאת מדפים וכדומה. כשחושבים על זה, המדובר על מצב Win-Win עבור כולם: 1. בעלי החלקים שאין להם שימוש - מעבירים את החלקים הלאה ובתמורה זוכים למקום איכסון שמתפנה אבל בעיקר בידיעה שהם עזרו. עזרו למי שצריך את החלקים, אבל בעיקר עזרו לילדים. 2. בעלי מכוניות שצריכים את החלקים, זוכים בהם באופן שאילמלא הרעיון - לא היו מגיעים אליהם, כל זאת תמורת תרומה למטרה ראויה. 3. התרומות הללו מגיעות לארגון שמסייע לילדים חולי סרטן. על כך - לכולם - המון תודות! ותזכורת חשובה: החלקים מוצעים למי שצריך אותם, לא למי שאוגר אותם. כך יהיה עבור יותר בעלי מכוניות את האפשרות ליהנות מהחלקים הללו והם לא ישכבו כאבן שאין לה הופכין אצל בעלי מכונית אחת. אז מאחר שצריך לפנות מקום, כי בקנה כבר מידע וחלקים עבור סוסיתא 12, אבל בעיקר לסוסיתא 13/60 וגם לרום כמובן. אבל על כך בהמשך - החלקים עדיין לא בידינו - אז היום יש לנו להציע עוד קצת חלקים עבור קוביה. בבקשה: 1. בית מנורת איתות. 2. עדשה. 3. נראה כמו התופסנים לעדשה. 4. עדשות אחוריות. חלקן חדשות לגמרי. 5. פנס קדמי. ודבר אחרון: בקשות ושאלות, תיאומים לאיסוף ושריון חלקים - בפורום הפתוח בלבד.

וואוו! פיאט 133! תתחדש, אורן, כמה שנים לא ראיתי אחת כזו. שמח שמצאת אחת ושאתה מתכוון להחזיר את ימיה כקדם. אין לי הרבה מה להוסיף על המכונית באופן כללי, מעבר למה שכתב כאן חן פרחי. רק ברמה האישית. האמת היא שהמכונית הזו די קרובה לליבי, כי הייתה לנו אחת כזו, בסוף שנות השמונים. החזקנו אותה כמה שנים, במהלכן החלפתי לה מנוע בחצר הורי (מאוד קל ופשוט) וחוץ מבעיית התחממות קלה - היא הייתה אמינה למדי. המדובר במכונית חלשה למדי, אבל עם מנוע נמרץ ותאב סל"ד שפשוט אוהב לטפס מעלה. פעם חיברתי מד סל"ד ואם אני לא טועה, המנוע הגיע לאזור 8,000 סל"ד... היציבות שלה - גבולית. הבלמים - חלשים (ארבעה תופים לא מתוגברים - אם אני זוכר נכון לגבי התופים מלפנים). שווה לך לנסות להשיג את רפי לין, שעבד בשעתו במוסך פיאט ולו ניסיון לא מועט עם המכוניות הללו. יתכן שהוא יוכל לסייע לך. נדמה לי שהוא חבר בפורום הזה. מה שיפה במנועים האלו של פיאט הוא שכולם חולקים חיבורים זהים לתיבת ההילוכים (באמצעות ארבעה ברגים בלבד), אז בתיאוריה, אפשר להחליף לכל מנוע אחר בסדרה (אפילו עד ה-1,049 סמ"ק שהיה באוטובינקי אבארט, כן זה עם ה-70 כ"ס) ממש בקלות. אפשרי, אבל זה לא כזה פשוט... למה? כי המנוע בפיאט 850 וכמובן גם ב-133 הזהה לה מיכנית פשוט מסתובב בכיוון ההפוך לשאר המנועים בסדרה! אז מה עושים? שוב, מזיכרון של 20 שנים פלוס: צריך להחליף מפלג, גל זיזים ומישהו פעם אמר לי שגם להפוך את הבוכנות (אבל לגבי הנקודה הזו - תברר היטב). האמת היא, שהיום יהיה לך הרבה יותר קל למצוא את המידע, בזכות מועדוני המעריצים והאינטרנט. באלבום התמונות שלי, יש כמה תמונות שלה. אשתדל לסרוק ולהעלות אותן בימים הקרובים. אז בהצלחה, אורן! ותעלה תמונות.

כאמור: תקנון פיברקלאב מאוד ברור, חד משמעית ובלתי מתפשר לגבי קבלת חברים חדשים. מצד שני, אנחנו מאוד גמישים ומי שרוצה להצטרף, לעזור ולסייע - מוזמן בחפץ לב. במילים אחרון - ברוך הבא!

ראיתי! מודה ועוזב ירוחם... האמת היא ששיחקת אותה. מציאה לא נורמלית. שיוחאי שמע עליה, עף לו הסכך מרוב התלהבות... קדימה! סגור עסקה וחשוף פרטים.

אני! אני! תן לי לנחש: עזרת למרקו למצוא את האימא שלו?