טוב , לא נחזור על מה שאחרים אמרו - אוסיף רק שאישית , אם אכן חברך שתה - הייתי מוציא אותו מהרכב ובועט לו בראש . צריך את הרכב לעבודה ? בעייה שלו . חבל שבתי המשפט לא מענישים כראוי על העבירה הזו.
עכשיו - לגבי עצם הבדיקה הטכנית.
אין שום סיכוי שבעולם ששללו לו את הרשיון על פי הריח , מהסיבות הבאות:
1. אין דרך למדוד מהי הכמות שחברך שתה על פי חוש הריח.
2. כמו שאמרו - יכול להיות שהריח נדף מבגדיו.
3. יתרה מכך - חולי סוכרת , בעת עליית כמות הסוכר בגופם מעבר לרמה הנורמלית ובהיעדר טיפול זמין באינסולין, מתחילים ממש להפיץ ריח של אלכוהול מהפה.עניין של תסיסת סוכרים.
אי לכך , אין מצב שהשלילה נעשתה על פי הריח בלבד.
מעבר לכך - עקב פסיקת בג"ץ וכל עוד ערעור המדינה תלוי ועומד , אין אפשרות לחייב אדם לבצע בדיקה פולשנית - כלומר בדיקת דם , וחשוד רשאי לסרב לה.
מה שנשאר לשוטר הוא לבצע בדיקת סימנים , ואת תוצאותיה הוא כותב בטופס מיוחד המתאר אותם - בין היתר נבדקים דיבור וקשב (שאלות ומענה עליהן) , יכולת הליכה בקו ישר , עצימת עיניים ונגיעה באף וכל שאר הסימנים המעידים על צלילות.
לו נבדקו כל אלה והתוצאות מעידות על שכרות - הייתי מציע לחברך לסתום ולקבל את העונש. אם לא , די קל לערער על הקביעה כי היה שיכור ולצאת מהעסק.
אה , אמיר - אמנם ריכוז האלכוהול בוודקה ושאר המשקאות הנפיצים גבוה בהרבה מבירה/בקרדי/סמירנוף אייס ושאר המשקאות לילדות , אך הכמות הכוללת של משקה בוודקה (כוסית , כלי הקיבול , לא ה"מחמאה") היא קטנה בהרבה מכוס בירה/בקבוק מיץ אלכוהולי , כך שכמות האלכוהול הנכנסת לגוף היא בערך זהה בשני המקרים , ואין הבדל גדול.