שמר

1. זה משהו אחר. 2. מה הכוונה בניקוי שסתומים ? אינפוזיה ? זריקת חומר למיכל ? פירוק ראש?

אלוהים יעזור לך , רצועה אחת שהייתה משתחררת הייתה משגרת אותך ואת הקפיץ בכינון ישיר אל לובן-א-שרקייה... ולא , אל תגיד לי שאבטחת הכל - אתה לא יודע מה העומס בו יכול לעמוד כל ריתוך בסטנד שעשית , ולא מה הכח שנדרש כדי לכווץ את הקפיץ. מעבר לזה - תפיסת הבולם בצורה שתפסת שגוייה . יש לתפוס אותו באוזניים בתמונה שצילמת : ולא בגליל...אפשר להרוס בולם ככה.

כל הכבוד על האיפוק , לא יודע איך הייתי מגיב באותו רגע - אבל רק שאלה אחת. אם ראית איזו דלת הוא פותח - אתה יודע איפה הוא גר. ברר את שמו וכתובתו והגש נגדו תלונה במשטרה ותביעה לתיקון הנזק...

אתה שואל אותי בתור בעל מגרש לפירוק?

לדעתי הגיע הזמן שתעבור לנאות מרפא. זה עשוי לעזור...

תשחרר כבר את ההנדברקס...

בצע חיפוש

חפש אקספרס מושבתת מהדגמים המאוחרים (דיזלים למשל). מגיעים עם נ"מ מקורית. ההתאמה תהיה קלה למדי.

זה שאין לך הרשאה לאופ-טופיק לא נותן לך רשות לעקוף את ההגבלה ע"י כתיבה בפורום אחר. יש נוהל מסודר לקבלת הרשאה (נמצא בראש פורום אופ-טופיק) , וניתן לפנות אל אחד המנהלים בה"פ. אני לא מוחק בגלל כל התשובות שקיבלת , אבל להבא הודעה בנוסח הזה תימחק. לך או לכ"א אחר.

1. מפרקים את הבורג למטה שמחזיק את החגורה (מצריך פירוק פלסטיקה) , מסובבים וסוגרים. אם אתה לא יודע איך וכמה לחזק אל תיגע. שלא תעוף לך החגורה באמצע הנסיעה. 2. מקפילם את החגורה בכיוון הנגדי ומסובבים בזהירות ובעקשנות. לא מנסים עם מברג או חפץ חד - אתה עשוי לפגוע בחגורה ובחוזקה.

לך על זה , BIG TIME... הרי ידוע שהשוויצרים עם של חפפנים ומקילי ראש. נסה זאת גם בגרמניה כדי להיהנות מכל העולמות... אח"כ מומלץ לנסוע לתאילנד והודו ולייבא סמים...

לא בלתי הפיך , אבל יכול לעלות מאוד מאוד ביוקר. דוגמא ? חבר מתח הפוך או גבוה לחיישן שהולך למחשב . שרפת מחשב - הרבה אלפי שקלים. מי שיודע חשמל , בעיקר חשמל רכב - בכיף . מי שלא מבין מימינו ומשמאלו - עדיף ללכת למתקין.

תעשה לי טובה , קנינו 3 מכוניות מהטרייד אין של לובינסקי . כולן היו שמורות ומטופלות עפ"י הספר. כל מה שהובטח ע"י הסוכנות קויים. לטעמי האישי הם עדיפים על טרייד אין של ליסינג וכו'. אגב - סוכנויות הטרייד אין של היבואנים מעודדות לקוחות קיימים של החברה לבוא ולהשאיר את הרכב שלהם בן השנתיים בערך שנקנה וטופל כראוי אצל היבואן , ולקחת אוטו חדש מאותה חברה. קוראים לזה "שימור לקוחות". בד"כ מכוניות אלה יהיו שמורות טוב מהממוצע בשוק.

אל תעצור את נשימתך. שוויץ היא מדינה אנטי מוטורית. נדמה לי שמלבד ישראל זו המדינה היחידה בה מירוצים אסורים על פי חוק (וזאת עקב תאונה שקרתה ב-F1 לפני מאתיים מליון שנה , אפילו לא בשוויץ).

עדיין. שעון הטמפ' יראה מצב עפ"י המתח המגיע אליו. לא עפ"י טמפ' (זו נמדדת ע"י חיוניט,ביטרון , או השד יודע איזה חיישן). האם הטמפ' עוברת דרך מחשב כלשהו שמקזז ? לא סביר לי כי למיטב זכרוני אפילו בסובארו טנדר הטמפ' הייתה מתייצבת פיקס באמצע. מצד שני - יש הרבה הגיון במה שכתבת - לא סביר שהמנוע לא זז בטמפ' בכלל. רעיונות?

גם המגש מכוסה. כל חלק מקורי של הרכב (לא תוספות ,אלא אם צויינו בפוליסה, וגם על זה יש מחלוקת) מכוסה במסגרת הביטוח נגד תאונות .הסעיפים הנפרדים (שגם הם כמעט אוט') הם רדיו ושמשות.

מכוניות חדישות עובדות בטמפ' גבוהה יותר , בגלל הלחצים בגבוהים במע' ההזרקה. אופל אסטרה למשל - טמפ' עבודה עפ"י היצרן - 100 מעלות. אגב - PUG 206XS מהיכן המידע על שעון החום ביפניות ? לא שמעתי על שעון מכני לא לינארי. תוכל לפרט?

יש לך לינק לאתר היצרן ? ה-גולד לייבל שאני מכיר בא עם איש הולך ומקל הליכה

אלון , אתה צודק ביחס למנועים חדשים , ניתן למצוא , ככל הנראה, מנועים במצב נהדר. שוב , מנועי PSA מסוף שנות ה-80 ,עד אמצע שנות ה-90 (קרב'/חד נקודתי) , אני לא מאמין שתמצא מנועים כאלה במצב תקין (וגם אם כן , יספיקו אצבעות שתי ידיים). אם בכוונתך להוריד ראש ואולי גם לעשות חצי/אוברול מלא אז אפשר לראות מה מצב המנוע , אבל אם מדובר על הכנסת /הוצאת מנוע - למנוע משנות ה-80 /90 מוקדמות , אין תחליף לייבוא. ניצן - צודק אלף אחוז, מצטער על הבלבול - מדובר בבוצה של שמן , אות ועדות לקילמוטראז' גבוה שעבר על הרכב בד"כ.

אלון , זה בעיקר עבורך. לא יצא לי לראות מאות מנועים , רק כמה עשרות. אני מסכים איתך שלא ניתן לדעת כמה עברו המנועים מייבוא , אבל תסכים איתי שיש מספר דברים עיקריים מבחינת מנוע שאותו אתה רוצה להרכיב (בהנחה שנושא נזילות/טיימינג/כיוון שסתומים וכו' ייעשה ע"י כל מכונאי ראוי לשמו בטרם ייצא הרכב מהמוסך) - 1. קומפרסיה. 2. רינג שמן. 3. קורוזיה (במיוחד במנועי האלומיניום של PSA). 4. מיסבים. קומפרסיה אפשר לבדוק , לא משנה מאיפה מגיע המנוע. אכילת שמן (רינג שחוק/תפוס) - בעייתי באותה מידה בשני המקרים. מיסבי קראנק ניתן לפחות לבדוק בראייה ע"י פתיחת קרטר. זה בטח לא אמצעי מדידה , אבל בתור מינימום לפני הרכבת המנוע זה אפשרי. כמו כן ניתן לבדוק את כמות הפיח במכסה השסתומים וכו'. הדבר היחיד שמבדיל לדעתי בין שני סוגי המנועים הוא הקורוזיה. ברגע שאתה פותח פלנג' של תרמוסטט או משאבת מים וכו' אתה יכול לקבל אינדיקציה . מנסיוני (הלא רב אמנם , אבל ראיתי כבר כמה) - המנועים מפירוק מקומי מלאים אבנית וקורוזיה, בעוד המיובאים נקיים כאילו יצאו מהמפעל אתמול. הדבר נכון באופן די גורף. אני אצלם לך שני חלקי מנועים שיש לי (אחד מקומי אחד ייבוא) כדי שתראה את ההבדל. להערכתי תוך כמה שנים זה יתיישר ולא יהיה הבדל גדול , אבל נכון להיום עדיין ההבדל בשמיים. שוב , יכול להיות שניתן ליפול על מנוע מעולה בפירוק מקומי , מרכב שלא עבר הרבה , ובאותה מידה ליפול עם מנוע מייבוא - אבל לפחות במנועים עליהם מדובר (ZX ,BX, 205 ושות') שעברו כבר כ-10 שנים ויותר , כלל האצבע צריך להיות לטובת הייבוא. אני מקווה לצלם עוד היום ולהראות לך למה אני מתכוון.

שני המוצרים הללו אינם מיועדים לאותה מטרה. ה-LM הוא תוסף לדלק. ה-K44 הוא תכשיר לניקוי שאריות פיח. קרא כאן : http://www.psi.co.il/modules.php?name=Forums&file=viewtopic&t=4891 חש לך שם הפניות לשרשורים נוספים ולחומר רב בנושא, וכן יש התייחסות נושא תוספים לשמן (אשר , עפ"י יצרנים ויבואנים שונים , אסורים בתכלית).

תרמוסטט הוא MUST במכוניות מודרניות. במכוניות של פעם , אולי היה ניתן לסלוח למכונאי על הוצאת התרמוסטט , היום זה גובל בפשע. קצת הסבר. בפעם האלף בערך. תרמוסטט הוא ברז מכני , שעובד על חום,ונמצא ביציאת המים מהמנוע אל הרדיאטור , במצב קר הוא מהווה מעין פקק. כאשר המים במנוע מגיעים לטמפ' שנקבעה , הוא מתחיל להיפתח בהדרגה , עד לחום מים מסויים בו הוא פתוח לחלוטין. קצת לפני שיא הפתיחה של התרמוסטט , מתחילים המאווררים לעבוד ע"י פקודה מיוניט שנמצא ברדיאטור (במכוניות חדישות יותר ע"י יח' הנקראת ביטרון,אבל בואו לא נסבך כרגע). היוניט מודד את חום המים ברדיאטור. ברור שעד שלא יגיעו מים אל הרדיאטור ( רק לאחר פתיחת התרמוסטט) מהמנוע , הם לא יתחממו. הלאה - בעבר תכננו את מערכות הקירור , במיוחד בדגמים שהגיעו מאירופה , עבור מזג האוויר האירופאי.רדיאטור יותר קטן , וונטות יותר קטנות = פיזור חום קטן יותר. הדברים הסתבכו כאשר החלו להתקין מזגנים מקומיים בצורה חאפרית. מערכת החימום , שחנקו אותה עם רדיאטור ועומס נוספים ,פשוט קרסה. פתרון מסויים היה באמצעות הגברת זרם המים במערכת , כך שיעברו יותר מהר אל הרדיאטור ויתקררו יותר מהר. איך עושים את זה ? מוציאים את הפקק בין המנוע לרדיאטור , הלא הוא התרמוסטט , והרי לכם מעבר חופשי . גם במצבו הפתוח לגמרי מהווה התרמוסטט חסם כלשהו לזרימת המים. כאשר מוציאים אותו,אין בכלל חסימה של מעבר המים. במכוניות של פעם , כאשר גם ככה היו מרווחי פעולה היסטריים בגלל אופי פעולת הקרב' , וכאשר הצ'וק היה ידני , וההצתה לא מדוייקת ,ניתן היה לחיות עם זה. גם כך הטמפ' בישראל עולה רוב השנה על 25 מעלות לפחות - זה היה בסדר. כאשר נכנס הצ'וק האוט' שעובד על חום המים גם כן , העניינים הסתבכו , והצ'וק עבד שעות נוספות בגלל ההתחכמות הזו. איכשהו ברוב המקרים זה עוד תפקד, ורק גרם לצריכת דלק גבוהה יחסית ולפליטת עשן שחור. היום , כאשר הכל עובד על חיישנים שמספקים משוב (פידבק) למחשב - ההגעה לטמפ' העבודה של המנוע (באיזור 90 מעלות , ואף מעט יותר בחלק מהמנועים) - הינה חשובה מאוד , והוצאת התרמוסטט הינה טעות גדולה. כל החיישנים מעבירים קריאות שגויות עקב טמפ' לא מתאימה ונמוכה מדי (למעשה הקריאה אינה שגוייה, הטמפ' שגוייה) והמחשב מנסה לפצות על זה באמצעות העשרת התערובת שמסופקת למנוע ו/או שינוי תזמון ההצתה. דבר זה גורם לכל המערכת להשתגע, לזהם יותר ולנסוע פחות טוב בהרבה. המון מכונאים שאינם מבינים חצי דבר בהזרקה אינם מודעים לכך , ולכן נוטים לפתור את בעיית ההתחממות בדרך הקלה עבורם , תוך גרימת נזק לשאר המערכות. לא נראה לי שהוספת תרמוסטט גרמה לסדק בבלוק , אולי זה היה הגב ששבר את הקש של הגמל , והגברת הלחץ במנוע פרצה סופית את הבלוק - אבל זה היה מגיע בכל מקרה, אולי טיפה יותר מאוחר. לסיכום - תרמוסטט חזרה למקום , ובירור מקור הבעייה באופן יסודי.

כדי להמחיש לך את עניין הממברנה , דמיין לעצמך שאתה מוציא יד במהירות X קמ"ש מחלון הרכב. תעשה אגרוף , יש לך התנגדות קלה. פרוש את כף היד , יש לך התנגדות גדולה יותר. קח יריעת ניילון חזקה ופרוש אותה , יהיה לך אפילו קשה להחזיק אותה. גודל הממברנה עובד בערך בצורה דומה. יותר גדול = דחיפת אוויר יותר גדולה = יותר באס.

תגיד לחברים שלך שייסעו באוטובוס. ככה הרכב יצבור פחות קילומטראז'. איזה חשיבה מעוותת.

דה רה מי פה סול