תודה לברווז שחסך לי את כל התכתבויות, יום עמוס ומלא היום (:
מקווה שבפעם הבאה שנתדיין יהיה לי זמן לענות ולחפור לכם.
הכרתי מישהו בשכונת התקווה בימים העליזים שלי לפני עשור.
ראה את אמא שלו נשרפת בחיים ואז עלה ארצה מאחת ממדינות הבריה"מ (אני מקצר את הסיפור אבל זה הבסיס של הסיפור).
בוא נגיד שהסיפור שלו די דומה התחיל מהתמכרות להרואין, עבר דרך איסוף ברזל [בתקופה שזה היה הסיפור בישראל] התייצבות כלשהיא אחרי ביקור בכלא(?) או בכפר איזון כלשהוא ובתקופה שאני הכרתי אותו, עדיין היה מכור לסמים, אומנם קנאביס ואולי עוד סמים אחרים. לא סגור על זה, לא באותה כמות שהיה לפני זה.
קיצור לפני שנה שנתיים שלוש, ראיתי אותו נראה לי לשנייה והוא לא השתנה כל כך. לא נראה לי שהוא עלה על דרך הישר. מקווה בשבילו שכן הצליח לעלות על דרך טובה, למרות ששכונת התקווה זה סוג של חור שחור של החברה הישראלית. שלא תחשבו לרגע שרוב האנשים שם באמת במצב גרוע וזה רק סודנים ומכורים לסמים כי יש שם אנשים טובים בסה"כ. הרגשתי טוב לצידו למרות כל העבר שלו והתנהגות שלו. ניסיתי לעזור לו במה שאפשר בנקודת הזמן הזו. לא חושב שהצלחתי ממש.
מת לקנות שם מתישהו דירה להשקעה. יש בה אווירה מעולה והעירייה בהחלט מנסה לשנות את פני השכונה לטובה, פשוט זה תהליך איטי.
מקווה שזה לא יהיה ג'נטריפיקציה כמו בפלורנטין/יפו והסביבה.