Type34

שלום, בעניין ה-Type 3, קודם כל אני ממליץ מאוד להצטרף לרשימת הדואר של vwtype3.org. יש ברשימה הזאת אנשים שמטפלים במכוניות מהסוג הזה מאז שהן היו חדשות. אם תהיה לך בעיה כלשהיא עם האוטו, הם יכולים לעזור.לך לאתר http://vwtype3.org/list/ כדי להצטרף. כמו-כן אני ממליץ על האתר http://www.typethreedetectives.com/. זהו אתר אנגלי שאומנם המחירים שלו גבוהים, אבל הוא יכול להשיג כל חלק שצריך. באתר http://www.thesamba.com יש המון מידע ותמונות של כל מכוניות VW, וגם מודעות של חלקים למכירה. אי-אפשר בלי EBAY. אחרון אני מפנה אותך לאתר שלי, http://www.type34.info, כי למרות שהאוטו שלי נראה אחרת מווריאנט, הוא זהה מבחינה מכנית. בהצלחה, וטוב לדעת שיש עוד Type 3 שמישהו מטפל בו אני אשמח לראות תמונות וגם לעזור בכל דרך שאוכל.

כל הכבוד על הרעיון הנחמד! (נתראה בעוד כמה חודשים. . . .)

לפני כמה חודשים הציע עמיתנו לפורום msigal להקים מועדון לבעלי מכוניות VW קרמן גיאה. לדעתי הגיע הזמן לפוך את החזון למציאות. לפני כחוזש נוכחתי במפגש של מועדון הקרמן גיאה של בריטניה, ואף זכיתי לנהוג כ-300 ק"מ באוטו משנת 1965. זאת היתה חוויה מדהימה ולדעתי מגיע לנו אירועים דומים גם בארץ. כמו-כן מועדון הוא מקור למידע טכני ועזרה בהשגת חלקים וכו'. ובכן, אם יש בעלי קרמן גיאה דגם 14 או דגם 34 שמעוניינים להקים מועדון, אנא צרו איתי קשר באי-מייל או בה"פ.

לדעתי אנחנו חושפים כאן את הפגם בשיטת הרישוי הנהוגה בארץ. אומנם רכב שמעל גיל 30 נחשב רכב אספנות, אבל המדינה עושה כל מה שהיא יכולה כדי לוודא שרכב שגילו 20-30 שנה לא ישרוד. רכבים שגילם 20 או 25 שנה הם "רכב אספנות" לא פחות מרכב שעבר את גיל ה30, רק לא לפי הז'רגון של משרד הרישוי. הם לעיתים קרובות כבר זקוקים לשיפוץ, ובתנאים הקיימים השיפוץ לא כדאי מבחינה כלכלית, כי בזמן שמשפצים את הרכב עדיין צריך לשלם דמי רישוי מלאים. גם הערך הכספי של המכוניות האלה הוא בדרך כלל נמוך מאוד ולא מצדיק הוצאות שיפוץ גבוהות. לדעתי אחד התפקידים של מועדון החמש (או גוף אחר כלשהוא) צריך להיות לדאוג באיזושהיא צורה לזה שזנים שלמים של רכבים לא ייעלמו לפני שיגיעו ליום הולדתם ש-30.

איך אפשר לגשת לארכיון הזה? נראה לי שכך הייתי יכול לברר מי היו הבעלים הראשונים של האוטו שלי.

בעניין שרידות של מכוניות, הנה כמה מכוניות שאני זוכר שנמכרו פה בשנות השבעים, ושלא ראיתי אף דוגמה מאז שאני מתעניין ברכב אספנות: אוסטין אלגרו - ראיתי מוריס מרינה אחת ווקסהול שבט ווקסהול ויוה דגם 2 (HB) - ראיתי אחד מדגם 3 (HC) פורד קונסול/גרנדה דגם 1 רליאנט קיטן פיאט 124 - ראיתי את דגם הספורט אבל לא את האוטו הרגיל סיטרואן GS פולקסווגן שירוקו דגם 1. חוץ מזה יש שתי סיטרואן ויזה 1983/84 ברחוב שמעוני בירושלים, וגם טלבוט הוריזון אחת מאותה שנה. כולם במצב רע ולא ישרדו אם מישהו לא ישפץ אותם.

לא, קח את רישיון הרכב ותעודת זהות למשרד הרישוי. אם אתה בעל הרכב הם יתנו לך את התדפיס.

לפני די הרבה זמן נכנסתי למשרד הרישוי וביקשתי תדפיס של כל הבעלים הקודמים של האוטו שלי. קיבלתי רשימה של הבעלים משנת 1977. מאז אני מתלבט האם לנסות ליצור איתם קשר. רציתי לדעת האם מישהו ניסה פעם דבר כזה ואיך היוזמה התקבלה? התקווה שלי היא למצוא תמונות ישנות של האוטו, או איזו מזכרת אחרת ממתי שהוא היה צעיר, ואולי אפילו למצוא פרטים על הבעלים של האוטו לפני שנת 1977. ד"א אחד הבעלים הקודמים נקרא יגאל בשן. אין לי כמובן מושג אם מדובר בזמר. אז מה אתם חושבים, כדאי לנסות או לא?

נצפו ברחוב שמעוני בירושלים: פורד אסקורט דגם 1 פולקסווגן ווריאנט ברזילאי בערך 1975-76 דומה לזה: http://www.thesamba.com/vw/gallery/index.mv?search+VW%20Variant%201976%20-%20Brazil+exact

בחו"ל יש מחירונים - למשל במגזינים האנגליים - אבל גם שם המחירונים הם רק המלצות כלליות לגבי סדר גודל של מחיר. זה לא לגמרי מדויק ש"המוכר מוכר את האוטו על פי הסכום שהוא רוצה לקבל תמורת הרכב". זה אומנם נכון שהמוכר יכול לנקוב באיזה מחיר שהוא רוצה, אבל אז הוא צריך למצוא קונה שמוכן לשלם את הסכום הרצוי. מספר המכוניות הקלאסיות שעומדות למכירה אומנם לא גדול, אבל יש גם די מעט אנשים שמעוניינים לקנות אותם, ולעבדה הזאת יש נטיה להוריד את המחירים. היה מעניין לערוך מחקר המשווה את המחירים הראשונים הנדרשים על-ידי המוכר למחיר הסופי שבו נמכרות המכוניות בסופו של דבר. במקרים שאני עקבתי אחרי מכירה של מכוניות (בדרך כלל מכוניות קרמן גיאה) היה פער של עד חמישים אחוז או אפילו יותר.

לא מצאתי מידע על ספר של Haynes שהוא רק לקרבוראטור הזה. (תחפש ב- http://www.haynes.co.uk). יש להם ספרים מוקדשים לסוגים אחרים של קרבוראטורים, כגון SU. לספר Haynes שיש לי (ל-VW 1600) יש המון מידע על הקרבוראטורים שלי. אני מניח שלספר שמוקדש לאוטו שלך (פז'ו?) יהיה פרק דומה על הקרבוראטור הזה.

בני, אתה בטח מתייחס למה שאני כתבתי. כמובן שאין משהו רע בהודעות למכירה. אני בכלל לא התכוונתי להשמע ביקורתי מדי, ובטח לא למתוח ביקורת על מנהלי הפורום. אני דווקא חושב שהפורום הזה טוב מאוד, ושיש בו שיחות מעניינות. כל מה שאמרתי זה שהאופי שלו - זה שלכל חבר בפורום יש רכב אחר והתעניינית אחרת - מקטין את האפשרות לנהל שיחות מפורטות בנושאים טכניים. ולמי שאמר שהוא מסמפט את האוטו שלי - תודה רבה

למה לא לעזאזל? למה זה הופך אותי לנודניק? איך בדיוק הפרעתי לך או הטרדתי אותך? השיחה הזאת כבר יותר מדי מוזרה

סליחה????? אני לא מבין. אתה כועס כי אנשים קראו את המודעה שלך?? זה נשמע כאילו אתה חושב שמי שפותח את המודעה מתחייב בזאת לקנות את החיפושית שלך. ממש לא הבנתי מה מטריד אותך.

אני לא חושב שיש יותר מדי קשקושים בפורום. לפחות יש מעט מאוד דברים שהם ממש off-topic. למה בדיוק ציפית? הרי פורום זה מקום שמשוחחים על נושא מסוים. קשה לי לראות איך זה היה יכול להיות אחרת. אם יש לפורום הזה חולשה, אז זה אותה החולשה שיש למועדון החמש בכלל. כל חבר בפורום יש לו רכב אחר והתעניינות אחרת. זה לא חייב בהכרח להיות דבר רע, אבל זה מונע שיחות רציניות בנושאים טכניים. אם מישהו שואל שאלה מפורטת לגבי דגם מסויים, הסיכוי שיקבל תשובה הוא די קטן. לכן יש (לטעמי) יותר מדי עיסוק בפורום במכירה וקניה של מכוניות, כי על מה עוד כבר אפשר לדבר עם המון אנשים שלא מכירים את האוטו שלך ולא בהכרח אפילו מסמפטים אותו במיוחד?

יש אחת אצל השכן שלי. שנת 1980. לא בשימוש וזקוק לעבודה, אבל לדעתי זהו פרוייקט קל. אין לי ספק שבעל האוטו יסכים להפרד ממנו, כי הוא רצה פעם לתת לי אותו בחינם.

שנת 66. בירושלים מול בית אלישבע. למכירה 15000 ש"ח. נראה מצב סביר מינוס. דניאל

הנה סיפור שמראה שלא רק לנו יש צרות עם המכס. פנסי הערפל של ה-Type 34 משתמשים בסוג מוזר למדי של נורה שמאוד קשה להשיג אותו. אני גיליתי שיש מלאי של 300 נורות כאלה אצל גל-אור בתל אביב, ומועדון הקרמן גיאה של בריטניה ביקשו שאני אשלח להם 30 נורות, כדי שיהיה להם מלאי לחברים. שלחתי להם את הנורות, שעלו ארבע מאות ומשהו שקלים, ובאנגליה הם נאלצו לשלם כמעט 27 לירות מכס, שזה בערך 190 ש"ח; כמעט 50 אחוז מערך הנורות. דניאל.

מה רע בפרסום עצמי? אני עושה את זה כל הזמן. וליאור, יש לך אתר מצויין. כל הכבוד.

אין דבר כזה. לא ייצרו קבריולט של ה-Type 34 חוץ שמספר קטן של פרוטוטיפים.

בצבע כסף נכון? הוא כבר מנסה חודשים למכור את האוטו הזה במחיר מופרז - משהו כמו 30,000 ש"ח. לפי דיווחים שהיו כבר בפורום הזה, האוטו זקוק להמון עבודה.

רכב אספנות עתידי: פיאט מולטיפלה.

עדכנתי את האתר שלי עם התמונות הכי חדשות של האוטו שלי. הכתובת היא http://www.type34.info ואת התמונות תמצאו תחת "photos".

לא טענתי שהאוטו שלי שווה הרבה כסף. חוץ מהעובדה הבסיסית שאני לא רוצה למכור אותו, אני יודע פחות או יותר כמה הוא שווה, וזה באמת לא ממש הרבה. כל מה שאמרתי זה שהוא כמעט היחיד מסוגו בעולם.

אם כבר מדברים על מכוניות נדירות, אני חייב להשוויץ קצת. הקרמן גאיה דגם 34 שלי הוא היחיד הידוע בעולם, מחוץ לגרמניה, עם תיבת הילוכים אוטומטית ובמצב נסיעה (טוב, כמעט. . . ). ידוע לי על עוד שלושה, אחד באמריקה, ושניים באנגליה. אחת המכוניות האנגליות בעצם פורקה לחלקים (הרבה מאיבריה הושתלו באוטו שלי), ואחת עוברת עכשיו שיחזור. האוטו האמריקאי במצב גרוטאה, ובעליה רוצה עליה מחיר דמיוני, ולכן לא מצליח למכור אותו. בגרמניה ידוע שיש מעט מכוניות כאלה, אבל לא ידוע כמה. כנראה יוצרו בערך 300, אבל זה לא יותר מניחוש, המבוסס על 10 אחוז מהייצור הכללי של הדגם הזה בשנים 1968-1969.