פגישות עם מי? הלחץ מגיע מקבוצות בתוך האוכלוסיה, בסופו של דבר - נשברים.
הרי לא צריך הרבה, וזה גם לולאת פידבק חיובית: פרו פלסטינאים מפגינים, אנשים רואים, צריך לכתוב על זה בחדשות, הם מפגינים שוב ושוברים דברים - הם שוב בחדשות גם אם בקטע רע - זה ניהיה אישיו, שוב ושוב, וישראל ממשיכה לתת כותרות, וזה ניהיה נושא נושא, ואז מתגבר הלחץ על פוליטיקאים או ראש עיר מפגרת (בכול המובנים אבל זה מה שיש), ועוד לחץ ועוד לחץ על אוניברסיטאות. אין, כבר הפסדת יובל, ואני אומר את זה בכאב כי יוצא שכולם אומרים שעשית משהו, אבל בפועל כלום.
עכשיו כול הפילפולים הפילוסופיים לגבי השימוש במילה ג'נוסייד רק מלבים את האש, ואני מבין למה זה נושא דיון והכול, אבל בפועל לא קורה עכשיו כלום בעזה - אבל כול העולם מדבר על כמה נורא שם. וזאת כבר לא פעם ראשונה שזה קורה. כבר עדיף לפעול.
מתסכל.