א. אני לא חושב שיש אובססיביות בעיניין של לקנות ולאכול את המזון שאתה קונה. שמישהו מגדל. שמשהו נרצח בשבילו.
ב. אני שוב חוזר על זה, זה לא עיניין של מדינת עולם שלישי, הקונספט ש"מדינת עולם שלישי == אין מזון ומדינת עולם ראשון == כול כך הרבה מזון שאפשר לזרוק" הוא קונספט שגוי, לא מעוגן במציאות, לא ערכי.
ג. במדינת עולם הראשון, שהיא ממש לא ענייה, שאני גר בה, שרחוקה מברית המועצות הקומוניסטית, יש קמפיינים (ברבים!) נגד ביזבוז וזריקת אוכל. מדינה מערבית.
מדינה שהפעם האחרונה שהיה בה רעב היה לתקופה קצרצרה אחרי מלחמת העולם השניה ותור לחנות זה משהו שרק הזקנים זוכרים.
כול זה כדי להגיד שזה לא עניין של מדינות מפתחות, כושלות, או לא יודע. זה עיניין ערכי, זה עיניין פרקטי, זה נכון לא לזרוק אוכל.