In Flames

לא זה ולא זה. חתך קטן בגוש גומי שבולט מהצמיג כדי לשמור על הג׳אנט

את הספורטיבית (רנו קליאו RS) קניתי מהיבואן מכמה סיבות: 1. רכב נישה שקשה למצוא 2. מפחד לקנות ספורטיבית מיד2 3. אין לי כוונה להחליף לפני 10 שנים על הכביש 4. אני יכול כלכלית את הרכב הקודם ושל אישתי (פיג׳ו 206 xs שנת 2001 והונדה ג׳אז 2011) קניתי משומשות: 1. בתקופה של הפיג׳ו הייתי מוגבל כלכלית ל-30000 שקל ולא הייתי מוכן לקחת הלוואה עבור רכב. 2. 206 שמורה היטב אמנם מתקלקלת אבל סה״כ רכב שעושה את העבודה טוב 3. ג׳אז משומשת עושה את כל המטלות שאני צריך מרכב שני בבית

אחרי ההתחלה המאוד מעצבנת של המפגש (נטפלו לי לשטות בצמיג שגם ככה אני מחכה לחדשים) המפגש עצמו היה מעולה. אנשים טובים, 2 מרצדסים שהגיעו אלינו למערכת ופגישה עם הנציג של MG. חייב להודות, כמו רבים מאיתנו כאן לא ספרתי את היצרן הזה כלל אך עושה רושם מעניין. הפתיע אותי במיוחד החלל העצום מתחת למכסה המנוע שנוצר עקב מעבר להנעה חשמלית

אני. צריך להחליף צמיגים (היה ידוע לי מראש, מחכה שיגיעו לפנצ'ריה) ולהגיע למשטרת בני ברק. החרדי הבן $^%$&^ הציע לי להניח תפילין. שלחתי אותו מאוד רחוק. והמפלצת של AMG, אוי איזו מפלצת!

מתקיים

אני הייתי ממליץ לך לרכוש דגמי 1:43 של חברת hot wheels elite או להשקיע קצת יותר ולקנות של fujimi. מבחינת 1:18, נחכה לאיציק

אני לא איש שטח, גם לא נוהג בטנדרים. הקשר הכי קרוב שלי לטנדר היה בתחילת שנות ה-2000 עם האיסוזו איפון של אבא שלי ולא, לא נהגתי בו. הייתי קטן מידי. Fast forward ל-2020. פבל העורך בודק מי רוצה להשתתף ביום נהיגה מטעם כלמוביל במיצובישי טרייטון המחודש. הסקרנות שלי חגגה, הזזתי ושיניתי דברים עד שהצלחתי לפנות את היום. נפגשו במתחם של כלמוביל בראש העין. אחרי כיבוד קל רן, מנהל ההדרכה של כלמוביל התחיל את ההסברים והתדריך. למדתי הרבה בעיקר בגלל הריחוק שלי מהקטגוריה הזו. גם על המבנה של הטנדרים וגם על המוצר עצמו. אחרי ההסברים יצאנו לנסיעה ארוכה מאוד לדרום. נהיגה במהירויות של כביש 6 הייתה מפתיעה למדי. בידוד הרעשים מפתיע לטובה ונסיעה מהירה לא מפריעה לטנדר. אני ושותפי לרכב (יוליאן) מפתחים שיחה בקלות ללא צורך בלהגביה את הקול. רק האצות חזקות נענו ברעש ועיכוב בתגובה. המסלול כלל נהיגת שטח שאני אישית חששתי ממנה. ניסיון נהיגת השטח שלי כולל את חניון הכורכר בעבודה, אנשי כלמוביל דווקא לא התרגשו. הם הקרינו ביטחון ברכב שלהם וביכולות שלו, ככה שגם הדיוט מוחלט בתחום השטח כמוני יסתדר. הפתיע מאוד לגלות שהם אכן צדקו. הנסיעה בשטח כללה כמה מעברים טכניים כולל הצלבה עם גלגל באוויר שאני אישית חששתי ממנה מאוד אך עם כיוון של רן, עברתי את המכשול בקלילות. בכללי, לאורך כל תוואי השטח נראה שהטרייטון לא מתרגש. רק נוסע להנאתו וזהו. מנקודת המבט שלי, בדרגה מתחת לטירון שטח, טרייטון החדש רכב מוצלח מאוד. הוא חמוש בעיצוב חדש ואגרסיבי שהולם טנדר, בעל ביצועי שטח מעולים ונוחות נסיעה גבוהה. יום הנסיעות כלל שעות רבות ונסיעה בתוואי שטח משתנים ועדיין, ב-7 בערב הגב שלי היה רענן. לחובה אציין רעידות קלות שמרגישים בזמן הנסיעה אך ככל הנראה מתרגלים אליהן שכן לא שמנו לב לאליהן אחרי נסיעת השטח. קשה לי להודות אבל רציתי לקחת איתי חזרה לבית את הטרייטון הכחול "שלי". מגרעות שמצאתי כללו בעיקר עיצוב פנים מיושן, רעש מוגזם בהאצות ובלמים חלשים מידי. לחיוב אציין עיצוב, עבירות בשטח, נוחות ואפילו סאונד לא רע של מערכת המולטימדיה. תודה לכלמוביל, היה באמת אירוע מעולה!

נשמע כמו מפגש בעל פוטנציאל טוב! גם מזג אוויר וגם משתתפים. אני כמובן מגיע

אתה בטוח שזה העיצוב המוצלח הראשון של סקודה? שכחת את הסופרב הנוכחית?

ההסבר פשוט מאוד. הוא ואמא שלי הסתכו ממש לחבר את המושב של הילדה שלי ברכב של אמא שלי (פיג'ו 208). חוסר הנוחות שם פשוט לא הגיוני יחסית לנגישות והנוחות בקאמיק.

אני אתחיל מהסיכום. למה? ככה. אם פבל מדלג בזמנים, אני מדלג בפסקאות. סקודה קאמיק היא פשוט אחלה משפחתית. רכב אפשר לומר אידיאלי עבור משפחה שרוצה להתנייד. אני לא מדבר על משפחה שמחפשת אקסטרים, פוזה או ערך נוסף. סקודה קאמיק היא משפחתית למשפחה הממוצעת. ועכשיו, לעיצוב. לא אהבתי את עיצוב הקאמיק מהתמונות. הדגם המיניאטורי שקיבלתי גם לא תרם למראה אך דווקא במבחן המציאות היא נראית טוב. טוב ברמה סקודאית כן? מאוד מאופק וסולידי אבל סה"כ נעים בעין. סלון הרכב מפתיע לטובה. את המבחן התחלתי דווקא בנסיעה במושב האחורי. מרווח הרגליים הפתיע אותי לטובה אבל דווקא תעלת ההינע הלא ברורה גבוהה מאוד ומפריע לרגלי הנוסע באמצע. המעבר למושב הנהג מציג שינוי עיצובי קל או במונחים של קונצרן וואג מהפכה. תכנון סביבת הנהיגה מוצלח. הכל נוח ונמצא היכן שאמור להיות ובני מחומרים איכותיים. מערכת המולטימדיה אכן כמו שפבל כבר כתב מעולה! הרספונסיביות ("תגובתיות" נשמע מבאס) מוצלחת מאוד כאשר גם הלוקאליזציה (התאמה מקומית, תרגום והתאמת העימוד והפונטים) בוצעה על הצד הטוב ביותר. בתנועה אין מה לחדש. זה אותו שילוב מנוע-גיר מוכן של וואג עם מתלים קשיחים יחסית שיוצרים רכב שמגיב זריז עבור הנהג הממוצע. החתך הגבוה יחסית תורם לנוחות הנסיעה. שילוב המרכיבים האלה יוצר (שוב) רכב נעים ומוצלח למדי.

כשפבל הגיע אליי לבצע את המבחן, אמא שלי ובן הזוג שלה ביקרו אצלי. בן הזוג של אמא שלי חובב רכב ולקוח ותיק של סקודה הצטרף למבחן וכך כתב: סקודה קאמיק 1000 סמ"ק, אחות לסיאט ארונה, סקאלה מוגבהת... גילוי נאות, בשתיים עשרה השנים האחרונות אני נוהג רק בסקודה, החל מרומסטר טורבו דיזל מ-2008 ואז עברתי לראפיד 1400 אלגנס טורבו בנזין וכיום באוקטביה 1400 סטייל. בחינה חיצונית מעניינת של הקאמיק, מרווח נאות לנוסעים מאחור, מרחב איכסון אחורי סביר לגודל הרכב, מגוון אמצעי ריסון וריתום, שפת הטענה נוחה. בגזרת המנוע יישום מעניין של פקק מיכל נוזל שטיפת החלונות המשולב במשפך בעת פתיחתו. יצאנו לדרך, מושב הנהג קשוח כדרכן של סקודות אך מספק אחיזה טובה לגוף, ואני בעל גוף. ההגה המוכר של סקודה בעל ארבע הזרועות ומעט קטום בחלקו התחתון, נוח לאחיזה ומותאם לכף יד עד בינונית, אני מעריך כי בעלי כפות ידיים גדולות ימצאו אותו דק מדי. הרעידה הצפויה ממנוע 1000 סמ"ק לא הורגשה כמעט כלל והיציאה לנסיעה היתה חלקה ונעימה, כמובן השהייה קלה טרם השילוב להילוך. אין מה לצפות ליכולות נהיגה ספורטיביות, אף כי רצועת המומנע מתחילה בכ-2000 סל"ד, יש לנו רק כ-20 קג"מ להזיז רכב בינוני + שלושה נוסעים. אך למי שציפיותיו הן לנסיעה רכה, חלקה ובגבולות החוק הרי שהקאמיק מספק את הסחורה. ואכן, בנסיעה מישורית בכביש הפתוח הנסיעה בקאמיק נעימה, בידוד הרעשים יעיל, מנגנון שמירת הנתיב פועל ומייטיב, אף כי לדעתי לא טוב שילובו עם הנהג הישראלי אשר עלול לנצל תכונה זו להתעסקויות אחרות מלבד נהיגה. לסיכום, קאמיק מהווה תשובה נאותה למי אשר מחפש רכב מוגבה, לנהיגה רגועה ונעימה, עם יכולת נוחה לחיבורי כסאות בטיחות (עוגני איזופיקס נוחים לתפעול) ובאיכות הרכבה ונהיגה הוותיקות של סקודה

ואני מבין שהקליאו עדיפה לטעמך

כמו שכתבתי בסקירה שלי, התערוכה ב-2019 גססה מאוד. https://www.carsforum.co.il/cars/%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A8%D7%9B%D7%91/3420/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A7%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98--%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%A3?

תתחדש! אני מחכה לבחון את הדגם הזה כראוי. מאיזה רכב עברת אליה?

תתחדש! האם מדובר בקנ"מ 1:36 או משהו כזה?

לגבי אלפיין: ז׳אן, מנהל השיווק העולמי הסביר לנו שעבור פחות מ-15 מסירות בשנה לא משתלם להשיק מותג חדש. לגבי מגאן ידנית: הועלתה דרישה בפני אלדר ובפני מנהל מותג רנו. הבהרנו להם את הרצון שלנו

בינתיים עדיין אין החלטה רשמית אבל הכיוון הוא שלילי. הם רוצים להשאיר רק את גרסאת ה-R3T בואריאציות מסלול שונות ולא ליצר גרסת כביש

רבות נכתב על חברת קרסו והפעם אני רוצה לכתוב משהו טוב, טוב מאוד אפילו. ביום שישי, ה-31.01.2020, אחרי הפסקה ארוכה (ארוכה מידי, מעל שנה) חטיבת הספורט של קרסו עשו אירוע לקוחות במוטורסיטי. הפעם בניהולו של אלדר נוימן (מנהל החטיבה החדש יחסית שהצטרף בעבר למפגשים שאנחנו בקארספורום אירגנו עם ניסאן GTR ורנו מגאן RS). לאירוע הוזמנו בעלי רנו קליאו 4 RS ובעלי רנו מגאן 3 ו-4 RS (ללא תלות באיזו יד בעלות הרכב). האירוע עצמו כלל נהיגה בתוואי הפוך במסלול כאשר כלל הנהגים חולקו ל-4 מקצים ע"פ רמת היכרות עם נהיגת מסלול. גולת הכותרת של האירוע היה ביקור של לורן הורגון, נהג המבחן של רנו ספורט, האיש שקבע את שיאי המהירות להנעה קדמית בנורבורגרינג עם המגאן הנוכחית והקודמת. לורן הגיע להדגים את יכולת של המגאן החדשה כאשר אפשר היה להצטרף אליו להקפות או שהוא ידגים ברכב הפרטי של המשתתפים מה הרכב יודע לבצע ולאן יש עוד לשאוף. אני אמנם לא נסעתי במגאן עם לורן (יש לי בחילות מנהיגה ספורטיבית כאשר אני לא הנהג) אבל מהתבוננות מהצד רמת השליטה והדיוק שלו עם המגאן מעוררת התפעלות, פשוט אמנות. בנוסף ללורן, הגיע גם מנהל המכירות של חטיבת הספורט של רנו - ז'אן קלקט (או איך שלא מתרגמים לעברית) שסיפר קצת על הפעילות של רנו ספורט. העברתי איתו כמה דקות שיחה מעניינות על ההווה, תכנון והקשיים של רנו ספורט. שיחה מעניינת מאוד אם כי לא הכי מעודדת (תודה לרגולציות וזיהום האוויר). הדבר היחיד שהיה חסר לי והוא די מובן הוא טעימה מהמגאן החדשה כנהג. לא ריאלי לתת לכל משתתפי האירוע לבצע אפילו הקפה אחת. האירוע עצמו היה מתוקתק ומאורגן היטב ע"י לאון והצוות שלו. אנחנו מצפים לעוד אירועים בהמשך. אשמח מאוד לראות עוד יבואנים לוקחים את הכיוון הזה ועושים אירועי לקוחות בסגנון. התרבות המוטורית בארץ פשוט צריכה את זה. רונן טופלברג על הצילום: היכרות מתכוננים כלת האירוע לומדים את התוואי הקליאו שלי כבר לא צעירה אבל נראית נהדר

ללא צל של ספק יהיו קונים לאטקה קופרה. מאמין שאפילו לא מעט. לכאורה יש כאן את הטוב מ-2 העולמות ולקוחות שהם לא הארדקור דווקא ימצאו חבילה מעניינת

ג׳יטיאי, אנחנו דווקא לא חיפשנו מה היא לא. ציינו לא מעט מה אטקופרע כן. מצד שני, הבהרנו גם מה חסר לנו כחובבי נהיגה

גם אני השתתפתי במבחן של אטקופרע. אנסה להעביר את הרושם שלי. אהבתי מאוד את הלאון קופרה. רכב נהדר, מתנהג, מהנה וגם לא מעניש. בדיוק מה שהייתי רוצה. כשחטיבת קופרה הופרדה מסיאט, הושקה האטקה אחרי אימוני הכושר. כמובן שהייתי סקרן וביקשתי להצטרף למבחן. מבחית המראה, אטקופרע לבנה עוברת סבבה. הלוגו החום והצעקני לא תופס יותר מידי תשומת לב ובשילוב עיצוב ספורטיבי אך מאופק וצבע לבן הרכב ״יושב״ טוב בעין. הג׳אנטים יפים ומוסיפים ייחוד. בצבע אגרסיבי יותר, למשל אפור מט הרכב כבר יהיה ערסי מידי בשבילי. ההתמקמות מאחורי ההגה לוקחת לי נצח וחצי וגם אז, אין לי תנוחת נהיגה נכונה. משהו לא מסתדר לי. אני יושב גבוה מידי עבור נהיגה ספורטיבית מצד אחד ומהצד השני פשוט לא נוח לי. בעיקר באיזור כפות הרגליים. גם המושבים, אוחזים ומרגישים מושקעים אך בעלי תמיכה צדדית עמוקה מידי באיזור הצלעות. בסיבובי ההגה נתקעתי בהם יותר מידי. עכשיו תכלס, לתנועה. נוחות הנסיעה הייתה בסדר עבורי. מצד שני, אני רגיל ל״ממש לא נוח״ מחיי היומיום. יאללה, להנות! האצות האטקופרע כמעט חלומיות (לרכב משפחתי, נגיש כלכלית, יחסית). מכל מצב נתון יחידת ההנעה מטיסה אותנו קדימה. המנוע החזק בשילוב הגיר המהיר (באמת שוואג בנו פה יחידת הנעה לתפארת) והנעה כפולה יוצרים פה צעצוע האצות. לפעמים סתם ככה מאטים בשביל להאיץ שוב. מעולה ל״פתיחות״ כמו שהערסים בבית שמש לפני עשור היו אומרים. בפיתולים מגיע החלק המאכזב דווקא. לא כיף לי לנהוג במגודל הזה. אין לי קליק לאוטו. משהו כאן לא מהנה (מרכז הכובד, התחושה, תנוחת הנהיגה...). בהחלט מבאס ולא עושה חשק לתפור את אותו קטע הכביש האהוב עליי שוב ושוב. יחסית ללאון קופרה, אטקה מרגישה מאולצת מידי בכבישים טכניים. היא מהירה מאוד אבל פשוט נופלת מאחותה הנמוכה (ומהוט האצ׳יות אמיתיות מתחרות). עבור מישהו שאין לו ברירה ובת (בן) הזוג דורשים רכב גבוה ואין אפשרות תזוזה, אטקה קופרה היא פיתרון. אמנם לא פיתרון אידיאלי אבל כרגע הפיתרון היחיד. או להתרגש/לוותר על החשק המוטורי/עוד אפשרויות דכאוניות

נשמע לי כמו פרויקט טוב לסטודנט לפרויקט מסכם

itzm הוא ה-איש, מספר אחד בארץ בתחום איסוף הדגמים. קשה לי להאמין שיש מישהו משוגע כמוהו. אם אתה רוצה לקדם את אוסף הדגמים שלך, אתה צריך להחליט קודם כל באיזה קנה מידה אתה רוצה להתמקד (1:43 הוא החביב עליי). השלב הבא הוא כמה כסף אתה מוכן להשקיע בדגם בודד. מכאן אפשר יהיה לגזור השלכות ולקבל כיוון מדויק יותר

מישהו מעוניין בגיליונות בלייזר ישנים במצב שמור?