אני עוסק הרבה בדיני עבודה:
על פניו, אם למעסיק היה שכל, הוא לא היה מכריח אותך להעביר שעון ולקבל שכר על פיו.כי כל הנושא של משרת אמון רלבנטי רק כאשר עובדים במשרה שלא ניתן לפקח על שעות העבודה, ושהתפקיד דורש זאת במיוחד.
מתוך תוצאה ראשונה בגוגל ל"משרת אמון" -
החתמת שעון נוכחות, כרטיס נוכחות או מתן משמרות:
כל אלה מהווים אינדיקציה לכך שהתפקיד אינו תפקיד של אמון אישי. ככל שהעובד מתבקש להחתים שעון נוכחות או לדווח על שעות עבודתו, וכן לתת משמרות מראש – כך ייטו שלא להחיל עליו את החריג לחוק שעות עבודה ומנוחה, ויקבעו כי לא מדובר בתפקיד של אמון אישי או בתפקיד שאינו מאפשר פיקוח (עב (י-ם) 2720/06 נהרי רם נ' גבאי יעיש; ניתן ביום 30.7.2008). גם בלא כרטיס – במקרים בהם המעסיק הוא שקובע את שעות העבודה של העובד, ומבהיר לו מתי לבוא ומתי ללכת – להבדיל מהעובד - היא סימן לכך שאין מדובר בתפקיד של אמון אישי
לו אני הייתי המעסיק שלך הייתי מנפיק לך תלוש שבו כתוב שכר מלא חודשי, בלי פירוט של שעות וניכויים. אם לא היית ביום מסויים - מנכים יום חופש. אם היית רק חלק מהשעות - שיספוג. הוא מרוויח עלייך שעתיים כל יום בלי תשלום נוספות.
ואכן, כפי שישה כתב - יש גם בעיה עם עודף שעות נוספות.
אני מכיר את השיטה של לשמור הכל לתביעה עתידית, מכיר עובדים רבים שנוקטים בה אבל עדיין לא ראיתי את מי שזכה בה....
לכן לדעתי עדיף לדבר על כך עם המעביד.
צביקי