היא שזהו בערך כל כולה של הכתבה.
מלבד לניסוח הגרוע והחובבני ואולי קצת תיאורים בסיסיים ויבשים של הנהיגה במכונית ובד"כ גם אינפורמציה יבשה על הרכב אין בכתבה שומדבר. וכאן הבעיה שלי.
פעם אחת קראתי גיליון אוטו וקראתי את הכתבה על ה206WRC ופשוט התרגשתי. כתוב בצורה מדהימה שנותנת לך הרגשה שכאילו אתה בוחן את הרכב או שאתה נמצא במושב שליד הבוחן ומרגיש את זוויות הגלגול המטורפות, את התחת נזרק ואת שיכוך הבולמים. בהגה אתה מקבל כתיבה גרועה, בסיסית, חובבנית בשילוב עם שפה זוועתית שלא עושה שום כבוד לכתב. בייחוד גיל פריינטה. שלצערי מלבד לתאר את הרעש שעשתה הNASCAR ושלל סיפורי הילדות שלו לא נתן לי שום תחושה לגבבי האותו ושום רגש לא הועבר. הרגשתי שהכתב עשה מעצמו צחוק ושהוא בעצם ילד קטן שתםס את המכונית המהירה בלונה פארק.
מצטער אבל עיתונות רכב צריכה לשאוף להרבה יותר מ"הגה". אגב אני חייב לאמר שהמצב לא תמיד היה ככה. הגה הוציאו כמה כתבות טובות אבל בכמה גיליונות האחרונים החובבנות מראה את פרצופה המכוער.
ראלימן