menir1

אין שום קשר בין ההערה שמצאת באתר הזה, למנוע 1.6 שבו יש שרשרת תזמון ולא רצועה. אני מכיר את המנוע 1.6 בנזין לא רע ובעיות בשרשרת תזמון לא אופייניות למנוע הזה מהגרסאות המאוחרות של THP156 ואילך.

חד-משמעית כן. בגדול, הברז הרבה יותר ׳חדה׳ וכמות הפידבק גדולה משמעותית. קל יותר ׳לשחק׳ איתה וכמו כן, החלקת זנב תחת כוח אפשר לקבל רק בהנעה אחורית.... המנוע של הפיג׳ו הוא מנוע מעולה, כמעט ללא השהיית טורבו מעל 2000 סל״ד, אך אני מעדיף את אופי הפעולה של מנוע אטמוספרי חזק.

במקרה של הברז, לא חייבים לצאת לטיול. כל כיכר היא הזדמנות להנאות קטנות 😊

@farkash7 אני מבין מה שאתה אומר, הבעיה שרוב ההוט האץ" המודרניות, הן עם מגבלות כל כך גבוהות, שאתה צריך לנהוג כמו מטורף כדי להנות מהן באמת. שנית, אני די נהנה שאני בברז, גם בנהיגה מנהלתית. אבל, זה אני 😉

במכוניות שמגבלות האחיזה שלהן מאד גבוהות, הדרך הבטוחה למצות את אותן מגבלות הן לרוב רק במסלול, שם יש שטחי מילוט ואתה לא מסכן עוברי אורח תמימים. כוונתי במה שכתבתי מעלה, שבברז המגבלות הנגישות מאפשרות הנאה רבה במסלול אך גם בכביש, בו המהירות הרבה יותר נמוכה והנהג לוקח מרווחי ביטחון. התייחסתי לטענתו של פרקש לגבי טיולי נהיגה עם הברז.

אני באתי מפיג'ו 208 GTi שהייתה מאד פרקטית, מאד נוחה וכייפית לנהיגה, אבל מול הברז היא מחווירה בכל הקשור להנאה מנהיגה. הברז לא מנסה לסמן check בכל הסעיפים, היא one trick pony קלאסית. היא המקבילה של סוזוקי ג'ימני למשל. לגבי מפלס השמן, הוא חייב להיות במקסימום במנוע בוקסר (כל עוד המנוע לא כולל עוקה יבשה), לכן מספיק שמפלס השמן יהיה בשליש התחתון, כדי שייגרם סיכון מהותי לירידת לחץ שמן רגעית בפניות חדות ובסל"ד גבוה. זה לא חדש במנוע בוקסר, זה חלק מהמגרעות שלהם. גם במנוע של דור קודם, מנועים הלכו לאנשים שלא יודעים לפתוח מכסה מנוע... ובמכונית ההדגמה של היבואן, אף אחד לא הקפיד על הרצה. הם אפילו לא מקפידים על תדלוק בדלק המתאים (98).

לגמרי, אנשים מתקינים קארטרים מיוחדים (שרק מחריפים את הבעיה), מתקינים צוברי שמן (יקר ומסובך) וסתם משתגעים. להוסיף עד חצי ליטר במנוע הזה, זה בקטנה. ד"א בארץ, מכונית הדגמה של היבואן (האפורה בצילום בו רואים גם את שלי) שפכה מנוע במוטורסיטי בגלל שאף אחד לא טרח לבדוק את מפלס השמן שלה. הייחוד במכונית הזאת (שהיא סטוק) זה שמגבלות האחיזה שלה מאד נגישות (בתלות ברצונו של הנהג), כך שאפשר להפיק ממנה הנאה רבה בכביש טוב גם בלי להגיע למהירויות פסיכיות. זה אחד היתרונות האדירים שלה בעיניי, ומה שהופך אותה למאד מהנה בטיול נהיגה. כמובן שיש לא מעט שמשפרים אותה ללא הכרה, מתקינים צמיגים רחבים יותר, מתקינים קוילאוברים ופלטות קאמבר והופכים את המכונית למכונת מסלול, אבל אני דווקא מעדיף אותה כסטוק. היצרן מוציא אותה עם כיול מאד מאוזן שמאפשר הנאה רבה בכביש.

@teyal מניח שאכן סיבות ״ירוקות״ היוו שיקול מרכזי בנסיון להקטין את קיבולת השמן הדרוש לפעולה תקינה. @avargel תוספת של ליטר, אכן נשמעת גם לי חריגה (ההערה שניתן להוסיף עד כליטר במנוע הזה נאמרה ע״י מספר מכונאים בפורום אמריקאי - אני לא חיפשתי לאשש דעה זאת). כמות עודפת של חצי ליטר מביאה אותי למצב נורמאלי במנוע FA20, אז לדעתי תוספת כזאת אמורה להיות לגמרי בסדר ואמורה לתת לי שקט נפשי שאני על המסלול, במיוחד שפורסמו מדידות שהראו ירידת רגעית של לחץ שמן בפניות מהירות ימינה.

כן, ראיתי שמחירי הטיפולים זאת כנראה תוצאה של סיבוב ברולטה איפה טיפלת?

מנוע ה-FA24, המותקן ב׳ברז׳ דור 2, מבוסס על מנוע ה-FA20 ששודך ל׳ברז׳ דור 1 (למעשה, הברז דור 2 היא מתיחת פנים מ-א-ד מקיפה ולא מבוססת על פלטפורמה חדשה). במנוע זה, גל הארכובה יושב גבוה יחסית מעל אגן השמן לכן אין חשש לכך שמפלס שמן גבוה יותר מהנדרש (עד כליטר) יגרום לסכנת הקצפה, בניגוד למנועים אחרים. ההבדל המהותי בין שני המנועים, הוא הגדלת הקדחים כדי להשיג נפח גדול יותר. מנועי בוקסר, רגישים מאד לגובה מפלס השמן, כיוון שבפניות כוח צנטריפוגלי גורם לריכוז שמן באחד מראשי המנוע. במצב זה, השמן לא חוזר מספיק מהר לאגן השמן, וזאת אחת הסיבות לירידת לחץ שמן בפניות והרעבת שמן. ב-FA24 הכניסו מספר שיפורים, בין היתר הוסיפו ספייסר בראש המנוע כדי להקטין את נפח השמן שיכול להצטבר בראש המנוע. מכסה שרשרת התזמון הוא מקום נוסף בו מצטבר שמן בזמן פניות. נוספו צלעות ייעודיות כדי להקטין את הנפח הפנוי שאיפשר לשמן להצטבר בפניות (בדומה לאותה תופעה בראש המנוע שתוארה למעלה). אלו דוגמאות לשיפורים העיקריים (מעבר להגדלת הקדחים) ביחס ל-FA20, שאיפשרו לסובארו להקטין את כמות השמן הנדרשת במנוע - במנוע הישן (FA20), כמות השמן הנדרשת הייתה גדולה ב-8% כדי לפצות על כך (במנוע ה-FA20 נדרשת קיבולת של 5.4 ליטר שמן, ואילו במנוע FA24 הקטינו את הקיבולת הנדרשת ל-5 ליטר והורידו את הצמיגות ל-0w20). מוביל השמן מהאגן התחתון למשאבה, לא ממורכז והוא מותקן בזווית מתונה כלפי צד ימין (מנקודת המבט של הנהג). בפניות חדות ימינה, השמן באגן מוצמד לצד השמאלי, מה שיכול להסביר שבמצבי עומס חריגים, מפלס השמן תחת המוביל יכול להיות רגעית נמוך מדי. הפתרון הפשוט לטובת שקט נפשי, הוא מילוי עודף מתון (נניח 200cc-500cc) אשר יקטין את ההסתברות לכך שמפלס השמן בפניות עם עומס חריג יקטינו את גובה המפלס מתחת לפיקאפ של השמן.

ראשית, לא רק הישראלים לא מחבבים אותן. תיכנס לכל פורום רכב בבריטניה, גרמניה - המוניטין שלהן נמוך ולא בכדי. מה שכן, במקרה שלהן יש להתייחס לגופו של כל דגם ולא ניתן להכליל (למשל, ההנחה של רכבי PSA סובלים מבעיות חשמל - קשקוש מוחלט). מה שמייחד את PSA לרעה, זאת ה(חוסר)תגובה המאד איטית שלהם לכשלים, מה שגורר אכזבה רבה של הלקוחות, איבוד ערך חד ומכאן הדרך קצרה למוניטין גרוע. היצרן הטיפש הזה הוכיח זאת במספר רב של מקרים בעבר (ולא רק בארץ, זאת המדיניות שלו, היבואן רק משמש כנציגו של היצרן...). זה לא שליצרנים אחרים אין כשלים, פשוט שם התגובה הרבה יותר מהירה ולא זורקים את הלקוחות ״ללכת לחפש״ (כאשר לרוב, המצטיינים בלקיחת אחריות הם היפנים). ספיציפית, מנוע ה-1.2 PureTech המוגדש ראוי לתואר ״זבל עופות״. גם אם לקוח יתחזק אותו באדיקות ״לפי הספר״, בשימוש טיפוסי המנוע יכשל במוקדם או במאוחר. להבדיל, מנוע ה-1.6 THP הוא מנוע טוב ובשל (בגרסאות שהן לא THP156, וככל שהגרסה מאוחרת יותר כך היא מוצלחת יותר). מנוע הדיזל 1.6 מהטובים בנמצא. אז שרוצים לרכוש מכונית מבית PSA (עם רנו אין לי נסיון), צריך לוודא שהדגם הספציפי מוצלח יחסית ולא סובל מכשלים שיאכילו את הבעלים בלקרדה או שתיים. או אז, התמורה לרכישה (במיוחד כמשומשת) תהיה נהדרת.

תלוי באיזה מנוע. במנוע הזה, זה מומלץ.

המנוע בדור הזה הוא בול בפוני. הדבר האחרון שצריך לגעת בו.

ה-CHR היא מכונית מצויינת ומאד חסכונית. ליסינג פרטי זאת דרך לממן את השימוש ברכב, אז זה לגמרי תלוי בך.

טסה ועברה לה שנה עם ה׳ברז׳ וכמיטב המסורת אני מתחיל שרשור מעקב ארוך טווח. הברז החליפה פיג׳ו 208 GTi שנת 2018 ששירתה אותי נאמנה 4.5 שנים - ראו כאן: הברז מהווה שדרוג משמעותי בכל הקשור להנאה מנהיגה בהשוואה לפיג׳ו (שהייתה מהנה וכייפית אבל ההשוואה לברז עושה לה עוול). היא מציגה שלדה מאוזנת (חלוקת משקל של 53/47) והתנהגות מאד צפויה וכמעט טלפטית, המאפשרת לצאת מפנייה תוך כדי הוצאת זנב בקלות והנאה רבה, אך כן דורשת ריכוז בנהיגה ויכולה ״לנשוך אותך בטוסיק״ אם הנהג לא מבין מה הוא עושה ו/או לא מרוכז. ההיגוי טוב מאד, מדוייק ועם היזון חוזר שפחות אופייני להגאים חשמליים. תיבת ההילוכים הידנית מצויינת ועם יחסי העברה קצרים, שבשילוב המנוע החזק, מנפקים ביצועים מצויינים בכל מצבי הנהיגה. המושבים נהדרים ותנוחת הנהיגה פנטסטית. שורה תחתונה, כיף אדיר! המכונית משמשת אותי כמכונית סופ״שים בעיקר (נסעתי איתה למשרד אולי חמש פעמים...), לרוב לטיולי נהיגה וביקור במסלולים (בעונה) כשמזדמן. בשנה האחרונה ביקרתי פעמיים בערד ופעם אחת בפצאל ונהנתי מאד. טרם יצא לי להיות איתה במוטור-סיטי משיקולי זמן. המכונית מסופקת ללא גלגל חלופי ועם ערכת ניפוח. אני לא אוהב את הרעיון שאני נוהג במכונית באזורים שכוחי אל עם גלגלים בחתך 40 ללא גלגל חלופי, לכן מספר ימים אחרי קבלת המכונית רכשתי ערכה של גלגל חלופי חוסך נפח וג׳ק תמורת 800 ש״ח. תמורת עוד כמה זוזים נרכש בורג ייעודי לנעילת הגלגל בגומחה המקורית שנמצאת בתא המטען. מימדי הגלגל מאפשרים לשמר את משטח תא המטען כמו שהוא ללא הקטנת נפח הטעינה. מה אני אוהב? - בראש ובראשונה מאד אוהב את חויית הנהיגה, המאופיינת בניהוג מעולה ומשוב נפלא מהשלדה (דרך הטוסיק) ומההגה ותפעול הגיר. אין הרבה מכוניות שעדיין יודעות לדבר עם הנהג. זאת עדיין מכונית אנלוגית במובן הטוב. - היא נראית מעולה בעיני, וכיף להסתכל עליה. - המושבים ותנוחת הנהיגה מעולים, ובכלל תא הנוסעים הוא מקום שמאד נעים לשהייה. - נוחות הנסיעה בסך הכל טובה, למרות הקשיחות המובנית. אין שום בעיה לגמוא מרחקים - המנוע חזק בדיוק כמו שצריך. - שימושיות - למרות שהיא מכונית ספורט, המושבים האחוריים (המעולים) שימושיים לגמדים (או גמדות כמו במקרה שלי) ותא המטען מספק מאד לסופ״ש לזוג. מה אני לא אוהב? - לא אוהב את הסאונד של הבוקסר ולא אוהב את העובדה שבנהיגה לא שומעים את המנוע. יש סאונד סינטטי שמושמע דרך הרמקולים, שהאמת שהוא לא נורא (למרות שהרבה קוטלים אותו), אבל לי אישית חסר סאונד טבעי. מתכנן להתקין מערכת פליטה מתישהו. חשוב יהיה לי שזאת תהיה מערכת תקנית אשר לא תדרוש ממני תעלולים כדי לעבור טסט (אין לי כוח לשטויות האלו). - צפצפה. הדגם הידני לא יוצר עם מערכת הבטיחות Eyesight של סובארו (להבדיל מהדגם האוטומאטי) ולכן המכונית שלי מצויידת במובילאיי המשוקץ. - מיכל הדלק קטן מדי (50 ל׳) ביחס לצריכת דלק ממוצעת בטיול נהיגה. - היא מכורה לדלק 98 - סידרתי כרטיס תדלוק של דור אלון שנותן הנחה של 1.8 ש״ח לליטר, מה שמסתכם במחיר יקר יותר ב-60 אג׳ בהשוואה למחיר שרות מלא של ליטר 95. לא נורא, בטח ביחס לנסועה שלי. כן צריך למפות תחנות דלק שמשווקות דלק 98 כשיוצא לטיול לדרום הרחוק או לצפון. עוד לא ניתקלתי בבעיה שהייתי צריך לתדלק ולא הייתה תחנה זמינה. - השטיחים של הברז באיכות נמוכה ביותר. אחרי כ-8000 ק״מ, בשטיח של הנהג כבר נוצרה שחיקה מאד גבוהה באיזור בו מונחים העקבים (ולא, אני לא נוהג עם נעלי עקב...). הזמנתי זוג שטיחים מחברת סאסא - נראים באיכות הרבה יותר גבוהה. מקווה שיחזיקו לאורך זמן. - לא כל מוסכי סובארו ברשת של סמלת מורשים לטפל בברז. שתי אופציות הקרובות למקום מגוריי, המוסך המרכזי בפ״ת או מוסך אולימפיה באשדוד. הנתונים היבשים לאחר שנה: - עברתי 9000 ק״מ - צריכת דלק, בנהיגה מנהלתית, המכונית צורכת כ-11 ק״מ/ל׳. ביום מסלול 6.3 ק״מ/ל׳. טיול נהיגה כ-9 ק״מ/ל׳. סה״כ, ביחס לנפח המנוע והביצועים צריכת הדלק דווקא טובה יחסית. - טיפול ראשון בוצע ב-7000 ק״מ במוסך המרכזי בפ״ת. עלות 921 ש״ח לאחר הנחה של 10%. הוחלף מסנן שמן ושמו לי שמן 0W20 של חברת OWS (חברה גרמנית והשמן נחשב לבינוני). חבל מאד שהמוסך לא מציע בחירה בשמן איכותי יותר. - במהלך ההרצה, נצרכה כמות של 0.3 ליטר שמן. השלמתי גלון שמן כדי להיות עם כחצי ליטר מעל המפלס העליון. - ביטוח מקיף + חובה כ-6200 ש״ח - איתוראן - 57 ש״ח לחודש (684 ש״ח לשנה) אחרי 3 ימי מסלול נשארו לצמיגים בשר לעוד יום אחד לדעתי. הבלמים עוד בסדר, אבל מעריך שידרשו החלפה עוד כ-10K ק״מ.

טויוטה אוונסיס מציעה תמורה טובה מאד לכסף. זולה יותר מקורולה, אך מציעה איכות וליטוש הנדסי הרבה יותר גבוהה. צריכה הדלק שלה חסכונית בזכות גיר רציף יעיל.

אכן תיבת ה-DSG היא בעצם תיבה ידנית, אך כנהג אתה חווה אותה כתיבה אוטומטית. לקורסה תיבה אוטומטית פלנטרית, אך היא מצויידת במנוע עם סימן שאלה גדול (כחדשה), אותו מנוע שנמצא בפיג'ו/סיטרואן.

לא לרנו ולא לפיג'ו יש בעיות חשמל... אכן, מנוע ה-1.2 לא מומלץ וגם מנוע 1.2 של רנו לא מומלץ. את מנוע 1.3 של רנו/במרצדס אני לא מכיר.

כפי שכבר נכתב, גם בשרשור הזה, במנוע האטמוספרי יש הזרקת דלק עקיפה (סעפת), לכן תופעת דילול השמן בדלק זניחה. החלפה פעם בעשור היא המלצת היצרן (במקרה שלך), ונראית לי סבירה.

אותו דבר, המכלולים כאן פשוטים מאד. אין הזרקת דלק ישירה, אין טורבו, אין שום דבר מיוחד. מסתכל איך האוטו נראה, תא מנוע, כמות ונראות שמן, האם יש נוזל קרור או מים ומבקש לראות היסטוריית טיפולים. כל רכב מוזנח ולא מטופל יתנקם בבעליו. בטח נסועה כזאת.

תלוי איך תחזקו אותו. בצי המשפחתי יש לנו סיטרואן C4 בת 16 עם מעל 160K ק״מ שמשרתת אותנו נאמנה, ותישאר איתנו (עם הבן שלי בעיקר) עד שתיגרט.

חשבתי שאתה מתכוון למשומשת. שמעתי שהביאו דגם עם סוללה גדולה יותר. יש דגמים חדשים יותר (MG4 למשל) שעדיפים.

מכונית חשמלית סבירה, אך יש לה טווח קצר מדי בחיים האמיתיים (כ-210 ק״מ)

גיר AL4 היה בעייתי בתחילת דרכו. עם הזמן הוא עודכן והדגם הכי עדכני שלו (שמותקן בשנתונים של 2012 ואילך) נחשב לאמין. בלי קשר עלות התחזוקה שלו מאד זולה (למשל החלפת טבעות אטימה אחוריות, שסתומים וכד׳). המנוע הספיציפי (פרינס אטמוספרי) גם סבל ממספר מחלות ילדות בעת הצגתו, אך גם הוא עבר מספר עדכונים ובשנתונים האחרונים שלו הוא אמין למדי. ליצרן מוניטין מחורבן, בצדק, בגלל הרבה בעיות וכשלים שלקח יחסית הרבה זמן להגיב אליהם. דווקא הדגמים עם המנוע הזה וגיר AL4 בשנתונים האחרונים בהם שווקו (2014-2015) מהווים רכישה מצויינת, כי במחיר מאד נמוך מקבלים תמורה גבוהה עם אמינות טובה (לא אמינות של טויוטה, אבל משהו סביר בהחלט)

לא, יכול לגרום לנזק מיותר.