איציק נ.

זה שאתה "טוען" לדיעה מסויימת כמו שרוב האנשים האחרים טוענים, לא אומר שכולכם מבינים וצודקים - עובדה שמוטי טוען שאין שום תלות בסלד !!!! אלא בלחיצה על דוושת הגז. איציק

אני מצטער מוטי אבל לא הבנת את דבריי. חברי טוען שהכניסה של הטורבו מותנית בסל"ד - ועקב כך צריכת הדלק במקרה הנקוב (לטענתו הטורבו "מתחיל לעבוד" ב 1800 סלד) שמדברת על 2,100 סלד היא תחת פעולת הטורבו, שתגרום לעליה בצריכת הדלק. אני עדיין בדיעה שבלי כל קשר לטורבו, כל עוד אתה מלטף את דוושת הגז ולא נותן לטורבו לדחוס הרבה אויר לתוך סעפת היניקה, אין פה משמעות לטורבו (אתה הסברת את זה מדוייק יותר - "הכניסה של הטורבו לא מותנית בסל"ד אלא בכמות פתיחת המצערת - כמה רחוק רגל ימין יורדת עם הדוושה, משמע אתה יכול גם לשייט ב-7000 סל"ד בוואקום בלי לגדוש."). בנוגע לכיוון ה ECU, יוצאים מנקודת הנחה שמדובר בכלי רכב זהים עם כיול זהה של ה ECU. איציק

שוב, כולם משמיעים דעות אבל אין דברים הגיוניים מידי בכל מה שנאמר. למה ששני הרכבים לא יצרכו אותה כמות דלק בגלל שהתערובת שווה בשניהם ? בנוגע לפתיחת המצערות, ערכתי את ההודעה הראשונה לאחר ש Itzik901 העיר משהו נכון - במכונית עם הטורבו (שכבר נכנס לעבודה ב 1,800 סלד) לא יהיה צורך ללחוץ באותו האופן כמו באטמוספרית מאחר והטורבו כבר פעיל אז פתח פרפר המצערת יכול להיות קטן יותר ובכך תיכנס אותה כמות אויר כמו באטמוספרית -> וכך תצרוכת הדלק היא שוות ערך. איציק

הגיוני ונכון. אם הטורבו מתחיל לדחוס מ 1800 סלד וסל"ד השיוט הוא 2,100 סל"ד, הגיוני שאם הטורבו מפמפם אויר לכיוון הסעפת אז צריך רווח קטן יותר (ז"א ללחוץ פחות על דוושת הגז) בשביל להכניס את אותה כמות אויר שתשמור את המנוע על 2,100 סלד. בכל מקרה הרווח לא משנה עם כי הכמות של האויר שנכנסת (ואם יש את הטורבו שמפמפם אויר, לא צריך רווח גדול כי לא מדובר במנוע שיונק בעצמו את האויר אלא דוחסים לו את האויר). מה הלאה ? (צריכת דלק) איציק

הוא מדבר על "ראלי דור שני", נראה לך שפילטר הזרקה עולה 5-12 שח ? חבר'ה, תקראו עד הסוף......... איציק

יש לי קטלוג מודפס מקורי של NGK, אבל מעבר לכך יש גם קטלוג אונליין מצויין. קטלוג NGK איציק

אוקיי, אז בוא נתקדם שלב אחד הלאה; מה עושה המחשב (ECU) במצב כזה ? אם הוא רואה יותר אויר, הוא גם מכניס יותר דלק ? (אחרת התערובת אמורה להיות עניה - וזו לא המטרה). אם הוא רואה יותר אויר ומכניס יותר דלק - האוטו אמור להאיץ ולא להישאר על 2100 סלד. כאן אנחנו מדברים על שיוט קבוע ב 2100 סלד. אודה להסבר מנומק והגיוני. תודה איציק

אין קשר. אין לי שום עניין בצריכת הדלק של רכב עם טורבו, העניין הוא עקרוני נטו. איציק

לאחר דיון (ללא מוצא) שהיה לי עם חבר, אני מעלה את השאלה לפורום, בתקווה שנדע אם אני טעיתי בהערכתי או הוא טעה בהערכתו. ------------------------------------------------------- הסיפור הוא כזה: קחו 2 רכבים זהים (אותו הגודל, משקל, תיבה, יחסי העברה וכד'). שדכו לאחד מהם מגדש טורבו בלחץ נמוך שפעיל, נניח, מ 1800 סלד. הריצו את 2 המכוניות על כביש ישר במהירות של כ-100 קמ"ש. סלד השיוט ב 2 הרכבים זהה - לצורך הדיון: נגיד 2,100 סלד. (נערך) סלד השיוט נשמר ע"י ליטוף דוושת הגז - ככל הנראה פחות לחיצה נדרשת ברכב המוגדש אבל העיקרון זהה - סלד שיוט של 2,100 סלד. ------------------------------------------------------ האופציות: 1. צריכת הדלק בשתי המכוניות זהה. ב 2,100 סלד המכוניות נושמות את אותה כמות אויר (לא משנה אם מותקן טורבו או לא) ולכן מחשב ניהול המנוע מווסת את הדלק באופן זהה (בכפוף לאינפורמציה שיש לו מחיישן החמצן וחיישן מצב המצערת). 2. צריכת הדלק במכונית עם הטורבו תהיה גבוה יותר מאחר והטורבו "נכנס לפעולה" מ 1800 סלד. החבר טוען שבגלל שהאוטו מוגדש אז יותר אויר נכנס ב 2,100 סלד ביחס למכונית אטמוספרית זהה. ------------------------------------------------------ לדעתי האישית ולמיטב הבנתי, לא צריך להיות הבדל בין המכוניות. שתיהן נושמות את אותה כמות אויר בשיוט על 2,100 סלד ולכן אותה כמות דלק מוזרקת למנוע, קרי: אותה תצרוכת דלק. מנגד, דעתו של החבר הוא שאופציה מספר 2 היא הנכונה. אשמח אם מישהו בעל ניסיון והבנה ממש טובה בתחום יוכל לתת נימוקים והסברים הגיוניים לכאן ולכאן על מנת לאשר אם אני שוגה בהבנתי או שצדקתי. תודה איציק

גם אתה נדבקת מאורן כמו חמור קופץ בראש ? מדברים על מנוע אטמוספרי 16V, חשבתם שטיפו/תמא יש רק טורבו ?!?!?! איציק

אורן, בשחמון מוכרים את המצתים היעודיים במחיר שרונן ק. ציין. מצת של AC DELCO שמתאים לקורסיקה 2.2/קאווליר 2.2 עולה בסביבות 80 שח ליחידה ! (מהפעם האחרונה שקניתי, המחירים בד"כ לא זזים כ"כ הרבה). מדובר במצת שמחזיק 50,000 ק"מ. איציק

כנראה שמדובר באותו המנוע. איציק

אני יכול לעזור לך בכל מה שקשור ל NGK - כך שאולי בכל זאת הנתונים הנ"ל יעזרו לך: הפלאג של צ'מפיון מדגם RN7YCC שווה ערך ב NGK לדגם BPR7ES. BPR7ES הוא מצת פשוט עם ראש גדול (משושה במידה 21 מ"מ), רק שהוא "קר" יותר ביחס לדגמים הרגילים. בסובארו לאונה שמים BPR6ES שהוא טיפה יותר "חם" מהמצת הזה - זה הממוצע למה שהולך היום בכל הרכבים המודרניים. הספרות המקורית של NGK, עדכנית לשנת 2005, אומרת שתמא 2.0 16V צריכה בדיוק את המצת הזה, BPR7ES, מכוון למרווח אלקטרודה של 0.9 ממ. תמא רגילה, 2.0 הזרקה, צריכה את המצת החמים יותר BPR6ES מכוון למרווח אלקטרודה של 0.6 ממ (מעט מאוד, ייתכן בגלל יחס דחיסה גבוה). לפי טבלת ההמרה אני רוצה שהמצת של בוש (עם הסיפרה 7) הוא שווה ערך למצת בדרגת חום "6" של NGK - זאת אומרת שייתכן, לא בטוח, ששמו לך מצת קצת יותר חם ממה שאתה צריך. איציק

תבדוק ביסודיות את העניין ה"קצה שילדה" - שם בד"כ הם לא מכסת"חים. כל השאר (ברוב הבדיקות), כסת"ח. איציק

עכשיו כל 2 דקות אתה תפתח הודעה חדשה עם שאלה אחרת על הלוח שעונים ? תשרשר ! איציק

צריך לבדוק את היחידה הפנימית של המזגן (שיושבת בתוך הדשבורד) ואת השסתום התפשטות שמחובר אליה. ברוב המקרים מדובר בשסתום התפשטות שהלך לעולמו - ובחלק אחר מהמקרים מדובר בגומיות (גומיות "אורינג" = "O-RING") שהתייבשו בין השסתום התפשטות ליחידה הפנימית. למיטב ידיעתי ב 106 זה דורש פירוק דשבורד . איציק

לזה התכוונתי. איציק

הייתי מתחיל מבדיקת מגעים פשוטה (בדיקת חיווט, בדיקת קונקטור וכד') ומשם ממשיך הלאה. אני לא יודע מה התדירות שהתקלה מופיעה - לכן קשה לי לומר איך להמשיך לבדוק. האם מעבר לכך המנוע (והרכב) מתפקדים כרגיל ? איציק

מבלי לבדוק את הרכב פיזית דיי קשה לדעת מה הבעיה, אבל אני יכול לספר מניסיוני שנתקלתי בעבר בתקלה דומה מאוד למה שאתה מספר (מחט שעון חום מרצדת דיי מהר בסיטואציות מסויימות, בדיוק כפי שאתה תארת) ברנו מגאן קופה 1600. הייתי מאוד משוכנע שחיישן החום התקלקל ויש צורך באחד חדש. לאחר דין ודברים הסתבר שהרדיאטור של הרכב היה סתום/דפוק - ולאחר החלפתו המחוג חזר לתיפקוד נורמלי לחלוטין. לפיכך, קשה לי לומר לך מהיכן יכולה לצוץ הבעיה - אך לא הייתי רץ להחליף את החיישן. איציק

כפי שציינתי בהודעתי הראשונה בשרשור זה - אני איתך בעניין הרעיון הכללי שהעלת (של יותר לחץ אויר ממה שהמליץ היצרן). קראתי לא מעט אינפורמציה לאחרונה בנושא הזה (וגם אני תמיד הייתי סבור שהתווית ששם היצרן היא הכי-נכונה-בעולם) והמסקנות מדברות בעד עצמן. עזוב, בוא לא נלך רחוק; מכוניות מודרניות היום, כמו הפג'ו 307, הן בעלות הוראות יצרן שאומרות לחץ אויר של 35 PSI !!! במצב "רגיל" ועד 40PSI במצב עמוס !!!. בכמה כבר שונה 307 ששוקלת 1270 ק"מ ביחס, נניח, לאימפרזה 1600 ששוקלת בדיוק 40 ק"ג פחות ממנה ושם הוראות היצרן מדברות על 32PSI קדימה ו 29PSI אחורה.... תכל'ס - ההבדלים לא כאלה גדולים בשביל שיצרן X יחליט על 10% יותר ביחס ליצרן אחר. שוב, הכל כאן שיקולים של נוחות, אחיזה ושחיקה סבירה של הצמיגים. מאחר ולפג'ו יש מערכת מתלים טובה יותר מזו של האימפרזה, היצרן מרשה לעצמו להביא את הצמיגים ללחץ האויר האופטימלי מבלי שהנוחות תיפגע בקנה מידה היסטרי - ובכך להשיג שחיקה נמוכה יותר, צריכת דלק טובה יותר ואפילו אחיזה טובה יותר. מה קורה באימפרזה כשמעמיסים את האוטו ? אההה... סובארו לא מתייחסים לזה במדבקות שלהם, לפחות לא בדגמי הסדאן ! (גם לא בלגאסי). איציק

לנהגים מהשורה גם אני ממליץ כך, אבל איפה אתה רואה פה נהגים מהשורה ? "PSI בודדים יותר" -> 2-3 PSI יותר. בנוגע ל 40PSI אצל SUBAMAN - אין לי מושג איזה צמיגים יש לו (סטנדרטיים ? שטח ? מיוחדים ?) לכן אין לי מושג אם ה 40PSI תואם את דרישות הצמיג (את דרישות הרכב רוב הסיכויים שהוא לא תואם מאחר ומדובר ברכב קל). איציק

גם אם היית קונה אלטרנטור של ZX זה היה עולה לך בדיוק אותו דבר... זה בגלל שהמחיר בשבילך כולל מס אשכנזים (שמר לא משלם... ראית איך הוא נראה ? ) איציק

אני דיברתי גם על אחיזה - תלוי על איזה סגנון ותנאי נהיגה מדברים. קראת בזמנו את המאמר של מוטי על סימון הצמיגים בכתפיים וכיול לחץ האויר לפי השחיקה/סימנים לאחר כמה סיבובים ? בנוגע לבלאי מואץ - כמה PSI בודדים מעל המלצת היצרן לא יגרמו נזק בצמיג רדיאלי (לטענת רבים שממלאים קצת מעל המלצת היצרן). איציק

זו פשרה בהחלט. אנחנו לא נתווכח כרגע על העניין כי זכותך לחשוב מה שאתה חושב וזכותי להחזיק בדעתי. בנוגע למה שאמרת - ההפך הוא הנכון. ככל שלחץ האויר יורד - הסיכויים לפיצוץ הצמיג גדולים עקב התחממות יתר של דפנות הצמיג בגלל הלחץ הנמוך שגורם להם לגמישות יתר. קצת יותר לחץ אויר בגלגלים (מעל להמלצת היצרן) לא יגרום להם להתפוצץ - כל עוד לא עוברים את ההגבלה על הצמיג ! (על כל צמיג קיימת הגבלת MAX PSI, לרוב זה בין 40 ל 44PSI בצמיגי מכוניות נוסעים). איציק

במסגרת מחירי הדלק והצעות העבודה הפרושות ברחבי הארץ, מהו המרחק (כל כיוון) שאתה נוסע כל יום לעבודה שלך ?