איציק נ.

בתקציב של 25K שח והנסועה המיועדת הייתי ממליץ לך להמשיך להתמקד בבנזין קטן סטייל הפונטו (תתקדם אולי לאחת יותר חדישה) ולא לדיזל ישן (מכל הבחינות - כולל הוצאות). איציק

המכסה מנוע חטף זבנג רציני, אני לא בטוח שיש טעם בניסיון לתיקון ולא בטוח שיהיה מי שירצה להתעסק בזה. מדובר, לפי תמונות בלבד, במכה דיי רצינית - אני הייתי מחליף את המכסה מנוע. איציק

- בתוך העיר, נסיעות צפופות 1:8. - במצבי קטסטרופה (פקקים בסדר גודל פסיכי) זה מגיע ל 1:7. - מחוץ לעיר נטו (ת"א-אילת למשל) 1:13-1:14 . - משולב או נסיעה מהירה מחוץ לעיר כולל עליות וכד': 10-11 קמ לליטר. איציק

אוטוטו חוגגים 180,000 ק"מ ונזכרתי שבדיוק לפני 3 שנים ו-3 ימים הרכב עבר לבעלותי - וזה הזמן לסכם, בגדול, מה היה לנו שם. את האוטו קיבלתי עם קצת יותר מ 120K ק"מ, טופל בצורה טובה (יחסית, יחסית) אצל בעלים הקודמים, גימור GL - מודל 96, מנוע 2.0 ל', הנעה קדמית וגיר אוטומטי. מאז שהגיע אליי 80% ואף יותר מהנסיעות הן עירוניות בלבד, מהסוג הקשה והמעצבן. מייד לאחר הקניה הרכב עבר טיפול ענק שבמסגרות החלפתי, ללא בדיקה מוקדמת, 4 דיסקים (כן, גם מאחור יש דיסקים) ורפידות חדשות, ביצוע טיפול ענק שכולל החלפת כל המסננים, מצתים ושמנים. בין היתר גם התיבה האוטומטית עברה טיפול (פירוק אגן, ניקוי המסנן הפנימי ומילוי שמן חדש). מייד לאחר הקניה הוחלפה גומיה לציריה שהיתה קרועה. כבר אז הבחנתי שהגומיות (כולן) מקוריות (הרכב דאז היה בן 8 שנים) ותוך כדי אחזקה שוטפת החלפתי את כולן (2 חיצוניות ו-2 פנימיות) ע"מ לא להגיע למצב של נסיעה עם גומיות קרועות, כפי שקיבלתי את הרכב (עם גומיה קרועה אחת). בהמשך לכך ראיתי שאחד הבולמים האחוריים נוזל שמן - מה שנדחה בכמה חודשים עד שהחלפתי את כל הרביעיה. תחת קטגוריית פריטים מתכלים היו: 1. צמיגים. 2. טיפולים שוטפים (טיימינג, שמנים, מסננים, נוזלים, מצתים וכד'). 3. ברקסים. 4. מצבר. תחת קטגוריית "נזקים עצמיים", שבאופן מסויים קשורה לסיכום אחזקת רכב אבל לא ממש "אשמת הרכב", נמצאים 4 אינג'קטורים שעברו תחת ידי ניקוי לא תיקני והחלו לדלוף. "מודה ועוזב...". תחת קטגוריית בלאי טבעי של הרכב היו: 1. גומיות לציריות (החלפתי את כולן עקב גילן) 2. בוקסות אחוריות למשולשים (סמוך ל 180K ק"מ הבוקסה ימנית החלה לדלוף, הוחלפו שתיהן). 3. בולמי זעזועים (החלפתי רביעיה). 4. מוט קישור להגה - צד שמאל - פיתח חופש קל. הוחלף במקורי חדש. תחת "תקלות" נתקלתי ב-2 דברים בסיטואציות מאוד קיצוניות\מוזרות: 1. חיישן נקישות 2. חיישן מהירות רכב - לאחר קניית הרכב שמתי לב שאחרי נסיעה רצופה של שעתיים מד המהירות לא מתפקד היטב ולמעשה לא תיפקד כלל מתחת למהירויות של 40-60 קמ"ש אלא רק מעבר לזה (עד שהיה מתקרר). החלפה של חיישן המהירות (מקורי - כ 600 שח) פתרה את הבעיה. - חיישן הנקישות הדליק לי פעמיים, בהפרש של שנה וחצי, נורת צ'ק אנג'ין. מסתבר שבסיטואציה של "דוושת גז לחוצה עד הסוף" למשך כמה שניות טובות - החיישן היה מזייף. פירקתי את החיישן וראיתי שהוא סדוק (לאורכו ולרוחבו) ב 3 נקודות שונות. מכר שלי הביא לי חיישן אחר תקין מפירוקיה (ללא עלות) ומאז שקט. מסתבר שהעניין הזה דיי מכור בפורומים בחו"ל ובדגמים חדשים יותר קיים חיישן מחומר רך יותר שאינו נסדק תוך כמה שנים. לייתר ביטחון צייד אותי החבר גם בחיישן כזה - רק שלא בדקתי תאימות שלו (דיה לצרה בשעתה). באותה קטגוריה - נתקלתי במקרה שהאורות בלוח שעונים לא עבדו. לאחר בדיקה הסתבר שחשמלאי חאפר ( ) החליף נורות בלוח שעונים ושם נורות חזקות מידי שהעמיסו על החיבורים ללוח שעונים וגרמו להתחממות החיבורים. לאחר החלפת הנורות לנורות בעוצמה הנכונה (+ ניקוי המגעים) נפתרה הבעיה. תחת קטגוריית "אקסטרות" ביצעתי: 1. פירוק מוטות מייצבים וגירוז לגומיות שלהן. 2. פירוק פנסי חזית + ניקוי פנימי לרפלקטורים. 3. החלפה יזומה של חיישן החמצן אחרי 160,000 ק"מ - לפי המלצת "בוש" לחיישנים אלו. 4. חיזוק הארקת גוף המנוע והרכב (בשביל הכיף ). 5. כיווני פרונט לאחר החלפות צמיגים וגם מייד לאחר רכישת הרכב. 6. התקנת מרים חלונות לארבעת החלונות החשמליים. 7. החלפת חוטי הצתה. מועדי הטיפולים ברכב הוחמרו על-ידי מאחר והרכב נוסע המון בתוך העיר: שמן מנוע ומסנן מוחלפים כל 5 חודשים בממוצע ללא תלות בק"מ. שמן דיפרנציאל, נוזל קירור ונוזל בלמים - כל שנתיים. אחת לשנה, ללא תלות בק"מ, הרכב עובר טיפול גדול (מסנן אויר, מסנן דלק, מצתים, שמן מנוע ומסנן שמן מנוע). בהמשך לנ"ל, אחת לשנה החלפת שמן גיר אוטומטי ללא תלות בק"מ. לסיכום:ה"הפתעות" שניתקלתי בהם לאורך 3 שנים נעוצות בחיישן המהירות, חיישן הנקישות ומוט קישור שמאלי להגה. עבור רכב שעבר 180,000 ק"מ בתנאים לא קלים - אפשר לומר שהוא מזדקן בצורה מצויינת. ------------------------------------------------------------------------------ יתרונות וחסרונות: בקטגוריית החסרונות: 1. מחיר הקניה: במונחים של אירופאיVSיפאני, האוטו יקר לקניה (לא רק הוא, גם אחיותיו לשבט היפאניות בקטגוריה זאת - כמו למשל ה 626 או האקורד). 2. הסחירות, "על הנייר", נחשבת בינונית אבל המחיר משקף קצת אחרת (למרות שמתעניינים תמיד יש אבל התדמית לא זהה לזו של האימפרזה למשל). 3. חבל שאין כריות אויר. ספציפית לאוטו הזה - לדעתי אלו היתרונות: 1. מחירי האחזקה זולים ולעיתים מגוכחים. - טיפולים וחלקים ז-ה-י-ם לאימפרזה GL 1600 ממודל מקביל (כולל ברקסים וכד'). - צריכת דלק שפויה. - עלויות ביטוח סבירות לחלוטין (עם העדר תביעות) סביבות 2400-2500 שח (כולל גרירה, שמשות וכד'). 2. תמורה למחיר: משפחתית גדולה, מרווחת, אוטומטית, עם ABS, כל החישמולים ומנוע 2.0L במחיר של משפחתית יפאנית 6.1 קטנה - כולל עלויות אחזקה דומות מ-א-ו-ד (למעט הפרשים קלים מאוד בצריכת הדלק ואגרת הרישוי השנתית). 3. נוחות נסיעה טובה - במיוחד ביחס למתחרה מאותה יבשת - ה 626. בדגמי ה 1.8 הנוחות עוד יותר טובה בזכות חתך צמיגים גבוה יותר. 4. כושר השרדות ברמה טובה של כל הרכב (!), החל מהפלסטיקה ועד למע' החשמל. 5. בהמשך למחירי אחזקה: האוטו מאוד נוח וקל לטיפול (טיימינג וכד') עצמי. 6. גימור ותשומת לב לפרטים הקטנים (בידוד למשל) הרבה יותר טובה מאשר הדגמים הקטנים יותר (אימפרזה) והזולים יותר - כמו למשל: "תאורת מפות" חזקה (על הגג), מתג אחד בלבד להפעלת מפשיר אדים לשמשה הקדמית, טוויטרים מקוריים מובנים בדלתות (בחיבור למראות החיצונית) וכד'. 7. מושבים קדמיים עם תמיכה צידית (מצויינת) ומשענת יד לנוסעים מאחור (ומושב אחורי מתקבל 60\40). ------------------------------------------------------------------------------------------------ 11 שנה, 180K ק"מ - ועדיין מרגיש מצויין. כנראה שהאוטו הבא, בעוד כמה שנים טובות, יהיה B4 איציק

בשביל מה לפתוח שירשור חדש עם נוסח דומה ? תשרשר !

GMB מייצרת מגוון רחב של חלקי חילוף לרכבים, בינהם גם משאבות מים, מייסבים וכד'. למיטב ידיעתי החברה היא אמריקאית (http://www.gmb.net) והמוניטין שלה בתחום המשאבות מים והמייסבים הוא מעולה. איציק

זו לא תמונה של הרכב שלי. אם הוא נגע באחד מהאלמנטים המסומנים בחץ אדום, סביר להניח שהוא נגע במשהו שקשור ל"מנוע צעדים" (מנוע סרק). למיטב זכרוני הכפתור השחור (הניתן לסיבוב) עליו אתה מדבר הוא למעשה שסתום שתפקידו לווסת את כמות האויר שנכנסת בסרק למנוע בזמן שהמזגן עובד (!!). אחרי אותו רכיב מחובר סולונואיד חשמלי שנכנס לעבודה ומאפשר את תוספת האויר בזמן שהמזגן פועל. איציק

במכוניות עם הנעה קדמית ה"כלל היבש" אומר שאפשר להשאיר את הכינוס בגלגלים הקדמיים מעט פתוח מאחר והנטיה הטבעית של הגלגלים הקדמיים, בזמן האצה, היא להתכנס. בפועל, אם קיים TOE OUT בגלגלים הקדמיים בהחלט יכול להיווצר מצב שהרכב ירצה "לברוח" ימינה\שמאלה בזמן שיוט. אם קיים TOE IN זה בהחלט יכול להגדיל\לחזק את הסיכויים לכך שהרכב "ימשוך" לכיוון מסויים. את זה אני אומר לך מניסיון "LIVE", כמו שאומרים. מאחר והגדרתו של איש הפרונט היא "מעט פתוח", הייתי ממליץ בשלב ראשון להביא את הכינוס למצב 0 ומשם לבדוק הלאה. איציק

בדוק. 35PSI. איציק

האם ראית איפה בעל המוסך נגע ? (העזר בתמונה המצורפת בה יש חץ אדום שמצביע על 2 איזורים שונים ועוד חץ ירוק שמצביע על מקום אחר). איציק

סביר להניח שזו לא הבעיה שלך (בולמ"ז). מה מצב הסרן האחורי ? האם יש בידיך נתוני זוויות של הסרן הקדמי ? מה מצב הצמיגים ? האם בדקת (בעצמך) את כינוס הגלגלים הקדמי ? למכווני הפרונט קיימת נטיה לבדוק את הכיוונים בסגנון "אם זה זהה בשני הצדדים, זה בסדר" - לכן אני לא סומך עליהם ב 100%. בנוסף, בדוק היטב את הבוקסות האחוריות של המשולשים, בדגמים הללו הם מעוגנים לרצפה של הנהג והנוסע ולעיתים קיים שם חופש מוגזם או בוקסה קרועה (תחת עומס זה בא לידי ביטוי - במצב סטטי זה לא מורגש). איציק

- עם הפרצוף החדש של הטריבקה הסיכויים להגדלת המכירות עולים בצורה היסטרית, יחי ההבדל "הקטן" !

מתוך כ-300 קריאות, גם אתם - בדיוק כמוני (וכמו אנשי מקצוע אחרים שטעו באותה הדרך), לא שמתם לב שהתושבות\בוקסות הפוכות !!! חבר שלי, מכונאי מקצוען שעובד גם על סובארו, סיפר לי שהוא בעצמו הרכיב את התושבות הללו הפוך ובמשך תקופה ארוכה בכלל לא שם לב - עד שיום אחד ממש במקרה הוא ביצע ביקורת שגרתית ואז גילה זאת. אז ניגשנו לראות איך הרכבתי את זה אצלי - ואכן, הן הפוכות ! ההבדלים הויזואליים מאוד קטנים אבל בהרכבה ניתן לראות שכשהתושבת מורכבת כהלכה, היא נכנסת ללא כל בעיה - ואילו כשהיא מורכבת הפוך, היא נכנסת למקום בצורה הדוקה מידי. אז מייד העלנו את הרכב על ליפט, פירקנו את התושבות ופשוט סובבנו אותן במקום 180 מעלות (מה שנקרא: להפוך אותן). מצב תמונות להמחשת ההבדלים. ...וכמו שאומרים; מי שלא עובד, לא טועה אף פעם איציק

צודק בהחלט. כמדומני הזכרתי את העניין הזה (בשירשורים ישנים) וזהו למעשה כלל אצבע בחיזוק\הידוק של בוקסות; את החיזוק\הידוק הסופי מומלץ לבצע כשהרכב במצב סטטי על ארבעת גלגליו (וזה כמובן מה שעשיתי). צודק, ראה קובץ מצורף. ותודה ל CANON איציק

קלעת בול. אין צורך בשום כלי מיוחד ובטח שלא פרס. 1. את האום אתה צריך לסגור היטב וחזק, אין שם עניין של כיוון. האום מהדק בצורה מוחלטת את המשולש לבוקסה. 2. צריך בוקסה (סגורה) 19 מ"מ ועוד מפתח רינג 22 מ"מ. לבוקסה הסגורה חייב שיהיה מאריך קטן (לצורך הגעה לבורג הפנימי\עליון) וידית ארוכה (לצורך מומנט). המפתח רינג 22 מ"מ משמש לפתיחה וסגירה של האום המהדק בין המשולש לבוקסה. 3. (את זה אני מוסיף) אחרי שביצעתי נסיעת מבחן ראשונית עשיתי לאחר מכן בדיקה וכיוון של ה TOE מחדש מאחר ורציתי להיות בטוח שמקביליות הגלגלים נשמרה. באופן עקרוני קיים כיוון CASTER וניתן להזיז את התושבת בסביבות 1/2 סנטימטר (פלוס-מינוס) "קדימה" או "אחורה". מניסיון זה כמעט וחסר משמעות מבחינת שינוי בזווית עצמה של ה CASTER - אבל ממה שזכור לי בפעם הקודמת זה עשה שינוי לטובה בתחשות ההגה. לאחר ההחלפה של הבוקסות הללו עושה רושם שלמרות שאתה מכוון את ה CASTER כביכול ל"מינימום" (אתה אמור לקבל הגה קל יותר ופחות מתקשר) ההגה מרגיש הרבה יותר מחובר לכביש והרבה יותר "מהיר" בתגובותיו ביחס למצב קודם לכן. איציק

"אז מה ההבדל ?" אולי חלקכם ישאל, אז הנה ההתרשמות הראשונית שלי; דבר ראשון, ההגה מרגיש אחרת (לטובה). ספיגת המהמורות בחלק הקדמי נעשתה טובה יותר בצורה מוחשית (לא סתם הבדל פסיכולוגי). נסעתי מספר פעמים על קטעי-כביש שאני עובר כל יום, מספר פעמים ביום, ופשוט הבדלים של שמיים וארץ. בנוסף להבדל המוחשי בתחושת ההגה (שהוא מושג דיי כוללני) אפשר לשים את האצבע על דברים ספציפיים ולומר שהאוטו פשוט פונה יותר טוב (מגיב יותר טוב להפניה ראשונית של ההגה), יותר מדוייק בפניה, "בולע" שיבושים בכביש בצורה טובה יותר ופשוט מרגיש טוב יותר. עקרונית, בכלל לא חשבתי שארגיש שינוי כלשהוא לאחר החלפת התושבות הללו... אך כמו בהרבה דברים אחרים, הבלאי הוא מאוד הדרגתי וקשה לנהג לשים לב להבדלים לאורך זמן. חג שמח וכשר לכולם ! איציק

ככה זה נראה בסופו של דבר:

כמו בהודעה הקודמת - רק התושבת הימנית:

ככה נראית התושבת\בוקסה השמאלית מ-2 הצדדים. שימו לב לסדקים בקצוות.

שלב הפירוק דיי קל: 2 ברגים מעגנים את הבוקסה\תושבת לגוף הרכב - ועוד אום אחד בלבד מעגן את המשולש לתושבת\בוקסה עצמה.

ככה נראות התושבות\בוקסות הישנות. השמאלית שלמה, הימנית דולפת שמן\סיליקון (התמונות הפוכות - השמאלית היא של הבוקסה הימנית ולהפך)

להלן תמונות של התושבות החדשות. שימו לב, החור הפנימי הוא בצורה קונית (מלשון קונוס). צד אחד רחב יותר והשני צר יותר.

במסגרת ביקורת שיגרתית גיליתי שהבוקסה\תושבת אחורית של המשולש הימני דולפת שמן\סיליקון. מדובר בתושבת גומי, גדולה וחזקה במיוחד, שתפקידה לעגן את החלק האחורי של המשולש לגוף הרכב. התושבת היא תושבת מקורית של הרכב (בת 11 שנה) ועברה 179,500 ק"מ. בפעם האחרונה שביצעתי ביקורת (לפני כ-3 שבועות, בזמן שהחלפתי 4 צמיגים) התושבת היתה תקינה ולא דלפה (מה גם שהרכב עבר טסט לפני כ-4 חודשים ואז, בכלל, לא היה כלום). מפאת גילן של התושבות החלטתי להחליף גם את השמאלית. מחיר לתושבת מקורית, שימו לב (ושבו היטב): 510 שח כולל מעמ ליחידה (קרי: 1020 ש"ח לזוג !). מחיר לתושבת תחליפית (טאיוואנית): כ- 200 שח (400 זוג) לפני הנחה. מאחר ופער המחירים הוא עצום, החלטתי ללכת על התחליפית. לזכות החלק המקורי עומדת העובדה שהוא עמיד מאוד והוכיח את עצמו (11 שנה וכ- 180K ק"מ). התושבת התחליפית, למרבה הפלא, נראית מעולה ודיי איכותית. להלן התהליך של פירוק והרכבה (דיי פשוט אך דורש כלים טובים וחזקים - לכן הוא אינו מיועד לחובבנים או כאלה שרוצים לחסוך גרוש וחצי. החלפה של כזה דבר במוסך לא עולה הרבה כסף בכלל !!!). Enjoy איציק

לכל הקוראים: זהו המדריך ל"איך שורפים קלאץ' ביעילות ובמהירות". איציק

סליל הצתה נשמע כבר הגיוני (חשוב לדייק כי מן הסתם ההבדלים, גם במחיר, עצומים). איציק